האם הרווחה החברתית שרירה וקיימת או רק תיאוריה רחוקה.

מאת אלכס לוין



לאחר שבמדינת ישראל מונה סוף סוף שר רווחה, גם זה לאחר לחץ כבד שהופעל על ידי כל הארגונים שדרשו שיהיה שר רווחה . לאחר שהופעל לחץ על כל המפלגות , לאחר שאף שר ואף מפלגה לא כל כך ששה לקבל את התפקיד בתמורה לתפקיד אחר הנמצא בידיה.נמצא שר שלפי דעתי למען הרייטינג לקח על עצמו תפקיד זה. האבסורד הגיע לידי כך שהמפלגה הנקראת מפלגת העבודה ואמורה להיות מפלגה סוציאליסטית , במשא ומתן קואליציוני אפילו לא חשבה לדרוש תיק חברתי כה חשוב.ראש המפלגה הנ"ל קבל לידיו תיק שגדול עליו ומכסה את עיניו ככובע שכבר כיסה לו את העיניים בתפקיד הזה , משל המשקפת הסגורה אינו משל הוא ,לצערי משקף את המציאות.מפלגה שמתיימרת לייצג את ציבור העובדים נראית כיום כמפלגה קפיטליסטית ממדרגה ראשונה, כל מה שמעניין את נבחריה הם תיקים וכיבודים ליד שולחן הממשלה או בכנסת. חסרה כיום מפלגה סוציאליסטית אמיתית בבית הנבחרים. אין בנמצא מפלגה כזאת. ש"ס היא מפלגה שמייצגת מגזר צר ביותר. לליכוד יש סדר יום אם בכלל, מדיני פוליטי.דבר זה של הזנחה פושעת של למעלה ממחצית העם היא מהלומה קשה למחצית ציבור העובדים ואלו שלא עובדים בארץ.

בוא נסקור היכן נמצאת הרווחה במדינה שאנו אוהבים להגדירה כמדינת רווחה.



קריסת החינוך ורווחת הילדים במדינת ישראל.



במדינת ישראל יש כ 700.000 ילדים מתחת לקו העוני. ילדים שאין להם כריך שהם צריכם לקחת לבית הספר בבוקר. כ 500.000 ילדים שלא יוצאים לטיול שנתי או לכל פעילות תרבותית שבית הספר מארגן כי אין להם כסף לשלם עבור תרבות או טיול אלו.

כמאתיים אלף ילדים שאין להם מחשב בבית. אם ישנו הוא לא מחובר לאינטרנט. או מיושן ואינו מתאים. כשלוש מאות אלף ילדים שאין להם את כל אביזרי הלימוד לו הם נזקקים בבית הספר. מספרי לימוד ועד למחברת.

יש בארץ כ 50.000 ילדים מנותקים. חלקם חסרי בית. נוטלי סמים. עוסקים בזנות ועוד. תבואו לאזור התחנה המרכזית הישנה שלתל אביב מהשעה 24.00 ותראו ילדים נוטלים סמים בפומבי. ילדות חלקן בנות 12-14 מוכרות את גופן תמורת 10 שקלים. אתם יכולים לאסוף כמה ילדות ותמורת מקלחת וכריך תוכלו להתעלל בגופן הצעיר.

מדינת ישראל שהשכילה בהתמדה ובטיפשות בשיתוף משרד החינוך ושרי החינוך האטומים ומשרד העבודה לחסל כמעט לחלוטין את מסגרות ההכשרה המקצועית. את בתי הספר לחניכים. את בתי הספר התעשייתיים. מדיניות שגויה שחשבה ונבנתה על ידי מיטב המוחות הרדודים המצויים במשרד החינוך שכולם יכולים ללמוד בבתי הספר התיכוניים , המקיפים. ההמוניים ,כך הרסה כל פינה טובה שנתנה מסגרת והכשרה מקצועית ,שנתנה ברבות הימים מקצוע. פרנסה וכבוד לאותם שלא יכולים ללמוד במסגרות הקונבנציונאליות של מערכת החינוך הרגילה. היכן כל הילדים שיושבים כעציצים בבתי הספר ולא משתלבים מכיוון שזה לא מכובד לפתוח בתי ספר מקצועיים. מערכת החינוך עקרה. הרסה ומחקה את כל מערך הלימוד המקצועי בארץ. במה עסוקה שרת החינוך? בלהכין תלמידים ולא ללמד לקראת בחינה עולמית כזאת או אחרת. במקום לעסוק בכך אם היו מלמדים ולא עסוקים בכנה לבחינות הללו מקומנו היה עולה בטוח במדרג העולמי. כל פעולותיו של משרד החינוך וצוות גאוניו התורניים שגוי מראשיתו ועד סופו.כישלון המערכת החינוכית ,אין שר חינוך אמיתי במדינת ישראל. גם השרה יולי תמיר היא האכזבה הגדולה ביותר למערכת החינוך בארץ. השרה לא מבינה את המערכת . היא חושבת שהיא החכמה ביותר אך אולי זה טוב לאקדמיה , בסופו של התהליך בגלל חוסר יכולתה להקשיב ולקבל היא תגרור את המערכת עוד יותר עמוק לביצת החינוך המתפורר במדינת ישראל.



