17-02-2007, 18:46
|
|
|
חבר מתאריך: 04.10.06
הודעות: 408
|
|
קו חברון הוא אולי הסיוט הכי גדול שלי מהסדיר...
8-8, יציאות 17-3, במשך 4 חודש...
כשהיה קצת בלאגן ב"שאלאלות" - גם היית טוחן בעמדה 16-20 שעות עד שהפלוגה הייתה חוזרת לשיגרה...ודרך אגב - אסור היה לעשן,כמובן, לשבת פעם בשעה, אסור להישען על כלום...אוכל היה מגיע לעמדה באיחור מתמיד...בקיצור אירוע טראומטי מתמשך...
לפחות כל יום בארבע בבוקר היו מריצים את הגמל התורן לשחיטה בקסבה...החיה הזו ידעו שהולכים לשחוט אותה והייתה נואקת וצווחת עד לב השמיים...קצת שבר שיגרה.
אנשים אחריי תקופה סבלו מהתקפי זעם ומריבות תמידיות עם כל העולם. אחד הכניס את חברתו להריון בכוונה כדי שתעשה הפלה והוא יהיה בבית "לצידה"... אחרים היו "הורגים" באופן תמידי בן משפחה זה או אחר, ויוצאים "להלוויה"...
מריבות, איומים ומכות אם חבר'ה מהמסייעת... בקיצור קו מגעיל ומסריח שלא בדיוק ברור לך מה אתה עושה שם...בייחוד לאור היחס הנוראי של המתנחלים מהישוב היהודי...(קללות, גידופים, יריקות וכו' מאנשים שאתה תכל'ס מגן עליהם.)
הכי גרוע היה שלא היה "אקשן" - קצת אבטחה של מעצרי שב"כ וזהו...הכשירו אותך להיות לוחם, ואתה כלב שמירה מעפן.
איך העברנו את השמירות? לא יודע - ניתוק מוחלט מהעולם, אפתיה וחוסר אכפתיות...לאף אחד לא היה אכפת אם מחבל היה מגיע ויורה קצת...
לפחות היית יודע מתי אתה יוצא הביתה - בלבנון היית טוחן שמירות/ מארבים/עבודות מוצב - ולעולם לא היה לך ביטחון אם השיירה תגיע או לא...
נערך לאחרונה ע"י analmongus בתאריך 17-02-2007 בשעה 18:57.
|