זהו, אחרי כמעט 18 שנה, הגעתי רשמתי לנקודת השבירה.

תגידו מה שאתם רוצים, שאסור לשנוא בני משפחה, אבל אני פשוט מתעב את אחי הגדול (גדול בשנתיים).
עם אחותי הצעירה אני עוד מתסדר, ברור שאנחנו רבים והכל, אבל היא יכולה להיות סבבה. אבל הוא, הוא פשוט בלתי נסבל. או שאנחנו לא מדברים בכלל, או שאנחנו בריב. הוא פשוט עושה הכל כדי למרר לי את החיים. הוא אף פעם לא היה האח הגדול והתומך כמו שיש באגדות. אפילו בכיתה א' כשלקחו לי את הסרגל הוא לא בא לעזרתי, אלא השכן שלי בא והכניס מכות לאלו שהציקו לי. הוא אף פעם בחיים שלו לא עזר לי, ואני לא מגזים. כן, היו תקופות טובות (בעיקר כשאנחנו מבקרים בארץ- ז"א חודש בשנה הוא נחמד אלי) אבל חוץ מזה, הוא עושה תמיד דווקא.

ולא, אין פה עניין של "לנסות להבין אותו" בגלל שהוא מסיים ת'תואר שלו עכשיו ואני רק התחלתי קולג', זה בכלל לא העניין. זה הרבה יותר מזה. הוא תמיד מקניט (ככה כותבים?) ויורד עליי ופוגע בי כי הוא יודע שאני רגיש. ואז כמובן אני מתעצבן ועושה רעש, כי כזה אני, וההורים שומעים רק אותי, רק אותי מתעצבן, וכמובן חושבים שאני מציק לו ושאני מתחיל את כל המריבה, כי הוא פשוט עושה הכל בשקט. וככה כולם במשפחה חושבים שאני רב עם כולם ואני הבעיה פה. וזה הכל משפיע עליי.

לדוגמא, שלא תגידו שאני סתם אומר:
אני בא למטבח להכין לי משהו לאכול, והוא כבר שם, ואיכשהו התחלנו לדבר ואני כמובן מנסה להתעלם, הוא פשוט אוהב לעצבן אותי כי הוא יודע שזה קל. אז הוא לוחש "פחח עלק קורס חובלים, בחיים לא תעבור את הגיבוש" (כי הוא יודע שיש לי גיבוש עוד חודש +). ודברים כאלו פוגעים בי, וכמובן פי כמה וכמה כשזה בא מאחי הגדול.

לא יודע כבר מה לעשות, נמאס לי ממנו, וגם אין לי דרך להתנקם בו, למרות שאני גבוה ממנו בסנטימר או שניים, הוא יותר מוצק ותכלס גם לא בא לי ללכת איתו מכות, כי זה לא יפתור הרבה.
כמה שאני לא מנסה להתעלם ממנו, איכשהו הוא "נכנס לי מתחת לעור" ומעורר בי זעם וכעס.
נמאס לי לגור איתו באותו בית.
ואח"כ ההורים לא מבינים למה אני רוצה לגור לבד...מצחיקים.


נראה לי שזהו, פשוט הייתי חייב להוציא את זה, 18 שנים זה יותר מידי בשביל לשמור הכל בפנים.

R.I.P.

גם אח שלי כזה..אני פשוט מתעלמת ממנו. פעם עוד הייתי רבה איתו והיינו הולכים מכות..אבל כבר אין לי כוח אליו..אני מתעלמת וזהו. אין משהו שאפשר לעשות עם זה, רק להתעלם.

אחי יותר גרוע בהרבה מאחיך, אם זה מנחם אותך

R.I.P.

עדיף שאני לא אפרט

שמע איתי אולי כמו התגובות כנ"ל רוב האחים כאלה, ואתה פשוט רגיש ולכן אתה זה שנשברת ופתחת אשכול!

אני אח גדול למשפחה שלי...אני באמת לא יודע איך להיות כזה מלגלג ומזלזל באחים שלי...מעבר ל"חינוך" ו"ההסברים" הקלים שאני נותן לאחים שלי אני דווקא דואג לחזק אותם ולתמוך בהם, אני לא חושב שאני שונה מכולם..כי גם אני לפעמים יורד על אחי (בקטנה)-והכל כמובן באווירת צחוק וכיף ולא חס וחלילה להכניס לו!
אנשים משתנים, המצב האישי משתנה...אני יודע אישית מאבי שפעם כל הזמן היינו מדברים וביחס טוב ועכשיו אחנו קצת פחות ואפילו הרבה דברים שהוא עושה או שאני עושה מלווים בצעקות ואני ממש אוהב אותו ואני יודע שזה לא כי הוא כזה! הוא פשוט קצת לחוץ! תקופה קשה..לחץ בעבודה וכו'...

