הכלב שלי, בנג'י שלי, מת היום.

הוא בא לחדר שלי, כעבר דקה או שתיים, או התכווץ כולו והוציא צעקה (קול מוזר שבחיים לא שמעתי) ואז פשוט צנח.

אמא שלי הייתה בחדר באותו זמן,

הרמתי אותו, והיא בינתיים פתחה את הדלת של הבית ושל האוטו.

טסנו לוויטרינר, אבל הוא לא היה שם.

נסענו למקום אחר, וכל הדרך באוטו אני מחזיק אותו, הוא עם הלשון בחוץ, ואני מדבר אליו ואומר לו שהוא כלב טוב.

סוף סוף הגענו,
והווטרינר אמר לנו שהוא הלך לעולמו.

הולכים לשרוף אותו להחזיר לנו אותו בצנצנת שאני ואחותי הולכים לבחור. לפחות משהו ישאר לי ממנו.

אני לא יודע מה לעשות עם עצמי
אהבתי אותו יותר מהכל, ואני מתכוון לזה
הכלב הזה היה החיים שלי.
בחיים לא יהיה לי כלב מושלם כזה

אני בוכה כבר שעות
לא יודע מה לעשות כבר
לא רוצה כלב חדש
לא רוצה יותר כלב בחיים

R.I.P.

מסכן, משתתף בצערך....
אני לא מציע לשרוף אותו זה אכזרי מידי, תקברו אותו במקום ליד הבית שלכם ותלכו לבקר את הקבר מידי פעם...
הפתרון הטוב ביותר עכשיו זה להביא גור חדש שיביא שמחה הביתה...

אני ממש ממש משתתפת בצערך.
אני יודעת שזה ממש נורא,
אבל בכל זאת מבקשת ממך תאסוף את עצמך ותתגבר.
לצערנו החיים לא רק שמחה ודברים טובים.
זה היה פתאומי כרגע הכל שחור.

אולי תוכל לספר לנו קצת עליו?
מאיזה גיל הוא היה אצל, מה הוא אהב לעשות איתך ביחד,
בן כמה הוא היה ?
האם הוטרינר אמר לך מה גרם למותו?
אני מאוד מעוניינת שתכתוב לנו,
כי חוץ מזה שאנו מעוניינים לשמוע,
אני חושבת שזה יעזור גם לך.

אז עם כל הצער והבכי החיים בכל זאת נמשכים.
אני מקווה שתתעודד. י איתך

מכיר את ההרגשה איך זה לאבד כלב
שהוא יותר מכלב,הוא חבר הכי טוב,הוא בן משפחה.
אני לא יכול להגיד כלום שישפר את הרגשתך
רק תהיה חזק ועם הזמן הכאב יפחת.
אומנם הוא כבר לא איתך,אבל בלב הוא תמיד יהיה .

שוב,תהיה חזק.

"Suck On My Chocolate Salty Balls"

"מעשה בילד שצעק דחוף"-פורום פרש בעלי-חיים.

וואיי אני ממש משתתף בצערך.. היתה לי צמרמורת שקראתי את זה.. איתי תיהיה חזק..

אומרים שמישהו קרוב הולך לעולמו זה לפעמים טוב ועוזר להביא חיים חדשים.. כדי שלא תיהיה בודד..
תנסה אולי עוד קצת זמן שתתאושש טיפה להביא כלב חדש , אולי זה יעזור לך להתגבר..
אני יודע לפי הסיפורים שלך כמה היית קשור אליו ומה הוא היה בשבילך.. וכל מה שיש לי להגיד לך זה שתיהיה חזק.. ובסוף החיים נמשכים... עוד מעט גם תחזור לבית האמיתי שלך והכל יסתדר.. אתה תראה.. העיקר שעכשיו תחזיק מעמד ואל תשבר!

חתימתכם הוסרה כיוון שלא עמדה בחוקי האתר. לפרטים נוספים לחצו כאן. תוכלו לקבל עזרה להתאמת החתימה לחוקים בפורום חתימות וצלמיות.

לקבור אותו זה לא פרקטי..אנחנו גרים בחו"ל, וחוזרים לארץ עוד מעט, ואני רוצה לקחת אותו איתי לארץ.

לקחנו אותו כשהיה בן חודשיים-שלושה. היו לו עוד בערך 10 אחים, אבל רק הוא היה נוכח באוהל של צער בעלי חיים, או SOS, לא זוכר בדיוק.
לפני כמעט 5 שנים עברנו לארה"ב. לקחנו אותו איתנו כי אני נקשרתי אליו שבוע אחרי שלקחנו אותו.

