07-02-2007, 07:54
|
|
|
|
חבר מתאריך: 08.04.06
הודעות: 1,390
|
|
אני מרגישה בדיוק כמוך
כל הדברים האלה ויותר גם הם האושר בשבילי.
רק עכשיו קראתי את השיר ואת התגובות. צר לי שקיבלת תגובה מעליבה. גם אני הייתי מרגישה כמוך, כי זו בפירוש פגישה בציפור נפשך. את משתפת אותנו במשהו כל כך אינטימי ופרטי ופתאום בא מישהו, שלא רק שלא אוהב את השיר ולא התחבר אליו, אלא הוא מתחיל להרוס את הגינה הפרטית שלך כאילו הוא נמצא במקום שם מותר לו לעשות הכל. אני מבינה שעבור הרבה אנשים האמת היא ערך עליון והיא חשובה מהכל, אבל לא בעיני. בעיני העובדה שהאדם לא ייפגע חשובה יותר מאשר האמת.
עכשיו אדבר קצת לעיניין השיר שלך. כמו שאמרתי בהתחלה כל הדברים שתיארת - גם הם האושר בשבילי. גם אני נתקלתי כמה פעמים בתגובות של: "מה, כל דבר קטן עושה אותך מאושרת?" כאילו זה משהו לא בסדר שדברים קטנים משמחים אותי. כאילו זה לא בסדר שאני אהיה כל הזמן מאושרת. האושר - לא זה מה שאנו מחפשים? ואם מצאנו אותו - זה משנה איפה ואיך מצאנו אותו? ברור שזה משנה: שלא נפגע לא באחרים ולא בעצמינו, אבל מעבר לכך? יש איזה שהוא מד אושר או מינון מסויים של אושר ואסור לנו לקחת מנת יתר? האם מותר לנו להיות מאושרים אך ורק על פי מה שמקובל בחברה?
כל הדברים שתיארת - דברים פשוטים וקטנים, אבל אנו מעריכים אותם הרבה יותר כשאין לנו אותם. כשנבצר מאיתנו לקבל אותם יותר. רק אז אנו מבינים כמה הם חשובים, יפים והיינו צריכים להעריך אותם כשעוד היו בידינו. אדם לא מעריך את הנשימה באופן עצמאי כמו שהוא צריך להעריך אלא עד שהוא צריך להיות מונשם באמצעות מכשירי החייאה. רק אדם שנשברה רגלו מתחיל להעריך את רגליו שנשאו אותו ממקום למקום והוא קיבל את זה כמובן מאליו.
מדוע לחכות לגרוע מכל כדי שנתחיל להעריך את הדברים? האם לא נוכל להתחיל להעריכם כבר מעכשיו, מרגע זה? האם לא נוכל להעריכם גם בלי שנצטרך לעבור משהו איום ונורא?
עינת, אני מאוד שמחה על האושר והאהבה הגדולה שיש בתוכך, ואני מאחלת לך שיהיה לך יותר ויותר ויותר משניהם כל הזמן, ואם אפשר - שתהיי גם מאושרת כל הזמן. שיהיה לך רק טוב.
באהבה, מריאל
_____________________________________
gvip
玛丽尔
כל מקרה הוא נס אלוהי
אני לא מבולגנת, אני פשוט חושבת שכאוס זה הסדר של היקום...
|
ראשי
צ'אט
מצב כלאיים
