במהלך חופשת פורים החלטתי שזה יהיה נפלא לתת גיחה לעיר הגדולה (תל אביב אם זה לא היה ברור) ... כדי לספוג קצת אוירה ...
כרגיל החנתי את הרכב בחניון של דיזינגוף סנטר ויצאתי שמח וטוב לב לכוון רחוב קינג ג'ורג' כדי להתחיל בסיבוב הקבוע שלי שכולל הליכה עד לשנקין + מספר עצירות בבתי קפה + ביקור התעדכנות בחנות המוזיקה והוידאו "האוזן השלישית" ועוד מספר תחנות מזדמנות....

אלא שהפעם גיליתי אתר מעניין שמשום מה לא שמתי אליו לב מעולם (ויש לי וותק של לא מעט שנים בתור תל אביבי במקור) !
ולפני שאמשיך אני חייב להיות כנה ולציין שבוודאי יש מי שהכיר את המקום או ידע על קיומו אך לי זה בהחלט היה "מפגש" / גילוי ראשון !!!

ובכן - בעת שצעדתי לאורך רחוב קינג ג'ורג' בעודי חולף סמוך למבנה המוכר של בית ז'בוטינסקי הידוע בכינויו "מצודת זאב" (קינג ג'ורג' 82) שנראה כך למי שלא מכיר עדיין (הבניין הגבוה במרכז התמונה - הצילום הוא מצפון לדרום מכוון דיזינגוף סנטר ביציאה לקינג ג'ורג'):




אני מבחין לפתע בשלט הזה:




מעניין......

למרות שהייתי עם שתי בנותי (גם כן חופש...) החלטתי לקחת את סיכון ולהכנס פנימה !
מסתבר כי במקום קיים מוזיאון מעניין ומרתק המשתרע על פני שתי קומות שלימות ומוקדש כולו לארגון האצ"ל !
קומת הכניסה כוללת את עמדת האבטחה המאויישת במאבטח ושתי חיילות מדריכות אשר תפקידם הוא ללוות ולהדריך את המבקרים במקום וכן ויטרינה ובה לא מעט ספרים/חוברות/מאמרים העוסקים בארגון ובתקופה המדוברת ומוצעים למכירה.
לאחר תשלום הכניסה (10 שקלים לאזרח או 5 שקלים לאיש קבע/משטרה) נכנסנו פנימה, בקומה מספר רב של ויטרינות תצוגה כשלמעשה כל ויטרינה או קבוצת ויטרינות מוקדשת לשנה מסויימת ע"פ סדר עולה מיום הקמת הארגון ועד להקמת המדינה, בויטרינות מוצגים הן מסמכים ופריטים אותנטיים (ביניהם לא מעט כלי נשק וציוד לחימה) והן צילומים/דגמים באיכות מצויינת של כרוזים/עמודי עיתונים/מסמכים וכו'.....





לפני שאעלה את התמונות ברצוני לציין כי באחת הויטרינות נתקלתי לראשונה בדגמים של מטעני חבלה/מוקשים/רימוני יד שהיו בשימוש ארגון האצ"ל בהם התעניינתי במיוחד בעיקר מהסיבה שעד כה לא נתקלתי/מצאתי יותר מדי תיעוד של אמל"ח ובעיקר מטעני החבלה שהיו בשימוש הארגון הזה!
מזה זמן רב שאני מתעמק ומנסה לאתר מקורות מידע בכל הקשור לפיתוחי האמל"ח של ארגון האצ"ל וכן מידע על מערכות ההפעלה של מטעני החבלה שפותחו על ידי אנשיו אך ללא הצלחה !

ולמי שלא יודע - מטעני החבלה אשר פותחו על ידי אנשי האצ"ל נחשבו בשעתם למתוחכמים מאוד !
המטענים אופיינו ברמת הסוואה גבוהה וכן במערכות ההפעלה אשר התבססו לא פעם על מנגנונים חשמליים המגובים במנגנוני מלכוד אשר נועדו לפגוע בחבלני הצבא הבריטי אשר ינסו לנטרלם !
לצורך העניין אוכל לקבוע כי על פי דעתי האישית מטעני החבלה של האצ"ל עלו בתחכומם (ו"ברשעותם") על מטעני החבלה שפותחו על ידי ארגון ה"הגנה" !

