סדר היום הבטחוני
ניצחון הטנק והביטחון הלאומי
מלחמותישראל, כולל האחרונה בלבנון, הוכרעו בלוחמת יבשה. בעידן המודרני, הקרב נפתח בהרעשהאווירית כבדה, אך הטנק, ואיתו כוחות ניידים ומשוריינים, עודו מהווה את מרכז הלחימה. אל"מ נגר קורא להמשיך בפרויקט "המרכבה" ומסביר מדוע
אל''מ (מיל.) שאול נגר(26/2/2007)
יש הטוענים כי עבר זמנן של המלחמות בהן שועטים הטנקים במדבריות ומשאיריםמאחוריהם שובלי אבק עם שרידים מפויחים של רק"ם אויב וגוויות חרוכות. נכון, מלחמותמסוג זה מתמעטות והופכות נדירות יותר, אך הטנקים ממשיכים להוות גורם מרכזי שלהלחימה ביבשה בכל צבא מתקדם. הטנק, מעצם מהותו, הוא אמצעי שנועד לתקוף, לערער כלקיפאון בלחימה ביבשה ולהביא להכרעה, גם בנסיבות החמורות ביותר. לשם כך הוא מכילשילוב של עצמת אש גבוהה, יכולת ניידות ותמרון, כמעט בכל קרקע, ומיגון ברמה הגבוההמכל כלי יבשתי אחר. שילוב זה מאפשר לו לשמש גם נשק הגנה יעיל מאוד, וכשהוא בנויבתבונה, כדוגמת טנקי המרכבה, הוא שימושי ויעיל בכל מתאר לחימה, כגון: ללחימה בשטחבנוי, לסיוע בלחימה בטרור, לניוד ולסיוע לחי"ר בכל סוג לחימה, וכפי שראינו גםבלחימה האחרונה בלבנון - הטנק שימש גם לחילוץ והסעת נפגעים ולהובלת אספקהמגוונת.
עדיין ללא תחליף
כתבותנוספות
עצומה למען המשך פיתוח טנק המרכבה
טנק המרכבה: מה צופן העתיד?
שיקום צה"ל - יבשה או אויר
לוחמת היבשה תמשיך להישען על שילוב של טנקים במארג רב-חיילי ורב-זרועי.הטנק הוא הכלי היבשתי היחיד היכול לנהל מלחמה רציפה בעלת אורך נשימה של ימים ולא שלשעות. דבר זה הוכח בכל מלחמות העבר. כאשר חיל הרגלים זקוק למנוחה והתארגנות אחריקרב, ממשיך השריון ברצף הלחימה.
במבצע "שינוי כיוון" הצילו טנקי המרכבה את חייהם של חיילים רבים, גםמצוותי הטנקים וגם חיילים רגלים, אפילו כאשר הופעלו שלא לפי תורת הלחימה.כל חייל רגלי, הן במלחמה האחרונה בלבנון והןבביטחון השוטף בשטחים, תמיד חיפש את הטנק שיהיה לידו, כדי לחוש ביטחון או להצילו.נכון, לטנק כיום קשה יותר בכל סוגי הלחימה ביבשה, בגלל הריבוי והמגוון של אמצעיהנגד ואיכותם המשתפרת. כתוצאה מכך אין הוא נלחם לבדו והוא נזקק לשיתוף פעולה הדוקומתואם עם שאר הכוחות ביבשה. ועם כל זאת לטנק אין תחליף ואין צופים לו תחליף בקרוב.
הטנק מהווה חלק בלתי נפרד של מארג הכוחות והאמצעים בכל סוג של לחימהביבשה וימשיך כך בעתיד. נכון, הטנק כיום, כמו בכל תקופה בעברו, אינו חסין לחלוטיןבפני כל האמצעים נגד-טנקים, ובוודאי לא בכל שטח פניו, אך רמת חסינותו ושרידותו היאהגבוהה מבין כל האמצעים של כוחות היבשה. גם אם היה כשל ארגוני או לוגיסטי בהפעלתהשריון בלחימה בלבנון - טנקי המרכבה פעלו היטב בכל הלחימה, הרגו מחבלים והשמידומטרות ביעילות מבצעית גבוהה ובאמינות רבה.נכון, נפגעו לנו טנקים והיו לנו בהם הרוגים, ועםזאת, יש להדגיש כי בזכות המיגון המשובח ניצלו חייהם של לוחמים רבים וראוי לציין כימיגון השריון של טנק המרכבה סימן 4 הוא הטוב בעולם.
