10-01-2007, 15:08
|
|
|
|
חבר מתאריך: 25.12.05
הודעות: 17,294
|
|
|
אני לא מבין את המהלכים הללו
האם היה אי פעם מקרה שבו היה אפילו ספק סביר שלפיו המחבלים "התרככו" משום שנגע להם היבט הומניטרי של הלזקת בני ערובה?
אני מבין את חוסר האונים והייאוש של בני אדם, אבל לא מבין מדוע הוא מתורגם ל"כל מעשה עדיף על חוסר מעשה". בסך הכל הנזק שנגרם (=הארכת משך הזמן שבו בני הערובה מוחזקים) הולך וגודל ככל שבצד שלנו מתאמצים להתעלות עוד יותר מעבר לסף הרגשנות המוחצן שלנו גם ככה. ישנם מקרים בחיים המערבים בעיקר רגשות, אולם גם בהם יש להתעלות ולטפל בהיגיון, בדיוק כפי שרופא בחדר מיון לא יכול להתחיל ולדבר על "כמה החיים לא הוגנים ומייאשים" באותו זמן שבו אמור לנסות ולהציל את חייו של פעוט שנפצע אנושות בתאונה.
לכל העוסקים בנושא הריגשי של בני הערובה הישראלים (הם בני ערובה לכל דבר ועניין וכנ"ל לגבי "ישראלים". אין ספק שלו יכלו האיסלאמו פאשיסטים בלבנון ועזה לחטוף אזרח "חשוב" הם היו עושים זאת ללא בעיות של מצפון או אידאולוגיה) יש כבר מספיק נסיון מצתבר כדי לדעת שההתבטלות בפני ה"טיראניה של הרגשות" (שכל אדם יכול להכנע לה בשלב כלשהו של חייו) במקרים בהם יש עסק עם מחבלים, היא מזיקה תמיד ולעולם לא "לא מזיק ולא מועיל" שלא לדבר על "בהחלט מועיל".
נוהגים הרבה לדבר על כשלי החשיבה של המערכות הרישמיות, אבל נראה שכשלים אלה מושרשים היטב בבנאדם הפשוט. את כל מה שאני אומר (וקל לשטוף אותי על זה, ובטח גם מפתה...) אני מבסס לא מעט על אירועים דומים בקרב עמים אחרים. היו זמנים שבהם ישראלים ליגלגו על עמי אירופה על כניעתם המבישה לטרור, אולם כיום אנחנו נמצאים בתחתית הרשימה!
_____________________________________
.
|
ראשי
צ'אט
ארץ ישראל לעם ישראל - הציונות תנצח! 
מצב כלאיים
