ציטוט:

תלמידים במשלחת חינוכית לפולין בילו לילה בחברת בקבוקי וודקה, השתכרו ואיבדו שליטה על עצמם. התוצאה: חדר מלון שהושחת, דרישה לפיצוי כספי ומבוכה גדולה של מנהל בית הספר אליו משתייכים התלמידים.

http://www.nrg.co.il/online/1/ART1/557/178.html

---------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------

פשוט בושה, זו בדיוק הסיבה שסרבתי לצאת למסע פולין בזמנו.
וכמובן חטפתי צעקות מהרכזת שהייתה לחוצה למלא את המכסה של הנוסעים, כשאמרתי לה שאני לא מוכן לצאת למקום ולהתבזות מלהיות יחד עם האנשים שאין להם שום כבוד למקום והכאב ויוצאים לשם עם מצב רוח של "טיול שנתי".

-פעם היה מעט מידע ובאיכות, היום יש המון מידע ובשיטחיות.

מאחל לך גיוס קל ומוצלח ושירות משמעותי וחוייתי של תרומה וצמיחה אישית.
אשר לנימוקך נגד הנסיעה לפולין בשל חוסר רצון או יכולת להתמודד עם חברים "חוליגנים", הוא סימפטומטי לחוסר הנכונות ללקיחת אחריות בקרב רוב הציבור, שמסתפק בביקורת ותלונות על המצב (וזה עוד במקרה הטוב, כי הרוב בכלל אדיש...). כיוון שאיני מכיר הנסיבות הספציפיות, אין כוונתי להאשים אותך אישית, אלא משום התייחסות כללית לנימוק שהצגת. מבחינתי מקובל יותר התנגדות מנימוקים של מסחור כל נושא המשלחות לפולין וההיבט של התמריץ לפולנים, שבכל זאת יש גם איתם חשבון הסטורי (בלי לגרוע מהכבוד שמגיע לחסידי אומות עולם פולנים).

אֵין עַם אֲשֶׁר יִסּוֹג מֵחֲפִירוֹת חַיָּיו - נתן אלתרמן (זמר הפלוגות).

"טוב קצר וקולע מארוך וצולע" - (ש.ר.)

ראשית- תודה לכולכם על האיחולים הלבביים! אשתדל לתת מעצמי את המיטב במהלך השרות כמו גן שאשתדל שאני וחבריי נחזור בשלום.

לנושא... עוד לפני שקבעתי סופית שאני לא נוסע, הבעתי בפני הרכזת את חששותיי מהמסע והמשתתפים בו ולתדהמתי היא לא ניסתה לסתור את הדברים או להבטיח לי שדברים כאלה לא יקרו אצלה, במקום היא הודתה שהתופעה קיימת ובנימה של "אין מה לעשות" הציעה לי לנסוע בכל זאת.

אתה צודק בכך שעשיתי את הדבר הפשוט... במקום לסבול ולהתמודד עם אותם אנשים, בחרתי להישאר בצד. אולם הרי שהכוח לשנות נמצא אצל המורים ולא אצלי, כשהבנתי שלמורים אין את הכוח והרצון להתמודד עם התופעה והאנשים (בעיקר בגלל פחד שאנשים לא ירצו לנסוע יותר וכמובן כאב ראש מיותר) הבנתי שאין עם מי לדבר וחבל על הזמן.

לצערי למורים עצמם אין את הבגרות להבין שהתנהגות כזו של תלמידים לא יכולה לעבור בשתיקה.

לדעתי אין להם פשוט שום כח לעשות דבר מה !

הבעייה שלנו מתחילה בזה:

".... לבון זימן אליו את התלמידים, שהודו מיד במעשה.

לדבריו, "הם תלמידים טובים מבית טוב. לאף אחד מהם אין בדרך כלל בעיות משמעת. הם מתביישים במה שקרה שם, וגם אני. "

"תלמידים טובים מבית טוב"?????????........... בתחת שלי !

הסלחנות הזאת היא שתהרוג אותנו בסוף !!!

הגישה המתרפסת של "לא נורא" או "זו מעידה קטנה/חד פעמית" ... מפה מתחילה הבעייה !