אגב נתון מעניין - מפתחי המטענים של האצ"ל שילבו לא פעם חמרים כימיים רעילים הן כחלק מהמטען עצמו (בנוסף לחנ"ם) או לחליפין הרסס הוטבל בהם בטרם הכנסתו למארז המטען !!!

ראשית הנה מספר צילומים של הויטרינה המדוברת - שימו לב לפריטי האמל"ח, למנגנוני ההשהיה השונים, למוקשים ושאר הציוד (על שאלות בעניין פריט זה או אחר אשתדל לענות):




והנה מספר צילומים של חלק מהויטרינות האחרות שבקומת הכניסה, שימו לב שמעל כל אחת מהן מצויינת השנה בה התרחשה הפעילות שמתוארת בה...

להנאתכם:



אחת הויטרינות מוקדשת למבצעי ההעפלה שאורגנו על ידי האצ"ל ובה מתואר מבצע נחיתת אנית מעפילים על החוף כולל תצוגה של הדגל המקורי שהונף עליה:









יורדים לקומה התחתונה :
בקומה התחתונה של המוזיאון כמה מוקדים מעניינים מאוד, במרכז הקומה מתחם ישיבה ומסך גדול עליו מוקרן סרט הסוקר את פעילות ארגון האצ"ל בתקופת המנדט (ארכו כחצי שעה - אני לא צפיתי בו) וכן מתחם מיוחד ומרשים המוקדש לחללי הארגון ועולי הגרדום :


מתחם הקרנת הסרט:



פרט למתחם היזכור וההנצחה מוקדשת כל הקומה הנ"ל למבצעי האצ"ל ופעולותיו הן בארץ ישראל והן בחו"ל, בקומה מוצבות ויטרינות רבות כשכל אחת מהן מוקדשת לפעולה ספציפית ובה תיאור אור קולי של המבצע המדובר וכן לעיתים מספר פריטים מקוריים או משוחזרים הקשורים לפעולה הספציפית - פשוט מרתק !!!

הנה מספר דוגמאות של ויטרינות ע"פ סדר אקראי להתרשמותכם, שימו לב במיוחד לויטרינה המוקדשת לעולי הגרדום בה מוצגים בגדי הנדונים למוות, מספר צילומים של תא הגרדום ומכתבו המרגש של דב גרונר שנכתב על פיסות של נייר טואלט כ 24 שעות לפני הוצאתו להורג !
מצמרר.




כרוז בריטי מעניין בו מופיעות תמונותיהם של הנמלטים מכלא עכו, הכרוז הופץ ע"י משטרת המנדט בכל רחבי הארץ ובו הבטחה לפרס כספי למי שיסייע בתפיסתם, הכרוז הופץ בשלוש שפות והתמקדתי במיוחד בתיאור שנכתב על כל אחד ואחד מהמבוקשים (בחרתי אקראית אחד מהם לצורך העניין):






עוד כמה...
באחת הויטרינות מוצגת פעולת פיצוץ האגף הדרומי של מלון המלך דוד בירושלים, מה שמעניין מאוד (פרט לשחזור היפה של המבנה ההרוס) הוא תצוגה של דגם אחד מכדי החלב ששימשו כהסוואה למטעני החבלה כשבו שחזור מעניין של המטען עצמו (עדיין לא עמדתי על טיבו של המטען אך לי זוהי הזדמנות ראשונה לפגוש תיאור כל שהוא של המטענים עצמם) !






עד כאן...

חשוב לציין כי יש עוד הרבה מה לראות ולצלם במקום !
הביקור שערכתי בו היה קצר (הייתי עם שתי בנות מחופשות)....
כדי להפיק את המקסימום מביקור במוזיאון צריך להקדיש לכך לפחות כשעתיים (ללא צפיה בסרט) !

המוזיאון פתוח בימים א - ה בין השעות 08:30 ועד 16:00 .
מומלץ לבדוק את הספרים שמוצעים למכירה במקום - אני עצמי רכשתי את אחד מהם (ספר בשם - האצ"ל מאת יוסף קיסטר אשר הוא עצמו הנו הסטוריון המשמש כאוצר המוזיאון ונמצא במקום מרבית הזמן).....


