21-01-2007, 17:34
|
|
|
חבר מתאריך: 21.01.07
הודעות: 15
|
|
שלום. אני אבסה לענות על רוב השאלות.
אתחיל בסיפור השירות שלי:
דבר ראשון אני חייב לציין שבצו ראשון קיבלתי פרופיל 64(לא קרבי) עקב מחלה תורשתית. כמה שניסיתי להעלות את הפרופיל לא הצלחתי.
קיבלתי זימונים בכיתה יב' למלא מלא יחידות איכותיות שרובן אני אפילו לא יודע מה הן כי אפילו את התפקיד לא הסכימו לגלות לי. בגלל שכל מה שעניין אותי זה ללכת לקרבי, אמרתי את זה לכל המראיינים בזימונים האלה,וכמובן שהטיסו אותי על האוטובוס הראשון הביתה פעם אחרי פעם.
בכל אופן' בגלל שהייתי צעיר ולא ידעתי כלום חשבתי שאני אגיע לבקו"ם, אגיד אני רוצה קרבי ותוך 5 דקות אהיה על האוטובוס לגולני או נח"ל. מסתבר שזה לא עובד ככה....
זרקו אותי במקום הכי נורא שכנראה אפשר להגיע, משטרה צבאית.
ישבתי כמה ימים במעצר בקו"ם כי לא התפניתי, עד שהבנתי ששכנראה הצבא ישבור אותי הרבה יותר מהר משאני אותו, אז התפניתי, עם צ'ופר של 14 יום כלא על תנאי.
עשיתי טירונות במשטרה צבאית בבית ליד, ואחרי הטירונות מחלקים את החיילים לקורסים (שיטור, מדריכי כליאה, כח 100)
כח 100 זו יחדה קרבית שמהווה כח התערבות בבתי הכלא.בחרתי אותה כבררת מחדל ( הכי קרוב לקרבי).
במקביל לתחילת ההכששרות של היחידה הצלחתי סוף סוף להעלות פרופיל ל-82 (הרופא היה כנראה על מורפיום...).
הגשתי טופס 55, שינוי שיבוץ ליחידה קרבית.
הלכתי לגיבוש צנחנים, שאגב ממש לא נוראי, והיה לי כושר בינוני...הגעתי לראיון בסוף הגיבוש ואמרתי לקצין שעשיתי את הגיבוש כי שמעתי שככה קל יותר להגיע לנח"ל.לא התקבלתי.
בסוף סופחתי לבקו"ם להמתין לגיוס(עוד שבועיים, בינתיים עוקץ הביתה ככל יום).
בנובמבר 03' הגעתי לחטיבת הנח"ל. טירון אחרי 10 חודש בצבא.
שובצתי לגדוד 931, והתחלנו טירונות. הטירונות קשה, משמעת, אין שעות שינה, כושר מדס"ים וכו...
אבל ברגעע שנכנסים לראש אפילו מתחילים להנות מזה. תרגיילים מסעות וכל מיני דברים שנותנים לך רעל ולעשות דברים שבחיים לא חשבת שתוככל לעשות, סיפוק עצמי.
הפק"ל שלי היה נגב. אחלה כלי, כזאת עצמת אש ביחס ל-M16.
גם החברים בטירונות ובכלל במסלול זה דבר שנשאר איתך כל החיים, כי בניגוד לחבריים בבית, אותם באמת ראית ברגעים הכי קשים ולהיפך.
אימון מתקדם. הדבר היחידדי שאפשר להגיד עליו זה טוב שהוא נגמר...
המון שבועות שטח, מסעות, תרגילם (מרמת הפרט כלומר החייל היחיד עד תרפ"ל כלומר תרגיל פלוגתי שהוא חלק משבוע מלחמה) וכמובן בוחן פלוגה, ריצה של 5 קילומטר עם אפודים נעלי צבאונשק ואלונקות בעליה. לא נעים בכלל אבל אחרי שנגמר אתה מרגיש כמו הבאת 50 מיליון בטוטו.
בסוף מסע סיכת לוחם למצדה שם אתה מקבל את הסיכת לוחם של החטיבה והאימון מתקדם נגמר.
אני אמשייך על המשך השירות בהודעה חדשה, רק רציתי להגיד שלמרות שיש רגעים קשים ולא רואים ת'סוף, טירונות+אימון מתקדם זו אולי החוויה הכי חזקה בחיים שלי ולפעמים קצת מתגעגע..
|