אולי אחיך קצת לא בהרגשה טובה...אולי (חס וחלילה לא להגיד סתם) יורדים עליו בבי"ס והוא מרגיש צורך להוציא קצת עצבים וכעס..
אני בטוח ב100% שבתוך תוכו הוא אוהב אותך

הם ככה כי הם דפוקים וזה לא ישתנה. ו..שלי יותר גרוע!

אז בבקשה, חלאס עם זה.
אולי הוא לא הכי גרוע בעולם, ולא מתעלל בי פיזית כמו שקורה אצל אחרים, אבל נפשית ו-וורבלית הוא כן.
זאת לא תחרות.

ו-cohenrm תודה על התגובה, אבל אני לא חושב שזה איזהשהו "שלב" שהוא עובר, הוא ככה כל החיים שלו אלי.
ואתה צודק, עם ההורים זה שונה. החינוך הגרמני שקיבלתי מההורים ה"ייקים" שלי בהחלט נוקשה, אבל בתכלס אני מבין אותם ורואה בסופו של דבר שהוא רוצים לטובתי. אבל עם אח שלי, אני פשוט לא רואה למה הוא ככה אלי...

R.I.P.

תגיד...חשבת לדבר על זה עם אמא?
רק אתה והיא?
אמא היא תמיד רגישה ומבינה היא גם תמיד יודעת הרבה הרבה מעבר עליך ועל אחיך! זה יכול להיות המפתח שלך לפתרון הבעיה!

יכול להיות שהוא מקנא בך?

חתימתי העצומה בגודלה הוסרה ע"י השליט הבלתי מעורער שימי, למי שיש בעיה שיפנה אליו.


ד אַל תַּעַן כְּסִיל כְּאִוַּלְתּוֹ פֶּן תִּשְׁוֶה לּוֹ גַם אָתָּה. ה עֲנֵה כְסִיל כְּאִוַּלְתּוֹ פֶּן יִהְיֶה חָכָם בְּעֵינָיו

שמע אמרתי שאתה יכול להתנחם בזה שאצלך לא הכי גרוע אז אתה אמור לשמוח
בכל מיקרה אני לא חושב שאפשר לעשות משהו עם זה אלא תחכה שהוא יגדל ויעזוב את הבית.
או שאתה תיגדל ואתה תעזוב
ומצטער אם זו לא התשובה שציפית לקבל

אתה באמת חושב שאח שלך רוצה ברעתך?
אתה באמת חושב שהוא רוצה שאח שלו יסבול וירגיש רע עם עצמו??

אחי...לאח שלך יש לב! זה שאתה לא מצליח לפצח את "הצופן" כדי להגיע ללב שלו זה הבעיה...

תשמע, הרבה מזה יכול לבוא מקנאה.
אתה לא מבין כמה דברים זה יכול להיות, אח שלי (ז"ל ), אם הייתי מדבר אליו הוא לא היה עונה..
לטלפונים הוא הרים רק אחרי הרבה צלצולים וגם אז הוא לא אמר שלום יפה, אלא צעק 'כן?' לתוך הטלפון או 'מה אתה רוצה?'.
הוא כל הזמן רב איתי בגלל שהוא לא ענה לי לשיחות וסגר את הדלת ולא ענה לא כלום.

בסוף מתברר שבגלל הגמגום (הקל אובייקטיבי אך הקשה סובייקטיבי) הוא פשוט פחד לדבר, פשוט מאוד פחד לדבר. היה לו קשה.
אז הוא בקושי דיבר איתי, ואני חשבתי שהוא עושה לי דווקא, אבל בסוף מתברר שממש לא.
ומתברר גם שהיה לו יותר קל לדבר בסוג של צעקות אז בגלל זה ככה הוא ענה לטלפונים - עזוב את זה שכשעכשיו שאנחנו מבינים את מה עבר עליו, אני חושב שהוא עשה בכלל טובה על זה שהוא ענה לטלפון.

בכל מקרה, אל תקח את הדברים כמו שהם, לך תדע את הסיבה שהוא מתנהג כמו שהוא מתנהג.
אני אישית עד הסוף, הייתי בטוח שהוא לא רוצה לדבר איתי, שהוא סתם עצבני על כל העולם תמיד, רק אחרי זה הבנתי את הבעיות שהיו לו.

אני יודע טוב מאוד שאתה אוהב אותו, והוא אוהב אותך, זאת אהבת אחים, אתה לא מרגיש את זה אבל היא שמה ממוקמת טוב טוב.
תחשוב איך היית מגיב אם היית מגלה עכשיו שהוא נפטר (תנסה תכלס לחשוב על זה), אתה תראה.