במקום להטיס את הילדים ה"טובים" האלה לעזאזל, להשעות אותם מהלימודים ולחייב את הוריהם בהוצאות הנזק, הכל ישוב על סדרו כתמול שלשום עוד חודש חדשיים הכל כבר יישכח ואותם "ילדים טובים " יצחקו על כל העולם ואחותו !!!

בזיון !

המציאות הבלתי נסבלת בארץ כבר מזמן מתבססת על כך שאין דין ואין דין ואיש כטוב בעיניו יעשה !

וזהו... אומנם אין לי מושג באיזה נערים מדובר, אבל כל אחד יכול לעשות איזה שטות באיזשהו שלב של החיים...

דוגמא?- היה לי חבר תלמיד מצטיין, ללא שום בעיות משמעות(פשוט ללא דופי)- באחד הימים כאשר התיכון היה בשיפוצים, והיה שער פתוח, נכנס לתיכון עם הרכב והתחיל לעשות סיבובים באמצע התיכון, ועל מגרש הקט רגל... כולם עושים שטויות מדי פעם.(קצת מסוכן לנסוע בשטח התיכון בזמן הפסקה לא קח?) - הפרשה כמובן הושתקה ע"י המנהלת...

הם השתכרו ואז הקיאו , את זה אנ ימבין.
מה שאני לא מבין זה איך הם הגיעו למריחת הצואה על הקירות, כאילו מה אחת מהם אמר אני צריך לחרבן ואז השני בתגובה אתה יודע זה יהיה מצחיק למרוח את זה על הקיר?

"העיתונית" עלק.. הזהות הגזימה בצורה מתורפת..
הם(אנחנו) שתו כמו כול הבצפר. ותוך כדי שנה אחד מהם הקיא והשני השתין וחירבן תור כדי שנה..
הם לא עשו את זה בכוונה....

לא להם ולא למדינה שכנציגיה הם נשלחו.

העילגות שלך והחוצפה שלכם במהלך השליחות היא הוכחה לכך שהוא נכשל כמורה ומחנך ובמקומו לא הייתי שולח אותך ואת חבריך לייצג את המדינה בחו"ל.

הן מבחינת כמות שגיאות הכתיב, והן מבחינת רמת ההתבטאות.
רק לאחר 3 קריאות של תגובתך הבנתי (אני מניח) את כוונתך- התקשורת הגזימה וניפחה את האירוע.
אתה צודק, התקשורת ניפחה את העובדה שכל הבצפר שתה (במילותיך שלך). אני בטוח שאף אחד מהם לא הקיא או חירבן (שוב, במילותיך שלך) בכוונה. הבעיה שלי ושל שאר הגולשים היא עם כל התהליך שקדם לכך- שתיה לשוכרה, פריקת כל עול, הפרת נהלי משמעת בסיסיים, והשחתת רכוש.

בסוף שנת 1999 לקחתי חלק במסע לפולין, בהיותי תלמיד י"ב. כנראה שהמשלחת שלי הייתה מוזרה או חנונית יתר על המידה, זאת משום שלא עשינו ברדק בחדרים, לא עישנו בחדרים, לא שתינו אלכוהול, לא הימרנו, לא עשינו אורגיות, ולא הזמנו חשפניות לחדרים.

את מי אני מאשים בכשל הזה? זה מתחיל מהבית. אם ההורים שלכם לא הצליחו לחנך אתכם בנוגע למה מותר, מה אסור ומתי אסור, הכישלון מתחיל בהם. לאחר מכן אני מאשים את המחנכים, המנהל והמורים המלווים שלך במסע. הם היו צריכים לפקוח עין ולהדגיש את קודי ההתנהגות במשלחת.
ואחרונים, אך בהחלט לא חביבים- אתם. לא ההורים שלכם שתו אלכוהול והקיאו, לא המנהל שלכם מרח את הצואה של עצמו וניסה להסתיר אותה. אתם התעלמתם מכל נוהל אפשרי, מכל קוד התנהגות ומכל נורמה מוסרית.

תתביישו

לעולם אשא דגלך בגאווה

שתי חברה שעשו שטות- כתבה דמגוגית, דברים כאלה קוראים לבני נוער בכל העולם.
לא נעים אבל מכאן להסיק שהישראלים הם חרא?
עדיין לא יצא לי לשמוע על משלחת לפולין בה משתתפיה לא חוו מהי אנטישמיות על בשרם, תמיד היו אנטישמים, וכאלה גם ישארו.