עד ששמעתי את השיעור של הרב אורי שרקי הייתה שאלה שתמיד ניקרה במוחי בקשר לליל הסדר ובקשר לשאר החגים שלנו בכלל:
מה אכפת לנו ממה שקרה בעבר?
אומרים חז"ל
"מה דהוה הוה" - כלומר "מה שהיה היה"
אומר ר' אברהם אבן עזרא באחד משיריו (משפט שלא יוצא לי מהראש כי הוא פשוט אדיר):
העבר - אין
העתיד - עדיין
ההווה - כהרף אין
אם כן - דאגה מניין?

כדי לענות על השאלה הנ"ל צריך להבין את הקטע הבא בהגדה של פסח:

ציטוט:

"מעשה ברבי אליעזר ורבי יהושע ורבי אלעזר בן עזריה ורבי עקיבא ורבי טרפון שהיו מסובין בבני ברק והיו מספרים ביציאת מצרים כל אותו הלילה. עד שבאו תלמידיהם ואמרו להם: רבותינו, הגיע זמן קריאת שמע של שחרית."

הצגת הבעיות שיש בקטע הנ"ל מההגדה:

1. היכן היו המשפחות של הרבנים - חשבתי שפסח זה חג משפחתי?

2. מי גר בבני ברק? ר' עקיבה!
האם ר' עקיבה הוא הגדול שבחבורת הרבנים?
לא! יש רבנים יותר מבוגרים ממנו לדוגמא ר' אליעזר. אם כן כיצד יתכן שהרבנים הגדולים יבואו אל ר' עקיבה ולא הוא אליהם?

3. "והיו מספרים ביציאת מצרים כל אותו הלילה" - המילה אותו מיותרת היה מספיק לכתוב פשוט "כל הלילה".

4. "עד שבאו תלמידיהם..." - זה בכלל מוזר! אם אני הייתי תלמיד בימיהם של הענקים האלה האם הייתי מפספס הזדמנות נדירה כל כך לשמוע דברי תורה עצומים כאשר הם יושבים ביחד?

5. " עד שבאו תלמידיהם ואמרו להם: רבותינו, הגיע זמן קריאת שמע של שחרית" -
גם זה מוזר - וכי הרבנים שהו במקום בו הם לא יכולים לראות שכבר האיר היום עד שתלמידיהם נאלצים לומר להם?

עד כאן הקושיות, עכשיו לתשובות:

1. המשפחות של הרבנים לא היו איתם משום שהפגישה של הרבנים הייתה בעלת אופי אחר - הם תכננו את מרד בר כוכבא. זה גם מסביר את 4. (הפגישה הייתה בעלת אופי חשאי ולא מיועדת לציבור הרחב)

2. ר' היה המוח מאחרי המרד ולכן כולם באו אליו למרות שלא היה הכי מבוגר.

3. כל אותו הלילה - מהמילה המיותרת נובע שאין מדובר כלל בליל הסדר! אבל עכשיו מתעוררת קושיה חדשה - כיצד אם כן, מוסבר המשפט "והיו מספרים ביציאת מצרים כל אותו הלילה" ???
תשובה: הם עסקו ביציאת מצרים שלהם - כלומר התוכניות להשתחרר מעול הרומאים!

4. (ענינו באחד)
5. " עד שבאו תלמידיהם ואמרו להם: רבותינו, הגיע זמן קריאת שמע של שחרית"
על פי הפשט ניתן לומר שמכיוון שהפגישה הייתה סודית - הם היו במקום מוסתר ולכן לא ראו שהאיר היום.
תשובה יותר עמוקה:
בדרך כלל נהוג לומר שהדור הולך ופוחת, כלומר הדור הקודם היה גדול יותר.
לא כן בדור הגאולה: מי שנולד קרוב יותר לגאולה זוכה להשגות גדולות יותר כמו שאומר הנביא יואל:
"והיה אחרי כן אשפוך את רוחי על כל בשר ונבאו בניכם ובנותיכם, זקניכם חלומות יחלומון, בחוריכם חזיונות יראו"
כלומר יש פה דרגות של נבואה:
1. הגדולים היותר כלומר הזקנים - חלומות יחלומון.
כלומר רק מדרגת חלום!
2. בחוריכם (היותר מבוגרים) - חזיונות יראו (דרגה גבוהה יותר של נבואה).
3. ונבאו בניכם ובנותיכם - כלומר הקטנים ביותר זוכים לנבואה ממש!

לפי הנ"ל

ציטוט:

עד שבאו תלמידיהם ואמרו להם: רבותינו, הגיע זמן קריאת שמע של שחרית

מוסבר היטב - דווקא התלמידים רואים שהאיר שחר הגאולה עוד לפני רבותיהם השרויים עדיין בחשכת הגלות.

לכן גם מוסבר היטב המשפט:
"וכל המרבה לספר ביציאת מצרים הרי זה משובח"

כיצד אפשר להרבות לספר?
הרי יש כמות קבועה וסופית של אינפורמציה שאפשר לומר.
אלא שהשאלה היא באיזו יציאת מצרים מדובר - מדובר ביציאת מצרים של הדור הנוכחי!

www.meirtv.co.il

יש אומרים שהתלמידים היו למעשה משגיחים בחוץ בזמן שגדולי העם תכננו את המרד
וש-"הגיע זמן קריאת שמע של שחרית" היה פשוט מעיין קוד שהרומאים מגיעים ולכן צריך להזהר

תוספים לפורום
קורס לטינית בלעדי לפרש, בפורום שפות ובלשנות.