http://www.nrg.co.il/online/1/ART1/560/740.html

שיזכירו להם שלא יורים מאחורי הקו יורים גם במהלך אימון בשטח,שסוחטים את ההדק לאחר ירידה למצב קריאה,ושמומלץ לירות מנגב לאחר ששוכבים והדורגלים מונחים על הקרקע,ולא כמו פלנגות.

אם זו הרמת חיילות של הגדוד הנ"ל אז מצבנו בכי רע.

"אל תספרו לי על מספרים כי אם על דרכי המחשבה של המפקדים"-חניבעל ברקא

תמיד מדהימה אותי הרמה המקצועית של החבר'ה כאן בפורום שמצליחים לקבוע הוודאות את מיקצועיותו של גדוד שלם ע"ב 20 שניות של סרט.

החבר'ה נראים מקצועיים, כולל היכולת לבצע ירי בודדת מהירה (דבר שרוב הסדירים שאני מכיר לא מתורגלים בו), והירי בנגב בכריעה הוא סתם לטובת וואסח טלוויזיוני.

! This is Sparta

או את לוחמיו,אני בטוח שמדובר באנשים משכמם ומעלה שהיו לוחמים מעולים.
אני מאשים את המערכת שגרמה לכך שהרמת חיילות שלהם היא כמו שהיא עכשיו,והם עוד נחשבים לגדוד איכותי.

ראינו היטב מה קרה במלחמה האחרונה,שהיו דוצי"ם על ימין ושמאל,טנקים שעולים על מארבים שלנו,ירי על כוחותינו,אי תיאום בין היחידות והרשימה לצערי עוד ארוכה...

ומה לעשות "צנחן" אני חוזר ואומר שהרמת חיילות בסרטון היא לא משהו,לקחת מקוצר ולירות לכל עבר גם ילד בן13 יכול-וזה שהמפקד כביכול מכריז שכל המטרות נכבשו ביעילות זה גם טוב-אבל השאלה מה יהיה בזמן מלחמה.

בתור אחד עם חתימה "צנחן1" אני מניח ששירתת בצנחנים,ואני מניח שאתה יודע שלאחר שנכנסים למצב בוחנים היטב את המטרות ואז פותחים באש,לא ישר מרססים,ובטח ובטח שלא במצב קריאה עם נגב שרוקד לך בידים,אני צנצנת אם אותו נגביסט פגע בכלל במטרה(מלבד מטרה בטווח אפס במקרה הטוב).

"אל תספרו לי על מספרים כי אם על דרכי המחשבה של המפקדים"-חניבעל ברקא

נץ אני חוזר שוב על דברי, אל תשפוט רמה של גדוד מסרטו של 20 שניות, אתה לא רואה את כל התרגיל לא יודע מה היה לפני דקה ובעוד דקה, ובטח לא להתרשם מרמתו של נגביסט רק על בסיס העובדה שהצלם מבקש ממנו לרסס בסגנון פלנגה כדי שזה יראה "קרבי" בכתבה.


בידידות.

! This is Sparta

אחי מר נץ כחול כשתשב במטכ"ל ותכתוב את התו"ל תאסור על ירי בנגב שלא משכיבה עם דורגלים על הרצפה
בינתיים החברה האלה שאם הם מילואימניקים של אגוז יודעים משהו אחד או שניים על תפעול נשק יתאמנו המג"ד שלהם יחנוך אותם המ"פ יתדרך המ"מ יפקד על רתק או חוד ויוודא שהירי מתבצע בהתאם לנוהל
ואם משהו לא מוצא חן זה יהיה בעיני חונכים המוצמדים היום לאימונים ויושבים לפעמים כמו עלוקות (ואני מדגיש לטובה) כמו עלוקות שלא נותנות מילימטר של שטות
ככה היה לנו באימון לפני שבועיים ואני מאמין שזה ימשיך כי צה"ל נכנס לכיוון טוב בנושא משטר אימונים
ורצינות
מה שמשך את העין שלי היו קסדות חשופות ללא כיסוי או מצנפת אצל החפ"שים מה שלא אמור להיות כשחיילים מדווחים על ציוד חדש ותקין אבל במחשבה שניה תמיד משהו יכול להיות חסר ...
בהקשר הזה של אגוז שהיו ידועים תמיד בהקפדה על נושא ההיטמעות עולה אצלי את השאלה
האם גדוד המילואים מיועד ליוצאי אגוז וזה הקשר היחיד ליחידה המקורית
או שמדובר גם על גדוד מילואים במתכונת יחידת אגוז
לשם הבהרה יוצאי דובדבן לרוב מגיעים למקומות קבועים אך אין כל קשר בין פעילות המילואים שלהם
ליעוד המקורי של יחידת דובדבן