ראוי לציין כי ללחימה בלבנון הוכנסו רק כלי רק"ם בעלי שריון ברמה גבוהה,כלומר טנקי מרכבה לצורכי תקיפה והשמדת מטרות באש התותחים וכן פומה ואכזרית. לאנכנסו נגמ"שי M-113 וכמובן שלא משאיות להובלת אספקה. היו אלה טנקי המרכבה שבנסיבותהקשות הובילו גם אספקה. גם בלחימה ברצועת עזה לפני הפינוי ולאחריו משתמשים בטנקיםהדרושים לתקיפה ולחיפוי על כוחות רגלים ועל תנועת כלי רק"ם אחרים הממוגניםהיטב.
מכתבפתוח לעם האיראני
המלחמה האחרונה בלבנון, "שינוי כיוון", כמו רבות לפניה בארץ ובעולם,הוכיחה כי לצורך כניסה לשטח עוין, השמדת הגרעין הקשה של הכוחות המחזיקים בו והחזקתהשטח - חיוני להשתמש בכוחות קרקע הסורקים ביסודיות את השטח ומטפלים בכל מה שנקרהבדרכם, אף כי מבחינה טקטית אפשר להשאיר כיסי התנגדות, אם אינם מפריעים להשגת היעדהאופרטיבי-מערכתי.
גם חיל רגלים, החיוני כמעט בכל סוג של לחימה ביבשה, צריך להתנייד ברכבמשוריין שיגן עליו בדרכו עד הגעתו ליעדים שהוקצו לו. רק"ם זה הנחוץ לחיל הרגלים,לבד מהצורך להיות בעל כושר מעבר קרקע כמו של טנקים, נדרש להיות בעל רמת הגנהושרידות כמו של טנק, כי גם הוא מהווה מטרה לכל אמצעי נגד-טנקי (נ"ט), בדיוק כמוהטנקים. הטנקים נדרשים כדי להשמיד מטרות איכותיות המצריכות עוצמת אש גבוהה ומדויקתוגם כדי לסייע לחי"ר.
כיום יש לשדה הקרב המודרני עומק, המשתרע על פני עשרות קילומטרים ולמעלהמזה. אש קטלנית ומדויקת - של ארטילריה ארוכת טווח, של טילים לסוגיהם ושל כלי טייסשונים - מכה גם בכוחות צבאיים המרוחקים מהקו הקדמי. המשמעות היא צורך בהרחבת רמתהמיגון של כל הכוחות המשתתפים בלחימה, ואף של דרגים לוגיסטיים המובילים אספקה,נפגעים וצוותים טכניים, לצורך תיקונים ואחזקה בתנאי שדה. ההגנה צריכה לאפשר גםפעילות בשטחים מזוהמים בנשק בלתי קונבנציונלי, ואמנם המרכבה מוגנת גם נגד אמצעיםכאלה.
יש בעולם ובישראל אמצעים מגוונים להשמדת טנקים ומטרות משוריינות אחרות,והטנק הוא רק אחד מהם. חלקם הם בבחינת נשק מנגד המשמיד מטרות מטווחים רחוקיםובסיכון מזערי לתוקף, אך תמיד יתגלה הצורך לעשות זאת גם עם טנקים, כאשר האמצעיםהאחרים לא השלימו את המלאכה או שלא עשו בהם שימוש, או שהם כשלו מסיבה כלשהי (לדוגמה: בגלל תנאי מזג אוויר או מחמת היתקלות באמצעי נגד יעילים אלקטרונייםואחרים).