טיילתי איתו פעמיים ביום במשך שמונה וחצי שנים.
כל יום.

הוא היה כלב מושלם, באמת. חוץ מאת הסנאים והדוור, הוא אהב את כולם. וכולם אהבו אותו. אני במיוחד.

אני לא רוצה להגיד שהוא היה הכלב שלי, הוא היה הכלב של המשפחה, אבל אין ספק שלי היה קשר מיוחד איתו. קשר שונה. הוא היה כמו אח שלי.
ואני לא מגזים.

הוא היה מלא חיים, תמיד תמיד רצה לטייל, העיקר לצאת החוצה ולהשתין ולחרבן, וכמובן לרדוף אחרי סנאים ולחפש רקונים בשכונה.

הוא בן 8 וחצי. והיום בצהריים הוא נפטר.
כנראה היה לו התקף לב, או שבץ.
למרות שאני מופתע, בקיץ כשהוא היה בבדיקה הווטרינר אמר לנו שהוא יחייה עד גיל 13 בכיף.
הוא אף פעם לא היה חולה. הדבר היחיד שהיה לו אי פעם, אלו קצת בעיות באוזניים (דלקת כרונית) והעובדה שהוא נדרס בגיל 3 בערך, אבל רק נפצע ברגל קלות, לא רציני.

זהו..לא יודע מה להגיד. זה קשה מאוד. אני לא יודע איך אני אקום בבוקר עכשיו, ואדע שאני לא צריך להוציא אותו לטיול, או ללטף לו את האף או לתת לו לאכול קצת מהקורנפלקס המיוחד שלי שהוא כ"כ אוהב.

האמת שזה היה קצת מפחיד, הוא צעק / צרח בצורה מוזרה ביותר. אף פעם לא שמעתי אותו צועק ככה. הוא צעק כמו בנאדם- לא צעקה או נביחה עמוקה של כלב.
הוא היה כבד מאוד, למרות שהוא שוקל רק 20 קילו. החזקתי אותו כמו תינוק, ועם הכתף ניסיתי להחזיק את הראש שלו קצת גבוה כזה. כל הדרך דיברתי אליו וצעקתי עליו שהוא כלב טוב, כלב טובי שלי, ורק שלי. וליטפתי לו את החזה.

לפחות הייתה לי את הזכות להרגיש אותו בנשימה האחרונה שלו. אחותי הקטנה בכלל לא זכתה להפרד ממנו. היא באה אחרי בי"ס ולא האמינה כשאני ואמא שלי סיפרנו לה.

הוא נפטר בחדר שלי, הוא בא לחדר להגיד לי. "להתראות איתי, זה זמני ללכת"...ופשוט התפגר.

לא יהיה לי עוד אחד כמוהו. אני לא יכול לדמיין עוד כלב. כי אף כלב לא יהיה לי מושלם כמו שהוא היה.

האחות בקליניקה אמרה לי שהכי טוב לקחת גור חדש. אמרתי לה שזה לא אפשרי כי אני מתגייס עוד מעט. אז היא אמרה לי שהוא ישמור עליי מלמעלה בצבא. אני מאוד מקווה שהיא צודקת.

כתבתי הרבה, אבל הייתי חייב להוציא את זה.
זה מתחיל להשמע כמו מה שבלב.

חרא של הרגשה.

R.I.P.

אתה מרגש אותי איתי.. אני ממש מצטער שדבר כזה קרה דווקא לך.. וגם לדעתי אתה צריך לקחת כלב חדש.. אז מה אם אתה מתגייס.. אני מתגייס לפניך ולקחתי כלב.. יש לך גם משפחה שיכולה לטפל בכלב החדש..

גם אני שקראתי שהוא בא לחדר שלך חשבתי על זה שהוא בא להגיד לך שלום. זה דבר מאוד מרגש..

אבל אין מה לעשות, החיים הרבה פעמים הם לא הוגנים ולא מבינים למה קורים דווקא לנו דברים כאלה..
צריך להמשיך הלאה, החיים נמשכים.. צריך רק לעבור את הרגעים הקשים האלה ולאט לאט זה יעבור..
כמו שהאחות אמרה הוא יישמור עליך מלמעלה.. הוא לא יינטוש אותך.
תחשוב על זה שהוא לפחות מת מה שנקרא בסביבה טובה.. ולא חיי עם מחלות כל החיים שלו אלא הוא חיי חיים טובים.. ובאמת כנראה הגיע זמנו ללכת..

