קודם כל אני מצטער שאני פותח עוד אשכול בהמשך לאשכול הקודם:

http://www.fresh.co.il/vBulletin/sh...ad.php?t=312334

אני פשוט יןשב ואני בדילמה ענקית אם ללכת לקרבי או לא... אני לא יודע איך להסביר את זה... מצד אחד בשנים האחרונות התחלתי לחשוב על שירות קרבי כי חשבתי שזה אקשן וזה כיף ואנדרנלין והכל אבל עכשיו התחלתי לקבל "רגליים קרות" מה שנקרא...

כמו שאמרתי בזמן האחרון הייתי קצת באיזה קבוצת כושר קרבי ואני פשוט סבלתי... זאת המילה המתאימה... ממש סבלתי שם. וזאת אחלה של קבוצה ואחלה של אנשים אבל זה פשוט אני שאני לא מסתדר עם אנשים בקבוצה ואני מסתדר רק עם סוג מסוים של אנשים... כל מה שקשור בריצות ובלהתלכלך קצת עושה לי רע ופעם אחת השתפשפתי בברך ופשוט מאוד שבוע התבאסתי על זה... אני יודע שיתחילו להגיד כמה שאני מפונק והכל אבל אני יודע אני פשוט בנאדם שבנוי להיות על המחשב ולישון 9 שעות ביום לפחות בלי להתלכלך בלי לרוץ הרבה בדיונות...

כרגע אני מיועד לקרבי כמו שאמרתי ואני פשוט מרגיש שאני לא מתחבר לכל הדברים כמו מסע אלונקות וריצות וכל הדברים האלו אני פשוט לא מתחבר

אבא שלי היה קצין ביחידה מובחרת ואני גדלתי על זה שיש בזה הילה ויוקרה ואבא שלי סיפר לי כמה שזה קשה אבל עד שלא טעמתי מזה קצת מעצמי לא הבנתי עד כמה... אפילו מסע ריצה קטן היה בשבילי אסון ופשוט הרגשתי שאני סובל... אין מילה אחרת לתאר את זה מאשר סובל

יש לי ידע גדול במחשבים ויש לי המון מה לתרום בנושא הזה ואני מתחבר לזה מאוד והייתי יכול לתרום לצבא הרבה בנושא הזה ומצד אחר בקרבי אני מרגיש שאני פשוט ישחק והצבא לא יצליח להוציא ממני כלום... אפילו אם אני אצליח אחרי המון סבל וקושי עצום לסיים טירונות קרבית בסוף אני אצא סתם חייל סוציומט בלי כושר בלי כוח רצון בלי כוח מנטלי מה זה שווה?

אז השאלה היא מה להיות... להיות במה שאני הכי טוב בו והכי יכול לתרום בו - מחשבים... או להיות במה שאני הכי גרוע בו והכי לא יתרום בו - קרבי...

אני מקווה שמישהו הבין מה שרשמתי ויוכל לענות לי כי אני פשוט בדילמה נוראית אני אוכל את עצמי מבפנים עם כל המחשבות האלו... תודה לכל מי שיגיב

אתה באמת מיוחד....אשכול ענק נפתח על הנושא שלך, 80-90 הודעות נראה לי......90% אם לא יותר מההודעות ענו לך שתלך לקרבי.
עכשיו אתה משנה את השאלה שלך קצת וגורם לעצמך להישמע עוד יותר לא מתאים לקרבי, בתקווה שהתשובה לניסוח החדש שלך תהיה שתלך לג'וב וכך תקבל בעצם אישור למה שאתה רוצה לעשות......
מה אתה שואל בכלל? לפי האשכול הקודם והנוכחי זה ברור שאתה לא רוצה קרבי, ומעדיף ג'וב, בנוסף אתה גם מצטייר כבנאדם שלא הייתי רוצה להיות איתו בקרבי.
אז הנה התשובה שלה ציפית וחיכית: לך לג'וב, קרבי לא מתאים לך, בג'וב יהיה לך הרבה יותרקל ונוח וגם תמצא את מקומך שם. שיהיה בהצלחה ומאוד מקווה שתתבגר בקרוב [מי שקרא את האשכול הקודם יבין]....

