18-01-2007, 00:33
|
 |
|
|
חבר מתאריך: 24.03.04
הודעות: 4,275
|
|
אני אגיד לך מה הבעיה.
אני יכול למצוא לך מסרים ורעיונות חבויים בכל צילום שתראה לי.
גם אם כיוונת את המצלמה מאחורי הגב וצילמת.
לכן יש איזושהי רמה של פריים שממנו והלאה אני מתייחס לפריים כפריים שהיתה חשיבה מאחוריו, וממנו ומטה זה כבר נחשב צילום "מהמותן"
מבחינתי לא חשוב איזה איבר בגוף היה צמוד למצלמה בזמן הצילום אלא התחושה אותה אני מקבל כשאני צופה בתמונה:
* אם הצילום באמת מעביר לי משהו, איזושהי סיטואציה, צירוף מקרים, חיבור אלמנטים... משהו שע"י מיסגור האובייקטים והקפאתם נעשתה יצירה אני אתייחס לצילום בצורה מסויימת.
* אם הצילום יראה לי כסיטואציה מקרית שעברה לצלם בשדה הראיה של המצלמה, ללא כל ידיעה או תכנון מראש - אני אתייחס אליה בצורה שונה לגמרי.
בעצם, אין ביקורת שאני אוכל להגיד לצלם להפנים מכיוון שהוא בעצמו לא היה מודע למה שהוא מצלם בזמן הצילום. הביקורת היחידה תוכל להיות "תתכנן את הפריימים שלך לפני שאתה לוחץ ולא אחרי"
הצילומים שלך (כמו רוב הצילומים שמועלים לפורום) נכנסים לקטגוריה הראשונה.
לכן אני כן מתייחס אליהם, ואל אלו שנראים לי כצילום מהמותן (= ללא תכנון או רעיון, בלי קשר לזמן) כצילום מתוכנן, ושואל אותך למה התכוונת במקרה שאני לא מבין.
בכללית, בפורום - גם צילומים שנראים כצילום לא מתוכנן - תוכננו, רק שע"י צלמים לא מנוסים ולכן קורים מקרים כמו קו אופק עקום וכד' שאלו דברים שלומדים לשים לב אליהם בזמן הצילום.
אנחנו לא מלומדים ורובנו גם לא יודעים לנתח צילום בצורה פסיכולוגית מעמיקה, מה לעשות.
נערך לאחרונה ע"י KoKo_ בתאריך 18-01-2007 בשעה 00:36.
|
ראשי
צ'אט
)
אתה יודע להבין צילומים טוב יותר ממני כי אתה למדת ואני לא.
)שהתאורטיקנים הגדולים של הצילום היו נובחים בבוז כלפי הדברים האלה.
מצב כלאיים