העיקר תיהיה חזק!

חתימתכם הוסרה כיוון שלא עמדה בחוקי האתר. לפרטים נוספים לחצו כאן. תוכלו לקבל עזרה להתאמת החתימה לחוקים בפורום חתימות וצלמיות.

מה שהכי קרע אותי זה שכתבת
"הוא נפטר בחדר שלי, הוא בא לחדר להגיד לי. "להתראות איתי, זה זמני ללכת"..."
זה ממש קורע את הלב אבל הכלב הזה רואים שהוא אהב אותך והיה בניכם קשר מיוחד עובדה שהוא רגע ליפני שהוא מת הוא ידע שמשהו הולך ליקרוא לו והוא רץ אליך להיפרד ממך
יא אללה איזה כואב זה אני יודע בדיוק מה עובר עליך אבל אין מה לעשות נגד זה דרך החיים וחייבים להיתמודד עם זה ולהמשיך הלאה אבל אני בטוח שאם תביא כלב חדש הוא יעודד אותך הרבה פשוט שתביא כלב חדש כל הזמן שתיזכר בבנג'י ישר תחבק את הכלב החדש וזה יעשה לך הרגשה טובה...
ד"א מתי אתה בא חזרה לארץ?
והכלב שלך היה חולה בזמן האחרון ??
ותהיה חזק!! זה הכי חשוב!

הוא היה בריא כל החיים שלו, לא הייתה לו מחלה או משהו, רק האוזניים כמו שאמרתי.

לפחות הוא לא סבל כשהוא נפטר. זה היה מהיר מאוד. הוא נתן צעקה, פירפר קצת, ופשוט נעלם לי.
20 דקות לפני זה הוא עוד נבח על האיש של ה-.FedEx

R.I.P.

מצטער לשמוע:\
אבל בכל זאת אלה החיים זה נורמלי.. לפחות היו לו חיים טובים.. אין מה לעשות נגד המוות
תקווה שתתגבר מהר..
אולי תיקח בכל זאת איזה כלב קטן עוד חודש ככה אחרי שתתאושש זה יעזור לך

זאת הרגשה כאילו בן משפחה הולך..וזה באמת ככה..

אני מישתתף בצערך ואני כ"כ מבין אותך..תהיה חזק.

ווואיי איזה עצוב זה עצרתי את הדמעות בכוח..

שמע זה ממש כמו לאבד אח.. ואפשר להבין אותך שאתה אומר שלא נראה לך שכלב חדש יעשה משהו..
לנו זה קרה פעם ושהביאו כלב חדש כולם בכו שוב הוא סתם הזכיר לנו את הישן וזה עשה עצוב והחלטנו שעוד לא הגיע הזמן..
אבל אחרי 6 שנים הבאנו כלבה נפלאה והיא הכניסה מלא חיים ואושר במשפחה..
יהיה לך קשה כי רוב האנשים מסביב יגידו לך: "מה אתה כזה כבד זה רק כלב אוקיי בלה בלה בלה אבל עדיין רק כלב וכו..".. אל תנסה אפילו להסביר להם תתעלם..
חכה תקופה מסויימת עד שאתה מרגיש מוכן ותביא גור.. לפי דעתי עדיף גורה נקבה לפעמים תיהיה עדיפה אם הכלב הקודם היה זכר..

ואל תשכח שהחיים חזקים מהכל בקרוב אתה כמוני (אני ב18/11 ) מתגייס..
אם תלך לקרבי סביר להניח שתאבד כמה חברים במהלך השירות שלך ותתקל בצרות שלא נדע ואתה תתגבר גם על אז..
אנשים ממשיכים לחיות גם אחרי שהבנים שלהם נהרגו אין מה לעשות זאת דרך הטבע..

רק קצת כאב לי שהוא בא להיפרד לי בכללי נראה שהוא הרגיש כמו מועקה של התקף לב כזה ובא שתעזור לו..
כי בדום לב לא מרגישים כלום.. ובדרך כלל שכלב הולך למות הוא מעוניין לחסוך את זה מהבעלים שלו ואז הוא מנסה להסתתר או לברוח..
כנראה שהבחורציק לא הבין מה קרה לו וחשב שתוכל לעזור..
אתה נהגת להביא לו אוכל משלכם באופן סדיר כזה?