יום טוב.

EVERYTHING SHOULD BE MADE AS SIMPLE AS POSSIBLE, BUT NOT ONE BIT SIMPLER
ALBERT EINSTEIN

איתי,

התגובה של Rs3k כה נכונה ואמיתית - ואני יכול רק להזדהות איתה - כמי שגדל במשפחה מרובת ילדים. (אני השביעי מתוך עשרה אחים ואחיות )

אחים גדולים וקטנים - לכולם יש תסמינים דומים.
לא ניתן להבין לעולם את צורת התנהגותם כלפינו.

חלקם - מחפשים תשומת לב ש"נגנבה" מהם. הם חשים שבדרך ה"הצקה" - ישיגו את ה"עליונות" שלהם שנלקחה להם על ידי האח החדש שנולד.
יש הרואים בתסמינים אלה - כמתרחשים אך ורק בשלבים הראשונים של החיים, אך האמת היא, שהם ממשיכים תקופות ארוכות - עד שכולנו "עוזבים את הקן" (ולעתים גם לאחר מכן).

אתה צריך להבין שהמצב שבו אתה נמצא הוא טוב משל הר-בה הר-בה אנשים אחרים.
אתה צריך לזכור שכל זה הוא מצב זמני בלבד - משום שבמוקדם או במאוחר - שניכם "תעופו מן הקן" ותקימו משפחות משל עצמכם.

חברים - באים והולכים. המשפחה שלנו - תמיד תישאר המשפחה שלנו.

לאבד קרוב משפחה, או אח - הם המקרים שבהם אתה מבין, עד כמה הכל היה rubbish.
(אני יודע, משום שכבר סיפרתי כאן בפורום בעבר שאיבדתי אח ואחות).

קח דברים בפרופורציה הראויה, הבלג... שזה ייכנס מאוזן אחת - וייצא מהשנייה.

http://photo.fresh.co.il

זה ברור שאתה צודק. כמו שאבא שלי תמיד אמור לי,"אין לנו הרבה משפחה בכלל (צד אחד נרצח בשואה, צד שני מנותק עקב דרמה לא רצויה), ואחותך ואחיך יהיו היחידים שישארו לך אחרי שאני ואמא שלך נלך לעולמנו". ואני יודע שכולכם צודקים. משפחה יש רק אחת. אבל העניין הוא שהוא גם לא מנסה להבין את זה. אינספור פעמים ניסיתי להיות האח הקטן והטוב ולנסות לסדר את ההדורים(..?) איתו אבל לשווא. אני לא אומר כמובן שאני מלאך, אבל הוא גם לא בדיוק מנסה ליצור קשר יותר חזק או לפחות לנסות להיות אנושיים אחד לשני.

וכן, אני יודע שמצבי הוא בן הטובים יותר, אבל בכל זאת זה מפריע לי מאוד, ואולי אחד הדברים שיותר מפריעים לי בחיים (וכן, יש בעיות אחרות). אבל לא יודע, אף פעם זה לא נגמר. כלומר, יש תקופה של שקט, או אפילו צחוקים, אבל מיד אח"כ תבוא המריבה הבאה שתגרום לי לשנוא אותו מחדש..ולמרות שחשבתי שאולי הפעם (כמו כל פעם..) הוא השתנה ורצה באמת להיות בקשר עם אחיו הקטן. זה מעגל שנמשך כבר הרבה מאוד זמן. וזה דיי מפתיע אותי, כי שנינו כבר בוגרים יחסית (עוד מעט 18 ועוד מעט 20)...וזה מרתיח אותי שזה עדיין קורה. אני מתסכל על האחים הגדולים של החברים שלי, ופשוט מקנא. אח שלי בחיים לא יישב איתי ועם חברים שלי על נרגילה וידבר על בנות כמו אח של חבר טוב שלי עושה...(אותם גילאים).

וזה לא בגלל קנאה (ככה לפחות אני חושב), זה ממש לא זה. שנינו בכלל עסוקים בעניינים שונים, והאמת, גם אם היה משהו שהוא היה יכול לקנא בי, הוא לא היה יודע על זה בגלל שאנחנו בכלל לא קרובים. בחיים לא דיברנו על בנות או ספורט או דברים כאלו.

להגיד לאמא לא יעזור, כי כולם כבר ב"צד" שלו כבר שנים (וגם של אחותי) בגלל שהם תמיד חושבים שאני מתחיל את המריבות, כך שאין טעם והיא רק תצעק עלי ותגיד לי שאני צריך להשתנות ולהפסיק להיות מניאק לכולם (למרות שאני ההפך מזה...באמת..)