"cause he who sheds his blood with me today, shall be my brother"

אני אוהב את העוינות הסמויה בהודעותם של ה'קרביים' כלפי ה'ג'ובניקים'

אין לי בעיה עם ג'ובניקים אחי, ומצטער אם זה נשמע ככה לפעמים בהודעות. יש לי מספר חברים ג'ובניקים, אין לי בעיה איתם.
העוינות שאתה חש זה כלפי אנשים שעושים כל מה שהם יכולים בשביל לא להגיע לקרבי, אם זה להוריד פרופיל, ללכת לקב''ן, להגיד שההורים שלהם נגד זה, שהם יתרמו כלכך הרבה יותר שהם ישבו מול המחשב, שהם לא מתאימים נפשית, שהם לא מורעלים, לא באים בגישה של להרוג ערבים, הם חכמים מהערס המצוי ועוד ועוד ועוד ועוד.........עם כל ההשקעה שלהם בלמצוא תירוץ למה הם לא מתאימים הם היו יכולים להספיק להגיע לפיקוד בקרבי.....
ברגע שהבנאדם מנסה להתחמק מהחובה שלו בלהמציא לעצמו תירוצים אני אישית רואה אותו כצבוע, נקבה ואנוכי.
ג'ובניקים תורמים נכון, ג'ובניקים גם עושים דברים חשובים זה נכון, אבל אי אפשר לעשות השוואה בין קרבי לג'ובניק, לא משנה כמה הג'וב חשוב [מצטער למי שזה פוגע בו או מתנגד לדעתי], זה לא יגיע לרמת תרומה של הקרבי, לא משתווה בכלל למה שהקרבי נותן מעצמו ומהנשמה בשביל לסיים מסלול.......דעתי האישית...

"cause he who sheds his blood with me today, shall be my brother"

רואים שעדיין לא שירתת בצבא.
יש ג'ובניקים במודיעין לדוגמה,,שהתרומה שלהם מאוד חשובה לביטחון המדינה. אפילו ברמה של הקרביים ואלי אפילו יותר.

לא זילזתי בתרומה של הג'ובניקים, אני יודע שיש תפקידים חשובים במודיעין, תפקידים שאפילו לא שמעתי עליהם והם סודיים וכו'
אמרתי שברמת הנתינה העצמית וההקרבה העצמית, אין תרומה שמשתווה לתרומת החייל הקרבי...

בנוסף, אל תגיד דברים אם אתה לא יודע ["רואים שלא שירתת בצבא"], אם תבדוק באשכול היכרות תראה שאני כבר לא מלש''ב, אמנם עדיין לא סיימתי מסלול אבל מנסיון של הרבה וותיקים ממני שאני מכיר, ומנסיוני הקצר והצעיר אני יודע על מה אני מדבר.

"cause he who sheds his blood with me today, shall be my brother"

תאמין שיש תרומות שמשתוות לזה של חייל קרבי.אולי מבחינת הקושי קרבי הכי נותן,אבל יש תפקידים שגם מבחינת חשיבות ונתינה מגיעים לרמה של קרבי.

אתה עדיין צעיר בצבא,תבין את זה מתישהוא שהצבא זה לא רק קרביים.

הודעה מצוינת ולדעתי מספיק שפותח האשכול יקרא רק אותה.

תשמע, זה או שאתה רוצה חיזוק מאיתנו להחלטה שכבר גיבשת לבד (כמו ש-Dahash ציין), או שאתה טרול.
אם אתה לא תעמוד בקשיים הפיזיים של להיות קרבי, אם לא תעמוד בקשיים המנטליים של להיות קרבי, אם אין לך יכולות חברתיות שאתה צריך כדי לשרת בקרבי ואם אתה חושב שלהיות קרבי זה נטו אקשן-אל תתגייס לקרבי.
בנוסף, אתה אומר שיש לך ידע רב במחשבים- תתגייס לג'וב.

בוא נעבור ביחד שוב על החלקים המודגשים: אל תתגייס לקרבי. תתגייס לג'וב.
התשובה שלי מקובלת עליך? כי נמאס לחפור על אותו נושא בלי התקדמות. אם יש לך שאלות שעלולות לפתוח דיון חדש (דגש גם על שתי המילים בנפרד אחת מהשניה), תשאל.

