|
08-01-2007, 21:39
|
|
|
חבר מתאריך: 07.10.02
הודעות: 6,484
|
|
ומה הבעיה בדיוק עם זה שהמדע טוען שהאדם בא מן הקוף?
ציטוט:
במקור נכתב על ידי kkr3
אז אני בא למישהו שלמד ביולוגיה והוא אומר לי שמוצאו מן הקוף אך מצד שני הוא למד תנ"ך שנאמר לו שמקורו הוא ה' ולא הקוף, ובכל זאת הוא עומד על שלו שהוא בא מהקוף...
אז אם יש שפה עברית שנלמדת באופן רופף, ושפה ערבית שנלמדת באותו הזמן, אנשים כבר יתחילו לערער לעצמם...
|
למען זה שהדיון לא יגיע לרמה ירודה אנא קרא את המאמר הבא:
תורה ומדע – סיכום שיעור. הרב אורי שרקי
http://www.tapuz.co.il/blog/userBlo...FolderName=thia
ביחס לתורה ומדע, קיימות ארבע גישות עיקריות, שהמשותף לכולן זה שהן לא נכונות.
- התורה היא אמת, וממילא המדע הוא שקר, אמת שהעולם קיים התשס"ה שנים ושהאדם בא מהבוץ, כיון שהתורה התבררה לנו כאמת, כל המדע הוא שקר.
- שיטה הפוכה, מכיון שהמדע מוכח, התורה אינה אמת, מכיון שהמדע מדויק וביקורתי – הוא עתיד לצדוק, ולכן כיון שהאדם בא מהקוף, התורה אינה אמיתית.
- שיטה מצויה בעולם הדתי היום, אין סתירה בין תורה למדע, המדע מסכים עם התורה, למשל בספר `אמונה ומדע` הביאו מדענים רבים שמבחינה מדעית הוכיחו שהעולם קיים חמשת אלפים ומשהו שנים ושהאדם לא בא מהקוף. ולכן מיישרים בין התורה למדע לטובת התורה.
- עוד שיטה מצויה, הפוכה מהשלישית, המדע נכון, והתורה מסכימה עם זה. האדם מהקוף והמדע צודק לגבי גיל עולם, ואפילו יש מאמרים רבים שמראים שלאדם הראשון היה זנב ושהקב"ה ברא עולמות והחריבן.
הצד השווה בשני השיטות הראשונות זה שהן מניחות שהתורה והמדע סותרים זה את זה. ומכיון שכך יש צורך לבחור באחד מהם כאמת, הכנסיה הנוצרית השתמשה בטיעונים האלה נגד קופרניקוס, שכידוע בגללו כדור הארץ התחיל להסתובב מסביב לשמש, החזיקו אחריו חלק מהפוסקים גליליאו וקפלר וברונו, והכנסיה אמרה שאסור להאמין בזה כי כתוב ביהושע שהוא עצר את השמש, והיה בחור צעיר בשם ברונו שהיה איש מדע קצת תמים, במשפט מטעם הכנסיה שאלו אותו, האם אתה חושב שכדור הארץ מסתובב מסביב לשמש או הפוך? הוא ענה כמו קופרניקוס ושרפו אותו. וחבל כי הוא היה מאוד חכם. הצד השוה בשני השיטות האחרונות הוא ששניהן חושבות שהמדע והתורה מתאימים זה לזו. אבל ארבעת הדעות לא נכונות, ישנה דרך חמישית האומרת שבאמת אין קשר בין התחומים, המדע עוסק בתפקוד המציאות, המדע אומר מה והתורה אומרת למה ולשם מה, שאלות ערכיות ולא מדעיות. ישעיהו לייבוביץ אמר שמאותה סיבה אין קשר בין התורה למדע אבל גם זה לא כל האמת..
האמת, כפח שכותב הרב קוק, בנויה משני סעיפים. א – אין שום קשר בין תורה למדע. ב- יש קשר עמוק בין תורה למדע. קדם לרב קוק, הרמב"ם, שבפירושו לתורה מטיח ביקורת קשה נגד הפרשנים שנתנו טעמים לכשרות בבריאות, הרמב"ם כותב שאם זה כך אז התורה זה ספר רפואה ובשביל זה לא צריך תורת משה, חלילה לומר שהתורה באה במקום עבודת השכל, כל מה שהקב"ה עשה כשקרע את הים בניסים באש ובברקים לא נועד כדי ללמד אותנו דברים שאפשר ללמוד במעבדה, לכן אי אפשר לצמצם את חוקי התורה לנתונים של מדע.
