18-03-2007, 18:31
|
|
|
|
חבר מתאריך: 27.11.06
הודעות: 495
|
|
|
דעתי על ברוס לי
היא טובה אם רואים אותו כאתלט...
המהירות הגמישות והכוח שלו גורמים ללוחמים רבים לקנאה...
וסרטיו יוצאים מהכלל!
אך בתור לוחם קראתי עלי גם ביקורות פחות טובות...
את הקטע הבא לא אני כתבתי מצאתי אותו מיזמן באינטרנט ושמרתי אותו ולצערי אני לא זוכר את האתר...
קצת ארוך אומנם אבל אפשר אולי ללמוד משהוא על ברוס ובהזדמנות גם על ג'קי צ'אן...
מיתוס 10. ג'קי צ'אן שולט בכל הסגנונות של וו-שו.
ג'קי צ'אן למד בבי''ס תיאטרלי, שם לימדו לו תרגילים של לוחמה על במה. הוא כלל לא למד אומנויות לחימה. למי שיש ספק יכול לפנות לספר אוטוביוגראפי "I am Jackie Chang". כל מה שהוא מדגים בסרטיו – תיאטרון ופעלולים. סגנונות מסוימים הוא המציא במיוחד לסרטים.
מיתוס 11. ברוס לי הוא הלוחם הטוב ביותר של כל האומות והזמנים.
דמותו של ברוס לי מנופחת יותר מדי. ביקורת שקולה של ההיסטוריה האישית שלו מגלה ש-"קרבות רחוב רבים בילדות" זה סך הכל ריבי ילדים רגילים, שני צעירים בני 20 הלכו קצת מכות בארה''ב וזה נקרא "קרב עם נציג המאגרים הסיניים באמריקה שהתנגדו לכוונת ברוס לי ללמד את הסודות של אומנויות לחימה סיניות לבני הלאומים הלא סיניים" (וונג ג'ק מאן – היריב של ברוס חי עד היום, הוא טוען שאף פעם לא נבחר לנציג של מישהו, פשוט ברוס הכריז ברבים שהוא לוחם עד כדי כך טוב שמוכן לנצח כל אחד בארה''ב, ומי שלא מאמין שינסה את כוחו נגדו. וונג יצא לנסות את ברוס. רק אשתו של ברוס מפרשת את התוצאה כניצחון של ברוס, לדעת כל הנוכחים הקרב הסתיים בשוויון, היא גם עיוותה את מהלך הקרב בספרה, כדי להציג את בעלה באור חיובי יותר). אינה עומדת בביקורת גם טענה שברוס שלט בשלמות בסגנון יונצ'ון (לפי טענות של אלה שלמדו אתו, הוא היה כמובן לא מהחלשים, אבל אף פעם לא נחשב עם התלמידים הראשונים. חברו חואן צ'ונג-לאנג שהביא אותו לבית ספרו של מורה יא ואן תמיד היה מתגבר על ברוס בקרבות אימון בשיעורים, כך היה גם לאחר מכן בביקורים של ברוס בהונג קונג), כך גם לגבי טענה שברוס למד סגנונות רבים (ידוע רק שהוא לקח כמה שיעורי סגנון גמל שלמה אצל מורה אחד בהונג קונג, אבל הקלטה קיימת של הדגמות הסגנון ע''י ברוס לי מעוררת חיוך אירוני על פני המומחים). כולם מסכימים שברוס לי היה בעל כישורים פיזיים מרשימים, אבל הוא לא יחיד כזה ובודאי לא בסין. פשוט בשנות ה-60 היה נדרש לסינים גיבור לאומי וברוס לי הפך לכזה, פורסם ע''י יחסי ציבור, עיתונות ותעשיית הסרטים. חוץ מזה הוא היה ראשון שפירסם וו-שו בארצות הברית, אמריקאים תמיד מבלבלים בעיות של עצמם עם בעיות גלובליות (איך איזה בחור סיני ממחוז חאביי או חיילונג-ז'אן יכול להיחשב כלוחם טוב אם הוא לא השתתף באליפות החוף המערבי בסאן-פרנציסקו? הוא אף פעם לא שמע על אליפות כזאת, אין לו כסף להגיע?? זה סתם תירוצים, כל אחד יודע שהלוחמים האמיתיים הם רק אלה שהיו באליפות הזאת!), כך בהדרגה דעה אמריקאית השתלטה על הספרות הפופולארית בתור נקודת מבט אובייקטיבית.
אמרתי לכם שקצת אורך :]
_____________________________________
|
ראשי
צ'אט
מצב כלאיים