חתימתכם הוסרה כיוון שלא עמדה בחוקי האתר. לפרטים נוספים לחצו כאן. תוכלו לקבל עזרה להתאמת החתימה לחוקים בפורום חתימות וצלמיות.

ואני את כל השאר.

הוא היה יכול להשאר למטה בסלון במיטה שלו ולמות שם, אבל הוא בא לחדר שלי כי הוא ידע שמשהו לא בסדר. ככה אני חושב..

וכן..אני לא מוכן עדיין לכלב חדש. למרות שההורים אומרים שכדאי.

לנון - תודה.
ותודה גם לכולכם, שנתתם לי לפרוק פה קצת.

R.I.P.

יכול להיות שבגלל האוכל זה קרה?

כי הווטרינר הסביר לנו שחוץ מזה שזה לא בריא להם בכללי האוכל שלנו מכיל הרבה רדיקלים ורעלנים שונים שיכולים לשתק אצלם את מערכת העצבים או לגרום לשיבושים בקצב הלב..
מאז הכלבה שלי לא מקבלת כלום..

חתימתכם הוסרה כיוון שלא עמדה בחוקי האתר. לפרטים נוספים לחצו כאן. תוכלו לקבל עזרה להתאמת החתימה לחוקים בפורום חתימות וצלמיות.

כאילו שאמא שלי שמה לו אוכל בצלחת שלו....יעני אני לא מאכיל אותו.

וכן, הוא נישנש פה ושם מהאוכל שלנו, אבל בעיקר אכל את שלו.

R.I.P.

אני מכיר את ההרגשה, הרגשה נוראית.
תהיה חזק בחורצ'יק ):

Imagine there's no countries,
It isn't hard to do
Nothing to kill or die for
And no religion too
Imagine all the people
Living life in peace

וואי בואנ'ה הרסת לי את היום, איך כואב לי הלב עכשיו אתה לא מאמין..
משתתף בצערך, תהיה חזק.

(רעבאק אני מדמין את אחד הכלבים שלי ** ואני כולי מתכווץ.. )

שמור עליהם.
אני בחיים לא חשבתי שזה יקרה לו.
אבא שלי תמיד אמר לי שאני אשתחרר מהצבא אז אני אקח את הכלב אליי ואחזיק אותו עד שיימות..עוד כמה שנים טובות.
אבל זה קרה ככה, פתאום. באמצע החיים שלי. כולה פאקניג בן 8 וחצי.

אולי זה נשמע נדוש וקיצ'י והכל, אבל באמת תשמור עליהם ותבלה איתם זמן איכות. תאהב אותם. ראיתי את הכלבים המתוקים שלך בתמונות. תיזהר עליהם.

R.I.P.

מבלה.. כמה שאפשר וגם זה לפעמים לא מספיק.

מצטער שוב..

אני מבינה ויודעת כמה זה כואב.
לפני 3 שנים נפטר לי אהבת חיי הראשונה.. כמובן שאני מדברת על הכלב שלי, הוא היה אצלינו מאז שהייתי בת שבע אז בעצם כל הילדות שלי עברה איתו הוא היה החבר הכי טוב שלי, הייתי מספרת לו הכל והוא היה מבין רק הוא היה מבין. אבל אז הוא נפטר וזה קרה בדיוק שליטפתי אותו הוא פשוט מת לי בידים.. וזה היה כל כך רע.. לא יכולתי לתפקד שבועות... אבל אחרי זה הייתי צריכה להמשיך, אין ברירה המוות הוא חלק מהחיים וצריך להתמודד איתו.
עם כל האהבה והכאב שבעולם.. צריך להיות חזקים וזכור את הכיף והטוב שהיה לך איתו..

תודה לפיינטבול

אכן צודקת. אני מקווה להתגבר בשבועות הבאים..אבל עכשיו עדיין קשה לי מאוד.

וכמו במקרה שלך, גם אני גדלתי איתו. והוא הבין הכל. היה החבר הכי טוב. ומת לי בידיים.

תודה לך.

R.I.P.

אני מוכן לתת לך בהמלטה הבאה של תלמה גור/גורה לברדור גזעי אם תרצה חינם אין כסף..

אמרת שהיא מדהימה תלמה ואם תרצה מתי שתהיה מוכן אני מסדר לך.

ותהיה חזק הכי חשוב..

הוא ישמור עליך מלמעלה שתהיה בצבא..

ושוב משתתף בצערך.

(וההודעה ה700 שלי מוקדשת לזכרו של בנג'י.. )

באמת תודה, מכל הלב.