משם אני ממליץ בחום רב לפנות שמאלה לצעוד כ 50 מטר ולהכנס ל "קפה מאיר" הנפלא הממוקם ממש מול גן מאיר (כמה מפתיע)... שם תוכלו להתענג על כוס אספרסו מצויין,עוגת שמרים מעולה ושירות נהדר (ואולי גם לדמיין איך הכל כאן היה נראה אחרת רק לפני כ 60 שנה) ...........
ללא ספק בית הקפה האהוב עלי ......






בברכה.

לבני.




(בקרוב - מספר נקודות ואתרים הסטוריים מעניינים לאורך קטע קצר של כביש 38).....

האמן לי - אם במקרה או בטעות מישהו במהלך שיטוט ברשת יגיע לפורום הזה ויתקל באחת הסקירות הללו וזה מה יגרום לו להתעניין בנושאים הקשורים להסטוריה הלא ממש רחוקה של המדינה הזו - בכך שכרינו !

אני מאוד רוצה להאמין בזה.

מה שמפתיע קצת שאין שום דבר על אלטלנה?

ראשית בעניין מוזיאונים של האצ"ל - אם אינני טועה קיים לפחות עוד מוזיאון אחד נוסף בבית עמיחי פאגלין "גידי" שממוקם לא רחוק מגן צ'ארלס קלור (איזור הדולפינריום / שכ' בסה לשעבר) צפונית ליפו...


[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.mapa.co.il/WWWTemp/UDP/932_430_420.jpeg]


ובנושא "אלטלנה" - יש בהחלט איזכור לפרשיה הזו באחת הויטרינות אך לא צילמתי אותה (ולא בגלל איזו שהיא סיבה מיוחדת)...
יש שם מספר תמונות מעניינות שצולמו כנראה במהלך ההפלגה כשבאחת מהן נראים חברי האצ"ל בשעת אימון בנשק על גבי סיפון האנייה...

גם אני ביקרתי לאחרונה במוזיאון ושוחחתי עם אחד מוותיקי ברית לוחמי האצ"ל כיוון שניסיתי לברר האם יש עדות ברורה ארכיונית לכך שבן משפחתי שנפטר לאחרונה היה אכן באצ"ל כפי שהסתבר לי לאחר פטירתו. הסתבר לי נתון מעניין ומפתיע שישנו רישום שנעשה לאחר הקמת המדינה של אלו שהיו חברים באצ"ל אולם ההערכה היא שרק כ-30% מכלל חברי האצ"ל בפועל נענו לקריאה להרשם ומופיעים ברשימה, וזאת בשל המצב הפוליטי ששרר בארץ והעובדה שמי שהיה מוכר כאיש האצ"ל יכל להתקל בבעיות רבות.

מוזאון אצ"ל במצודה עוסק רק במאבק בבריטים, בעוד שבית גידי עוסק בחלקו של האצ"ל במלחמת
העצמאות.

אגב, מוזאון נוסף של האצ"ל שכמעט בלתי אפשרי למצוא אותו כשהוא פתוח (ניסינו כמה פעמים
ותמיד נפלנו על משיבון...), הוא "מצודת שוני" שליד בנימינה, שם היה מרכז האימונים של האצ"ל
ומכאן יצאו למבצע בכלא עכו.

למכירה: שעון גנוב של מפקד הלח"י





מאבטח במוזיאוני האצ"ל והלח"י בתל-אביב נעצר בחשד שגנב פריטים מהמוזיאונים והציע אותם למכירה באתר אספנות באינטרנט. בין הפריטים, ספר התנ"ך של דוד רזיאל, ממפקדי האצ"ל וגביע כסף של נתן פנץ', אף הוא חבר באצ"ל. החשוד הודה במעשים המיוחסים לו אבי כהן פורסם: 06.03.07, 20:25
אחד המאבטחים במוזיאוני האצ"ל והלח"י בתל-אביב מצא "השלמת הכנסה" נאה כאשר גנב פריטים משני המוזיאונים וניסה למכור אותם באתר אספנות באינטרנט. בין הפריטים שניסה למכור: שעון היד של מפקד הלח"י, אברהם שטרן ("יאיר"), ספר התנ"ך של דוד רזיאל , ממפקדי האצ"ל, ספר על גולי קניה (שעדיין לא נמצא) וגביע כסף של נתן פנץ', אף הוא חבר באצ"ל. החשוד נעצר ושוחרר למעצר בית בן שלושה ימים.





