פות קבור הכלב

יום שבת, 22 בינואר 2005, 10:57 מאת: רשף ורגב לוי, צומת השרון

רשף לוי מנצל את פסיקת השופט בנושא "כוסית" כדי לומר "שפתיים של מוצצת" ולהציע במקומה את המילה דגדגנית

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://wmh.walla.co.il/w/18-200/123418-18.jpg]

השבוע, לאחר שנים של ציפייה מצד הציבור הרחב, נדרש סוף סוף בית המשפט לסוגיה שקורעת את החברה הישראלית ומפצלת משפחות ומחנות פוליטיים. האם מותר או אסור לכנות נשים יפות, ארוכות רגליים ובעלות חזה מלא בשם התואר - כוסית.

המלה כוסית מסתובבת בינינו כבר יותר מעשור ומחצה. היא השתרשה בשפה העברית בכל גיל ובכל מקום. לעתים השימוש בה הוא חסר אחריות. כמה פעמים חבר טוב אמר לך: "אני יוצא עם בחורה והיא כוסית חבל על הזמן", בונה אצלך ציפיות לאיזו מגה מירי בוהדנה, וכשהבחורה מגיעה מתגלה ערוותה ברבים ובמקום מירי בוהדנה עומדת מישהי שמזכירה בפרופיל ובשיער המדובלל את צביקה פיק.

כשרק הושקה המלה בשנות השמונים השתמשו בה כדי לתאר בחורה עם גוף טוב. הפרצוף לא היה פרמטר שקבע האם מישהי זכאית לתואר האצולה הנכבד ביותר שגבר יכול להעניק לבחורה. היום הגבולות היטשטשו. אם אין לך פרצוף יפה את יכולה להיות כוסית אבל לא כוסית על, ומי שייתן לך את התואר יטרח לסייג את דברים: "היא כוסית גוף טוב, פרצוף על הפנים, אבל עם שפתיים של מוצצת".

מעניין מתי בית המשפט העליון יתגייס לסוגיה שמטרידה עכשיו את קוראי הטור הזה, האם הביטוי שפתיים של מוצצת הוא מחמאה או לא. דבר אחד ברור, יש הרבה נשים שהשקיעו 5,000 דולר בשביל לארגן לעצמם שפתיים שיתאימו להגדרה הזאת. אם זאת מחמאה או לא, ניתן לאהרון ברק לקבוע.


שפת רחוב

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://wmh.walla.co.il/w/18-200/124496-18.jpg]

באופן עקרוני נשים רבות מזדעזעות מהמילה כוסית כיוון שהיא נגזרה מכינוי הרחוב של איבר המין הנשי. איברי המין הם כמו חברי כנופיה כושית בהארלם. יש להם את השם המדעי, כמו פין, ויש את הכינוי שנתנו להם ברחוב לציין את התקבלותם לעולם התחתון לשם הם שייכים, "השטרונגול", שמזכיר יותר מכל שם של ראש כנופיית מבריחים גרמנית.

לגברים ביטויים כאלה בדרך כלל לא מפריעים. ובטח שלרובנו לא היה מזיז אם היו נותנים לנו כינויי חיבה שנגזרים משמו של איבר המין הגברי. משפטים כמו "רשף הזה נראה טוב, הוא ממש זרג רציני" או "יש לו גוף מצוין, הוא ממש זין גדול, פרצוף על הפנים, אבל יש לו לשון של יורד", לא היו פוגעים באף גבר נורמלי.

הנשים שנפגעות מהמילה כוסית מתחלקות לשלושה מחנות. אלו שלא זכו בתואר הזה מעולם ועל כן כמובן מתעבות את המילה. אלו שזכו בתואר, אוהבות אותו אבל נעים להן לעורר דיון בנושא. את הנשים הללו מאפיינת תכונה בסיסית: הן אוהבות לדון במראה שלהן אך ורק כדי למשוך מחמאות ולהרחיב את משך הזמן שבו מדברים איתן על כמה הן נראות טוב. "מה זה כוסית? למה אתה אומר כוסית? באיזה אופן אתה חושב שאני כוסית? זאת מלה דוחה המלה שאמרת". "איזו מלה אמרתי?", "כוסית, אמרת שאני כוסית. ולהגיד לי שאני כוסית זה פשוט דוחה. אתה מוכן להגיד את זה שלוש פעמים רצוף כדי שכולנו נבין כמה זה דוחה?"

המחנה השלישי של המתנגדות למלה כולל בתוכו שתי בחורות: עירית לינור ושלי יחימוביץ. מדובר בנשים שמאחדות את שתי הקבוצות הראשונות. מצד אחד אלו נשים שלא קבלו את המחמאה הזאת לעולם, ומצד שני עדיין רוצות לעורר דיון בנושא כדי שמישהו אולי בטעות יגיד להן את המחמאה הזו, אפילו תוך כדי ויכוח כשהוא מתעצבן ואומר את זה בתור דוגמה. "מה הבעיה שמישהו יגיד עירית לינור כוסית?"