ציידי הלילה אינם מרפים

לשאלתך האחרונה, התשובה קצת סבוכה, אבל אני לא חושב שזה המקום לדון בכך.

There are three kinds of lies: lies, damned lies, and statistics

"After the uprising of the 17th of June the Secretary of the Writers Union had leaflets distributed in the Stalinallee
stating that the people had forfeited the confidence of the government and could win it back only by redoubled efforts.

Would it not be easier in that case for the government to dissolve the people and elect another?" -Bertolt Brecht

I remember very vividly, a few months after the famous pacifist resolution at the Oxford Union visiting Germany and having a talk with a prominent leader of the young Nazis. He was asking about this pacifist motion and I tried to explain it to him. There was an ugly gleam in his eye when he said, "The fact is that you English are soft". Then I realized that the world enemies of peace might be the pacifists - Robert Hamilton Bernays -

נץ-כחול,
בתור לוחם במיל' ב"גדוד" אגוז תן לי לחדש לך משהו,
יש תרגולת הנקראת "רד-חפה" אם שמעת עליה יופי, אם לא אז אל תעיר הערות לנגביסט.
(אגב היא מתאימה למתאר כפי שנראה בכתבה)
בנוסף, אני מצטרף לקודמים בקשר להסקת המסקנות הנחרצת שלך בעקבות צפייה של 2 שניות בנגביסט,
מדוע לא הערת לטובה על המבט למכלול במעצור שהיה לאחד החיילים שם בתחילת הסרט?
מדוע לא הערת לטובה על הירי מטחים? לא רואים כל יום מילואמניקים שבכלל מכירים את המושגים הללו.
זה יפה שמילואימניקים עדיין זוכרים חלקים משבוע M-16,
כל הכבוד להם...

כמו כן זרוק לנו כמה מילים על האימון על התחושה על ההווי

ציידי הלילה אינם מרפים

את המילואים שלי אני עושה בגדוד שריון-לשעבר שהפך לגדוד אבטחה חי"ר-קל ומגוייסיו החדשים, רובם ככולם, מגיעים מחטיבת "כפיר".

במילואים האחרונים הגיעו גם כמה חבר'ה יוצאי דובדבן, שהסתובבו כל הקו+אימון במבט שבור תוך שהם ממלמלים "אני לא אמור להיות פה, אני אמור לעשות מילואים ביחידה" ובעשיית טלפונים נואשים שלא הועילו בהרבה. כדי לעשות להם ממש שמח בלב, הם הפכו כולם לקלעים ("אתם הצלפים הכי טובים פה") וקיבלו רובי A3 ארוכים בזמן שלידם התרוצצו שריונרים-לשעבר, רובאים 03 מאז ולתמיד, עם מנוסרים נחמדים וחדשים-למראה (ולי אפילו היה מטולון - פעם ראשונה שאני רואה דבר כזה במילואים).

איכשהו יש לי הרגשה שלא נראה אותם במילואים הבאים, אבל לכו תדעו...

המקלען יורה בכריעה בצרורות מדודים. לא יודע אם טרחת להסתכל, אבל הצמחיה שם בגובה המותן שלו לפחות ככה שלשכב עם הנגב כאשר הסבך גבוה ממך, לא נראה לי רעיון מי יודע מה.

נקודה שניה, החברה נראים בכושר לא רע בכלל, זה יתרון ליחידה שכמעט אין בה אף אחד מעל גיל 30 אבל עדיין, מרשים.

