שלום, קוראים לי שון ואני חדש פה...
אני כבר הרבה זמן כותב סיפורים ושירים. אחד מהסיפורים אף התפרסם בעיתון המקומי בעירי(זמן חיפה) אך אני בטוח שאין לי צורך להסביר ולהגיד שאני מן הסתם לא בטוח באיכויותיהן של יצירותיי.
צירפתי שיר. אנא, חוו דעתכם.


מכחולים



במכחוליו צייר אדם,

את כל חייו.

חולף הזמן, עוברות שנים,

אך הוא שוכח להוסיף צבעים.



צייר רוחות נושבות, שורקות

מהן ברושים מתנודדים, מעבירים סוד.

הוסיף לילות מלאי בינה,

לכדי שילמדו הימים להיבנות.



צייר ענן תועה, אשר איבד דרכו

כזקן סומא המחפש מנחה,

אין עבר ולא כלי לו,

קפאו כל תקוותיו, והוא בוכה.



צייר אלוהים, במרומים שותק

והוא תמיד לאותו אדם, נושק.

והאדם, בעיניו, את ציור חייו סורק,

אוחז מכחול, ואז-

מוחק.

יצירה נחמדה!

אהבתי במיוחד את הבית הראשון ואת הבית האחרון

אשמח לקרוא עוד יצירות שלך!

דבר ראשון, אפילו האמן הגדול ביותר לא יחשוב כי הוא אכן כה גדול. תמיד יפקפק האמן בטיב יצירותיו, וזאת הסיבה שאנחנו פה בשבילך.

דבר שני, השיר הדהים אותי, במטאפורה היפה הזו, הלא רגילה.

puzpuz.

אני ממש שמח לשמוע את התגובות היפות הללו.
באמת תודה על התמיכה.
גודריק

ועצה לי אליך- אל תחשוב אם מה שאתה רושם איכותי או לא
דבר ראשון תרשום מה שיוצא
לפעמים דווקא מה שיוצא מהלב מכפר על האיכות כשאתה גורם לאנשים להזדהות איתך דרך מה שרשמת

איכפת לך אם אני אנסה להלחין אותו?

"בין השבילים הלא סלולים
אחד שלי
בין מכשולים לא מנוצחים
אחד אחרַיי"
(ולאדימיר ויסוצקי (תרגום: מיכה שטרית))

וואלה אני גם מוזיקאי
אשמח אם תוכל/י להלחין אותו.
במיוחד אם תוכל/י לשלוח לי את ההקלטה

אהבתי חלק מהתאורים שלך. הבית הראשון והאחרון במיוחד ואני חייבת לחזור על התאור
והאדם, בעיניו, את ציור חיו סורק ואז מוחק.
הלואי ויכולנו למחוק בכזאת קלות את הדברים הלא נעימים "שחווינו" בחיינו.
יפה אהבתי

דובשנית