אני אדבר עם ההורים שלי על זה. כבר דיברנו על הכלב הבא (דבר שכואב לי מאוד) והם רוצים או לברדור או רועה כלשהו.

תודה על ההצעה, ואולי באמת אני אקח אחד מהגורים בבוא היום.

R.I.P.

רק תגיד לי..


תהיה חזק אח שלי.

עדכון? אם אפשר לקרוא לזה..


דבר ראשון תודה לכולכם, באמת.

האפר יגיע ביום שישי למרפאה..ואז ניקח את זה, ואני אשים את זה בחדר שלי. לפחות שיהיה לי חלק ממנו איתי ואוכל להמשיך לדבר אליו והכל...

בדקתי הרבה מידע על כל האירוע שלו. הוא הרי חטף התקף לב..ובגיל 8 וחצי לכלב בריא זה נשמע מוזר, נכון?

אז מתברר שלרוטווילרים יש לב חלש, משמע- יש להם בעיות בלב. בכל הספרים שמצאתי נותנים להם מ-8 עד 11 שנים לחיות, בזמן שלכל הכלבים האחרים בסוג שלהם נותנים לפחות 12 מינימום.

בנג'י כידוע הוא חצי רוטווילר, וכנראה שהוא ירש את הגנים הדפוקים שלהם. ובגלל זה הוא מת (לי, ככה באמצע החיים) מהתקף לב.

הגר, אני יודע שאת מתעסקת עם כלבים, אולי תוכלי לאמת את כל זה? או לפחות לא לשלול על המקום? (כי אני מאוד מכבד את הדעה שלך בנושא)- אם את עוד גולשת פה.

(הכל מסקנות אישיות מדברים שקראתי לאחרונה מאז המוות שלו, אין פה שום מידע מהווטרינר שלו או משהו בסגנון- פשוט זה היה נראה לי כ-תעלומה אז בדקתי קצת מידע).

תודה...

איתי (ובנג'י).

R.I.P.

זו תמונה ממש יפה שלו. מצטערת לשמוע מה קרה, זה באמת באמת עצוב ):

את הכלב הקודם שהיה לי ההורים שלי מסרו כי הם לא סבלו אותו, ואני בכיתי ימים שלמים עליו[ברור שלא הסכמתי בכלל שיתנו אותו, זה לא בא בחשבון מבחינתי, אבל לא שאלו אותי בכלל!].
לפחות ניחמתי את עצמי בעובדה שבטח הוא במשפחה טובה כבר, ושלקחו אותו, אבל אחרי 7 שנים גיליתי בכלל שהוא מת!
שבוע אחרי שמסרו אותו הוא פשוט מת שם. הגורים בחנות היו חולים, והוא היה איתם בכלוב!
רציתי למות. 7 שנים לא שכחתי את הכלב הזה למרות שהיה לי אחד חדש, ובסוף מסתבר שכל הזמן הזה הוא היה מת.
אני לא אסלח להורים שלי על זה לעולם, אבל עכשיו יש לי את חץ, והם בחיים לא ימסרו אותו, והוא כבר 7 שנים איתי [קיבלתי אותו אחרי שהם גילו שהכלב הקודם שלי מת].

בקיצור, לא רציתי לזבל לך בשכל, רק רציתי לומר שאני מתארת לעצמי עד כמה עצוב לך, ושאני משתתפת בצערך. אני לא יודעת איך אני אגיב כשחץ שלי ימות..
לפחות היו לו חיים שמחים איתך והוא לא נמסר לאיזה חנות ובכה כשראה שעוזבים אותו כמו שההורים שלי עשו לי

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://img.photobucket.com/albums/v310/shir_bm/MyPics/botan4.gif]
תודה פום (:

גם לי היה מקרה לא נעים עם כלב, חזרתי מדודים שלי עם גור חמוד מעורב שמנמן כזה ומתוק, הכנסתי אותו הביתה, ישר ההורים שלי אמרו לא, ונאצלתי למסור אותו לעובד של אבא שלי, אחרי כמה ימים שהכלב היה אצלם הוא ברח להם מהגינה ואכלו אותו תנים (דומה לזאב), הייתי ממש עצוב ימים שלמים.