באשר למי שהעיר על הקסדות הלא משופצרות- למה לכל הרוחות לטרוח חצי יום להתקין מצנפת או כיסוי אם אתה בכל מקרה מזדכה על הקסדה עוד 4 ימים?

באשר לקו לא ראיתי חריגה מי יודע מה.

באשר לחייל שנתן מבט לכיוון הנשק עם גמר תחמושת..לא נראה לי שהוא למד את זה באגוז. הוא היחיד שעשה את זה. זה

אתה מדבר על ההתרחשות בשנייה ה-55 לסרט?

אכן מוזר.

"באשר למי שהעיר על הקסדות הלא משופצרות- למה לכל הרוחות לטרוח חצי יום להתקין מצנפת או כיסוי אם אתה בכל מקרה מזדכה על הקסדה עוד 4 ימים?"
על המונח "שבירת צורה" שמעת?
מצנפת עולה לצה"ל בדיוק מספר שקלים(בסה"כ מדובר בחתיכת בד עם חורים בצבע הסוואה)והיא תורמת המון להסוואת החייל שחובש אותה-אם אתה לא יודע את זה אז חבל מאוד.

באשר לקו לא ראיתי חריגה מי יודע מה.
חריגה זו חריגה,במקרה שראו בסרט החייל נמצא לפחות חצי מטר מאחורי קו היורים,מספיק והוא רק יתפעל מעצור ראשון ויחליף מחסנית הוא יכול לפלוט כדור על אחד מהחבר'ה שלו,אני מקווה שאתה יודע שחוקים בצה"ל,נחקקו בדם ולא איזה סג"מ במז"י חשב עליהם.


בנוגע לנגביסט:
כל מה שהיה לי לומר עליו כבר אמרתי,אותי הרגילו במסלול שיורים במצב כזה רק במקרה חירום,או מקרה שלא מאפשר שכיבה עקב אי הבחנה במטרות,בסרטון רואים שהצמחייה בגובה מושלם!!! למצב שכיבה,אפילו יש תמונה למי שרוצה להתווכח-



לסיכום:
אין לי שום טענות כלפיי הגדוד הנ"ל,אני בטוח שמדובר ביחידה טובה ובגדוד מילואים מעולה עם לוחמים וסגל פיקוד טוב,חשוב לי להבהיר שהתכוונתי באשכול הנ"ל לגבי מה שנראה בסרט,ולא לגבי היחידה עצמה-ואם זה רלוונטי,אז ההיתי אומר את אותם דברים גם אם היה מדובר בגדוד של ש.13 או 5101-זה שאני אוביקטיבי ואני מעיר על הפערים שנראו בסרטון לא מספק את העילה לאנשים לתקוף אותי ולהעיר לי על כך.
שיהיה לכולם המשך שבוע טוב.

"אל תספרו לי על מספרים כי אם על דרכי המחשבה של המפקדים"-חניבעל ברקא

אולי הפקודה של הנגביסט הייתה לירות ככה? אתה לא יודע מה הלך שם אז אי אפשר לשפוט....

ובקשר לשבירת הקו, מהשבירה הקטנה הזאת ועד פליטת כדור על חברים שלך יש מרחק גדול, אין סיכוי שהוא יצליח לפלוט על חבריו כור אלה אם כן זה בכוונה....

Peior est bello timor ipse belli
הדבר הגרוע ממלחמה הוא הפחד ממנה.

קודם כל שלום לכולם.. הרבה זמן לא נכנסתי לפה.

בכל אופן לגבי הדיון- בכלל לא טרחתי לראות את הסרט (בעיה עם עברית במחשב) אבל מהתמונות שהועלו אני מתקשה מאוד לראות מה הבעיה..

