לא ממש נכון, אם כל מי שלא היה רוצה להיות במערך הטכני היה יכול לעזוב בקלות כמו שאתה טוען, היו נשארים כמה בודדים.
, כפוי טובה, שוחק ואין בו הרבה נקודות חיוביות.
שירות שוחק זה נכון אבל אל תשכח שאתה בטייסת קרב לא במוסך.עבודה מסביב לשעון(חוץ מהזמן שהם באוויר שאתה יכול לנוח קצת).
הנחמה היחידה היא שאחרי כמה זמן מתרגלים לשגרה, וסוחבים עד השיחרור. החשיבות והתרומה הם אדירים, אבל רוב מוחלט של הטכנאים לא התגייסו חדורי מוטיבציה אז ככה שזה לא כל כך מנחם.
הבעיה היא שבניגוד לחשיבות של המערך ושל העבודה של הטכנאים, היחס שמקבלים הטכנאים בנוסף לעבודה השחורה שלהם הוא של זבל: תנאי מחיה מגעילים (כן כן בחיל האוויר), יציאות גרועות (11-3), שעות עבודה לא אנושיות, תורנויות בכמויות לא נסבלות (בממוצע שבוע תורנות כל חודש). והכי מעליב, שבסופו של יום, טכנאי דרג א' (טייסת) ששוחה בגריז ושורף לילות נחשב לחייל עורפי כמו מש"ק עציץ בקריה. בעוד שאפילו מש"קית ת"ש ביחידה קרבית נחשבת לתומכת לחימה.
יחס זבל?למה ציפתה בדיוק?שיבוא טייס וינשק לך את היד?אצלנו היו תנאי מחייה נהדרים מבחינת חדרים והכל.
נכון שלאכול לא אכלנו כמו שצריך אבל זאת לא סיבה להתלונן.
יציאות גרועות?תלוי בתחלה כטוראי/רב"ט היציאות לא משהו,אבל אח"כ היציאות משתפרות.וכן אפילו כמה שבתות רצופות ורבעושים בבית.
בקשר לשחיה בגריז,אני ממליץ על הבריכה בבסיס .
יש אנשים שלא יכולים להתמודד עם כל זה, רובם משקיעים את מרצם בהפניות עד שהם פוסלים מקצוע על בעיות בריאות, חלק פונים לעזרה מהקפ"ס (לצערי לא כולם מספיקים להגיע לשם, רק לפני זמן לא רב התאבד עוד טכנאי מבסיס בדרום), וחלק קטן יותר "עושים בעיות" - נפקדויות, סירובי פקודה, ובמקרים נדירים גם שטויות כמו שמוזכרות בכתבה הנ"ל.
ושלא תיהיה טעות, אם האשמה נכונה ואותו חייל ניסה לחבל במטוס, יש למצות איתו את הדין, אין הצדקה לפשע כזה. אבל צריך להבין מאיפה מקרים כאלה מגיעים.