לא יודע כבר מה לעשות, אני יודע שאתם צודקים, אבל זה נראה כאילו הוא עושה הכל בכוונה נגדי, כאילו הוא בן 14.

R.I.P.

שמע אני יכול להגיד לך מה אני חושב גם בתור אח גדול וגם בתור אח קטן (אני אמצעי).
אחי הגדול היה בדיוק כמו אחיך, ואפילו יותר גרוע. גם הוא גדול ממני בשנתיים, אתה סיפרת על כיתה א', אני אספר לך על כיתה ג' שמישהו מהכיתה שלו דפק לי מכות רצח. והוא, אח גדול, עמד מהצד ושר יאללה מכות יאללה. שוב באותה שנה הוא ובן דוד שלי הציקו לילד אוטיסט בשכונה, ירד אח שלו הגדול תפס אותי הם ברחו הוא אמר אם אתם הולכים הילד הזה יחטוף במקומכם. והוא בתור אח גדול ונאמן, לא חשב פעמיים, הסתובב והלך.
אמממ אח שלי כל הילדות היה יורד עליי והדביק את כל הבני דודים והחברים בכינוי מאודד פוגע שרק היו אומרים לי אותו הייתי בוכה.
אח שלי, היה הורג אותי מכות. כל הילדות חטפתי ממנו מכות אפ זה בוקסים לפנים או אפילו בעיטות לפנים.
עד לפני שנתיים היינו יותר רבים מאשר מדברים, הגענו למצב שלא דיברנו 8 חודשים כי הוא בעט לי בביצים. ויש עוד המון סיפורים כאלו.
ולמה אני מספר לך את זה?? כי תמיד גם אני אמרתי שאני שונא אותו ורציתי להרוג אותו. וגם אני יותר גבוה ממנו אבל ללכת מכות איתו זה בלתי אפשרי אין לו רחמים.
שמע, אחיך יתבגר. יבוא היום שבו אתם תסתדרו תאמין לי אם זה קרה לי ולאחי זה יקרה גם לכם. אנחנו כבר לא רבים הרבה, אנחנו לפעמים יושבים ומדברים, משחקים בסוני. אז כן יש רגעים שהוא מציק לי כמו שהוא ראה אותי בוכה על זה שאין לי פרופיל קרבי (חח מזיל דמעה) הוא צחק עליי ואמר: חח איזה ילד שחי בסרט מי יקח אותך לקרבי?! חח רק נזק תעשה למדינה... לך לך לתהיה קמ"ר (קצין ממטרות ראשי)
בסך הכל השלב הזה מגיע בכל מערכת יחסים של אחים. גם אני לא האמנתי אבל אל תדאג זה יבוא.
ואם אין לך אח קטן אתה לא יכול להבין את ההנאה מלהציק להם! חח לאחי הקטן אני כל היום מציק לו! כמובן שהכל ברוח הצחוק אבל יש הרבה דברים שאני עושה כדי לעצבן אותו והרבה יותר דברים שהעוא עושה כדי לעצבן אותי ככה זה המערכת יחסים בין אחים אין מה לעשות חח אני יודע שהוא אוהב אותי... חח אני לא אומר שאני משפיל אותו כמו שאחי הגדול היה עושה לי אבל אני מציק לו הרבה חח..

חתימתכם הוסרה כיוון שלא עמדה בחוקי האתר. לפרטים נוספים לחצו כאן. תוכלו לקבל עזרה להתאמת החתימה לחוקים בפורום חתימות וצלמיות.

אכלתי הרבה יותר, הוא גם היה מרביץ לי, כמו כל אח גדול.

וכן, אני יודע מה זה להתבדח עם אחים, אני ואחותי ככה כל הזמן, סתם צוחקים אחד על השני ורבים בכיף..אבל הוא פשוט אומר דברים כדי להעליב ולפגוע בי, בכוונה.

R.I.P.

נראה כי הגיוס הקרוב באמת הוא זה שיפתור לך את הבעיה.
ולא בגלל זה שאתה לא תראה את המשפחה שבועיים. אלא בגלל שרק אז אתה תעריך את הבית.
אתה תספוג המון עלבונות בצבא ככה שהעלבונות של אחיך לא יזיזו לך.

