 |
29-01-2005, 23:21
|
 |
|
|
חבר מתאריך: 24.06.02
הודעות: 80,133
|
|
|
אפרים קישון נפטר
אחד מגדולי הסופרים שידעה ישראל הלך לעולמו בגיל 81. קישון כתב עשרות ספרים, ביים סרטים מצליחים, זכה בפרס ישראל ובהצלחה בינלאומית אדירה
אפרים קישון, אחד מגדולי הסופרים שידעה ישראל, הלך בשבת לעולמו בביתו שבשוויץ בגיל 81.
חיים טופול חברו הקרוב מסר ל-ynet כי קישון נפטר מדום לב. "הוא היה בבית חולים בביקורת, חשבו שהכל בסדר ופתאום זה קרה", אמר. גופתו של קישון תגיע לישראל ביום שני והלוויה צפויה ביום שלישי. המועד הסופי טרם נקבע.
"בדיוק חזרתי מסין ומצאתי מחזה חדש שקישון כתב ובו הוא מציע לי תפקיד", אמר טופול, "מחזה בשם 'תביעת האבהות של הנגר נגד אלוהים'. הוא עבד עד הרגע האחרון. אני פשוט לא מאמין אבל זה כנראה חלק מהחיים. אני יודע שהוא הלך מאיתנו כשהוא בסדר עם עצמו, בלי תסכולים. הוא מאוד שמח על שקיבל סוף סוף הערכה בישראל".
בין יצירותיו הבולטות של קישון בספרות ובקולנוע ניתן למנות את "סאלח שבתי", "השועל בלול התרנגולות", "סליחה שניצחנו", "הגביע הוא שלנו", "ארבינקא", "תעלת בלאומילך", "השוטר אזולאי".
להלן קורות חייו של קישון כפי שפורסמו באתר פרס ישראל בו זכה בשנת 2002: קישון נולד בבודפסט שבהונגריה בחודש אוגוסט 1924 בשם הופמן פרנץ. לימים, לאחר שהפך לסופר הונגרי, שינה את שמו לפרנץ קישהונט. כשעלה לארץ בשנת 1949, עִברת פקיד העלייה את שמו לאפרים קישון, ובשם זה הפך לידוע בארץ ובעולם.
קישון גדל בסביבה מתבוללת כנער הונגרי לכל דבר. התזכורת היחידה ליהדותו הייתה ציון הדת היהודית בתעודת הזהות שלו. "היהדות שלי הייתה עניין שולי לגביי. דיברתי הונגרית, חשבתי הונגרית ובבית הספר שרתי שירי געגועים להונגריה השלמה", אמר ב""קישון - דו שיח ביוגרפי", עם ירון לונדון).
בשנת 1941, לקראת סיום לימודיו באקדמיה למסחר כבר פעלו בהונגריה ארגונים אנטישמיים. הנער אפרים גילה באיחור את יהדותו. לאחר שהונגריה נכנסה למלחמה, נלקח אפרים למחנה ריכוז. הוא שרד את מסעות המוות לעבר מחנה ההשמדה סוביבור שבפולין, ולבסוף הצליח לברוח בדרך נס. הוא חזר לבודפסט ומצא שם את משפחתו במחבוא. בעזרת תעודות מזויפות ושכן אציל נפש "חסיד אומות העולם" הצליחה המשפחה להסתתר עד לסיום המלחמה.
בתקופת השלטון הסטליניסטי בהונגריה הצליח קישון להתפרנס יפה מכתיבה עיתונאית בעיתון סאטירי שהיה מגויס לטובת המשטר הקומוניסטי. אבל עבודתו, שנראתה לו שקרית, גרמה לו רגשות תסכול ומחנק כסופר וכעיתונאי. בהזדמנות הראשונה שהזדמנה לו, באמתלה שהוא נוסע לבקר ביריד של פראג, הוא ברח עם רעייתו דרך סלובקיה ועלה על הספינה "גלילה" בעזרת "ארגון הבריחה" והגיע לישראל.