רענון צי הטנקים
במדינת ישראל יש צי טנקים ברמות מיגון שונות. המיושנים שבהם כבר אינםמתאימים להתמודד כראוי מול סל האיומים שהוכחו במלחמה האחרונה בלבנון ואין אפשרותטכנית או כדאיות כלכלית לשדרג אותם. גם הטנקים המתקדמים של היום יהפכו עם הזמןלמיושנים ויצריכו שדרוג באיכותם עד לשלב שבו לא יוכלו עוד לשמש לייעודם, לנוכחההתפתחות של אמצעי הנגד. המשמעות היא צורך בהמשך פיתוח טכנולוגית טנקים שתתבסס עלההישגים המדעיים והניסיון המבצעי והמשך ייצור קבוע של טנקים מתקדמים (מרכבה סימן 4והבאים אחריו) ובמקביל הוצאה מדורגת מהשירות של טנקים מיושנים. אם נניח כי ישלישראל 2,000 טנקים וכי קצב הייצור הוא 50 טנקים בשנה, הרי אורך השירות הצפוי לטנקעל כל גלגוליו הוא 40 שנה(!), בתנאי שאכן מממשים את הייצור ואת שדרוג הביניים. אםלא עושים זאת - לא יהיה צי הטנקים מתאים ללחימה מודרנית והביטחון יעמוד בסכנהמוחשית.
גם ניוד חיל הרגלים לוקה כבר עשרות שנים בגלל מחסור בכלים בעלי רמתמיגון ותנועה שיאפשרו לו להוות כוח לחימה רב-חיילי יחד עם הטנקים, כפי שנדרשבתרחישים החמורים המתגלים וידועים. המשמעות היא צורך בייצור נגמ"שים חדישים בעלירמת מיגון ושרידות, תנועה ותמרון כמו של טנקים. ממצא זה בלט שוב ובהדגשה במלחמההאחרונה בלבנון.
לידתו של הטנק ועתידו
הטנק נולד בסערת מלחמת העולם הראשונה, לאחר שרבבות חיילים נקטלובהסתערויות שווא חוזרות ונשנות, מול חפירות מוגנות באש מקלעים, בפגזי הארטילריהובגדרות תיל. הלוחמה הסטטית, שנמשכה חודשים ארוכים והותירה מאות אלפי חללים משניהצדדים, שינתה את פניה עם הופעת הטנק. כבר ביום בו נולד הטנק היה בנמצא נשק שיכוללחדור את שריונו ולהשמידו.
מאז מלחמת העולם הראשונה התעצם מיגון השריון לבלי הכר ובמקביל התפתח נשקנגד-טנקי (נ"ט) בעל יכולת לא מבוטלת לחדירה ולהשמדה. אין צבא מתקדם בעולם שיש לו ציטנקים והוא מחליפו באמצעים אחרים, גם לנוכח המגוון העצום של הנשק הנגד-טנקי. הטנקלוחם נגד כל סוגי המטרות ביבשה ומותקף על ידי כל סוגי המטרות, מכל הכיוונים ומכלהטווחים. המגוון העצום של אמצעים נ"ט - טילים המשוגרים מהקרקע ומכלי טייס, מוקשים,מטעני גחון ומטעני צד, פגזי טנקים וכדורים חודרי שריון, פצצונות נ"ט המשוגרותמארטילריה ומכלי טייס - מכבידים מאוד על פעולתו ומחייבים פעולה מתואמת רב-חייליתולעתים רב-זרועית; אך חרף כל אלה, אין לו תחליף כגורם מתמרן בעל עצמת אש רבה ובעלשרידות גבוהה מכל אמצעי אחר ביבשה.
טנקים נועדו למנוע קיפאון של לוחמה סטטית, מתישה וחסרת תוחלת ולהביאלשינוי שיוביל להכרעה ולסיום הלוחמה. הטנקים הם אלה שצריכים "לטבול את גופםותותחיהם באש" כדי להשיג מטרה זו. וכל מי שנדרש לעשות זאת חייב בחסינות פיזיתהגבוהה האפשרית.
האמצעים הרבים והמגוונים נגד טנקים, ממשיכים להתפתח רק משום שהטנק ממשיךלהיות איום חמור לאויב. מצד שני, הטנק ממשיך להיות מצרך מבוקש וחסר תחליף בצבאותהמתקדמים למימוש מטרות הלחימה ביבשה והם מפתחים אמצעים נ"ט כדי לנטרל את אויבהטנקים שמולם. מבט קצר על ציי הטנקים של הצבאות המתקדמים והצבאות במזרח התיכון מציגאת הנתונים הבאים:
המדינה
כמות הטנקים וסוגיהם
המדינה
כמות הטנקים וסוגיהם
1.
ארה"ב
7,900אברמס M1לסוגיו
2.