זאת לא הבטחה, אבל רב האנשים שמתגייסים לקרבי (ואתה בע"ה לשייטת) מתחשלים ומתחזקים פיזית ונפשית.
אני בטוח שכה שאתה חושב שאחיך שונא אותך אתה טוןעה ויש וחייב להיות שם איזשהו שמץ של רגש אלייך. אל תתיחס לעלבונות. הוא ומר משהו שמעצבן אותך תעצבן אותו בחזרה. יש משפטי ייבוש שלאט לאט תראה איך הם ימנעו מאחיך לרדת עליך. אם למשל הוא יורד עליך מול אנשים תגיד לו: "יופי!!! מאוווד בוגר!! תתבגר כבר יא'תינוק!" אולי זה לא משפט שיפגע בו באופן אישי אבל זה יציק לו שאח שלו הקטן אומר לו להתבגר, ועוד מול אנשים! יורד עליך בעניין הצבא? תגיד לו: "שניה למה מה אתה היית בצבא?!" (בהנחה והוא לא היה בתפקיד נחשב.
לא עולים לי עוד משפטים אבל תבין ת'רעיון, תייבש אותו, במיוחד מול אנשים. אל תעלב ממנו, להפך. תתאמץ ותשקיע רק כדי לסתום לו ת'פה אחת ולתמיד!

ודרך אגב... איפה אתה עכשיו?? (חח רשמת שאתה לא בארץ)

חתימתכם הוסרה כיוון שלא עמדה בחוקי האתר. לפרטים נוספים לחצו כאן. תוכלו לקבל עזרה להתאמת החתימה לחוקים בפורום חתימות וצלמיות.

ותודה על התגובה. זאת אחת הסיבות למה אני רוצה להתגייס, במיוחד לקרבי. כדי להתחזק נפשית..כי זה דבר שאני יחסית חלש בו (רגיש ופגיע .. חח).


נראה כבר...

R.I.P.

ובקרוב אתה גם מתגייס, מה שנראה כרחוק בעינייך בגלל מה שאתה מרגיש.
אני לא הולכת לחדש לך כלום אם אני יגיד לך "תתגבר" או "תמשיך הלאה, פשוט תתעלם" , כי זה לא יעזור..זה מה שאתה מנסה ולא מצליח בו כל כך.
רק אני אגיד לך משהו אחד: אם אתה תקח את זה ב"סבבה" ובקלות- יהיה בסדר. עכשיו..זה לא פשוט כל כך.
תחשוב על הדברים הטובים שיכולים לקרות לך בזמן העתיד לבוא.
איזה דברים שאתה עושה - כן עושים אותך מאושר .
כמו שאתה יודע , זה מה שעוזר לי בכל התקופות הרעות. אני פשוט חושבת איזה דברים טובים יכולים להיות לי , ושבעזרתם אוכל להתגבר על הדברים הרעים.
אני חושבת על המחשבה שהם יראו את החיוך על הפנים שלי וכמה שטוב לי , אף על פי שאני אולי ירגיש "על הפנים" בתוכי. אבל אני לא ירצה להראות להם שאני נופלת , שאני איכשהו נשברת.
אם זה מה שקורה כנראה הם "הצליחו במשימה".

יכול להיות שמה שאח שלך עושה כן בכוונה ויכול להיות שזה לא בכוונה , אני לא יודעת.
אבל פשוט הכי טוב אם תשמור על איפוק ואל תתפרץ. קל לומר את זה ,אבל לעשות זה קשה.
אם תצליח אתה תראה שזה בשלב מסוים כבר לא יזיז לך כ"כ , כי כבר תתרגל לזה.
המחשבה שבשלב מסוים כל זה עומד להסתיים מתישהו תחזק אותך.

לי קרה משהו לאחרונה ולא הצלחתי לעמוד בזה והתפרצתי . נשברתי מול כולם. אני ממשיכה הלאה , אפילו שאני רואה שכולם נגדי . אני יודעת שיגיע השלב שיהיה לי טוב.
מתי יגיע? אני לא יודעת . פשוט..תהיה חזק , אתה תראה שהדברים יסתדרו במשך הזמן ..ואתה גם כן צריך לעזור לזה לקרות.

בהצלחה , איתי. ואני מאחלת שתרגיש הכי טוב שיש

נראה לי שהפתרון היחידי לבעיה שלי יהיה הגיוס שלי. שבועיים בלעדיו ובלי המשפחה נשמעים כמו גן-עדן.

במחשבה שנייה- אני מצטער שבכלל פתחתי את האשכול הזה...כי הבנתי שזה בעצם עניין יותר גדול עם שאר המשפחה. שהם תמיד בצד שלו ותמיד אומרים לי לסתום את הפה כשאני מחזיר לו , וכמובן שהוא משקר לכולם בפנים ואומר שהוא לא מדבר איתי בכלל.
ואני לא מנסה לרחם על עצמי, זה באמת פשוט ככה. אני יודע שלא כל העולם נגדי, אבל המשפחה שלי כן (לפחות ככה זה נראה).

