אהלן חבר'ה מה שלומכם?
איך עובר עליכם הסופ"ש?

אני חושב שיש לי בעיה שקצת קשה לי להסביר-לאחרונה יוצא לי יותר ויותר להתנתק מהחברים שלי(גם הקרובים והטובים ביותר)לטובת החברה,זה השפיע כל כך עמוק עד שעכשיו לדוגמא:
יום שישי בערב במקום שאני אלך ללבוש ג'ינס וחולצה יפה ואצא למועדון/פאב עם כל החבר'ה,אני פשוט אלבש פיג'מה ואלך לישון.
וחברים שלי מנסים להבין אותי ולא מצליחים-פשוט כבר איבדתי טעם בהם,אם לומר לכם את האמת כבר לא אכפת לי מהחברים שלי,אכפת לי רק מחברה שלי
ורק בגלל שהיא סוגרת שבת בבסיס אני מעדיף שלא לעשות כלום ולגלוש עכשיו באינטרנט ולכתוב ב"מה שבלב".
אני מודע לכך שזו בעיה שצריך לטפל בה,אבל אני לא יודע איך.
למשל שבוע שעבר כשיצאתי עם חברים שלי וחברה שלי הייתה בארוחת משפחה אנערף בת"א פשוט לא הצלחתי להתחבר לשיחות שרצו בשולחן,אני חייכתי בצורה מזויפת,ופשוט התגעגעתי לחברה שלי,עד לכדי מצב שפשוט כל כמה דקות אני בודק את הפלאפון כדי לראות אם יש הודעה חדשה-ואפילו השיא הגיע כשבשעה 24:20 בערך כבר פשוט אמרתי לכל החבר'ה שאני חותך הבייתה כי אני עייף,אבל בעצם לא ההיתי עייף ההיתי משועמם!

נדמה לי שנהייתי כבר אובססיבי לגביי חברה שלי,הגעתי לרמה שאני לא מצליח להפסיק לחשוב עליה בשום מצב,היא כרגע בהחלט נמצאת בעמדה שהיא חשובה לי הרבה יותר מהחברים שלי-גם חבריי ילדות שגדלתי איתם כל החיים שלי.

אני מת להגיע למצב שבו אני אוכל לחלק את הרגשות שלי גם לחבריי הטובים,ולא רק לחברתי.
אבל אני לא רואה את זה מתקיים בעתיד הקרוב,יש עצות?

"אל תספרו לי על מספרים כי אם על דרכי המחשבה של המפקדים"-חניבעל ברקא

מקרה מצער שעובר עלי ואתה יכול ללמוד ממנו:

יש לי חבר שאנחנו היינו החברים הכי טובים..אנחנו החברים הכי טובים מאז גן חובה(אני עומד לסיים י"ב בקרוב)..

