שלום

רציתי לשאול אתכם משהו,
למה אתם כאלה מורעלים?
אתם לא מפחדים להיפצע? לחטוף כדור בגוף? להיחטף?
איך אתם כאלה אמיצים?
ספרו לי מה אתם מרגישים
אני רוצה ללמוד על עולמו הפנימי של ה''מורעל''

אם כולם היו כמוך - מי היה עומד על הגבול? מי היה מתמודד עם המחבלים? אם כולם היו אפסנאים, היית משרת בצבא פלסטין.

בא אני אספר לך סוד. כולם מפחדים, אבל הרוב מבינים שזה משהו שצריך לעשות.

There are three kinds of lies: lies, damned lies, and statistics

"After the uprising of the 17th of June the Secretary of the Writers Union had leaflets distributed in the Stalinallee
stating that the people had forfeited the confidence of the government and could win it back only by redoubled efforts.

Would it not be easier in that case for the government to dissolve the people and elect another?" -Bertolt Brecht

I remember very vividly, a few months after the famous pacifist resolution at the Oxford Union visiting Germany and having a talk with a prominent leader of the young Nazis. He was asking about this pacifist motion and I tried to explain it to him. There was an ugly gleam in his eye when he said, "The fact is that you English are soft". Then I realized that the world enemies of peace might be the pacifists - Robert Hamilton Bernays -

כי העולם הזה מסריח מניו יורק עד רפיח.
ואתה חופר.

חתימתכם הוסרה כיוון שלא עמדה בחוקי האתר. לפרטים נוספים לחצו כאן.

אתה מזכיר לי את האירופאים ששאלו אותי למה אני חי במדינה שכל הזמן מתפוצצים בה אוטובוסים.

ציטוט:

אתם לא מפחדים להיפצע? לחטוף כדור בגוף? להיחטף?

מוזר, כל הדברים שהזכרת יכולים לקרות גם לג'ובניק בקריה וגם לסבתא שגרה ברמת גן, אנחנו לא חיים בשוויץ.

יש עדיין אנשים במדינה שמבינים את זה, ולא עושים רק שיקולים אגואיסטים.

הגלריה שלי בפליקר

ביטיס צודק ... כולם מפחדים להיפצע להיחטף והכל אבל אין מה לעשות ומזל שיש לנו דם יהודי שנותן לנו כוח לשמור על המדינה שלנו ויש לנו צבא טוב ...

וכמו שאנחנו בחזית וחשופים לפגיעות , כך גם התלאביבים בבתי הקפה חשופים לפיגועים
וכך גם הבאר שבעים חשופים לתאונות דרכים ...

אין מה לעשות ...

חתימתכם הוסרה כיוון שלא עמדה בחוקי האתר. לפרטים נוספים לחצו כאן. תוכלו לקבל עזרה להתאמת החתימה לחוקים בפורום חתימות וצלמיות.

אם זה מתוך השיקול של אין מי שיעשה את זה מלבדנו אז אני חושב שחובה לחוקק חוק שכולם ישרתו בקרבי ורק הבנות יעשו את התפקידים הג'ובניקיים והפחות מסוכנים.
אבל יש חופש בחירה ואני בוחר בביטחות שלי, נכון שזה נשמע אגואיסטי אבל אני פשוט לא מסוגל, גם אם אני רוצה, בשדה הקרב אני אתעלף מרוב פחד

היית פעם בשדה קרב?!
אני יכול להבטיח לך שגם בצה"ל... באימונים, יש לוחמים שהם תותחים באימונים ותופסים מהם אבל כשהם מגיעים לשטח הם משתתקים... וכל החודשים האלה של האימונים יורדים לטימיון כי בעצם כשגיע הזמן לתכל'ס הפחד משתק אותם, אבל כמוהם יש גם חייילים שכשמגיע הקרב הם לוקחים את עצמם בידיים ומצילים את החיים את החיים שלהם ושל חברים שלהם, כי הם לא נכנעו ללחץ.

אני בטוח שאני יכול לספור על יד אחת את ה"מורעלים" שמצאו את אעצמם תחת אש כמו הלוחמים. בתכל'ס אפחד לא יודע איך הוא יתפקד תחת אש עד שהוא לא נמצא בסיטואציה....