בקשר לחריגה לאחור מקו היורים - אני לא יודע איך הפקודות באגוז או איפה שלא בוצע התרגיל, אבל לעניות דעתי הגיע הזמן להפסיק את ההיסטריה הזאת בצה"ל סביב הנושא. במקום ללמד לוחמים ללכת כמו חיילי צעצוע על ציר/קו אחד, ובכך לסרבל ולהאט את הלחימה, שילמדו אותם לירות כמו שצריך, וככה יוכל כל לוחם לתפוס עמדה ראויה ומתאימה במקום למדוד סנטימטרים קדימה או אחורה. אפשר להתווכח לכאן או לכאן, אבל דבר אחד אני יכול להבטיח לכם: ביום שהחבר'ה האלה יכנסו ללחימה בשטח פתוח מול אש אמיתית, הדבר האחרון שהם יעשו זה לשמור על קו יורים אחיד. אין מה לעשות, יש דברים שעובדים רק בתרגילים. אני העברתי קצת יותר מ4 שנות אימונים בצה"ל שחברים יורים לי מעל הכתף, ולא קרה כלום לאף אחד. אפשר לחשוב שמדובר במדענות טילים חבר'ה..

לגבי עניין הנגביסט- ממתי נגביסט יורה רק בשכיבה? שוב הקיבעון המחשבתי שמנחה את התו"ל במקום יצירתיות והתאמת הפעולה לתנאי השטח. נגביסט יורה גם משקע כתף בהישענות על קיר כשצריך, וגם בהסתערות.. אני חושב שהעניין המהותי הוא פחות תנוחת הירי ויותר אלמנט ההתאמה של הלוחם והתו"ל לתנאי הלחימה שסביבו. לא יתכן שיאמנו לוחמים איכותיים לחשוב כמו רובוטים ולשאול את עצמם "מה אומר הנוהל?" במקום "איך אני מבצע את המשימה הזאת"- תהא המשימה אשר תהא, מפגיע בחייל אויב ועד כיבוש פיתה.

זאת כמובן רק דעתי.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי J-R קודם כל שלום לכולם.. הרבה זמן לא נכנסתי לפה. בכל אופן לגבי הדיון- בכלל לא טרחתי לראות את הסרט (בעיה עם עברית במחשב) אבל מהתמונות שהועלו אני מתקשה מאוד לראות מה הבעיה.. בקשר לחריגה לאחור מקו היורים - אני לא יודע איך הפקודות באגוז או איפה שלא בוצע התרגיל, אבל לעניות דעתי הגיע הזמן להפסיק את ההיסטריה הזאת בצה"ל סביב הנושא. במקום ללמד לוחמים ללכת כמו חיילי צעצוע על ציר/קו אחד, ובכך לסרבל ולהאט את הלחימה, שילמדו אותם לירות כמו שצריך, וככה יוכל כל לוחם לתפוס עמדה ראויה ומתאימה במקום למדוד סנטימטרים קדימה או אחורה. אפשר להתווכח לכאן או לכאן, אבל דבר אחד אני יכול להבטיח לכם: ביום שהחבר'ה האלה יכנסו ללחימה בשטח פתוח מול אש אמיתית, הדבר האחרון שהם יעשו זה לשמור על קו יורים אחיד. אין מה לעשות, יש דברים שעובדים רק בתרגילים. אני העברתי קצת יותר מ4 שנות אימונים בצה"ל שחברים יורים לי מעל הכתף, ולא קרה כלום לאף אחד. אפשר לחשוב שמדובר במדענות טילים חבר'ה.. לגבי עניין הנגביסט- ממתי נגביסט יורה רק בשכיבה? שוב הקיבעון המחשבתי שמנחה את התו"ל במקום יצירתיות והתאמת הפעולה לתנאי השטח. נגביסט יורה גם משקע כתף בהישענות על קיר כשצריך, וגם בהסתערות.. אני חושב שהעניין המהותי הוא פחות תנוחת הירי ויותר אלמנט ההתאמה של הלוחם והתו"ל לתנאי הלחימה שסביבו. לא יתכן שיאמנו לוחמים איכותיים לחשוב כמו רובוטים ולשאול את עצמם "מה אומר הנוהל?" במקום "איך אני מבצע את המשימה הזאת"- תהא המשימה אשר תהא, מפגיע בחייל אויב ועד כיבוש פיתה. זאת כמובן רק דעתי.

