20-02-2007, 14:35
|
|
|
|
חבר מתאריך: 01.07.05
הודעות: 2,408
|
|
|
"עד דלא ידע" חובה בשכרות?
כנסו למאמר!
בגמרא מובא הפסוק: "אמר רבא: מיחייב איניש לבסומי בפוריא עד דלא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי". כמשתמע, מצווה לשתות ולהשתכר עד אשר לא ידע להבחין בין ארור המן לבין ברוך מרדכי.
ומה טעמה של מצווה זו, המורהלהרבות בשתיה עד שכרון מוחלט, שזה דבר הנוגד את המוסרהיהודי- כאמור: "אין זדים אלא הטועים בעבור היין" ו, "היין מפריש את האדם מדרכי חיים לדרכי מות" ?
לכך כמה פירושים:
- לפי הרמב"ם (הלכות מגילה וחנוכה פרק ב'): "ושותה יין עד שישתכר וירדם בשכרותו".
- לפי רמ"א: "ישתה יותר מלימודו וישן, ומתוך שישן אינו יודע בין ארור המן לברוך מרדכי".
לפי שני פירושים אלה ניתן להבין שהכוונה היא שתייה יותר מלימוד עד אשר ירדם. ורק כאשר ישן- לא יכל להבדיל בין ארור המן ובין ברוך מרדכי.
- לפי ערך גימטרי, חישוב:
" א ר ו ר ה מ ן " = 502. (1+200+6+200 + 5+40+50)
"ב ר ו ך מ ר ד כ י " = 502. (2+200+6+20 + 40+200+4+20+10)
גם הערך של "ארור המן" וגם הערך של "ברוך מרדכי" שווים 502!
מכיוון שהערך הגימטרי של שני איברי הביטוי זהים, אין הכוונה לחוסר הבחנה בין ארור המן לברוך מרדכי, אלא עד דלא ידע חשבון כמו זה.
- מרן הרשל"צ בהלכות חגים: "חייב איניש לבסומי עד דלא ידע וכו’, אמנם לא עד בכלל". כלומר, עד במשמעות של גבול. לשתות עד שמגיע לגבול הדעת.
לסיכום, לקראת פורים יש חובה לשמוח לפני ה' על מעשיו, לא שמחה לשכרות אלא שמחה בגבול הדעת מתוך אהבת ה'. כפי שכתב המאירי:
"חייב אדם להרבות בשמחה ביום זה ובאכילה ובשתיה עד שלא יחסר שום דבר. ומכל מקום אין אנו מצווים להשתכר ולהפחית עצמנו מתוך שמחה, שלא נצטוינו על שמחה של הוללות ושל שטות, אלא בשמחה של תענוג שיגיע מתוכה לאהבת השם יתב' והודאה על הנסים שעשה לנו."
חג פורים שמח לכל בית ישראל.
_____________________________________
הירוק בכל זאת עולה
|
ראשי
צ'אט
מצב כלאיים