אפילו כשעברתי דירה בגיל צעיר(כיתה ו) המשכנו לשמור על קשר מעולה למרות המרחק..פשוט נשארנו החברים הכי טובים..
לפני שנה הוא הכיר מישהי ומאז שכח מכל החברים שלו..פשוט שכח..כל הזמן חשב רק עליה ורצה להיות רק איתה..זה הגיע למצב שאני כל הזמן התקשרתי ויזמתי ופשוט יום אחד זה כבר נמאס אז הפסקתי..
אנחנו מדברים היום פעם בחודש בערך שיחה קצרה סתם כדי להתעדכן..אין כבר את החברות החזקה שהייתה בינינו..פשוט אין..אני לא יודע עליו הרבה והוא לא עלי.
ההפסד הוא של שני הצדדים..אני איבדתי את החבר הכי טוב שהיה לי והוא איבד את שלו לטובת החברה..
החוכמה זה למצוא את האיזון.פשוט להכריח את עצמך למצוא את האיזון..חבל לאבד חבר טוב שיעמוד לצידך בזמנים הכי קשים בעוד שחברות באות והולכות..זה דבר די ידוע שחברות מפרידות בין חברים..זה לא משהו חדש..פשוט כל התשמות לב שלך מופנת אליה ואתה שוכח מהחברים שלך..
רק חבל שאם חס וחלילה תיפרדו ותרצה לחזור לחברים שלך לא תצליח...כי זה פשוט לא יהיו אותו הדבר...מבחנתי לפחות זה ככה..בנאדם שהיה החבר הכי טוב שלי ופתאום בגלל שהוא מצא חברה שכח לגמרי מהחברים שלו זה כנראה לא חבר אמיתי..לא נעים לשמוע אבל זאת האמת..
לפני שתמצא את עצמך לבד אני מציע לך בתור אחד שזה קרה לו למצוא זמן לחברים שלך וכשאתה איתם תיהיה רק איתם..לדעתי זה לא טוב חברות להיות כל היום תקוע בתחת אחד של השני ולשכוח משאר העולם..כל היופי זה שמתגעגעים טיפה ולא מתחתנים בעצם בהתחלת החברות..
אתה לא מבין כמה החבר שלי מצטער על מה שהוא עשה..פתאום הוא זה שדואג לטלפונים ודואג למפגשים...הוא מבין שהוא איבד משהו חשוב בחיים שלו..אבל אני אגיד לך משהו,זה לעולם לא יהיה אותו הדבר..צריך לעשות הפרדה ברורה בין החברה לחברים..אם החברים שלך חשובים לך אתה תצטרך למצוא זמן כדי להיות איתם..וכשאני אומר להיות איתם זה גם להיות איתם במחשבות..
לא כזה מסובך להרים טלפון פעם בכמה ימים,להיפגש פעם בשבועיים ביום שישי או חמישי באיזה פאב..מומלץ גם לפעמים בלי החברה..ככה שירגישו שאתה עדיין איתם..
אל תשכח את מי שעמד לצידך כשהיית צריך..פשוט צריך למצוא את האיזון..ותאמין לי הוא קיים:]]

בהצלחה!

pilot17 לשעבר

נוב 07.

מצד אחד אני מרגישה בדיוק כמו נץ כחול, אבל לי אין חבר שהביא אותי למצב הזה, ומצד שני PILOT17 צודק ב-100%.
מצד אחד החברים לא טיפשים והם מרגישים שאתה כבר בפאזה אחרת ואתה לא איתם, אז זה ממש לא יעזור כל מה שתנסה לשמור על קשר - זה יהיה זיוף, כי אתה פשוט לא רוצה לעשות איתם מה שעשית פעם. אף אחד לא רוצה חברות מזוייפת. מצד שני הרגשות שלך כן כנים כלפיהם, אלא שאנשים לא כאלה סלחנים שמוכנים שתלך ותבוא איך שנוח לך. כשתצטרך אותם - הם שם, וכשלא - אתה זורק אותם כמו נעל משומשת. הם לא מצליחים להבין שאתה כן מעוניין בקשר הדוק איתם ואיכפת לך מהם, אפילו שאתה לא מראה זאת במעשים. לי יש חברה טובה שזרקה אותי בדיוק בגלל התנהגות כזאת, והיא לא הצליחה להבין שאני זקוקה להפסקות שלי ורגשותי כלפיה כנים וכן איכפת לי ממנה. מצד שני זכיתי בחברה טובה אחרת שכן מבינה את זה.

העצה המעשית שלי נכון לעכשיו: תפברק.
למה הכוונה? תשמור על קשר בתדירות גבוהה (כל שבוע, כל יומיים), אבל שלא יימשך יותר מידי זמן. 5 דקות, 10 דקות גג. תתקשר רק כדי לשמוע מה נשמע למשך 5 דקות בדיוק. כי בגלל איזו סיבה (מומצאת או לא מומצאת) אין לך יותר מחמש דקות. תשלח מייל מידי פעם במקום פגישה. תבוא לחבר אחד הביתה ותגיד: אני ממש לחוץ בזמן, אבל ממש רציתי לראות אותך אפילו רק לכמה דקות לשמוע מה נשמע. הוא יעריך את הכוונה שאתה רוצה לראות אותו, ופחות ישנה לו כמה זמן ארכה הפגישה.
אנו מודעת לעובדה שזו עצה גרועה מאוד, אבל היא עובדת (לפחות בשבילי. אני כן משתמשת בה).