ידידי הצעיר

מה שלומך? נעלמת לנו לתקופה ארוכה, התחלתי לחשוש שמא הוצבת באחת הרפובליקות האפורות...
עדכן סטטוס בבקשה , מטוסאי? בייס? שתף את חברייך הקשישים מהפורום...

שחר

אני במקום מספק בהחלט.

אני מצטער שלא פירסמתי הודעת פרידה מסודרת. בכל אופן כרגע הפורום זמין לי (אבל גם זה זמני לצערי).

בכל אופן, נעים לראות שיש מי שזכר אותי

אין מקום רחוק מידי.

ברוך שובך לפורום

בעניין האשכול:
אני מעולם לא ציינתי שנגביסט יורה רק בתנוחת שכיבה,אבל בהתאם למתאר איום הנוכחי היה עדיף שהוא ישכב ולא ירסס לכל עבר בעמדת קריאה.
בלו"ז,לוש"ב או לוט"ר מומלץ ואפילו צריך לירות משקע הכתף.
אבל אם בזמן לוחמה בשטח פתוח תנאי הקרקע מאפשרים לך לשכב אז עדיף-ככה ניתן לשלוט יותר טוב על הנשק,לתפעל מעצורים,ולכוון כמו שצריך ואני לא חושב שאני צריך להרחיב לך על זה כי אני בטוח שאתה יודע יותר טוב ממני.

בדיוק כמו שמרגילים קלעים וצלפים לשאוף לשכב ולא לירות משקע כתף בעמדת קריאה.

בעניין דבריך על משמעות האימונים והתפעול בזמן הקרב:
אני ללא ספק מסכים שתחת אש צריך לפעול בצורה הטובה ביותר ביחס לאיום,ואם זה אומר שגם יורים 30מטר מאחורי קו יורים אז אין מה לעשות,אבל במהלך תרגילים הצוות צריך לשאוף למצות את התרגיל ביעילות המירבית ולפי התו"ל הצהל"י,לא התו"ל של צד"ל.

"אל תספרו לי על מספרים כי אם על דרכי המחשבה של המפקדים"-חניבעל ברקא

ציטוט:

"צריך לפעול בצורה הטובה ביותר ביחס לאיום,ואם זה אומר שגם יורים 30מטר מאחורי קו יורים אז אין מה לעשות,אבל במהלך תרגילים הצוות צריך לשאוף למצות את התרגיל ביעילות המירבית ולפי התו"ל הצהל"י,לא התו"ל של צד"ל."

מה שאני חושב הוא שאולי יש מקום לבחון את התו"ל הצה"לי.. משני טעמים:
1. כמו שאמרת בעצמך (וזה ברור לכל מי שהיה אי פעם באיזשהי סיטואציה של קרב) תחת אש לא יישמר קו אחיד בין הלוחמים מכיוון שהדבר יסרבל את הלחימה ויאיט אותה, יחייב את הלוחמים לבצע תימרונים מיותרים שיסכנו אותם. לא הגיוני שהתו"ל יחייב תימרון/שינוי עמדה מתוקף בטיחות רובוטית ואי-אמון בחבריך (שלא ירו לך בגב) במקום מתוקף עמדה טקטית נכונה, קרי יכולת תצפית, תמרון ואש. כל מ"מ לומד את זה. בקק"צ חי"ר, ואחרי זה נדרש ללמד את חייליו את ההיפך על מזבח הבטיחות הרובוטית של מז"י.
2. המשפט "..אבל במהלך תרגילים הצוות צריך לשאוף..." לא מקובל עלי. במהלך תרגילים צריך לשאוף לדמות את המציאות באופן מקסימלי ולא שום דבר אחר! אם אתה שואף לדמות משהו אחר אתה לא מתאמן, אתה סתם משחק.
אם ברור לכל שהתו"ל הנלמד ומשונן באימון אינו תואם ואינו מתאים למציאות בשדה הקרב, בשביל מה מתאמנים עליו? בשביל הספרים של מז"י? בשביל לעשות V על עוד אימון שבו התאמנו המ"פ והמ"מ בבטיחות במקום שיתאמנו הלוחמים בלחימה?