R.I.P.

תראה, אני לא יודע מה גורם לאח גדול להיות כזה נבזי וכזה רע.
יש לי הרבה אחים קטנים ממני, אני זוכר שהייתי קטן היה מריבות קצת והכל. אבל אין דבר כזה שהוא יחטוף מכות ואני יעמוד בצד. אני מוכן לשים את החיים שלי למענו, ואני מדבר בכנות.
גם היחסים שלנו חבריים מאוד, למרות שאני שונה ממנו ברוב הדברים.
ולעניין, כמו שהבנתי עם אחותך אתה אחלה, יחסים רגילים בין כל אח ואחות. איך שהוא נוצר מצב במשפחה שאתה נחשב כאילו הבכיין, שקרן וכיוצא בזה.
עצתי לך, תתמודד עם הבעיה כמו גבר. מה הכוונה? זה אומר שאתה לא שם על אח שלך. אתה מראה לו שאתה לא פראייר. הרי בכל המישורים הנחמדים והמשפחתיים כבר ניסית, הגיע הזמן לעזור לעצמך ולא לסמוך על ההורים במקרה הזה.
זה אומר שפיזית, אני מעריך שאתה מתאמן לגיבוש של חובלים אתה מתחזק, אין מצב כזה שהוא נוגע בך והוא לא מקבל בחזרה. אפילו אם אתה פחות חזק, אין כזה דבר שאתה מוותר לו.
אתה לא מתלונן להורים ופותר את הבעיות בעצמך, זה יהיה קשה בהתחלה אבל אין מה לעשות.
הוא מציק לך? הוא אומר שאתה מורעל? תגיד לו בשיא הבוטות והאסרטיביות שייסתום את הפה שלו.
שהוא יבין שלא כל הדברים נזילים בידיים שלו, ושלא כל הדברים נתונים למצבי רוח שלו, ושלא כל הדברים במגרש המשחקים שלו רק אז יש מצב להגיע לעמק השווה.
אני חייב לציין שאני נגד אלימות, אבל ילד צריך ללמוד לדעת להגן על עצמו, מילולית ופיזית. תמיד המחנכים אומרים ללכת לדבר עם ההורים, אבל, אני לא חושב שבכל המקרים זה נכון.
נסה לשפר את התדמית שנוצרה אצל המשפחה, הבית זה מקום חם ואוהב שאתה צריך לחזור אליו. אל תהיה פראייר, תעמוד על שלך. בהצלחה.

וזה מה שהבנתי אצלי בזמן האחרון.
אבל פשוט אל תתן לאלה ש"נגדך" כביכול ואלה שחושבים שהם יכולים עליך לשבור אותך.

יכול להיות שלא כולם יסכימו איתי , אבל אתה יודע ממה בנאדם הכי מתעצבן? שלא עונים לו.
שאח שלך יתן לך עקיצה פשוט אל תחזיר לו , אתה לא יודע איזה הרגשה תהיה לו שאתה לא תענה לו. תראה לו שהדיבורים שלו לא מזיזים לך בשיט.

אפילו שמדובר במשפחה שלך תמשיך הלאה. זה לא אומר שאתה אמור להפסיק לאהוב אותם , חלילה.
אבל תראה לעצמך ולהם שאתה כן תעשה את הדברים שאתה רוצה , הדברים שאתה אוהב , הדברים שכולם חושבים שאתה תיכשל בהם אבל אתה תצליח.
אתה חושב שהם נגדך? אל תראה את זה כלפי חוץ. המחשבות על הדברים החיובים שיקרו [ בינהם הגיוס הקרוב ] יעזרו לך- שוב אני אומרת את זה..מנסיון.
פשוט תאמין בעצמך ותאמין שיהיה בסדר , רק אם אתה תעזור לעצמך ותחדיר את זה טוב טוב לראש , זה יעזור לך.

ושמע..
אתה לא אמור להצטער שפתחת אשכול על זה. איכשהו אתה "שפכת" את הלב וגם ירדה ממך איזושהי אבן. ככה זה אפילו יעזור לך לא להתפרץ להבא , כי הוצאת את זה פה.

אני מקווה שאני איכשהו עוזרת לך
ושוב ..תהיה חזק, תאמין שיהיה בסדר באיזשהו שלב ..תעשה בנתיים את הדברים שהכי יעזרו לך , שהכי עושים לך טוב בלב.

רק שתדעי...(:

R.I.P.

כי אם הוא השתמט או משהו, אפשר להבין למה הוא מתנהג ככה.