מוכ"י

ציטוט:

במקור נכתב על ידי johndue89 קודם כל אני מצטער שאני פותח עוד אשכול בהמשך לאשכול הקודם: http://www.fresh.co.il/vBulletin/sh...ad.php?t=312334 אני פשוט יןשב ואני בדילמה ענקית אם ללכת לקרבי או לא... אני לא יודע איך להסביר את זה... מצד אחד בשנים האחרונות התחלתי לחשוב על שירות קרבי כי חשבתי שזה אקשן וזה כיף ואנדרנלין והכל אבל עכשיו התחלתי לקבל "רגליים קרות" מה שנקרא... כמו שאמרתי בזמן האחרון הייתי קצת באיזה קבוצת כושר קרבי ואני פשוט סבלתי... זאת המילה המתאימה... ממש סבלתי שם. וזאת אחלה של קבוצה ואחלה של אנשים אבל זה פשוט אני שאני לא מסתדר עם אנשים בקבוצה ואני מסתדר רק עם סוג מסוים של אנשים... כל מה שקשור בריצות ובלהתלכלך קצת עושה לי רע ופעם אחת השתפשפתי בברך ופשוט מאוד שבוע התבאסתי על זה... אני יודע שיתחילו להגיד כמה שאני מפונק והכל אבל אני יודע אני פשוט בנאדם שבנוי להיות על המחשב ולישון 9 שעות ביום לפחות בלי להתלכלך בלי לרוץ הרבה בדיונות... כרגע אני מיועד לקרבי כמו שאמרתי ואני פשוט מרגיש שאני לא מתחבר לכל הדברים כמו מסע אלונקות וריצות וכל הדברים האלו אני פשוט לא מתחבר אבא שלי היה קצין ביחידה מובחרת ואני גדלתי על זה שיש בזה הילה ויוקרה ואבא שלי סיפר לי כמה שזה קשה אבל עד שלא טעמתי מזה קצת מעצמי לא הבנתי עד כמה... אפילו מסע ריצה קטן היה בשבילי אסון ופשוט הרגשתי שאני סובל... אין מילה אחרת לתאר את זה מאשר סובל יש לי ידע גדול במחשבים ויש לי המון מה לתרום בנושא הזה ואני מתחבר לזה מאוד והייתי יכול לתרום לצבא הרבה בנושא הזה ומצד אחר בקרבי אני מרגיש שאני פשוט ישחק והצבא לא יצליח להוציא ממני כלום... אפילו אם אני אצליח אחרי המון סבל וקושי עצום לסיים טירונות קרבית בסוף אני אצא סתם חייל סוציומט בלי כושר בלי כוח רצון בלי כוח מנטלי מה זה שווה? אז השאלה היא מה להיות... להיות במה שאני הכי טוב בו והכי יכול לתרום בו - מחשבים... או להיות במה שאני הכי גרוע בו והכי לא יתרום בו - קרבי... אני מקווה שמישהו הבין מה שרשמתי ויוכל לענות לי כי אני פשוט בדילמה נוראית אני אוכל את עצמי מבפנים עם כל המחשבות האלו... תודה לכל מי שיגיב

אחי תראה אני שוב אומר לך אתה מתאר מצב שהוא לא טוב ואם אני לא טועה אמרתי לך ככה מי שהולך לצבא ומקבל משהו ממנו הצבא ישאיר אותך קבע זה בקשר למחשבים , ואפילו שאתה טוב במחשבים אתה צריך לדעת שלהיות 3 שנים להיות במחשבים זה לא כזה לוקסוס זה לא ללכת ב7 ולהיות ב5 בבית יש כאלה שעובדים כול הלילה על המחשב וכותבים שורות קוד כול הזמן ומצטערים שהם הגיעו לשם בכלל..

עכשיו אתה מתאר מצב לא טוב שאתה לא מסתדר עם אנשים ואתה כול היום במחשב לדעתי הצבא יעזור לך! ואני חושב שהדגישו לך את זה באשכול הקודם , הצבא הוא כור היתוך אתה תראה שמה אנשים שלא חשבתה שתפגוש אתה תיהיה חבר של אנשים שלא חשבתה שתיהיה ויכול להיות 2 מצבים או שתסבול כמו לא יודע מה ויוציאו אותך(אין בושה בזה) או שתסתדר ותחשוב למה המצב הזה לא הגיע קודם..
אתה תגיע לקרבי אתה תגלה כמה דברים אתה תקבל שלא קשורים למחשב שלא תקבל בשום מקום לימוד אחר נכון שיהיה לך הרבה מצבים שבוא תגיד בשביל מה אני צריך את זה אבל בעיקרון אם כול מי שהלך לקרבי יעשה חושבים הוא יגיד שטוב שהוא הלך


בקיצר מה שאני אומר לך זה ככה אם אתה לא מתאים להיות בחיר כי קשה לך יש גם מוד"ש שמשלב בין קרבי ומודיעין או שיש לך תותחנים /נ"מ לא חסר..