תנוחת / עמידת כריעה לעומת עמדת קריאה או תנוחת קריאה - ויש הבדל...

הם יורים שם, לא קוראים.

התכוונתי לכריעה.

"אל תספרו לי על מספרים כי אם על דרכי המחשבה של המפקדים"-חניבעל ברקא

ציטוט:

במקור נכתב על ידי נץ כחול שיזכירו להם שלא יורים מאחורי הקו יורים גם במהלך אימון בשטח,שסוחטים את ההדק לאחר ירידה למצב קריאה,ושמומלץ לירות מנגב לאחר ששוכבים והדורגלים מונחים על הקרקע,ולא כמו פלנגות. אם זו הרמת חיילות של הגדוד הנ"ל אז מצבנו בכי רע.

ישנת בטירונות שלימדו את המאגיסט להסתער ולירות עם המאג/נגב בעמידה?
מה נראה לך שלקחו כמה חברה מהשלישות וצילמו סרט?

ומה פרקטי לירות עם נגב/M249 או כל מקלע אחר בעמידה?..

הרי בעמידה אתה עוד יותר חשוף...
רמת הקליעה של הערבים לא עד כדי כך נמוכה..:/

מעבר ליכולת לפגוע באויב יש לכח האש משמעות של הורדת ראשים צרור ארוך של נגב גורם לכמה שניות בהן הקו של האויב תופס מחסה הכי עמוק באדמה
מה שנותן זמן להתארגנותשל הסתערות רובאים פשוטים
זה לא מדויק אך עושה את העבודה יפה
במצבים כאלה לפעמים ההסתערות תתבצע בבלק מאוחד ולא לפי מספרים אם כי הדעות חלוקות
לגבי הגבר גבר שמדמה אימון למציאות וזורק על קו יורים
שנת 97 מטווח הפרסה צוות בפלס"ר נח"ל יוצא לתרגיל צוות אחד החברה יורה מן העומק הנשק לא בתלה צוואר אלא בהצלב (מן וואסח טרור שכזה השפצור לא לגשר אלא לתחילת המתפסים אךזה לא מועיל )
כדור לחבר בגב
וכל השאר בתחקירים
בנוסף אם נתאמן כמו שנילחם יש מקום לשפצר קסדות זה שלוש שניות לשים כיסוי קסדה ויש את זה בכל אפסנאות נורמלית בלי לדבר על המצנפת מן הסדיר שנמצאת בתיק למילואים
בלי הרבה חרטה חיפפנו קצת /לא היה באפסנאות /קסדות חדשות ובדוברות רצו שיראו את זה לא נורא
לסיכום
יש ביקורות לענין - השגיאה בקו יורים פה לא משמעותית כדי להחשב לענין
יש ביקורות קנטרניות -כמו לתפוס את אגוז בלי מצנפת
יש תשובות לענין
יש תשובות דביליות- במציאות אני לא מקצוען ויורה לחברים שלי בגב אז למה באימון פה לא זורקים XXX

ציידי הלילה אינם מרפים

קצת בילבל אותי הסיכום שלך, אז לא אתייחס למה שלא הבנתי, אבל אם השורה

ציטוט:

יש תשובות דביליות- במציאות אני לא מקצוען ויורה לחברים שלי בגב אז למה באימון פה לא זורקים XXX