הכל החל לפני ימים ספורים, כאשר משרד הביטחון הגיש תלונה במשטרת מרחב ירקון על כך שנעלמו פריטים מהמוזיאונים. כמו כן טענו שנגנבו כלי עבודה. החשד נפל מיד על אחד מקציני הביטחון לאחר שהתגלו באינטרנט הצעות למכור את אותם פריטים בשמו של החשוד.



משטרת מרחב ירקון פתחה בחקירה שאותה מוביל פקד נסים ברכה, בשיתוף פעולה עם מחלקת החקירות במשרד הביטחון. בחקירה התברר שהחשוד אף פירסם באינטרנט פריטים שעדיין לא גנב, כדי לבדוק כמה כסף יקבל בעבורם.

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://i.total-media.net/yn/img/article_add_corner_top.gif]
מודעה
[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://i.total-media.net/yn/img/article_add_corner_bottom.gif]

בפרסום באינטרנט כתב החשוד שיש בידו פריטים, ואם יקבל סכום נאה ימכור אותם לכל דורש. החשוד, ללא כל עבר פלילי, נעצר ובחקירתו הודה כי אכן גנב את הפריטים. כאשר הגיעו השוטרים לביתו העביר לידם את הפריטים שהוחזרו למוזיאון, ובאשר לשאר הפרסומים שלו באינטרנט טען כי הוא רק רוצה לבדוק את השוק.




http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3373289,00.html

.

בכלל, ת"א עמוסה לעייפה במוזאונים של משרד הבטחון העוסקים במחתרות (בית ההגנה, בית
הפלמ"ח, בית יאיר - מוזאון הלח"י, מוזאון האצ"ל במצודה, בית גידי - מוזאון האצ"ל בתש"ח), וכולם
שווים ביקור לא קצר...
בכל מקרה, אשכול נהדר - ואני מניח שעוד תצטרך לענות על שאלות פרטניות בקשר למטענים, אחרי
שאסתכל בתמונות שלהם ואנסה להבין "איך זה עבד"

אגב - אני מסתכל עליהם כבר שעות ועדיין לא ממש מצליח לפענח איך זה עבד...
לגבי מצודת שוני - לפני מספר שנים הייתי במקום (דווקא בעקבות המלצה על המסעדה הצרפתית שהיתה שם) ואז גיליתי גם את ההסטוריה של האתר הזה (בהקשר לאצ"ל)...
הבנתי שאמור להיות במקום גם מוזיאון אך לא הצלחתי למצא בדיוק היכן הוא ממוקם.

אם אינני טועה בשכונת פלורנטין בת"א קיים מוזיאון או אתר הנצחה נוסף בדירה בה נרצח יאיר שטרן...

הכתובת היא: רחוב שטרן (על שם יאיר) 8 בפלורנטין. שעות הפתיחה הן כמו במוזאון האצ"ל.
לנוחותך, מפה (באדיבות וואלה מפות...) :




אגב, השם הוא אברהם שטרן, שכינויו המחתרתי היה "יאיר" - יאיר שטרן (מנהל ערוץ 1 לשעבר),
הוא בנו שנולד אחרי רצח אביו.

תבין - יצא לי להיות בו בפעם האחרונה כשיצחק שמיר היה רוה"מ.......

אגב - לא מזמן קראתי ספר מרתק בו מתוארת הפריצה של הבריטים לדירה והוצאתו להורג של אברהם שטרן ז"ל (ולמעשה ע"פ מה שתואר זו היתה ממש הוצאה להורג/רצח).

(אני מאמין שהביטוי המתאים הוא summery execution) נחשבת למין הזיה ציונית/ישראלית. אני יודע שבשנות ה-80 כבר סיפר אחד הבריטים הנוכחים באירוע שהיה מדובר ברצח בדם קר, אבל מעניין כיצד הייתה ידועה העובדה הזאת כבר בשנות ה-40 (לא נכחו יהודים במקום).