פגה השפעת הדבק

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://wmh.walla.co.il/w/18-200/100758-18.jpg]

מה שהניע את הדיון המשפטי המרתק היה אסיר בתוכנית גמילה בכלא שאמר לחבר שלו את המשפט: "העובדת הסוציאלית היא כוסית. מעניין כמה בעלים היו לה?". עצם האירוע מוכיח שני דברים: 1. הגמילה התחילה לתת את אותותיה. האיש המפוקח מהרחת דבק התחיל לשים לב לפרטים הקטנים שמסטולים מפספסים. "אתה יודע מה שמתי לב, כבר לא יוצאים לעובדת הסוציאלית פרפרים מהאף כשהיא מדברת איתי. והיא ממש כוסית". 2. הציפיות של השב"ס מאנשים שרצחו הן מוגזמות. אסיר אמור להכיר מלה אחרת מלבד כוסית שתתאר בחורה נאה? מה הוא אמור להגיד לחברו המורשע: "אמסלם, אתה יודע במה הבחינו עיני? העלמה שמסייעת לנו להיגמל מהנגע הרע של הסמים, היא יפת מראה. אלוהים חנן אותה בקלסתר פנים טוב, גוף שובה לב וחמוקיה הנסתרים מעבירים צמרמורות של תשוקה באברי המוצנעים. מעניין עם שדכוה כבר הוריה והיא באה בברית נישואין. הייתי מעניק לה מחסדי פה על הרצפה אם היתה נענית לי עלמת החן הזו". אסיר שינסה אפילו לחשוב על המשפטים האחרונים יידקר על ידי חבריו, ובצדק.

בדיון המשפטי הורחב שוב הגבול של חופש הביטוי. אבל הפסיקה הזאת בעצם מאחרת את זמנה בתרבות העברית באלפי שנים. מי שקורא בתנ"ך, ואני עושה זאת בכל פעם שאני רוצה לקרוא טקסטים גסים וחסרי גבולות, לומד שהמלה שהקדימה את המילה כוס בשפה העברית היתה ערווה. והמחבר של התנ"ך סבל מקיבוע אוראלי מביך ביותר.

פרסומת

אחרי המילים יהווה ואלוהים, המלה הכי נפוצה בספר הספרים היא ערווה. בני נוח ראו לאבא שלהם את הערווה, אדם וחווה, הנודיסטים הראשונים, היו רואים אחד לשני את הערווה על בסיס יומי, ואפילו דוד היה מתחמם על ערוותה של אבישג. אף אחד לא תבע מישהו בבית המשפט של הבית הראשון כי השתמש בביטוי "קול באישה ערווה" או כי חשף את ערוותו של מישהו ברבים. המשפט האחרון בתרגום לעברית מודרנית היה מתגלגל לביטוי: "הוא הראה לו את הכוס הפרטי שלו, והסביר לו למה הוא לא שווה כלום".

אבל כמו המלה ערווה שאיבדה את החן שלה ואת עצמתה המתירנית כך גם המילה כוסית הלכה השבוע לעולמה. אם שופט חושב שזה בסדר להשתמש בה, כל החן החתרני שהיה לה גז. גם ערווה היתה פעם מלה גסה, מלאת נעורים והורמונים. ברגע שאמרו שהתורה קדושה וכל מה שכתוב בה הוא חומר לבגרות בתנ"ך, המלה הפכה להיות חלק מהממסד וזה הרג אותה.


גזעי

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://wmh.walla.co.il/w/18-200/93497-18.jpg]

רק בשביל האיזון

מעתה והלאה, באופן רשמי, הכוסית מצטרפת למילים כמו גזעי, חבריא, אייזן, על הכיפק ושאר מיני ביטויים שאמא שלי בת ה-56 משתמשת בהן באובססיביות כשהיא מדברת עם ילדים בני 16 בהנחה שהם יחשבו שהיא קרועה על כל הראש.

הכוסית הצטרפה השבוע לאקדמיה, ובמהדורה הבאה של מילון אבן שושן היא תופיע לצד תמונה של מירי בוהדנה. הגיע הזמן למצוא למלה החביבה הזאת מחליפה. מה אתם אומרים על דגדגנית? זה יותר בוטה, יותר גרפי. זה יזעזע אנשים שמרניים וכל מיני בחורות שלעולם לא יזכו בתואר. "יש לי דגדגנית על להכיר לך. תשמע, היא דגדגנית חבל לך על הזמן". פעם פעמיים טל פרידמן או אורנה בנאי יגידו את זה בארץ נהדרת, ואף אחד לא יזכור שכאן שמעתם את זה בפעם הראשונה, בטור של רשף, בחור שנראה די טוב, יש אומרים אפילו דגדגן.



http://e.walla.co.il/?w=/1000/659030

חתימתכם הוסרה כיוון שלא עמדה בחוקי האתר. לפרטים נוספים לחצו כאן.

“Much of the social history of the Western world over the past three decades has involved replacing what worked with what sounded good”