כן, התחרפנתי
[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.haaretz.co.il/hasite/images/0.gif]

מאת ישראל הראל
[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.haaretz.co.il/hasite/images/0.gif]

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.haaretz.co.il/hasite/images/0.gif]


באמצע השבוע השמיע תושב כוכב יעקב הערות גזעניות כלפי איש כוחות הביטחון. מיד לאחר הדיווח ברדיו התבקשתי להגיב. פנו אלי גם מכרים נרעשים, ש"מכבדים אותך למרות שלא מסכימים עם דעותיך הפוליטיות". זוועה, אמרו, אתה מוכרח לגנות. גם שתיקה היא אמירה. גם במקרה של המקללת מחברון לא שמעו אותך. גם אתה התחרפנת?

שלשום באולפן "פוליטיקה" לחשו באוזני: "תשחיל משהו על הגזען הזה" (נושא הדיון: הצעת חוק שתמנע מבית המשפט העליון לבטל חוקים שחוקקה הכנסת). גם הפעם לא נעניתי.

המקללת והגזען מרתיחים כמובן את דמי לא פחות מאשר את דמם של אלה שפנו אלי. אך משהו בתחושת הצדק - כן, הצדק - מתקומם לנוכח ההבלטה שזכו לה שני אירועים שליליים ומצערים, אך למרבה הצער שגרתיים ומצויים, רק משום שהתרחשו בחברון ובכוכב יעקב.

האירועים קיבלו ממדים של שבר לאומי, ומחולליהם הועלו למדרגת פוגעים באושיות המוסר היהודי והישראלי. וכל נשות יש"ע היו, במשתמע, למקללת מחברון. שאם לא כן, איזה עניין ציבורי (במהדורות אחדות שודר האירוע בראש מהדורות החדשות) היה בקללה, שאצל רבים אחרים במקומות אחרים היא דבר שבשגרה?

העובדה שהתקשורת התגייסה נגד שני אלה דווקא ואינה תובעת סטנדרטים דומים למאות ואלפי מקרים דומים, או קשים מהם המתרחשים שעה שעה, היא תופעה מרושעת. לכן סירבתי להיות חוליה בהתקפה המעוותת הזאת.

איש איננו פונה לאחרים ומבקש שיוקיעו אנשים מ"המחנה שלהם" המבצעים מעשי רצח, אונס, התעללות מיניות ופיסית, סוחרים בסמים ובנשים ומעורבים בסכסוכי שכנים המסתיימים במעשים אלימים ולא רק בקללות. רק אצל המתנחלים, כלל המחנה - יותר מרבע מיליון נפש - אחראי למעשי כל היחידים המרכיבים אותו.

השבוע, למשל, שלושה צעירים ממרכז הארץ התעללו באכזריות בקשישה. אחרי שלוש שעות של התעללות הם שדדו את כספה ותכשיטיה. לסדיסטים הללו (שנתפסו) אין כמובן כתובת, הנחשבת ל"סמכות בסביבה החברתית והאידיאולוגית שלהם" (כך מנומקות אחריותי וחובתי להתנצל ולהודות בהידרדרות מוסרית שפשתה במחנה המתנחלים, וכמובן לגנותה) שאליה פונים לשמוע הודעות גינוי ולקבלת אחריות.

רק למקללת מחברון, לגזען מבנימין ולילדים הזורקים אבנים על ערבים בחברון יש כתובת גיאוגרפית, דתית, חברתית, פוליטית ומנהיגותית מוגדרת וברורה.

בימים אלה מלאה שנה לאירועים הטראומטיים בעמונה. באותו יום שהיתי בבית החולים הדסה עין כרם. בתחנות הרדיו הודיעו בלא הרף על האלימות הקשה של המתנחלים, שממנה עשרות שוטרים פצועים קשה מפונים, חלקם במסוקים, לבית החולים בעין כרם. המסר היה ברור: המתנחלים מפעילים כלפי השוטרים אלימות קשה. שהרי רק את הנפצעים קשה מפנים במסוקים.

למשמע החדשות הקשות עזבתי את החולה שאותה סעדתי ומיהרתי לחדר המיון. כל הפצועים שהגיעו לשם, אחדים מוכרים, היו ילדים טובים עפרה ויישובים אחרים. לא מצאתי שם שוטרים. עברתי לאגף הטראומה, אולי הם שם. שום שוטר. אולי בטיפול נמרץ? רק נער רצוץ גולגולת שכב שם.

הפעם יזמתי אני פנייה לתקשורת. בגלי צה"ל, אף על פי שזיהו שזה אני, סירבו לקבל את המידע. נבדוק ונחזור אליך, השיבו.

משלא חזרו, שבתי ופניתי: "אתם משדרים מידע שגוי. אנא תקנו". בלא הועיל. וכך גם ברשת ב' של קול ישראל. על רשתות הטלוויזיה, שהקריינים בהן קריאו טקסטים על שוטרים שגולגולתם נופצה, בעוד התמונות מראות פרשים שבאכזריות מנחיתים אלות על ראשי נערות ונערים, ויתרתי מלכתחילה

http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/820110.html