.

האמת - לא חשבתי על כך כשקראתי את הספר (אגב - כתבתי עליו כאן בפורום כולל צילום של העטיפה)...
עכשיו הותרת אותי סקרן !
נראה לי שאשאיל אותו שנית.....


והנה אפילו הצלחתי למצא את זה בארכיון הפורום:

ווילקין חוסל (ורם אורן כתב איזה רומן הסטורי לאחרונה על יאיר ועל אשתו על רוני, ועל ווילקין ואהובתו
היהודייה, שושנה בורוכוב, שהייתה בתו של אחד ממנהיגי היישוב, בורוכוב, שמדבר על "זהות הגורל"
של הנשים האבלות...), ע"י יעקב בנאי ("מזל") ודוד שמרון ("עלי", שכתב ספרים מרתקים על שנותיו
בלח"י, אבל כמעט שלא הרחיב על עשרות שנותיו במוסד, למרבה הצער...), אבל את מורטון הצליחו
הבריטים להבריח מפה בעור שיניו (אחרי שנפצע קל בניסיון חיסול), והוא נשלח לשרת בקריביים...

לגבי מורטון ישנו סיפור מעניין שבאמצע שנות ה90 (מעט לפני מותו בשיבה טובה), הוא הוזמן לארץ
להעיד במשפט דיבה של משה סבוראי כנגד אנשל שפילמן (שניהם אנשי לח"י), כשטענת שפילמן
הייתה שסבוראי פלט את מקום המסתור של יאיר בהיותו מסומם ופצוע בבית חולים ממשלתי ביפו
(שם שכב אחרי שנפצע ונלכד בידי הבריטים). סבוראי זעם על הטענה הזו, תבע את שפילמן, וביקש
ממורטון לבוא להעיד לטובתו. מורטון סירב להגיע, ואמר שהוא "לא יבוא להעיד לטובת טרוריסט אחד
מכנופיית שטרן כנגד טרוריסט אחר מכנופיית שטרן, ומצידו שישלחו את המוסד לחטוף אותו בכוח,
כמו שהם (הישראלים) רגילים"...
אגב, בשעתו נכתב על כך שכששמיר עלה לשלטון בישראל ב1983, מורטון הביע חשש לחייו...

לפחות על פי הכתוב בספרו של רם אורן "ימים אדומים" שם הוא מתאר שהתארגנה חוליה שנועדה לפגוע במורטון בקריבים וממש ברגע האחרון המבצע לא יצא אל הפועל. קודם לכן היה נסיון להרגו באמצעות מכונית תופת שכמעט והצליח (מכוניתו נהרסה אך הוא יצא ללא פגע).
לגבי כיצד ידעו שיאיר נרצח ולא נורה בעת נסיון בריחה כפי שטענו הבריטים להלן מתוך ספרו של יעקב בנאי (מזל) "חיילים אלמונים - ספר מבצעי לח"י, בעמוד 254: "היום, כששורות אלו נכתבות, נודע על ספר שכתב מורטון, זה המרצח שהצליח להתחמק, ובו הוא מנסה לספר שהבחורים בדיזינגוף 30 ניסו לירות בו, ושיאיר ניסה לברוח דרך הגג. כל אלה הם כמובן וכפי שהוכח אז על ידי בדיקות של רופאים ובחינות נסבתיות - שקרים גסים".
לסיום שיר שכתב יאיר שממחיש לדעתי היטב את אופי ההקרבה והטוטאליות של המאבק כפי שהטיף לו
(מתוך: חיים אנו במחתרת עמ' 665 מספרו של יעקב בנאי הנ"ל
"יהי דמנו
מרבד אדום ברחובות
ועל מרבד זה מוחותינו
כשושנים הלבנות"

מוזיאון זה נקרא 'מכון ז'בוטינסקי' [להבדיל מבית גידי = מוזיאון האצ"ל בתש"ח]

שעות הפתיחה הרשמיות הן 8:00 עד 16:00 בימים ראשון עד חמישי אך לא בשבת..

האם צילמת את הוטרינה לכבוד הגבור 'לבני' ששרד עם שני ילדים מחופשים וחסרי ענין בהרצאות העשרה קצרות על מנגנוני נפץ במוזיאון לא מתוכנן במשך שעתיים?

