ישנה הדוגמה הבולטת והמוכרת של ממציא נוסחת הקוקה-קולה שמכר אותה תמורת קצת למעלה ממאה דולר ומאז הפכה הנוסחה לאחד הסודות השמורים בעולם ולאווז שמטיל ביצת זהב מדי אלפית שניה, נדמה לי שגם ממציא הגומי מכר בפרוטות את המצאתו לאחר שנים רבות של מחקר ומת בחוסר כל. מי מכיר דוגמאות נוספות בולטות באותו קנה מידה של המצאות משמעותיות שהביאו לרווחים גדולים ביותר לרוכשי ההמצאה בעוד שהממציא עצמו כמעט ולא הרוויח מכך?

עוזי גל ממציא העוזי (או בהפתח וכאן לא המקום לוויכוח) לא עשה כסף על המצאתו.

אגב: בתחום הטכנולוגיה החקלאית ישנם עשרות אלפי ישראלים אלמונים שקידמו את הענף הזה באופן מאוד משמעותי, אולם כמעט ולא ראו רווח מהמצאותיהם. אלפי פטנטים והמצאות קטנות - מזרעים דרך טפטפות ועד הנדסה גנטית של צמחים - מקורם בהמצאות של ישראלים אלמוניים. כולם "פוזרו" בעולם כאשר התמורה היחידה היתה הכרת טובה קצרת טווח לישראלים ולא הרבה יותר.

.

http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A0...1% D7%9C%D7%94

האתר שלי :
http://sites.google.com/site/amotisrael/home

במשך שנים הייתה האנטיביוטיקה הכי נמכרת אחת ששמה פנבריטין (ו כפי שנמכרה הבארץ - פניברין). המוליקולה היסודית של אנטיביוטיקה זאת פותחה במכון וייצמן. היא הוצעה ליצרני התרופות בארץ לפיתוח, והם נרתעו מכך. צריך להיות הוגן שהקטע בין מוליקולה ובין תרופה מאושרת יש מרחק של עשרות מיליוני דולרים בפיתוח.

המיוחד בתרופה זאת היה שהיא הייתה הפניצילין הסינטטי הראשון. - כל קודמיה היו תוצר של בקטריות.

בלית ברירה הלך ממציא המוליקולה לבריטניה ומכר אותה לחברת BEECHEM. השאר רשום בספר ההיסטוריה של האנטיביוטיקות, והיא נמכרה בשנות ה-60 וה-7- במיליארדי דולרים.

שצייר את החייכן הראשון וקבל תמורתו 45 דולר, בעוד אחרים הרוויחו עליו מיליונים.

Never in the history of mankind or art has any single piece of art gotten such widespread favor

pleasure, enjoyment, and nothing has ever been so simply done and so easily understood in art



http://www.goodbyemag.com/apr01/ball.html
.

הוא אותו סיני שניסה לפני כמה מאות שנים לשגר את עצמו באמצעות מטענים הודפים שחיבר לכיסא והתאדה.....

אני לא זוכר כרגע את שמו המדוייק אך אחפש אותו מחר בעבודה....

שלא זכה להכרה על יצירתו בחייו

“Much of the social history of the Western world over the past three decades has involved replacing what worked with what sounded good”

בשנות החמישים, בביקור במוזיאון הטכנולוגי של מוסקבה, מראה המדריך פסלים של ממציאים שונים: זהו פטר איבנוביץ שהמציא את נורת החשמל, וזהו סרגיי פטרוביץ שהמציא את הטלפון, וזהו איבן ז'וקוביץ שהמציא את המיקרוסקופ. על אחת הדמויות הוא מדלג, וממשיך וזהו גרגורי איבנוביץ שהמציא את המקרר החשמלי. אחד המבקרים מראה על הדמות שלא הוזכרה ושואל: מי זה?
"זהו אלכסיי סרגייביץ, שהמציא את כל החברים הקודמים".