"הזורעים בדמעה - ברינה יקצורו" (תהילים קכ"ו, 5)

בעיקרון פרופיל 72 ומעלה מיועד ליח"ש באופן אוטומטי. ככה שאין בדיוק בחירה חופשית.
שתדע, לא זורקים אותך ישר לקרב, כמעט שליש מהשירות שלך אתה מתאמן בעיקר.

מהבחינה הסטטיסטית, הסיכוי שלך להידרס למוות הוא יותר גדול מאשר למות בשירות קרבי.
סיכונים יש בכל מקום, לפי איך שאתה נשמע אני מציע לך:

• לא לחצות כבישים ולא לסוע במכוניות מחשש תאונה
• לא לסוע בתחבורה ציבורית, ולא לשהות במקומות הומי אדם מחשש לפיגוע
• לא לדבר בפלאפון מחשש לקרינה
• לא לעשן, ולא לצרוך אלכוהול
• להיזהר מלהתקרב לבני אדם מחשש להדבקות במחלות
• לא להיחשף לשמש מחשש לקרינה ולהתפתחות סרטן העור

אחרת הוא עוד עלול למות...

רשימה משעשעת הבאת שם.

מוכ"י

ברגע שיש לך פרופיל קרבי אתה קרבי.

אלו שלא הולכים לקרבי הם אנשים שהפרופיל שלהם לא מאפשר להם (או כל סיבה אחרת שמונעת מהם להיות קרביים - ת"ש, בעיות נפשיות, בנים יחידים), או כאלו שהצבא מעדיף שהם יתרמו בצורה שונה (עתודה, מודיעין).
ויש גם את אלו שהם אגואיסטים והם ימצאו את כל התירוצים בעולם כדי להצדיק את עצמם - אבל הם עדיין אגואיסטים - אז זה שהם בסופו של דבר ימצאו את עצמם מחוץ לקרבי לא אומר שה"חוק" לא קובע שהם כן היו אמורים לשרת בקרבי.

הגלריה שלי בפליקר

אין לנו ארץ אחרת, ואין מי שישמור עלינו חוץ מעצמנו אנו.
אז כמו שאומרים, אם אין אני לי, מי לי...
הפחד קיים, אצל כולם. אבל אנחנו יודעים שכדי שאזרחי ישראל יחיו
וינהלו חיים סדירים, חייבים לשמור ולהגן.

האמת שהיא שאצל חלק תחושת השליחות וה"אומץ" כביכול זה בקושי תופעת לוואי של תהליך ההתבגרות.
יש לי כמה חברים שחשבו שאם הסיבולת שלהם בשמיים זה אומר שהם יכולים להתמודד עם המנטליות של שירות קרבי. מיותר לציין שעוד בטירונות הם בכו לקבן.

אני טוען שאף אחד לא יכול לדעת אם הוא יצליח להתגבר על הפחד עד שהוא מגיע לאותו מצב שבו טילים וכדורים עפים לו מעל הראש וכולם צועקים מסביב.
יש פשוט את אלה שמוכנים להתמודד, הקרביים, ואלה שלא.

בטח שיש חופש בחירה, אם יש לי פרופיל קרבי אני פשוט מוריד ל64 ונגמר הסיפור, לא כזה מסובך.

זה לא הופך את זה לחופש בחירה.

אתה יכול גם ללכת לבנק עם אקדח ולדרוש את הכסף - זה גם חופש בחירה.

הגלריה שלי בפליקר

הפרופיל הרפואי נועד כדי למיין אנשים לפי בריאותם הגופנית והנפשית.
זה שיש מלש"בים המערימים על הצבא, וממציאים סיבות וסיפורים, לא אומר שהבחירה היא חופשית.

אתה גם יכול לבחור לא לשלם מיסים, ליסוע בצד שמאל של הכביש ולא לבצע את עשרות החוקים להם אתה כפוף. ההבדל היחיד בין הונאת מס לבין מה שאתה אומר הוא בסוג התשלום: כסף - בהונאת מס. דם - בהונאת פרופיל.

אתה למעשה טוען שחייך יקרים מחייו של מלש"ב שלא בוחר להונות את המערכת - מה שעושה אותך אגואיסט לא קטן.

There are three kinds of lies: lies, damned lies, and statistics

"After the uprising of the 17th of June the Secretary of the Writers Union had leaflets distributed in the Stalinallee
stating that the people had forfeited the confidence of the government and could win it back only by redoubled efforts.

