04-03-2007, 12:54
|
|
|
|
חבר מתאריך: 27.08.05
הודעות: 2,175
|
|
דעתי...
אני אישית אוהב מאוד את האומנות שבלחימה. גם אם היא לא תמיד פרקטית ומה שמתאים להגנה עצמית שימושית (כמובן שאפשר "להסב" אותן לתנועות פרקטיות אבל זה כבר נושא אחר...). נכון היום המצב הוא שהרבה ממי שבא ללמוד שיטת לחימה כלשהי (בעיקר הצעירים) עושה זאת כדי ללמוד הגנה עצמית, ואין לו את הסבלנות ללמוד שיטה לעומק ולהתמקד גם בצדדים שלא בהכרח מתאימים להגנה עצמית.
יש שיטות שבהן שני הנושאים (מסורת\אומנות, והגנה עצמית) נלמדים כמעט בצורה שווה אך אין הרבה כאלו (סגנונות שונים של קראטה, קונג פו, ועוד). הרבה פעמים השילוב הזה נעשה קצת בעייתי בגלל התנגשות הנושאים או אדם שבא במטרה ללמוד אחד מהתחומים ומזניח ולא מתעניין בשני (ואלה בד"כ עוזבים מהר).
מה יקרה עם השיטות האלו זה באמת מעניין... לדעתי כמו שאמר עם הזמן הן ידעכו ויהיה מצב שבו רק קומץ קטן של אנשים ילמדו אותן, ושוב זה כנראה בגלל חוסר הפרקטיות ולכן אנשים רואים אותן כלא משתלמות.
יש בארץ שיטות שמתמקדים בהן רק (אם לא אז ברוב המוחלט) בחלק הקלאסי\מסורתי של השיטה. אפשר לראות את זה בשיטה הפופולארית שהולכת ותופסת תאוצה בזמן האחרון - טאי צ'י. אולי זה בגלל שרוב מי שלומד אותה הוא אדם מבוגר שעושה זאת בשביל הבריאות וההנאה בלבד ולא מעניין אותו הגנה עצמית או פרקטיות.
למשל יש הרבה דוג'ואים של שוטוקאן שבהם מתמקדים בחלק הקלאסי של השיטה, זה מתבטא בעיקר באופי הקרבות (אם אפשר לקרוא לזה קרבות) - כאשר המהלכים נעשים ע"י טכניקות שלקוחות מהקאטות או ששונו קצת, והדגש הוא על תנועה נקייה, חלקה, זורמת, נכונה וכ'ו, ולא על קרב שהמטרה שלו להביס את היריב כמה שיותר מהר על מנת לשרוד כמו בשיטות המודרניות שמיועדות להגנה עצמית בלבד.
ויש עוד שיטות בסגנון שפשוט לא עולות לי בראש עכשיו...
_____________________________________
חתימתכם הוסרה כיוון שלא עמדה בחוקי האתר. לפרטים נוספים לחצו כאן. תוכלו לקבל עזרה להתאמת החתימה לחוקים בפורום חתימות וצלמיות.
|