זה על חברה הכי טובה שלי אוקי אז אני פשוט אתחיל
אז בכיתה א' כמה ילדים הציקו לה לא מכות סתם כזה היא למדה חצי שנה ואז היא הפסיקה ללכת לבצפר וגם כיתה ב' היא הלכה בכיתה ג' היא עברה בצפר אבל היא היתה כבר רגילה לא ללכת אז היא הלכה רק שהיה באה שזה לא הרבה אבל בכול זאת העלו אותה כיתה בכיתה ד ביא כבר לא הלכה אז השאירו אותה כיתה היא לא רצתה שהילדים הכיתה שלה ידעו אז היא עברה לפנימה כי היא רצתה לא כי הכריחו אותה בפנימיה היא למדה (לא ממש למדה אבל היתה הולכת לבצפר בשביל החברות וסתם בשביל להעביר תזמן) ד' ה' ו' ואז לחטיבה היא חזרה לבית ולחטיבה שהיא נרשמה היועצת החליטה להקפיץ אותה ל ח' בגלל הגיל ועכשיו היא התחילה ללכת ואז הפסיקה והבצפר עכשיו שולח מכתבים ואומר שהיא לא תבוא ואז ההורים שלה יכולים להכנס לכלא או לשלם כנס והיא מבולבת ולא יודעת מה לעשות עכשיו היא כל הזמן בבית ולא עושה כלום היא קצת עובדת אבל זה לפעמים ולא קבוע
והיא לא יודעת מה לעשות הכל מבלבל אותה והיא בלחץ היא אפילו חושבת להתאבד אבל היא גם קצת מפחדת ולא יודעת איך בנתיים היא לא עושה כלום אבל אני לא יודעת כמה זמן יתנו לה להשארבבית

אז אם יש למישהו רעיון או משהו כי לבצפר שהיא רשומה בו עכשיו היא לא ללכת

תודה

יש לחברה שלך מספיק דרכים לפתור את הבעיות עם המציקים
היא חייבת ללכת לבית הספר

עכשיו אין לה בעיות עם ילדים שמציקים אבל היא לא מצליחה ללכת לבצפר נראה לי שזה מתוך התרגלות או משהו כזה

אבל עכשיו היא מבינה שהיא עשתה טעות אבל היא לא יודעת איך לצאת מזה

וברצינות: מה הבעיה פשוט להתחל ללכת לבית הספר? יש לי הרגשה שאת דמברת על עצמך.. קחי את עצמך בידיים ופשוט תלכי לבית הספר... גם אם לא תקבלי בגרות, לפחיות עד סוף כיתה י' תלכי.. מי יודע - אולי תרכשי חבירם חדשים שיתנו לך מוטיבציה להמשיך ואולי אף לקבל בגרות...
בהצלחה.

ברגעים רגישים וקריטים כאלו, אפילו בצחוק אל תכתוב "תתאבדי".

R.I.P.

דבר ראשון אני לא מדברת על העצמי זה פשוט שאנחנו מדברות הרבה כי היא לא רגילה לדבר על דברים כאלה ם ההורים שלה או עם אחותה שהיא בכלל בצבא רוב הזמן והיא פשוט מספרת כמעט כל דבר
ודבר שני אני לא יודעת למה בדיוק היא לא הולכת אבל לא נראה לי שזה כזה קל לה כמו שזה לך או למישהו אחר

אני בטוח שהם יכולים גם לשלם למורה פרטי את כל הכסף הזה כדי שהחברה שלך תדביק פערים.
איך בדיוק הציקו לה אותם אנשים? אולי יכול להיות שיש דברים שהיא שומרת בבטן ואף אחד לא יודע כמו למשל ארוע של תקיפה מינית שהיא עברה או אפילו חמור מזה ואף אחד לא יודע כי היא לא מספרת

והיא באמת חושבת על להתאבד כי היא מרגישה שאין לה כבר כלום בחיים כי היא לא רוצה להתאמץ ממש כי היא אומרת שגם ככה בסוף כולם מתים אז מה זה משנה ואני לא יודעת מה להגיד לה ( וזה לא שאני מדברת על עצמי זה פשוט י יש לנו שיחות נפש כאלה וגם אם זאת ההיתי אני לא נראלי שההיתי כותבת על זה בפורום

לא נראה לי שהיא עברה תקיפה מינית כי זה היו ילדים מכיתה שאגב אני היתי איתי בכיתה א' ואני מכירה אותם הם היו סתם מקללים וסתם כזה בקטנה

אין לה הרבה פערים בשיעורים אבל אמא שלה דיברה איתה על קורסים או משהו כזה אבל היא לא יודעת אם זה יכול להיות במקום בצפר

קחי עצה אמיתית מסיפור אמיתי! תפני למי שצריך שיקח אותה לפסיכולוג, זה לא דבר רע, אחרי הכל רק פסיכולוגים הם אנשי מקצוע שיודעים לדבר יפה מאוד עם אנשים כאלה, זה לא בושה ללכת לפסיכולוג, להיפך זה רק עוזר. והבית ספר קודם כל ישלח קב"ס לבית ואחרי שהוא יבין מה קורה הם גם יבינו למה ההורים לא צריכים לקבל קנס.
מבחנתי שבן אדם רוצה להתאבד, כלל ראשון- פסיכולוג.

יש לה איזה פסיכולוגית שהיא בנתים נפגשה איתה רק פעם אחת וכבר בפעם הראשונה הפסיכולוגית עצבנה אותה עם כל מיני שאלות מעצבנות וגם בכלל נראלי שרק אני יודעת שהיא רוצה להיתאבד כי עם ההורים שלה לא ממש מדברת על זה ונראלי שאולי היא קצת מתביישת לבוא להורים שלה ולהגיד להם שהיא חושבת על להתאבד

לחברה שלך יש בעיה אחת גדולה וזו התמודדות עם קשיים ובסיס יציב..... הכוונה לכך שהיא בורחת מכול עיניין קטן עד שהוא התפתח לדבר גדול בסוף כול הדברים האלה השיגו אותה ועכשיו היא לא יודעת מה לעשות. היא הגיע לפה בזכות עצמה ולך אין דעה בעיניין היא צריכה להחליט, לברוח או להתמודד. את רק יכולה לעודד אותה שלהעיז ולהתמודד עם הבעיות זו הדרך ולא בריחה ואפילו להסביר לה איפה היא רואה את עצמה בלי השכלה בסיסית.... ואפילו תביאי לה דוגמאות קיצוניות כי מה שהיא צריכה זו השקמה!

ובתכלס אם להורים שלה היה איכפת זה היה יותר פשוט עובדה שהם נתנו לה לעבור כול כך הרבה בתי ספר!
אבל זה לא העיניין עכשיו.... בהצלחה!