גרמניה
1,000ליאופרד 2לסוגיו
3.
רוסיה
3,500מסוג T-80,9,000T-72, מעל100T-90 ועוד אלפי T-64, 62, 55, 54
4.
סין
10,000מסוגT-69/62/55/54
5.
טורקיה
923M60A3/1, 394 ליאופרד 1,1980M48
6.
מצרים
890אברמס M1 לסוגיו,1,000M60A3, 680 M60A1
7.
סוריה
1,400T-72, 1,000 T-62, 200 T-55 משופר,2,000 T-55/54
8.
ירדן
288אלחוסיין (צ'לנג'ר 1),350חאליד,268M60A3/1
9.
סעודיה
315M1A2, 406 M60A3, 300 AMX-30
צבא ארצות הברית, מוביל מגמה של פיתוח והצטיידות בכלי רק"ם קלים יותרלמגוון של צרכים, כגון: פיקוד, ניוד חיל רגלים, מודיעין, ארטילריה ורק"ם הנושא תותחשל טנק. על פי תפיסתו יהיו מהם בעלי גלגלים ומהם הנוסעים על שרשרות. הצבא האמריקאי,משיקולים אסטרטגיים וגלובליים, נזקק ליכולת העברת כוחות במהירות (ובדרך האוויר)לאתרים שונים בעולם. ואולם משפחת הרק"ם העתידית קלת משקל במידה הפוגעת בכושר המיגוןבמידה מוחשית מאוד. הסטרייקר האמריקני בעיראק נכשל בהעדר מיגון הולם נגד מטעני צדונגד טילים נ"ט, ובהעדר יכולת ממשית למגנו כהלכה עושים הכוחות האמריקנים שם מאמציםלהקנות לו מיגונים חלקיים ודלי יכולת.
חשוב לציין כי צבא ארה"ב, במקביל לתכניתו הענקית בשם FCS (בהיקף של כ-35מיליארד דולר) לבנות משפחה של רק"ם קל, שינה את דעתו לגבי טנקי האברמס M1 הכבדיםוהממוגנים, המוכיחים עצמם בעיראק גם כיום, והחליט לשַמֵּר טנקים אלה בשירות עודעשרות שנים. החלטה זו נשענת גם על הניסיון שלהם בלחימה באפגניסטן. טנקי אברמס M1אלה משודרגים כיום בקדחתנות כדי להקנות להם יכולת משופרת ללחימה בטרור וללחימהבשטחים בנויים, בעוד שטנקי המרכבה שלנו נבנו מראש גם לאפשרות זו ואף המשיכו להשתכלללפי הניסיון בלחימה.
ראוי לציין כי העיתון Defense News, בגיליונו מיום 19 ביוני 2006, מתארכי גם טנקי הליאופרד 2 הגרמניים וטנקי הלקלרק הצרפתיים עוברים הסבה במבנה כדילהתאימם ללחימה בשטחים בנויים. כיום נמצא בפיתוח בגרמניה רק"ם חדש בשם "פומה" במשקלשל כ-40 טון, בגרסה להובלת חיל רגלים ובגרסה עם תותח בינוני, מבלי לגרוע ממצבת טנקיהליאופרד. העיתון Jane's Defence Weekly בגיליונו מיום 12 ביולי 2006 מציין כי צבאקנדה מעוניין לשנות את התכנון האסטרטגי של מלאי הרכב המשוריין שלו וממליץ על ביטולפרויקטי רכב קרבי אופני קל שעל בסיס הסטרייקר, בהיקף של 1.2 מיליארד דולר, כדילשמור על כוחות השריון הכבדים והממוגנים. מפקד צבא היבשה של קנדה (Caron) שלח מכתבלסגן הרמטכ"ל הקנדי, לפני פרישתו ביוני השנה, לפיו הצבא מודאג מרמת ההגנה שמספקהסטרייקר (הנושא תותח) בעקבות הניסיון האמריקני באפגניסטן. לדבריו "הרעיון שטנקהמערכה הפך למיושן לא מתבסס על ניסיון".