העיקרון שעומד מאחורי העצה הזאת הוא זה:
את המסר הכי חשוב העברת: אתם חשובים לי, איכפת לי מכם, אני רוצה להמשיך להיות חבר שלכם.
אני רוצה להיות איתכם, אבל לא יכול.
להשאר עם האצבע על הדופק כל הזמן היא לא רק לשם שמירה על אינטרסים - כשתצטרך אז הם שם, אלא יש לזה ייתרון לטווח ארוך: דווקא אתה תהיה שם בשבילהם כשהם יצטרכו. מה שיקרה הוא שכשאחד החברים שלך יגיע למצב שלך - שהוא אוהב את החברה שלו עד כדי כך שאיבד טעם בחברים שלו (זה בדר"כ קורה לכולם במוקדם או במאוחר), אז באופן טבעי אתם תתקרבו אחד לשני כי אתם בפאזה קרובה. מבינים אחד את הראש של השני. לא כולם עוברים מצבים משני מהות (כמו התבגרות מינית, יחסי מין, גיוס, אוניברסיטה, אהבת אמת ועוד) באותו הזמן. אתה כבר עברת למצב אחר ומהותך השתנתה, והפעם אתה תעזור למי שבדיוק הגיע למצב שלך ולא יודע מה לעשות. שווה לך.

gvip
玛丽尔
כל מקרה הוא נס אלוהי
אני לא מבולגנת, אני פשוט חושבת שכאוס זה הסדר של היקום...

שמע בנאדם לדעתי אתה פשוט מ-א-ו-ה-ב.. ז בדרך כלל קורה בתחילת קשר
אתה רוצה או לא רוצה אתה מתרחק מחברים שלך.. וזה נחמדוחביב בהתחלה..
אבל אל תאבד תחברים שלך.. שאתה מאוהב זה נראה לך שיש רק אותה ושהיא כל עולמך..
אבל אין לך מושג כמה המשפט "חברות באות והולכות אבל חברים תמיד נשארים" כל כך נכון
אם חס וחלילה יקרה משו תיפרדו או אתה יודע מה סתם תריבו.. לא תרצה שיהיה לך מישו ללכת אליו?
לדבר איתו? זה לא יהיה כל כך קל בהתחשב שהתרחקת מהם ופתאום כשוקרה משו אתה נזכר לבוא..
<תלוי עד כמה חברים שלך מתחשבים ומבינים =/>
בקיצררררר.. נצל את זה שחברה שלך לא נמצאת בשביל לצאת איתם.. אל תסתגר בתוך בועה
שרק שניכם חיים בה.. יכולות להיות שהחברים כחברים הפסיקו לעניין אותך? אתה יודע לפעמים שיש
חברה אתה מתבגר וזה.. והחברים עדיין בילדותיות שלהם.. אז אתה לא מתחבר איתם כל כך..
תצא עם עוד חברים לא רק עם אותם ספציפים... וכמה שהתבגרת עם הקטע של החברה.. זה לא
כזה נורא להיות ילדותי לפעמים זה אפילו כייפ.. קיצר אל תעשה את הטעות הזאת ותתרחק מחברים
שלך.. חברה ואהבה זה מדהיםםם וזה כייפ אבל אל תחיה איתה בתוך עולם משלכם.. יש עוד אנשים
בחוץ תצא ותהנה איתם..

חתימתכם הוסרה כיוון שלא עמדה בחוקי האתר. לפרטים נוספים לחצו כאן. תוכלו לקבל עזרה להתאמת החתימה לחוקים בפורום חתימות וצלמיות.