וכנחזור, הוא יצטרך להתגייס..וכנראה יהיה לו איזה ג'וב בקשר לתואר שלו בראיית חשבון.
מה שבטוח הוא לא מתלהב להתגייס לקרבי (ההפך ממני- מורעל קטנצ'יק).

R.I.P.

ראיית חשבון ? יפה.. בגיל 20 עוד.. פשש. חכם אח'שך
תשמע, זה שהוא לא היה בצבא זה כבר אפשר להבין למה הוא מתנהג ככה.
למה הצבא מבגר ומשנה. ויש לי דוגמא מבית.

בוא אני יאמץ אותך!
תמיד רציתי אח גדול

הטובים לטייס, הטייסים אליי
אבל החובלים הכי שווים

יא שרוטה את גדולה ממני בחודש.

R.I.P.

חח אופס :] הייתי בטוחה שאתה גדול ממני בשנה...

תמיד רציתי אח תאום בערך!

הטובים לטייס, הטייסים אליי
אבל החובלים הכי שווים

דבר איתו על זה!
פשוט יום אחד תבוא ותגיד לו בוא אני רוצה לדבר איתך...שפוך את הלב שלך תגיד לו מה אתה חושב ומרגיש
תסביר לו כמה הוא פוגע בך תבקש ממנו להפסיק עם זה לחזור להיות אחים שאוהבים אחד את השני...

תסביר לו את המצב..ואני מאוד מקווה שהוא יבין..


בהצלחה אחי.

ניסית לדבר איתו? אני יכול להגיד לך... אני הייתי נותן הרבה בשביל שיהיה לי אח...

אני לא צריך חתימה

לפעמיים צריך פשוט לתת לזמן לעשות את שלו.
אם אח שלך מציק לך יש אימרה שאומרת "לפעמיים צריך פשוט לדעת להיות חירש"
תנסה להבין אין תרופת פלא שביום אחד אח שלך ישנה את התנהגותו
זה תהליך ארוך שצריך להתחיל איתו.
אני במקומך הייתי מנסה או יעוץ או לדבר אם אח שלך על הדברים שמציקים לך
פשוט תפוס אותו יום אחד שהוא פנוי רק אתה והוא ודבר איתו שיחה של אח לאח.

ג'יימס אלן
"אדם נבנה או נהרס בידי עצמו. במאגר תחמושת המחשבות הוא מייצר את הנשק שבאמצעותו הוא משמיד את עצמו."

"מה שאנו עושים בחיים מהדד לנצח נצחים"

בלי לפגוע, אם אתה לא מוכן לסבול את אח שלך? למה אתה חושב שתצליח לסיים את הגיבוש?

קראתי פה את השתלשלות העיניינים, ואני מאמין שהגיוס יעשה לך טוב.
אבל עד הגיוס - אתה צריך לדעת לתמרן את אח שלך.
מה זה אומר?
שהוא זורק עליך הערה שלילית - אוטמטית יוצא מהפה שלך משהו שלילי עליו, בלי בושה.
פעם ראשונה אולי יהיה קצת קשה, אבל אתה תהיה חייב להחזיר לו באותו מנה, או לחילופין - תגובה הכי צינית בעולם.
למשל: "בחיי, אתה צריך להיות סטאנד-אפיסט עם כל הבדיחות האלו" או משהו כד'.

לכאן או לכאן, אני גם חושב שאתה צריך לנצל את מה שהוא אומר לך.
הוא אומר שלא תעבור גיבוש חובלים? תשתמש בזה.
כשתגיע לגיבוש - תזכיר לעצמך כל הזמן בשביל מה אתה פה, בשביל המדינה, בשביל שירות משמעותי, בשביל X, Y וZ, וגם כדי לראות את הפרצוף של אחיך אחרי שתגיד לו "עברתי, יא זין.".

ממה שכתבת,
אני חושב שיש שני מצבים:
א. אחיך מקנא בך, לכן כל התגובות שלו - קנאה יכולה לנבוע מיחס מועדף, הצלחה מסויימת בתחום X וכו'.
ב. אחיך מזלזל בך - כלומר לא מעריך אותך מספיק, חושב שאתה אותו ילד קטן ושתמיד תשאר כזה - תוכיח לו אחרת,
אתה צריך לנסות להעמיד אותו במקום, לא יכול להיות שתריבו ככה עד סוף חייכם.
בגיוס שלך, בעצם, בגיוס של שניכם - אני מאמין שתחזרו לארץ באותו זמן(אלא אם כן הוא יישאר לסיים את התואר או משהו..לא משנה),
אתם תבינו כמה המשפחה זה מעל הכל, ואני מקווה ומאמין שהיחס שלו כלפיך ישתנה, והוא יעריך אותך.
נניח והתגייסת לחטיבה לוחמת - יצאת לקורס מ"כים, פתאום אתה נהפך למנהיג, פתאום אתה נהיה יותר בוגר ויותר רציני,
זה יעמיד את אחיך בנקודה שבה הוא יהיה חייב להעריך אותך,
פתאום אתה תדבר בטון אסרטיבי והבטחון שלך יגדל - חוצמיזה, אתה תתחזק בטירונות, אז במקרה שהוא מנסה ללכת איתך מכות, אתה תהיה מסוגל להתנגד - לא להחזיר לו, פשוט להכניע אותו לרצפה, עד כמה שהיום זה נשמע בגדר הבלתי יאומן.