Would it not be easier in that case for the government to dissolve the people and elect another?" -Bertolt Brecht

I remember very vividly, a few months after the famous pacifist resolution at the Oxford Union visiting Germany and having a talk with a prominent leader of the young Nazis. He was asking about this pacifist motion and I tried to explain it to him. There was an ugly gleam in his eye when he said, "The fact is that you English are soft". Then I realized that the world enemies of peace might be the pacifists - Robert Hamilton Bernays -

תיראה אני לדוגמא מת מפחד כשאני חשוב שאני יהרג, יחטף, שאני יצא עם פגיעות פיזיות מקרבי, מה יקרה למשפחה ולהורים וכל מיני דברים כאלה....ואז אני מתחיל לחשוב על דברים כמו מודיעין וכאלה...אבל למחרת זה עובר וזהו...
אין בררה, צריך לעשות את זה ובסופו של דבר מתמודדים עם הפחד ע"י כך שעושים את מה שהכי מפחדים ממנו...

ציונות.. לדעת שאם זה תלוי בי, אף אחד לא יפלוש למדינה הזאת.. ואני ילחם עד הנשימה האחרונה שלי שהמדינה הזאת תשרוד.. כמה שזה נשמע פשוט.. בימים אלו ובשנים הקרובות אני לא מאמין שזה יהיה פשוט.. כל כך הרבה אנשים בעולם רוצים שהמדינה שלנו תימחק.. כל עוד נותנים לי להגן עליה.. אני יודע שאני יעשה את זה בצורה הכי טובה שאני יכול.. וזה יעזור לנו במערכה הכוללת..

בנוסף ברור שלכל אחד יש את המניעים האישיים שלו.. חוץ מהסיבה הראשונה אני עושה את זה גם כדי להוכיח לעצמי הרבה דברים.. ואני מדבר פה בגלוי כל אחד יכול לבקר אותי אבל כל אחד שהולך לקרבי לא עושה את זה 100% בשביל המדינה אלא גם בשביל עצמו.. וככה גם זה צריך להיות לדעתי.

"המנצח האמיתי הוא זה שמצליח להתגבר על כשלונותיו"


גדס"ר צנחנים, מרץ 08.

אני מאמין שהרוב עושים את זה בשביל עצמם ובשביל "הכבוד"...

חלק עושים ראסמי בשביל המדינה.
למשל אני, אני יודע שאני לא יחזיק בתור גו'בניק! [משעמם פצצות]...ואם אני לא ילך קרבי
אני אף פעם לא ידע אם אני יכול או לא.
אז אם כבר אתה מקבל משכורת של ילד בן 10 אז עדיף שתעשה מזה לפחות כיף לא?
וחוץ מזה מה לא מדליק אותך כל הקטע של המובחר?[סיירת מטכ"ל,שייטת,שלד"ג...]
אותי כן. :-]
בהצלחה לכולם!

אני באופן אישי מנסה לא לחשוב על הסכנה יותר מדי. אני מנסה לחשוב על הדברים החיוביים שקרבי יתן לי ולבטוח בצבא שיאמן אותי מספיק טוב כדי שאני אדע איך לתפקד טוב בקרב...
ואני לא אשקר לך, אני ממש לא בן אדם אמיץ, ואני מקווה מאוד מאוד שלא תהיה מלחמה.
וד"א אני גם ממש לא מורעל. ולהגיד את האמת גם לא מרגיש נורא ציוני. אני עושה את מה שהמדינה מבקשת ממני כי אני יודע שהיא צריכה את זה ואני מקבל את זה. וכן, גם לא מעט בשבילי, בשביל האתגר, ובשביל מה שאני חושב שקרבי יתרום לי לאישיות.