אוי ואבוי, ממש אכלו אותו? מסכןןן

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://img.photobucket.com/albums/v310/shir_bm/MyPics/botan4.gif]
תודה פום (:

כן ממש אכלו אותו, מסכן קטן שלי..... קראו לו קוצ'י חחחחחחחח הוא היה כזה חמוד

הכלב הזה שיש לי עכשיו זה הכלב החמישי
2 חיו עד סוף חייהם
1 נאבד/ ברח
ועוד אחד שאיתו זה סיפור ארוך

אני מכיר את ההרגשה של "אני לא רוצה כלב אחר" גם לי היה את זה
אבל עם הזמן חשבתי איזה הרגשה נפלאה זאת תהיה אם אני אתן לעוד כלב אחד בעולם הזדמנות להיות שמח ומאושר כמו הכלב הקודם שלי.
במיוחד אם זה גור קטן, זה כאילו אתה מתחיל את כל התהליך מהתחלה.
אני מציע לך לחשוב על זה, כמובן שאם תחליט לאמץ עוד כלב זה לא אומר שהקודם לא יחסר לך, אבל זה ללא כל ספק יגרום להרגשה הרבה יותר טובה.
בהצלחה.

צעיר לנצח..

משתתף בצערך,
כמו שאמרו,תקח כלב חדש.זה יכניס אור לחיים.

אני מבין איך אתה מרגיש.. רק אתמול (3.3) חלפה שנה מאז שלולי נפטרה (היא הייתה בת 17 +/- כמה ימים) בקושי חצי שנה והבת שלה באפי שגם הייתה איתנו נפטרה בגיל 13 בתאריך 31.8 אין הרגשה קשה מזו בשנה שגם ככה הייתה קשה וטראומטית מסיבות אחרות
מה שאני הולך לכתוב כאן בא מהעיתון "עיתון חי" ואני חושב שכל מי שגידל אי פעם בעל חיים לא משנה איזה יזדהה איתו, הוא נקרא "מעבר הקשת"

לצדו של גן עדן ישנו מקום הנקרא מעבר הקשת.
כאשר בעל חיים,שהיה יקר לנו מאוד, נפטר הוא הולך למעבר הקשת
שם יש גבעות ועמקים בהם ידידינו המיוחדים יכולים לרוץ ולשחק יחדיו.
יש שם אוכל,מים ושמש בשפע ולידידינו חם ונעים.

כל בעלי החיים שהיו חולים וזקנים חוזרים לכוחם ובריאותם; אילו שהיו נכים או נפגע משוקמים כחדשים כפי שזכור לנו מחלומות של ימים וזמנים עבור.

בעלי החיים שמחים ומסופקים,פרט לדבר אחד קטן; כל אחד ואחת מהם מתגעגע למישהו או מישהי המאוד מיוחד עבורם, שהיו צריכים להשאיר מאחור.

הם כולם רצים ומשחקים יחדיו, אבל בא היום בו אחד עוצר
ומסתכל לאופק. עיניו הזורחות מתמקדות; גופו הלהוט רועד.
לפתע הוא מתחילה לרוץ,משאיר מאחור את הקבוצה,מדלג מעל הדשא הירוק, רגליו מאיצות במהירות.

הוא הבחין בך, וכאשר תפגשו לבסוף אתם מתחבקים בחוזקה במפגש מרגש ולעולם לא תיפרדו בשנית. פניך נשטפים בליקוקים,ידייך שוב מלטפות את הראש והפרווה האהובים ושוב את מבטים לתוך עיניהם הנאמנות של ידידיכם,שנעדרו זמן כה רב מחייכם אבל לעולם לא נעדרו מלבכם.

ואז אתם חוצים יחדיו את מעבר הקשת......

ממש אהבתי את הקטע הזה..
גורם לי לחשוב על הכלב המושלם הקודם שהיה לי ):

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://img.photobucket.com/albums/v310/shir_bm/MyPics/botan4.gif]
תודה פום (:

כואב הלב לשמוע.
תהיה חזק..

חשיבה חיובית יוצרת מציאות חיובית.

blackwing זה ממש יפה מה שכתבת / העתקת לפה.

אתמול היה חודש מאז שהוא נפטר..ואני עדיין חושב עליו רוב היום.
מעניין אם ההרגשה הריקה הזאת תעבור באיזשהו שלב.

אולי אחרי שניקח כלב חדש... =/

R.I.P.

מניסיון... וצר לי לאכזב,היא לא תעבור לעולם
היא אולי תתרכך עם השנים
אבל אף כלב שתביא לא ישתווה לקודמו.
אולי זה מה שיפה בזה,כי לכל כלב דבר המייחד אותו.

"Suck On My Chocolate Salty Balls"

"מעשה בילד שצעק דחוף"-פורום פרש בעלי-חיים.