לעניין-
תחשוב חיובי,
ותדע שלמרות שעל פני השטח זה לא נראה ככה - אחיך אוהב אותך, הוא תמיד אהב אותך והוא תמיד יאהב.

עכשיו תן לי איזה חיוך.

Imagine there's no countries,
It isn't hard to do
Nothing to kill or die for
And no religion too
Imagine all the people
Living life in peace

קיווי- 19 במרץ! אח תאום...בערך.. זה נכון (אבל עידן עדיין יותר קטן מאיתנו). (:

"ילד קטן" - למרות שזה לא הכי קשור אחד לשני..אני יודע שהגיבוש יהיה קשה, אבל זה גם דיי שונה (למרות ששניהם זה מנטלי ונפשי..).

לנון- אני מאוד מקווה ש-ב' הולך לקרות. גם לי נמאס לריב עם אח שלי, וזה לא בגלל קנאה. כי כמו שאמרתי, אין לו במה לקנא, כי הוא לא מכיר אותי כמעט.
ומה שכתבת..לגבי השירות הקרבי - זה בדיוק מה שאני רוצה שיקרה, כתבת תיאור מושלם. אין לי עוד מה להגיד.

עדכון קצרצר לאלו שאכפת:
הייתה לי שיחה עם אמא..מאוד אממ.. "מרגשת"?
בקיצור דיברתי / צעקתי את כל מה שהיה לי להגיד כבר שנים על כל העניין הזה (היחסים עם האחים, וגם ההורים) וכל המצב הזה שאני "כתם" במשפחה.. וסיפרתי לה על כל העניין שהוא מעליב אותי כל הזמן ככה בשקט, וראיתי שהיא הייתה קצת בשוק. כי תמיד שומעים אותי בבית צועק עליו ומקלל אותו כי הוא לפני זה, בשקט בשקט, יורד עלי, עוקץ אותי, מה שלא תרצו. אז היא הייתה דיי מופתעת שהוא באמת עושה את זה.
בכל מקרה, אמרתי לה הכללל...והגענו להסכמה שאני לא צריך להיות החבר הכי טוב שלו, ולא לנסות. אבל לפחות להיות אנושי אליו, אבל שגם הוא ינסה לעשות אותו דבר. לא כמו פעם שתמיד היו צועקים עליי והוא היה בסדר. הפעם נראה לי זה שונה כי גם היא הולכת לדבר איתו על כל העניין ושגם הוא פעם בחיים שלו ינסה להיות נורמלי עם אחיו הקטן.

תודה על כל התגובות...
ונקווה לטוב.

אני בהחלט מרגיש יותר טוב, כי כמו שאמרו למעלה, ירדה לי אבן עצומה מהלב. סוף סוף אמרתי להורים שלי הכל בנוגע לכל העניין הזה שיושב לי בבטן / לב שנים.

וכמובן, סליחה על העבודה הארכיאולוגית (חפירההה) (:

R.I.P.

גאה בך.

עריכה:
כן, תזרע מלח על הפצעים - אני יותר קטן, אבל בסך הכל בשבועיים (:
3.4 - אני אהיה חוקי!

Imagine there's no countries,
It isn't hard to do
Nothing to kill or die for
And no religion too
Imagine all the people
Living life in peace

תפסיק להגיד "סליחה על החפירה" , כי אתה לא.

ובקשר למה שקרה- אני גאה בך ושמחה שהשיחה הזאת התקיימה.

בהצלחה.. ומקווה שהעניינים יסתדרו בעקבות זה.. (:

תבוא לגיבוש חובלים, תעבור כמו גדול כי בדוגרי מה זה יום ים ו2 מסעות בשבילנו? זה שטויות!

תבוא אליו אחרי שסיימת את הגיבוש ותנפנף עם האצבע האמצעית מול הפנים שלו :]

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://i27.photobucket.com/albums/c195/sniper434/28773436.gif]