ואני דווקא מבין אותך. המצב היום נורא בעייתי, בדיוק דיברתי על זה היום עם ההורים שלי. הנוער גדל היום בתחושת בטחון יחסית, לא מרגישים את האיום הבטחוני כמו פעם, למרות שהוא קיים, ואז פתאום בשנים הכי טובות צריך לעצור הכל, לעשות צבא ולסכן את החיים. אם אתה לא מורעל, שום דבר לא מכין אותך לזה מבחינה נפשית, זה בעיה. וזה תהליך די בלתי נמנע, אני לא יודע מה הפתרון. צריך לעשות שלום, אבל זה יקח המון זמן וכנראה גם עוד כמה מלחמות... :/

אני לא חושב שאתה אגואיסט, זה שאתה מפחד מקרבי לא אומר שום דבר על היחס שלך כלפי אנשים אחרים. היום פשוט כבר אין את ההרגשה הזאת שלשרת בצבא זה לעזור באופן ישיר לקיום של החברים והמשפחה שלך (למרות שזה עדיין ככה במידה מסויימת!). אתה יודע מה, מי שמקבל שחרור מהצבא והולך להתנדב לשירות לאומי, עוזר לאנשים שצריכים עזרה ומה לא, אני רואה אותו פחות אגואיסט מהרבה אנשים שעושים קרבי.

חתימתכם הוסרה כיוון שלא עמדה בחוקי האתר. לפרטים נוספים לחצו כאן. תוכלו לקבל עזרה להתאמת החתימה לחוקים בפורום חתימות וצלמיות.

גם בדיקת דם כואבת,אבל אני מניח שאתה לא תוותר עליה בגלל זה.
אתה צריך לשים את הדברים בפרופורציה,כל החיים זה דבר מפחיד,אבל אתה לא הולך להתאבד,נכון?

אל תבוא לקרבי, צא מזה אייך שאתה מצליח.
כי אני פשוט מרחם על הבן אדם שיצטרך להסתער לידך אם תגיע לשם.

לא צריך להיות מורעל, צריך להבין שיש עבודה שצריך לבצע כדי שיהיה קיום למה שאתה רואה
מסביבך, ולהבין שאם אתה יכול לשרת בקרבי אז להיות קרבי.
מה אתה חושב שאחרים לא מפחדים לקבל כדור, מפחדים אבל לא חושבים על זה.

בקיצור גם בתנך רשום שמוגי הלב ישארו מאחור כדי שלא יחדירו פחד בקרב השאר,
אז קח דוגמא...

‎"הביאוהו חי או מת, מוטב חי. זה יהיה חשוב מאד עבור הנוער שלנו"

קראתי את מה שכתבת בפורום "מה שבלב" וזה כמובן עזר לי להבין דברים עלייך.
אני בהחלט מזדהה עם חלק מבעיותיך (הורים ואח לא מבינים, בית ספר דפוק ומייאש וכו'),
אך לדעתי גם אתה מלא מדי ברחמים עצמיים, במקום לנסות ולמצוא את מקומך בחברה, אתה מעדיף לוותר מראש ולהישאר בצד... ככה לא מתקדמים בחיים.
אתה צריך לקחת את עצמך בידיים ולהפסיק לוותר לעצמך. כן,גם לגבי השרות הצבאי.

גם אני ראיתי את ההודעה שלך ב"מה שבלב" ואני חושב שזה גם נובע מהעובדה שכל הזמן אתה מתחשבן על דברים מסויימים שלבן-אדם רגיל זה ברור כעיקרון או כעזרה לחברה ותרימה.

במה שבלב התייחסות למצב והקשר שלך לחברה (בתיכון בעיקר) ולפי דעתי הכל מתחיל בייחס.
אני בטוח שברגע שתתייחס בכבוד לחברה ותבין שגם אנשים תורמים לחברה כי הם אוהבים אותה או שהם פשוט רוצים לשמור עליה אז כל השאלות שלך יפתרו.

בהצלחה לך

אני לא יודע למה אני הולך לקרבי אני אפילו לא יודע מה מחכה לי אבל.........................

אני צנף מורעל ומלוכלך כמו סמרטות צעיר פעור ומכוער שכל היום עושה מה שהוותיקים אומרים לו לעשות אחחחחחחחחחחחחחחחחחחחח יאללה מרץ 07 ישששששששששש איזה כיף אני צנחנןןןןןןןןןןןןן

שאלה טיפשית בנאדם.
יש אנשים שמוכנים לקחת סיכונים כדי לקבל את מה שהם מחפשים, יש כאלה שלא.
ואני לא מכניס למשוואה את הטיעונים של ציונות, שליחות והאהבה הבסיסית של זכרים ללפרק דברים באופן אלים.