דבר ראשון ועיקרי!
1-חברים קודמים לכל למה הם אלה שיעזרו לך תמיד, ישארו איתך תמיד, יוכלו לייעץ לך בכל רגע ובכל זמן!
2- אתה פשוט הגעת למצבב שאתה חושב רק עליה, זה לא שמשעמם לך עם חברים שלך כי הראש שלך במקום אחר
3- חברים שלך לא ישנאו אותך או משהו תסביר להם שהראש שלך תיד במקום אחר
4- תאמין לי שזה יעבור לך לאט לאט ואתה תתרגל לזהה ואתה תאמין לי אבל תאמין לי תתגעגע לחברים שלך למה אין כמו חברים!!!!

שי

ובצד השני אני רוצה שתדעי את לא לבד,לא לבד.
לאן שלא תלכי מה שלא תעשי הירח שלי נושק לירח שלך.

Shayosha

אלי אתה כול להכיר אותה לחברים שלך ואתם יוצאים לבלות תצאו ביחד גם היא וגם החברים לא כולם יכולים לקבל את העצה הזאת כי לא תמיד זה עובד או אפשרי בכלל אבל אם תחשוב על זה יכול להיות שתגיע לפיתרון

בוא אני אספר לך את זה מהצד של החברים:
חבר שלי שגדלתי איתו מגיל 3, אנחנו גרים בישוב ככה שכל החבר'ה יחד מהגיל הזה, מצא לו חברה וכמה שהוא היה איתה יותר זמן-הם איזה שנתיים יחד אני חושב- ככה הוא איתנו פחות. בהתחלה אמרנו ש"הוא יבין שהוא עושה טעות, והוא יחזור לבד". זה לא קרה. לכולם פשוט נמאס להתקשר אליו ולנסות להחזיר את החבר הכל כך טוב שלנו. אמרנו שאם הוא לא רוצה-בעיה שלו. והפסקנו להתקשר אחרי איזה שנה ככה...בוא נגיד שלא וויתרנו עליו מהר בכלל. זה הגיע לשיא כשהוא התחיל להביא אותה למקומות לא קשורים- כמו לדוגמא מסיבת מתגייסים של כל מי שהיה בישוב בשיכבה שלנו- אנשים שלא ראינו שנים(!!) באו וזה היה מיועד רק לחבר'ה מהישוב. אבל מה? היא כמובן באה גם. ולדוגמא כשאנחנו קובעים לצאת רק החבר'ה בלי החברות..מן ערב גברים כזה עם בירה וויסקי ומציאת בחורות לאלו שאין חברות, כדורגל וכו'...היא גם באה! "כאילו, מה ניראה לך שאת עושה פה יא...?!!?!"
מבין?
בקיצור מה שאני רוצה להגיד לך זה שחברים זה לתמיד! חבר אמיתי יעמוד לצידך תמיד בעת צרה. בנות באות והולכות..אהבות, כמה שזה ניראה לך עכשיו אבסורדי-גם אהבות באות והולכות.
אל תשכח מאיפה באת! אל תשכח מי עמד לצידך כשהיית צריך!
נגיד מחר אתם נפרדים. לא משנה למה. מה יקרה אז? תישאר בדד? למי תלך?
תאמין לי שחברים שלך יקבלו אותך, כי הם חברים. אבל אתה לעולם לא תהיה אותו חבר שהיית מבחינתם לפני כן.

חברות זה טוב ויפה אבל אתה חייב למצוא איזון מסויים. ראיתי שהיו עוד כמה תגובות שדיברו על מציאת איזון וכו'..אז תחשוב על זה....
יש לי חברים עם חברות והם יודעים לשלב יפה מאוד את החברות והחברים בחיים שלהם. גם אנחנו בצבא ויש בדר"כ רק את שישי שבת להיפגש אז שישי הם עם החברה, בערב יוצאים החבר'ה ושבת שוב חברה ולפעמים להיפך...צריך למצוא איזון בקיצור.

אתה עושה טעות חמורההההההה חברים שלך יהיו שם תמיד בשבילך!!!
תלמד לחלק את הזמן.... אין לך כל כך ברירה =/