עובדי הקבלן .



במדינת ישראל הולכת ונוצרת תופעה ההולכת ומתעצמת הנקראת תופעת עובדי הקבלן, או כפי שמכונה על ידי "עבדי הקבלן".המדינה בזכות נערי האוצר מדושני העונג מובילה תהליך של הפיכת כל עובדי המדינה לעובדי – עבדי קבלן. מעניין מדוע נערי האוצר מדושני העונג אינם מוכנים להיות עובדי קבלן או לעבוד בשכר עבדות של קבלן?.

כך אט אט יורד השכר בארץ ומגיע לשכבות נרחבות לשכר עבדות ממש. שכר מינימום שאינו מאפשר קיום בכבוד. שאינו מאפשר רווחה מינימאלית לעובד. שמאפשר רק מאבק קיומי צר וקשה.אין קיום בכבוד בשכר רעב. העובד החש כי הוא מנוצל על ידי הפיאודלים והאריסים החדשים,הכול בשם הממשלות האטומות שקמות ומתחלפות אחת לשנה שנתיים ומנוהלות על ידי פוליטיקאים מנותקים מהעם. נערי האוצר מדושני העונג אינם מבינים ששכר מינימום שהולך ותופס תאוצה במדינת ישראל בסופו של דבר יפגע בכלכלת ישראל וידרדר אותה לעולם השלישי. כוח הקניה של הציבור יקטן. כך יפגעו כל מגוון השירותים בארץ מתרבות ועד לתעשייה. מחצית העם כיום עובד אצל אריסים שגורפים על גבו הון עתק ומעסיקים ציבור רב ביותר כמחצית מכוח האדם בארץ בשכר עבדים. צבורים רחבים אלו יום אחד יפלו על כתפי המדינה. מצבם הבריאותי של עובדים אלו אינו שפיר כי אין ביכולתם לשלם עבור שירותים רפואיים שהולכים ומתייקרים, מערכת בריאות שהולכת ונסוגה.יש קריסה במערך הפנסיה שהעובדים הללו לא יזכו לקבל כל פנסיה עם פרישתם מהעבודה ,כל הנטל בסופו של דבר ייפול על כתפי המדינה. יש ירידה ברמת הלימודים של הילדים שהוריהם משתכרים שכר עבדים . בפועל ילדים אלו לא יקבלו השכלה מתאימה. לא יוכשרו להיות כוח עבודה טוב למדינה דבר זה יגרור את המדינה לרמות עבודה של העולם השלישי. נוצרות בחברה קבוצות שוליים רבות אשר מתנתקות מהמדינה ובעתיד יגרמו למדינה מגוון של בעיות שהמדינה לא תוכל להתמודד איתן. כבר נוצרת כיום תופעה של ניכור כלפי המדינה ,תופעות שיוצרת אצל השכבות הללו אדישות כלפי גורלה ועתידה של המדינה , שנאה כלפי המדינה עד עדי כך שיש טינה כלפי כל מה שהמדינה הזאת מייצגת. יש תופעות של פגיעה ברכוש המדינה והציבור. השחתתו של הרכוש הציבורי. ניכור סביבתי. קמות קבוצות ניאו נציות גם בקרב בציבור היהודי. השכרות של בני הנוער נובעת בגלל אובדן ערכים. אובדן באמונה לעתיד טוב יותר. נוצרות סיטואציות של כאן ועכשיו.

