 |
10-02-2007, 23:28
|
 |
|
|
חבר מתאריך: 25.04.02
הודעות: 17,485
|
|
|
זכורות לי מערכות בחירות צמודות בארה"ב.
זכור לי סקר מסויים בארה"ב שקבע כי תלוי באיזה יום יערכו הבחירות.
יום אחד הסיכויים נטו לדמוקרטים ויום למחרת, הרפובליקנים הובילו.
קבל מערכת בחירות צמודה.
בשנת 1960
אל מול קנדי הציבה המפלגה הרפובליקנית כמועמד לתפקיד הנשיא את סגן הנשיא המכהן ריצ'רד ניקסון. ניקסון נחשב ככוכב עולה בפוליטיקה האמריקאית, וכמומחה למדיניות חוץ. השניים היו בעלי רקורד פוליטי דומה. ניקסון אמנם, בניגוד לקנדי, לא בא ממשפחה עשירה ובעלת השפעה, אבל שניהם היו בני אותו דור, לחמו במלחמת העולם השניה, והקריירה שלהם התקדמה על פסים דומים. ניתן היה לומר שבתקופת שירותם המשותף בבית הנבחרים, התפתחה אף ידידות ביניהם.
המרכיב העיקרי אשר הופך את מערכת הבחירות של שנת 1960 לחשובה ולציון דרך בדמוקרטיה האמריקאית, הינו השימוש בטלוויזיה. קנדי וניקסון ערכו שלושה עימותים טלוויזיונים פומביים - ב26 בספטמבר 1960, ב7 באוקטובר 1960 וב 21 באוקטובר 1960. עימותים אלו, אשר ניצפו בצפיית שיא של 70 מיליון צופים, שלראשונה יכלו להתרשם בצורה בלתי אמצעית מן המועמדים לנשיאות, לא כדמות המצולמת מזווית מחמיאה, בנאום מחושב וערוך היטב על מסך הקולנוע, או נצפית מרחוק באספת בחירות, אלא בשידור ישיר, לא ערוך, על מסך הטלוויזיה בסלון המשפחתי. העם האמריקאי, אשר בחר לנשיאות אדם נכה, כפרנקלין דלאנו רוזוולט, עובדה שהוסתרה היטב ובצורה מחושבת במהלך ארבע תקופות כהונתו, או אדם גוסס כוודרו וילסון אשר בילה זמן רב במיטתו, כשיועציו ואשתו הצעירה מנהלים למעשה את ארצות הברית, יכול עתה להתרשם בפעם הראשונה מן האנשים שהעמידו עצמם לבחירה.
ניקסון היה חלוץ השימוש בטלויזיה. כשהואשם בעבר בקבלת מתנות בצורה בלתי חוקית, נשא נאום טלויזיוני נרגש, המכונה "נאום צ'קרס" בו טען כי המתנה היחידה שקיבל היה כלב קוקר ספניאל בשם צ'קרס, אך אינו מוכן לוותר עליו שכן בנותיו אוהבות אותו כל כך. נאום זה הציל את הקריירה שלו. ניקסון היה משוכנע כי ביכולתו לנצח כל אחד תוך שימוש במדיה החדשה. בפועל עשה ניקסון את כל השגיאות האפשריות - הוא הגיע בלתי מגולח לאולפן, וכשהוא סובל מכאבים בברכו. הוא סירב להתאפר, והחליפה שלבש לא תאמה את הרקע של האולפן, כך שבצילום השחור לבן של אותה התקופה נבלע ניקסון ברקע. קנדי, מצידו, הגיע מוכן ונמרץ. הוא שידר רוח נעורים, היה לבוש היטב ומגולח, והיה אף אדם נאה יותר מניקסון. על אף בעיות חמורות בגבו, ששיתקו אותו לתקופות של חודשים, ועל אף שסבל ממחלה כרונית, נראה קנדי שזוף, צעיר וחסון, וניקסון נראה חולני, מרושל וחסר אנרגיה. התוצאה הייתה כי רובם של אלו שהאזינו לעימותים ברדיו סברו כי ניקסון ניצח, בעוד ששבעים מליון האמריקנים שצפו בהם בטלויזיה נתנו את הניצחון בעימות לקנדי.
הבחירות עצמן, שהתקיימו ב8 בנובמבר 1960 היו בין הצמודות בהיסטוריה של ארצות הברית. קנדי ניצח ברוב דחוק ביותר. לקנדי הצביעו 49.9% מן המצביעים - 34,227,096 בוחרים, ואילו ניקסון קיבל את קולותיהם של 49.6% מן המצביעים - 34,108,546 בוחרים.
לאחר הבחירות נשמעו טענות על זיוף תוצאות הבחירות בשיקגו שהבטיח לקנדי את הניצחון במדינת אילינוי ואורגן לכאורה על ידי אביו רב ההשפעה, ואולם אלו לא התקבלו.
עם בחירתו לנשיאות היה קנדי לנשיא הצעיר ביותר שנבחר לנשיאות אי פעם (אמנם תאודור רוזוולט היה צעיר ממנו כשמונה לנשיא, אך הוא לא נבחר לתפקיד אלא מונה לאחר רציחתו של הנשיא ויליאם מקינלי). קנדי היה הקתולי הראשון שנבחר לנשיאות.
_____________________________________
looopy
|
|
ראשי
צ'אט
מצב כלאיים