יש צד אחד של קשר, כיון שמי שברא את העולם שהמדע חוקר אותו הוא בעצמו זה שנתן את התורה באותו עולם, לא יתכן שאין קשר ביניהם, יסוד התורה הוא שיש אחדות פנימית בבריאה, ה` אחד, גם בתורה וגם במדע וגם במוזיקה ובפילוסופיה ובהכל, לא יתכן מבחינה אמונית לומר שאין קשר בין תורה ומדע, כמובן ששניהם מכוונים לאזשהי מטרה כוללת משותפת, לכן אומר הרב קוק, בודאי שאין כוונה של הקב"ה להסביר לנו דברי מדע דרך התורה. ויותר מזה - יש השגחה אלוהית בהתפתחות המדע, למשל במאמרי הראיה מובא - הטובה שצמחה לאדם מזה שחשב שהארץ עומדת במרכז הקוסמוס זו התחושה שהאדם הוא מרכז העולם והיקום, חשיבות עצומה, שגורמת לאנושות לרצות להתעדן ולהתעלות, וב"ה שכך, כי אם היו יודעים את מה שמקובל היום כאמת, שאנו גרגיר אבק קטנטן בקוסמוס כמעט אינסנופי, שאנו מבחינה פיזית כאבק דק, זה היה מיצר אצל האדם יאוש וזה היה מונע כל רוממות מוסרית, מצד שני הידיעה הזו מולידה בעולם גאוה, ועכשיו רק אחרי שמושגים של יראת שמים התגלו הגיע הזמן לגלות באדם את הידיעה הזו שאנו לא במרכז היקום, כדי שתהיה ענוה לאדם, או למשל ההנחה שכדור הארץ שטוח נתנה לאדם תחושת יציבות, והיום אחרי שהתרגלנו לעולם, ופיתחנו מושגים מופשטים, אנו יכולים לעשות הפרדה בין אמת מופשטת לאמת נחווית, לחוות חויה שאנו יודעים שמבחינת המדע זה אחרת, (למשל לאהוב או להנות מיופי השקיעה בלי לחשוב על השלכות אבולוציוניות .א.ח) ברוך ה` שבני אדם לא ידעו את האמת הכוללת אז, כי אם האדם קדמון היה יודע זאת כל היציבות של עולמו היתה מתערערת, הראב"ד כותב שהסיבה שאברהם אבינו הוא הראשון שקרא בשם ה` לכל העולם היא שרק אצל אברהם העולם היה מסוגל לקלוט את העובדה שיש ה` אחד, לפני כן זה היה עלול לגרום לבלאגן גדול, כך גם בנושא שלנו, המחשבות האבולוציונית הרוחניות היו מעולם שייכות ליחידי סגולה (כפי שיוסבר בהמשך), המחשבה של ההתפתחות הפכה להיות פופולרית בזכות תורת האבולוציה, זו זכות עצומה לתורת האבולוציה גם בלי לפסוק אם היא נכונה או לא, כי היא מרגילה את הנפש ההמונית למחשבותיהם של יחידי סגולה, מהלך ההתפתחות, כשהמקובלים רואים שהאבולוציה פופולרית, זה משמח אותם מאוד כי הם רואים שהעולם הרוחני שאותו הם לומדים מקביל לגשמי, אם האבולוציה תתברר כלא נכונה זה יהיה חבל אבל היא לפחות הרגילה את העולם למחשבה ההתפתחותית. עוד דוגמא לכך שכל ההתפתחות בעולם תורמת להבנה מוסרית ותורנית יותר גדולה, ספר הזוהר כותב שהחל משנת הת"ר, 1840 למניינם, יפתחו מעיינות החכמה כהכנה לכך שישראל יגאלו, זאת מכיון שיש קשר עמוק, לא יתכן שהגאולה לא תהיה מעורה במשמעות כלל עולמית, אם ישראל הייתה קמה לפני 1000 שנה, האירוע של הגאולה היה הופך לאירוע לוקאלי, שלא היה משנה כלום אצל שבט הפטגונים למשל, כשהגאולה מתרחשת דוקא בעולם שבו חלקי האנושות מאוחדים, הארוע של ההקמה הוא בעל משמעות אוניברסלית הרבה יותר עמוקה בתחום המאטפיזי והמוסרי.