כלי שריון אופניים קלים מככבים באפנה הרווחת בשנים האחרונות, אך אלהמתאימים למשימות שיטור ולא לשדה קרב. ידוע שהרק"ם בעתיד ימשיך לשאת מיגון בליסטי,כלומר מעטה מיגון צְמוּד-גוף, שייעודו להקטין את סיכוי החדירה לחלל הרק"ם, ובנוסףלכך גם הגנה אקטיבית שייעודה מניעת היפגעות הרק"ם, על ידי שיבוש החימוש התוקףבמעופו או השמדתו הפיזית עוד לפני הפגיעה בגוף הרק"ם. אמצעי מתקדם ומוכח להגנהאקטיבית עודנו בחיתולים מבחינה הנדסית וכיום עדיין אין אף רק"ם בעולם מצויד במערכתכזו.
פרויקט המרכבה ותרומתו לביטחוןישראל
יתרון מבצעי וטכנולוגי: בטנק המרכבה (פרויקט שהחל בשנת 1970) נצברו עםהשנים הישגים מבצעיים וטכנולוגיים שאינם בנמצא בטנקים אחרים בעולם ויתרונם הוכחבלחימה. חלקם של הישגים אלה יישארו סמויים מן העין וחלקם ידועים, כמו הדלת האחוריתוהמבנה הבסיסי של מנוע מלפנים. מבנה זה אִפשר מצד אחד להסיע ליעדם לוחמים שאינםמצוות הטנק ומצד שני לחלץ ולהוביל פצועים תחת אש.
הפיתוחים השונים שנעשו במסגרת פרויקט המרכבה תרמו באופן ישיר גם לשארסוגי הטנקים והרק"ם האחר בצה"ל ואפילו לרכיב קריטי לחיל האוויר. פיתוחים אלה הםהמבטיחים שמירה על הפער האיכותי בין צה"ל והצבאות האחרים שבזירה ומול האיומיםהמתחדשים. חלק מן המערכות שפותחו ויושמו בטנקי המרכבה ובצי הרק"ם בלתי אפשרי להשגהממקור חיצוני, לדוגמה: מערכות שליטה ובקרה, מערכות בקרת אש וראיית לילה ותחמושותמתקדמות. פרויקט המרכבה משמש קטר טכנולוגי המאפשר לצה"ל גישה לטכנולוגיות מתקדמותהמבטיחות את קיום הפער האיכותי בינו ובין צבאות ערב.
יש לזכור כי לאורך כל שנות קיומה של המדינה לא ניתנה לצה"ל גישה לרכשמערכות מתקדמות מחו"ל, אלא אם התעשייה המקומית הוכיחה יכולת, וגם אז מתן הגישה נעשהבניסיון לחסום הופעה של מתחרה בדמות התעשייה הישראלית. אל לנו לשכוח כי היו תקופותשל אמברגו מצד מדינות שונות על מערכות ומרכיבים חיוניים שונים, ואסור לאפשר שמצבכזה ישתק אותנו מבחינה מבצעית וביטחונית. קיומה והתפתחותה של טכנולוגית רק"ם בארץהם המאפשרים לנו לשמור על פער איכותי שלא היה מושג בדרך אחרת.
תחליף יבוא: מחירו של טנק מרכבה סימן 4 פחות ממחצית ממחירו של טנק מתקדםמקביל לו, כדוגמת אברמס M1 האמריקני. רכש טנקים אמריקניים ינגוס מתקציב הביטחוןלמעלה מפי שניים ובנוסף יגרום נזק מוחשי קצר טווח וארוך טווח לפיתוח הטכנולוגיוהישגיו בתחום הרק"ם בישראל, שלא לדבר על פגיעה ביצוא של מערכות הנשענות עלטכנולוגיה שפותחה בארץ במשך שנים רבות. אובדן הידע בפיתוח שריון אינו ניתן לייבאמחו"ל. אם לא יעסקו בו ברציפות - ייעלם במהירות וחידושו יחייב מאמץ של שנים.
מחבר המאמר:
אל"מ (מיל') שאול נגר, איש שריון ותיק שעסק עשרות שנים בצה"ל ובתעשייההצבאית בפיתוח טנקים ואמל"ח לשריון. התמחה בנושאי מערכות מיגון לרק"ם (רכב קרבימשוריין), מערכות בקרת אש ותותחנות טנקים. עורך (בהתנדבות) את הביטאון "שריון" שלעמותת "יד לשריון" בלטרון.
אל''מ (מיל.) שאול נגר (26/2/2007)
|