יוחסה אלי ולדברי, אז כנראה שלא הבנת את תוכן הדברים. ידידי, אם אתה סבור שאימון מציאותי בלחימה צפופה (קרי- שבירת קו יורים, ירי מאחור וכו') הוא ערובה לירי בגב חבריך, אתה זקוק לאימונים נוספים. אם אתה לא סומך על עצמך ועל חבריך לצוות שידעו לירות כשהם כמה מטרים מאחוריך (ותאמין לי, אפשר גם הרבה יותר) כשאתה מתמרן - אז השאלה היא לא "קו היורים כן-או-לא" אלא מדוע אתה לא ברמה מספקת לירות בביטחון מבלי לסכן את חבריך. אתה מייחס את התזה שלי לחוסר מקצועיות ("במציאות אני לא מקצוען") אבל המקצועיות היא לדעת לשלוט באש שלך, לעבוד בצוות ולהרים עיניים מבין הכוונות כדי לדעת לאן ועל מה אתה יורה.. אני לא בא ללמד אותך איך לירות (וכמובן שכשאני כותב "אתה" אין הדברים מתייחסים אליך אישית) אבל עובדה שביחידות רבות נהוגים אימונים באש צפופה הרבה יותר ממה שנראה בתמונות, ובלי "באלקים" ובלי "קו יורים" ותאונות אינן קורות. נכון - יכולות לקרות- בזה אתה צודק בהחלט, אבל כמו שצה"ל יודע, הן קורות בערך באותו היחס גם בגדוד החי"ר הקפדן ביותר העובד ומתאמן בדיוק ע"פ התו"ל. להיפך- אם צה"ל היה מכשיר את כלל לוחמיו להתמקצע על הנשק ולירות כמו שצריך, במקצועיות ובביטחון (במקום להמציא עוד ועוד חוקי בטיחות וכללים שמסרסים ומערפלים את האימון) היו נחסכות תאונות רבות.

אין מקום רחוק מידי.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי J-R אם צה"ל היה מכשיר את כלל לוחמיו להתמקצע על הנשק ולירות כמו שצריך, במקצועיות ובביטחון (במקום להמציא עוד ועוד חוקי בטיחות וכללים שמסרסים ומערפלים את האימון) היו נחסכות תאונות רבות.

מחזק. אני לא אשכח איך בשלב מסוים תרכ"תים הפכו להיות "מטווח נייד" - כשכל החיילים ביישור קו, ללא עומק. בשבילי, הוראות הבטיחות המיותרות הן סיבה נוספת להעדיף תרגילי דו"צ ללא ירי. ככה, לפחות, החיילים מתרגלים מצב דומה יותר למציאות.

על מג"דים אין שירים, רק כתובות בשירותים.

http://www.baking.co.il

גם האסימון הזה נפל סוף וסף לצה"ל. טעיתי?

באותו מארב מול חיזבאללה הכל עבד לפי הספר ממש - עם תוצאות קטסטרופליות לכוח שלנו.
חיזבאללה, שלא שמעו על תורת הלחימה הזאת הלכו בהתאם לתנאי השטח - בטור. המחבלים זוהו בזמן, הכוח של גבעתי התארגן למכת אש והסתערות בדיוק לפי הספר, בזמן, הפתיעו את המחבלים, נתנו מכת אש יפה מאד, שחררו מאות כדורים תוך זמן קצר שרובם כמובן לא פגעו, העיפו RPG וררנטי"ם, הושלכו רימונים, היה שמח.
אח"כ עשו יישור קו - גם כן למופת, ואז כמובן התסערו.בדיוק, אבל בדיוק, לפי הספר. ופה הספר היה אובד עצות לנוכח המציאות העירומה: כל המארב כמעט נהרג ו/או נפגע מיד עם הקימה להסתערות.
איך נפגע?
כמה מחבלים נפגעו אמנם - אבל מחבל אחד, שלא שמע כאמור על תרגולת יישור קו - התחבא מאחורי בולדר (כאלו יש המון בלבנון), שרד את מכת האש הראשונה, ופשוט חיכה. האש נפסקה לכמה שניות - ואז הוא רואה מהאגף שלו טור יפה של חיילי צהל שממש מזמין את חיסולו בצרור ירי ארוך אחד. וזה בדיוק מה שהוא עשה. והמחבל ממש חרג מהתרגולת! הוא ירה בצרורות מנשק אישי, ללא כוונות וללא בטיח. והצליח לו.
צרור אחד ארוך פגע כמעט בכולם, למעט לוחם אחד ששמר רימון בידו והתכוון להתאבד אם יתקרבו אליו (וזה כנראה לפי תרגולת או מיתוס "התאבדות למניעת שבי" שכנראה מקובלת אצל היהודים. למה להתאבד עם רימון אם אפשר לזרוק את את הרימון על המחבלים המתקרבים ולהוסיף לקינוח צרור יריות הגון? לצהל פתרונים).