יש תחום יותר עמוק בקשר בין תורה למדע, בוקר וערב קורא עם ישראל להנחת היסוד שמסבירה את הכל, שמע ישראל ה` אלוקינו ה` אחד, השאיפה שה` שהוא כרגע אלוקינו בלבד יהיה אחד לכל העמים, אינה מבוררת עדיין במדע אך יש בו שאיפה לאחדות, מה שנקרא `תורת השדה המאוחד`, (כפי שמתבטא בתאורית המפץ הגדול, גילוי נקודת האיחוד של העולם שאומרת שכל מה שקיים היום היה קיים כבר בנקודת ההתחלה), יקח קצת זמן עד שבאותו אופן בו מחפשים נוסחה אחת לכל הפיזיקה, ינסו למצא את האחדות של האומנות והפוליטיקה והמוזיקה וכו` אבל במדע יש כיוון כזה של גילוי האחדות הפנימית שבהויה.
מדוע ההמון לא אוהב את תורת האבולוציה? התשובה שנקבל ברחוב אם נשאל את איש ההמון היא או שבתורה כתוב הפוך, או טיעון מוסרי, לא יתכן שנזר הבריאה יבא מהקוף. זו תשובה מוזרה, ממתי בוץ שווה יותר מדבר חי? בסמינרים אומרים לאישה שהיא יותר חשובה מהגבר כי היא נלקחה ממנו ואילו הגבר נלקח מהבוץ ולמחרת כשמדברים על האבולוציה שוללים אותה בטענה שלהגיד שמישהו בא מהקוף זה לא מוסרי, אז הרי אתמול למדנו שיותר מעולה לבא ממשהו חי, אז מה השתנה פתאום ?..
בכל אופן, אלו לא הסיבות העיקריות, שהרי כידוע פרשת בראשית אינה פשט, וכמו שידוע שלה` אין גוף למרות שבמקרא נראה כאילו יש לו, כך אפשר להסביר שפרשת בראשית היא דרש עמוק, אך הסיבה היא אחרת – ההמון לא יכול לקבל את הרעיון שהקב"ה פועל על ידי התפתחות, ההמון מעדיף דילוג, הוקוס פוקוס,המחשבה ההמונית היא, כיון שהקב"ה כל יכול - לא יתכן שהוא ישתמש בשלבים, מחשבת ההתפתחות גורמת לאדם לסלוד, ולכן אותם החוגים שמתנגדים לאבולוציה הם גם המתנגדים לציונות, כי לא יתכן לומר שהגאולה תבא בצורה איטית, אלא ירד בית מקדש זוהר מהשמיים לקול חסידים צוהלים לצלילי `משיח, משיח`, רק כך ולא אחרת, לא בתהליכים, אחרת זה לא גאולה, אותה צורת מחשבה המתנגדת לאבולוציה.
חז"ל במסכת חגיגה כותבים שבבראשית יש רק סוד ולא פשט, אומנם יש ספר בשם `בראשית ברא` שבו פרופסור נתן אביעזר מסביר את פסוקי התורה לפי המדע של זמננו, יותר סביר לומר שיש הקבלה בין התיאורים הרוחניים לבין מה שהמדע חוקר (כפי שנראה בדוגמא) אבל קשה לומר שהתורה מדברת על העולם הפיזי ממש, יש טעות נפוצה שנסחבת כבר הרבה שנים בעולם הדתי והוא שהתורה כוללת את הכל, וזה כמובן לא נכון כלל, כיון שהתורה אינה ספר מדע, אין אף רב שלמד ולו משפט אחד בפיזיקה מהתורה, התורה היא גילוי רצון ה` בעולם, לא כימיה ולא ביולוגיה, לכך הקב"ה ברא מדענים ושכל, הרמב"ם אומר שהתורה אינה ספר רפואות, ורבינו האי גאון גם כותב שאסור לרפאות לפי הגמרא כי חכמינו אינם רופאים. אין שום סתירה בין זה שאנחנו חלק אלוה ממעל לבין זה שאנחנו גופניים, ואוכלים כמו בהמות, כדברי הרב אבינר, השאלה היא לא אם האדם בא מהקוף אלא האם הוא כבר הגיע.
דוגמא להקבלה בין העולם הרוחני לגשמי. בפרשת בראשית כתוב: ויאמר אלוהים תוצא הארץ נפש חיה למינה בהמה ורמש וחיתו ארץ למינה ויהי כן: (ומה קרה בפועל?-) ויעש אלוהים את חית הארץ למינה, את הבהמה למינה ואת כל רמש האדמה למינהו וירא אלוהים כי טוב: ויאמר אלוהים נעשה אדם בצלמנו כדמותנו.
