11-02-2007, 21:01
|
|
|
|
חבר מתאריך: 30.11.04
הודעות: 850
|
|
פרט לכמה יוצאים מן הכלל (ש GTO הוא אחד מהם), שונן הוא לא ז'אנר יצירתי במיוחד.
בחור צעיר שעוסק ב (נינג'יטסו / לוחמה במפלצות / לוחמה ברוחות / אפיית לחם וכו') רוצה להפוך ולהיות
ה (נינג'ה / באסטר / שאמאן / האנטר / אופה וכו') מס' אחד ב (כפר / עיר / מדינה / עולם), מסיבה זו או אחרת.
כולם לכאורה מזלזלים בגיבור, אבל מבחינים שיש לו כשרון אדיר.
רוב הזמן הוא מתנהג כמו טמבל, אבל כשצריך הוא מוכיח את כישרונו / כוחו האמיתי ומדהים את כולם, כל פעם מחדש.
מדי פעם, בקרבות מכריעים, אחרי שהגיבור חוטף מספיק מכות בשביל לחסל גדוד הוא ימציא טכניקה
חדשה ומדהימה ויפתיע את כולם שוב.
יש טכניקות מדהימות וסודיות שגדולי המאסטרים מתאמנים במשך שנים ארוכות בשביל ללמוד.
הגיבור ילמד את הטכניקה הזאת תוך מספר ימים / שבועות, ולא משנה שהוא רק בן 14 ועם ניסיון
מעשי מועט באותו התחום.
אחרי שהגיבור לומד טכניקה כזאת, יופיע רע חדש ועמיד לחלוטין בפני הטכניקה הזאת.
וחוזר חלילה.
כמובן שיש הבדלים קטנים בין הסדרות השונות,
אבל אני ראיתי כ"כ שונן גנרי ומשעמם בשנים האחרונות שהכל כבר מזמן התערבב לי בראש.
אגב, לא מעט ממה שמתרחש בנארוטו נלקח משונן ישן יותר (ומוצלח יותר, לטעמי) בשם
hunter x hunter. זה מדהים כמה דברים בנארוטו פשוט הועתקו בשלמותם מ HxH.
_____________________________________
"על כל שיאי ההרים/ שלווה./ בכל ראשי אמירים/ לא תחוש בעלווה/
הבל רוח; / ביער ציפורים בדממה./ עוד מעט תבוא השעה/ גם אתה תנוח".
יוהן וולפגנג וון גתה - 28.06.1876
|