19-02-2007, 11:10
|
 |
|
|
חבר מתאריך: 07.05.06
הודעות: 7,610
|
|
|
לאבד מקום שנקשרת אליו
ועוד יותר נורא, לעבור על-ידו כל יום ולראות שהוא עדיין שם, אבל הוא כבר לא מיוחד.
עד היום אני עובר ליד הגן הישן שלי, שכבר התחלפו הגננות והתחלף הכל, והכל טכנולוגי ומחודש, ומעלה זכרונות. וחושב - הגן הזה, הוא היה גן כל-כך טוב ואוהב, הוא נתן לי את הרקע לחיים. ופתאום אני שם לב שהגן השתנה. אין שם אף אחד. רק אותה הסייעת המבוגרת, שתמיד נותנת לי נשיקה ואף פעם לא שוכחת אותי. ואותו הסוס הירוק המתנדנד המקולף, שהייתי רוכב עליו כל היום. והצב הזקן שלנו. וזהו. אפילו המבנה כבר לא אותו דבר.
אהבתי כל-כך  ,
puzpuz.
נ.ב. הגננת שלי הופיעה בעתון  ... כשהיא נפטרה. היא הייתה כל-כך אוהבת, דואגת ומסורה. 50 שנה מחייה היא הקדישה לילדים האלה. |
ראשי
צ'אט
מצב כלאיים