בפועל נוצרו רק שלושה דברים, נפש חיה לא נוצרה, ומיד אחרי זה נאמר `נעשה אדם`, אני והארץ נעשה את האדם, כך הרמב"ם מסביר בחכמתו הרבה, הקב"ה אמר לארץ `נעשה אדם` מכיון שהארץ לבדה לא היתה מסוגלת לברא את האדם-נפש חיה, הכונה מה שמסוגל לבחירה מוסרית בין טוב לרע, הטבע נכשל בעשיית אדם בעל צלם אלוהים ומוסר, רק שילוב של הקב"ה עם הטבע יכול ליצור באדם את המעט מאלוקים שבקרבו, היכולת המוסרית, אך הטבע כן יכול לברא קוף גאוני ששולח טילים לחלל והכל, ואיזה אדם הוא זה שיש בו הכל אך אין בו צלם אלוקים ? התורה מכנה אותו נחש, והנחש היה ערום מכל חית השדה מתרגם אונקלוס –עירום-חכימא, ענין החכמה זה לגלות את הצפוי, לנחש, לכן אותו אדם נקרא נחש, כל זה אמת רוחנית מאז ומעולם, והמדע הפיזי היום מתאים בזה לרעיון הרוחני.
מה שאיננו מתואר וכנראה לא יכול להיות מתואר בהסברה המדעית זה אותו ניצוץ עילאי שנותן אוטונומיה לאדם ביחס לטבע, כך אנו רואים שהתורה מלמדת אותנו עובדות ערכיות ולא מדעיות. ולכן גם השאלה המדעית האם העולם נברא בצורה מתוכננת או מקרית אינה נוגעת אלינו, יש הבדל גדול בין מקרה לבין אקראיות, לומר שהכל קרה במקרה זו עמדה פילוסופית בלבד ובטח לא מדעית, הויכוח בין הכופרים למאמינים הוא האם יש מי שמנהל את העולם, והאם יש השגחה. יש שאלה מדעית אחרת, והיא איך העולם מתפקד, האם על ידי הכרחיות של סיבתיות או אקראיות, האם יש שרשרת קבועה מראש או לא ? יתכן מאוד לומר שאדרבה, האקראיות מסייעת לתורת ההשגחה כי אם הכל אקראי ובכל זאת יצא מזה האדם זה מראה שיש השגחה, וכך גם הקואנטים שמראים שיש סדר זה טוב לנו, כאמור, אין כאן מדד, זאת שאלה שהמדע לא יכול למדוד אותה בכלל.
מקור : הרב אברהם יצחק הכהן קוק
"תורת ההתפתחות ההולכת וכובשת את העולם כעת, היא מתאמת לרזי עולם של הקבלה יותר מכלהתורות הפילוסופיות האחרות". "מהלך המחשבה של ההתפתחות, שנתפרסמה בכל השדרות, לרגלילימודי הטבע החדשים עשה מהפכה רבה בחוג המחשבות הרגילות. לא אצל יחידי הסגולה, בעליהדעה וההגיון, שמעולם הסתכלו בסדרי השתלשלות דרגאים, אפילו בהויה הרוחנית המוסקרתבסקירה היותר נסתרה, שאין הדבר זר אצלם להבין במידת ההשוואה גם כן באופן זה בדברההתפתחות החומרית של העולם המוחשי, שראוי הדבר שתהיה התגלותו מתאמת להשתלשלותהרוחנית של ההויה, שאינה מחסרת דרגה אחת בדילוג וריקניות. אבל ההמון לא הסכין להביןאת ההתפתחות ברעיון שלם ומקיף, ולא יכול לקשור על פיו את עולמו הרוחני, לא הכבדות שיש בהתאמה של פסוקי תורה או מאמרים מסורתיים אחרים לרעיון ההתפתחות מכבידה היא העמדת המחשבה ההמונית על מכונה, מלאכה זו נוחה היא מאד. הכל יודעים, שהמשל החידה והרמז שולטים בענינים הללו, שהם כבשונו של עולם, בכל מקום, וגם אזן ההמון רגילה להיות נשמעת לגזרה קצרה, שמקרא זה או מאמר זה, הוא בכלל סתרי תורה, שהוא נעלה מפשטו, ודעתו מתישבת, והיא מתאמת בזה אל סקירת בעל המחשבה, המשער את סוד השירה העליונה שיש בהרצאת חידות מני קדם. אבל איך להתאים את כל הקשר הרוחני, של כל הרצאת מחשבותיו שנתאגדו יחד על פי הסדר של פתאומיות ודליגה, שהיא מצלת את המחשבה מלשוטט במה שהוא רחוק מחוגה, בהפגשן עתה עם החטיבה החדשה של ההתפתחות, ההולכת ומתפרסמת וכובשת מקום בלבבות, לזה צריכה הזרחת אורה מרובה, שתהיה הולכת וחודרת בכל השדרות, עד אשר תופיע בסדריה הנוחים גם בחוג היותר פשוט והמוני, על כן הזמן מכריח להפצת הדעה..
_____________________________________
|
|