אני רציתי להתגייס לקרבי, רק מה, אני בן יחיד אז לא יצא. אבל אני עדיין אדחוף כדי לעשות שירות כמה שיותר משמעותי וכמה שיותר קרוב לשטח. למה? במקרה האישי שלי פשוט כדי לבדוק עד איפה אני יכול ומוכן ללכת. מין אתגר אישי שבנאדם מציב לעצמו...

מוכ"י

תראה אחי,

אני יש לי פרופיל 97, אני גם לא כזה מורעל, אני בפורום רק בגלל שאני פאקין משועמם...
אבל בכל אופן, תראה אני בתור אחד שיש לו פרופיל קרבי מרגיש חובה ללכת לקרבי, יש לי המון חברים קרביים, תאר לך שאחד מהם יפצע בקרב חלילה, איזו הרגשה תהיה לי שאני כמו מניאק בחרתי להישתמט ולהיות בקריה?!

ת'אמת?!, אני מפוחד, אתה לא יודע כמה שאני מפחד מהמוות, עזוב את זה, אתה לא יודע כמה אני מפחד להיות נכה... יש לי חיים שכל אחד היה חולם עליהם... המון אנשים שואלים אותי בשביל מה אני בכלל צריך את זה?! זה הרי בתכלס לא יתן לי כלום... ההורים שלי משתגעים ממני...,

אני לא יודע הרבה.. שרות קרבי לבעלי פרופיל קרבי זה חובה...
אני בסך הכל ממלא את חובתי...

אהה וכמובן יש גם את הצד האגואיסטי משהו, אבל אני לא אהיה ג'ובניק

אוקיי, כולם מפחדים! אין מישהו שלא משקשק כשהוא יוצא לפעולה מבצעית.
לחטוף כדור ברגל זה משהו שה רבה חיילים מתפללים שיקרה להם במקום לחטוף כדור בראש, לקבל רסיסים בעיניים, כדור מאג בריאות או בלב, אם רק היית יודע כמה שמחה זה רק לחטוף כדור ברגל.

אבל אם אני לא אעשה את זה מחר יכנס מחבל לבית ילדים וירצח תינוקות או איזה מתאבד לחדר יולדות ויודע מה אולי אפילו סתם מחבל עם פצצה שיכולה לפגוע גם במשפחה שלי ושלך

אז מה אתה מעדיף לראות בבוקר תמונות של 20 עוללים שנרצחו כי לא היה אף אחד שיגן עליהם או להתגבר על הפחד שלך ולעשות מה שצריך להיעשות...

הכל שאלה של הערכים שגדלת עליהם ועם מה אתה בא מהבית...אם לא מעניין אותך זה שלפני יומיים רצחו אנשים באילת אם זה לא גורם לדם שלך לבעור ולקיבה שלך להתהפך אז זה לא משנה מה נגיד ומה נעשה אתה לא תבין למה בן אדם מוכן לעזוב את כל מה שיקר לו ולסכן תחיים שלו בשביל מישהו שהוא בכלל לא מכיר...

ברמת העיקרון, אני מכיר כמה שעושים את זה כי הם אוהבים אקשן,רצון לשרת את המדינה וכ...


אני אישית עושה את זה בשביל ה"רקורד" האישי שלי.

אני מקווה שאתה עושה את זה בשביל קצת יותר מרקורד...

מאצלנו כל מי שהתגייס בשביל ה"רקורד" מהר מאוד הבין שהוא לא צריך את זין הזה...

ציטוט:

במקור נכתב על ידי mr. nice שלום רציתי לשאול אתכם משהו, למה אתם כאלה מורעלים? אתם לא מפחדים להיפצע? לחטוף כדור בגוף? להיחטף? איך אתם כאלה אמיצים? ספרו לי מה אתם מרגישים אני רוצה ללמוד על עולמו הפנימי של ה''מורעל''

אפחד פה לא אמיץ ,ואין פה אחד שלא מפחד.
אבל יש פה אנשים שאיכפת להם, יש פה אנשים שיודעים שעם לא הם אפחד לא יעשה שום דבר.
ולעומת זאת יש אנשים כמוך, שחושבים רק על עצמם.

זה עונה לך על כל השאלות שלך.