העיקר שתגיע למקום שיהיה לך טוב שמה ואם לא יהיה הצבא לא ישאיר אותך שמה תאמין לי


בהצלחה

תאכלס, אתה לא נשמע בן-אדם שהיה מסתדר טוב בטירונות,

מצד שני, רבע מהאנשים בפלוגה שלי הם כאלה.

אתה צריך להבין שאין כזה דבר בן-אדם שלא מתאים לקרבי, להיות לוחם משנה אותך,

אם אתה מפונק באמת כמו שאתה מתאר את עצמך, אז לדעתי ממש כדאי שכן תלך.

זה יבגר אותך ויעזור לך, אבל אתה תבחר את הדרך..בהצלחה.

כפי שנאמר כאן, ואני מחזק מאוד את התגובה של dahash. אתה בעצם מחפש "אישור" לכך שלהיות ג'ובניק זה בסדר, זה לא נורא, אתה לא תסתדר בקרבי.
אתה לא תדע עד שלא תנסה. ולבוא ולפסול מיד, לקרוא לגדודים "מקום שכל אחד יכול להיות בו", זאת בורות אחי.
כי להיות ילד בן 18, לעזוב הכל, בתקופה הכי יפה של החיים. בשביל לתת מעצמך, לא למענך, אלא למשהו יותר גדול ממך, להיות ולהרגיש שייך באמת. לדעת שאתה עושה את הבחירה הקשה, גם אם לא תראה פירות הצלחה. ואף אחד לא יבוא ויטפח לך על הגב ויגיד לך שאתה עושה את הדבר הנכון.
להפך, יגידו לך דברים כמו שאתה מבזבז את הזמן, שאין בזה תהילה, כל אחד יכול לעשות את זה. והאמת היא שזה נכון. אבל מספיק שאתה יודע. שאתה גאה בעצמך. יום אחד, רחוק, אחרי שתשתחרר אתה תרוויח הכל בחזרה, כי נתת מעצמך, עשית יותר מאחרים. וימשיכו לקרוא לך פראייר, כי אתה תעשה מילואים.
אז אל תלך לקרבי, תישן 9 שעות בבית כל יום, שב מול המחשב, תוציא מהצבא כמה שיותר ולא להפך. לך אין מה לתת לצבא, זה שמור רק לאלה שבגדודים, איפה שכל הערסים והדפ"רניקים נמצאים.
כל ההרוגים במלחמה האחרונה הם ערסים, אנשים חסרי ערכים שכמותם. כל האנשים האיכותיים באמת בצבא נמצאים בקריה. רעות אמיתית נמצאת בצריפין.
"בסך הכל אחד מהשורה" יכול להכנס ללבנון. אתה יכול?

מקווה שגם תגיע לג'וב. כי אני לא הייתי מסתער עבורך.

"בדקה אחת שפוייה הצלחתי לראות מלאכים בשמי העיר הזאת."

אם אתה רוצה לתרום למדינה שלך ואתה אוהב אותה אז תלך לקרבי, כי קרבי זה התרומה הגדולה ביותר למדינה בצבא. אם אתה פוחד או שהמדינה לא ממש מעניינת אותך אתה יכול להיות ג'ובניק או משהו אחר, אבל אני שומע סיפורים וחויות כאלה מאנשים שהיו בקרבי ומסתקל מהצד על אנשים שלא היו שם ופיספסו הרבה בחיים שלהם, כמובן קרבי זה לא כייף (כי אפשר להיהרג) אבל זה התרומה הכי גדולה שיש.

אל תפסול עד שתנסה,כי יש אנשים שבאים עם הרבה חששות לצבא ובסוף מצליחים. אבל אם אתה מרגיש שיש לך איזה יכולת שלצבא כדי לנצל..,שלח להם מכתבים ותראה איך הצבא יגיב.

חפרת מספיק. חלאס.

There are three kinds of lies: lies, damned lies, and statistics

"After the uprising of the 17th of June the Secretary of the Writers Union had leaflets distributed in the Stalinallee
stating that the people had forfeited the confidence of the government and could win it back only by redoubled efforts.

Would it not be easier in that case for the government to dissolve the people and elect another?" -Bertolt Brecht

I remember very vividly, a few months after the famous pacifist resolution at the Oxford Union visiting Germany and having a talk with a prominent leader of the young Nazis. He was asking about this pacifist motion and I tried to explain it to him. There was an ugly gleam in his eye when he said, "The fact is that you English are soft". Then I realized that the world enemies of peace might be the pacifists - Robert Hamilton Bernays -