מספרים שמוצג שם מכתב התנצלות וחרטה שכתב על מפית עוגה...

ולשאלתך - מדובר היה בשתי ילדות ואת הויטרינה לכבודו הם נוהגים כנראה להסתיר.......

הבקבוקי תבערה, איך בדיוק עשו אותם שהם ידלקו רק מתי שהבקבוק נשבר?
ו"כדי החלב" איך פעל המנגנון שלהם?

"זכותנו (על ארץ ישראל) היא נצח, והיא שלמות, ואין עליה ויתור, ואין קיצור דרך לציון, וציון היא כולה שלנו!". (זאב ז'בוטינסקי)

ציטוט:

במקור נכתב על ידי ג'ואי הבקבוקי תבערה, איך בדיוק עשו אותם שהם ידלקו רק מתי שהבקבוק נשבר?

בקבוק תבעה "קלאסי" אמור להיות עטוף בבד הספוג באיזשהו חומר (משהו שקשור לאלומיניום? או שאני מתבלבל עם פצצות נפאלם...) שבמגע עם בנזין יוצר להבה. המגע נוצר רק עם שבירת הבקבוק. זו הסיבה שלפעמים בסרטים נראים האנשים המכינים את הבקבוקים כשהם מאוד זהירים בשעת ניקוי הצד החיצוני אחרי מילוי הבנזין.

.

בעניין בקבוקי המולוטוב - היו למעשה שני סוגי בקבוקי תבערה "בקבוק מולוטוב - שהוכן מבקבוק זכוכית לתוכו הוכנס חומר דליק והוא היה מושלך לאחר שפיסת בד אשר צורפה אליו היתה מוצתת ו"בקבוק איליוב" - שהתבסס על בקבוק זכוכית ובתוכו שני חמרים כימיים שבעת ערבוב ביניהם היו ניצתים...

מאוחר יותר אני אחפש שרטוט מחוברת הדרכה משנת 48 שמציגה את שני הדגמים הללו...

בקבוק איליוב - ???

....

צילמתי את הדף המדובר מתוך החוברת המדוברת, שים לב לשני דגמי הבקבוקים ועל מה כל אחד מהם מתבסס:


והיות ובבקבוקים עסקינן צירפתי גם צילום של שני פריטים מהקולקציה הפרטית שלי האחד הנו הבקבוק האנגלי (שני החריצים ההיקפיים סביבו נועדו לחוט ברזל שנועד להחזיק את הבד הספוג בנוזל דליק ) ולידו בקבוק עשוי מעץ (במרכזו יש מוט ברזל להקניית משקל) ששימש לאימון הטלה !

שני הפריטים נמצאו לפני כעשר שנים בסליק באיזור עמק יזרעל כשהבקבוק מהזכוכית שימש את האדם שנתן לי אותו כמאפרה (הוא היה מלא בבדלי סגריות ) לדבריו היו עוד כעשרים בקבוקים כאלה אך רובם נשבר ונזרק - מיותר לציין שהנ"ל היה מאוד מופתע ומשועשע שמישהו בכלל מגלה עניין בפריטים הללו...




לבני.

"זכותנו (על ארץ ישראל) היא נצח, והיא שלמות, ואין עליה ויתור, ואין קיצור דרך לציון, וציון היא כולה שלנו!". (זאב ז'בוטינסקי)

בקבוק המולוטוב הבסיסי ממולא בדלק שקל להדליקו, בנזין למשל. בפתחו תוחבים סמרטוט שהוספג בחלקו העליון גם כן בחומר דליק, מדליקים את קצה הסמרטוט ומשליכים מיד. כשהבקבוק פוגע בעצם קשה הוא מתנפץ, החומר הדליק מתפזר ונדלק ע"י הסמרטוט הבוער.
יותר פשוט מזה לא יכול להיות.

כנראה שבוורסיה הצבאית הוכנסו אי אלו שיפורים קטנים אך עדיין הוא הרבה יותר פשוט מה"איליוף" שבו קיים גם אלמנט של חומר דביק שנועד להדביק את הרסיסים הבוערים לאובייקטים ולגרום לבעירה ממושכת יותר...