מדובר בעיקר בעניין של הערכה עצמית.אני יכול להשתמט,אבל מה אני שווה אם ברחתי? חברים שלי הולכים כמו גדולים לשרת בקרבי עם או בלי פחד מכל סיבה שלא תיהיה ואני אברח?
חוץ מזה אני לא אוכל להיות שלם עם עצמי בידיעה שיכולתי לעשות משהו טוב יותר ולהוציא מעצמי יותר

לדעתי כל מי שמסוגל פיזית ונפשית להיות קרבי, חייב להיות לוחם!

אני מבין שיש אנשים עם בעיות בבית,עם בעיות בריאותיות כאלה או אחרות, עם בעיות נפשיות.
עם אנשים כאלה אין מה לעשות,לא כל אחד מתאים.

אבל אנשים שבורחים מקרבי כדי להשלים בגרויות, או סתם בגלל שלא בא להם..
אלה אנשים עלובים מאוד.

אין לנו מדינה שקטה, או מדינות שרוצות שלום מסביבנו...אנחנו מוקפים אויבים.
ועם כל אחד יחשוב על עצמו ועל מה שנוח לו, פשוט מאוד לא תהיה לנו מדינה.
ולא יהיה שקט לחברים ולמשפחות שלנו,ובכלל לאזרחים במדינת ישראל.

תראה.. יש הבדל גדול מאוד לדעתי בין מורעל, לציונות ולאהבת המולדת שאתה חי בה בכיף ובהגנה כמה עשרות שנים.. מורעל זה מישהו שאומר "או סיירת או ניירת" ולא מוכן להתגייס לגדודים או ליחידות ה"קצת פחות זוהרות" של צה"ל. ציוני הוא מישהו שאוהב כל גרגיר חול בארץ הזאת וכל פיסת אדמה שקיימת בארץ הזאת. זה מישהו שכשהוא רואה את הדגל של המדינה שלו מונף אם זה בגבעה שצה"ל כבש בלבנון, או אם זה על משאית שנוסעת בכביש המהיר, יש לו צמרמורת קטנה בגוף ושיערותיו נעמדות ואומר לעצמו בלב "אני אעשה כל שביכולתי כדי שהדגל הזה יישאר מונף בגאווה ברחבי ישראל. זה מישהו שאכפת לו מהמדינה שלו ואכפת לו מההיסטוריה של המדינה, זה מישהו שכואב לו מבפנים ששטחים מהארץ שלו נמחקים או נמסרים לאחרים. זה מישהו שמתגייס לצבא ההגנה לישראל כדי באמת להגן על תושביה ועל השטחים של הארץ הזאת, ולא בשביל שייראו אותו הולך עם הכומתה האדומה של הצנחנים ושייראו שיש לו פלאטופ מקצועי..

אז תבין ש"אנחנו" ממש לא אמיצים וממש לא גיבורים גדולים... פשוט אנחנו מוכנים לתרום 3 שנים מהחיים שלנו בידיעה שהמשפחה שלנו לא תישן במשך 3 שנים, ושכל התוכניות שלנו יידחו ב-3 שנים.
כדי שהמבוגרים יותר שהגנו עלינו בעבר, וכדי שהילדים שייגנו עלינו בעתיד יוכלו לישון בשקט..

חתימתכם הוסרה כיוון שלא עמדה בחוקי האתר. לפרטים נוספים לחצו כאן. תוכלו לקבל עזרה להתאמת החתימה לחוקים בפורום חתימות וצלמיות.

בוא אני יסביר לך כצעיר מורעל,אני בן 14, ואני מבין בצבא לא כמו כל השאר בפורום אבל אני יודע די הרבה דברים כולל את הלקסיקון הצבאי שלמדתי בעל פה.
אז ככה: כל המורעלות הזאת נובעת מאהבה לארץ, ציונות, הרצון העז לתרום ולעזור לאנשים מסביבך והרצון להגן על המדינה שאתה חיי בה, ולא רק זה אלה אם אתה גאה במדינה שלך ואתה גאה להיות מי שאתה אתה תלך לקרבי כדי לתרום את כל מה שאתה יכול למדינה, וזה נכון שכולם פוחדים ואין אנשים כאלה שאין להם צ'אנס שכדור לא יפגע בהם אבל אנשים עושים את זה והולכים לקרבי כי הם מבינים את שבעת הערכים שאני לא אפרט עליהם.