כחמישים אחוז מכלל הנוער לא מתגייס לצה"ל ואינו רואה זאת כדבר רע או בבושה. נהפוך הוא מתקבל באהדה. אין המדינה שייכת להם יותר. האלימות הגואה ברחובות. המלחמות על הכבישים הן תוצר של ניכור הולך וגובר של ציבור העבדים החדש שנוצר בארץ בעידוד נערי האוצר מדושני העונג שמוביל ליצירת עם של עבדים.התופעה של המאבק היום יומי בקיום הבסיסי מדרדרת את כל המערכת בצעדי ענק לפתחו של העולם השלישי. אולי הכלכלה תהיה חזקה אך ייהנו ממנה מגזרים צרים ביותר.מי שלא רואה זאת אלה הם נבחרי הציבור שעסוקים בעצמם וכל עניינם סב סביבם ,הציבור מעניין אותם רק בזמן מערכות הבחירות . הם לא נבחרו ישירות על כן הם מנותקים מהציבור ואין נותנים דין וחשבון לבוחרים. המצב הגיע עד כדי אבסורד שאינו קיים אף במדינות הקפיטליסטיות ביותר. פקידי האוצר אינם מקיימים את החלטות הממשלה. עושים באוצר כבתוך שלהם באין מפריע. מנהלים מדיניות עצמאית המנוגדת להחלטות הממשלה. להלן רק דוגמא אחת מוחשית וכואבת.הממשלה החליטה להקציב סכום של כ שש מאות מיליון שקלים למען יצירת פתרון לבעיות הקשות שממנה סובל ציבור הקשישים והנזקקים בארץ. התקציב תוקצב. נכנס לספר התקציב. התקציב לא מופעל בגלל משחקים שמשחקים להם נערי האוצר מדושני העונג שלא סובלים מבעיות דיור , אינם גרים בדירות חסרות חשמל ומים. אינם סובלים חרפת רעב ודלות,אותם נערי אוצר מדושני העונג חיים על חשבון הציבור עם משכורות עתק. אך ביצוע תוכניות לפתרון בעיות עבור הקשישים שמתים מרעב ומצוקה לאחר שתרמו להקמת מדינת ישראל, את מי מעניינים אולי עדיף שימותו. רק אותם נערי אוצר מדושני העונג לא מבינים שבגלל אותם צבורים מושפלים לאחר שתרמו למדינה וכיום הם נזקקים, הם אלו שהניחו את היסודות למדינה שמתנכרת להם בזכות אותם נערי אוצר מדושני עונג החיים על חשבון הציבור. מדוע אין ראש הממשלה ושר האוצר מייד מסלקים עשבים שוטים אלו ושולחים אותם ללשכות העבודה הקורסות ממובטלים שזכויותיהם במדינה כאילו רווחה נשללות אט אט וגם הם מצטרפים לשונאי המדינה .

כאשר יש אוכלוסיות כה רבות שמרגישות שהן מנוצלות. שאין להן עתיד במדינה. כאשר הן מרגישות שן הופכות אט אט לשכבת עבדים, אותן אוכלוסיות שואלות את עצמן מה המחויבות שלהן למדינה. התשובה אכן מחייבת התנתקות. יש שנאה . יש ניכור. אנו רואים זאת באחוזי ההצבעה שהולכים ופוחתים בכל בחירות חדשות לכנסת. הרצון להשתמט ובצדק מגיוס לצה"ל. הניכור לאוצרות המדינה לרכוש הציבורי. הניכור ההדדי. אדם לאדם זאב. הניסיונות לקבלת שוחד. טובות הנאה. כי כך נוכל לקחת חלק ממה שמגיע לנו ונגזל על ידי העריצים החדשים ,על ידי המדינה שלא שייכת לנו. הרס. נטישת המדינה. זלזול בחוקי המדינה. ההתדרדרות לסמים אלכוהול ועוד. כל זה נובע רק מעצם הרגשת הניכור כלפי המדינה שהופכת אותם ואת הוריהם את ילדיהם לעבדים לפיאודלים החדשים בדמות חברות כוח אדם. ניצול מחפיר וזילות העובד וחייו.חייב לבוא פתרון אחרת הניכור הזה יביא להתגברות הניכור עד אשר החיים ברחוב יהפכו להיות מסוכנים כפי שמסוכן כיום לעבור ביוהנסבורג שבדרום אפריקה או במדינות אפריקה האלימות ביותר.

לא התייחסתי כאן למספר רב של נקודות מכיוון שהדבר היה מצריך כתיבת ספר שלם. לא התייחסתי ליחס המחפיר של המדינה למיעוטים החיים בה. הזלזול וההתעלמות מהם. לא התייחסתי לעולם התחתון שתופס תאוצה. הכי חשוב לאובדן ההזדהות הלאומית נושא שאעסוק בו במאמר אחר.

לפני לא כל כך הרבה שנים שמתי לב כי מי שלא החליף את מכוניתו לחדשה כל שנתיים – התייחסו אליו כאל כושל. היום זה לא עד כדי כך בולט, אבל הפרינציפ דומה. מה לעשות והתיאבון אצלנו גדול, אבל הכישרון די רגיל. זכור לי איך שפרץ (לפני שהפך לשר) דיבר מצד אחד שעובדים זה לא עבדים, ואחר כך אמר שהוא בעד שוק חופשי. לא שם לב אולי שמשמעות שוק חופשי בכלכלה זה כמו ג'ונגל חופשי, ובג'ונגל הזה תופעת העבדות די ידועה – הרי אם משהו השתלם, זאת כל ההצדקה הנדרשת.

נותנים מס שפתיים למדינת רווחה, אבל בלי להרגיז את אלה שקובעים את דרוג המדינה מבחינת האשראי. סך הכול אנחנו די קטנים בעצם (אבל, כאמור, עם תאבון גדול).
אז זהו, נראה לי שמקבלים את מה שמגיע לנו, ונערי האוצר הם רק פקידים המוציאים לפועל. זה שהם אולי קצת ת'אצ'ריסטים קטנים ו/או מתלהבים מהגלובליזציה – זה בעיקר הפוזה. המציאות, כמעט בכל העולם, זה קפיטליזם בגוון זה, או אחר. כבר לא צריך אפילו את ת'אצ'ר בכדי לראות לאן נושבת הרוח הלא כל כך נעימה בכמה עשרות השנים האחרונות.