מעברת "שער העלייה" ליד חיפה הייתה תחנתו הראשונה של קישון בישראל. משם הוא הצטרף לחברים בקיבוץ כפר החורש, שבו היה סניטר. "גיליתי שלא יותר
משעה ומחצית נדרשות כדי למרק את השירותים. בזמן הנותר יכולתי ללמוד עברית מספרי דקדוק ישנים", סיפר. כך עשה אפרים קישון את צעדיו הראשונים בשפה העברית. לאחר תקופה קצרה עזב את הקיבוץ ושם את פעמיו לתל אביב. הוא נתקבל לעבודה במערכת העיתון ההונגרי "אוי קלט" בתפקיד עורך לילה. בשנת 1951 התקבל קישון ללימודים ב"אולפן עציון" בירושלים והקדיש שנה שלמה ללימוד השפה העברית. "אני לא התנפלתי על העברית בשמחה, אלא מתוך ייאוש. הייתי מוכרח להציל את עצמי מגורלו המר של המהגר הנצחי", אמר בספרו של לונדון.
בתום לימודיו באולפן החל קישון בכתיבת סאטירות והציען לכל מערכות העיתונים בארץ. פניותיו נדחו פעמים רבות, עד שזכה והעיתון "דבר" הדפיס, לראשונה בארץ, סאטירה מפרי עטו בשם "תעלת בלאומילך". בשנה זו, 1951, ראה אור גם ספרו הראשון, "העולה היורד לחיינו", שבו נתן ביטוי הומוריסטי לעולמו של העולה החדש.
בשנת 1953, שנתיים בלבד לאחר שסיים קישון את האולפן, העלה תיאטרון "הבימה" את המחזה הראשון שלו, "שמו הולך לפניו", שהיה להצלחה גדולה. לראשונה נמצא סופר שהעז לעקוץ את שלטון מפא"י. דיאלוג כמו "לאיזו מפלגה אדוני שייך? אני לא שייך, יש לי כבר שיכון!", היה חידוש בימים ההם. באותה תקופה החל קישון לכתוב פיליטון יומי בעיתון "מעריב", וברבות הימים הפך לבעל הטור הפופולארי "חד גדיא" שהופיע ב"מעריב" באופן קבוע במשך כ-30 שנה.
בסוף שנות החמישים תורגמו מבחר מן ההומורסקות שלו מתוך "מעריב" לשפה האנגלית, והספר Look Back Mrs. Lot נבחר כ"ספר החודש" של העיתון "ניו יורק טיימס". הביקורת השוותה את המחבר לשלום עליכם ולמרק טוויין. לאחר שביסס את עצמו כבעל טור, כמחזאי וכבמאי תיאטרון, פנה קישון בשנות השישים אל הקולנוע. את "סאלח שבתי", סרטו הראשון, כתב וביים בלי כל ניסיון קולנועי. לאחר מכן כתב, ביים והפיק חמישה סרטים בארץ. ההוקרה הבינלאומית לסרטיו מתבטאת בשלושה פרסי "גלובוס הזהב" שהעניקו לו מבקרי הקולנוע בהוליווד ובבחירתו למועמד פעמיים לקבלת פרס ה"אוסקר".
החל משנות השבעים עלו בעולם המוניטין של קישון כסופר וכמחזאי. ספריו הפכו לרבי מכר בארצות מרכז אירופה, ומחזותיו הוצגו ומוצגים ברציפות עד עצם היום הזה.
מאמצע שנות השמונים תופסים מחזותיו של אפרים קישון מקום קבוע ברפרטואר של במות בינלאומיות, ויצירותיו הספרותיות זוכות בשפע של פרסים בינלאומיים. בשנים אלה קישון חילק את עתותיו בין אירופה לישראל. הוא ביים את מחזותיו, כתב מאמרים להגנת ישראל בעיתונות והשתתף בתוכניות טלוויזיה על תקן של "המסביר הלאומי".
מתוך YNET
יהי זכרו ברוך 
_____________________________________
|
|
ראשי
צ'אט
מצב כלאיים