להווי ידוע כי תרגולות ותו"ל מאובנים המובילים לקיבעון וקיפאון מחשבתי של צבא סדיר. הם האויב הגדול באמת המביא את הצבאות המערביים המורנים לכישלונות מביכים פעם אחר פעם: ברהי"מ באפגיניסטן, צהל בלבנון, ארה"ב בעיראק ואפגניסטן.
קיבעון ותו"ל קשיח מונע לתקוף ולנצל הזדמנויות , פוגע בגמישות הטקטית, מעמיס עומס קשב מיותר על הלוחמים בשטח, וכלל וכלל לא בטוח שהן משיגות תוצאות יעילות.

אצל האויב לדוגמא, זה אחרת: בעיראק ובלבנון, כאשר רוצים לחסל סיור של צהל או המארינס, אין פשוט מזה: מביאים מטען צד שאותו מכינים OFFLINE במסתור בטוח, מחברים למערכת הפעלה אלחוטית, וממתינים. לא תו"ל ולא בטיח. מניחים ומחכים בסבלנות. בא צהל או המארינס עם כל התרגולות המסובכות שלהם, וניצוד כמו ברווזים במטווח על ידי ילדים. דרושה אינטילגנציה של ילד לא ממש חכם בשביל להפעיל מטען צד כמו שצריך.
התוצאה היא שמיטב המארינס ויחידות צהל מצויידים במיטב אמצעי הלחימה,השו"ב וכוח האש הקרקעי והאווירי נשחטים כמו ברווזים על ידי חוליות קטנות של מניחי מטענים "פשוטים". זה מזכיר במידה רבה את מה שקרה היפסן עם כניסתו של הרובה לשדות הקרב: אחרי תקופת מה הרובים הוצאו מחוץ לחוק ונעשה מאמץ רב להחרים את כולם. למה? כי הסמוראים, אותם לוחמים מקצועיים מהוללים שעיקר תהילתם יצא על שימוש בחרב, חץ וקשת וכו', קצפו על כך שאיכר פשוט יכול לחסל אביר מפואר ואמיץ לב ממרחק -בלי להתקרב אליו כלל. בעיני היפנים זו היתה חרפה שאין כדוגמתה. האיסור הזה החזיק עשרות ומאות שנים.

ימים בהם כל ילד עיראקי מנוזל ואנלפבית בן 8 ומעלה יכול לחסל מחלקת מארינס מובחרת בלחיצת כפתור ע"י מטען צד -הם ימים בהם נדרשת חשיבה מחדש על כל הרציונל העומד בבסיס האסטרטגיה הצבאית המערבית. מאסטרטגיה חדשה זו ייגזר פיתוח ו/או התאמת אמצעי לחימה חדשים, תרגולות (כן כן), אמצעי שליטה ובקרה, וכו'.
הילד העירקי ו/או הפלשתיני ו/או האפגני המנוזל יכול לחסל אותם כי הם שם. כי פעולות המארינס/ צהל שקופות לו. צפויות. שגרתיות, חוזרות על עצמן,, ידועות מראש ברמת הסתברות גבוהה. אפשר להערך בבטחון לחסל שיירה או סיור של צהל או המארינס - כי אפילו ילד עיראקי או לבנוני מנוזל ואנלפבית יכול לצפות בדיוק טוב למדי את פעולותיהם, מיקומם, מספרם וכו'.
אלו ימים של טירוף מערכות בהן ארה"ב שולחת את מיטב בניה למות מוות סתמי ומיותר מידיהם של מנוזלים עיראקים, כאשר כל התחכום, כוח כאש, היתרון הכלכלי, התרבותי, המדעי, הטכנולוגי, המודיעיני, התורתי- הכל שווה לתחת. שום דבר מזה לא בא לידי ביטוי.

אז איך זה מתקשר לענייננו? תרגולות ושגרה.
צבא שפועל מול גרילה לא יכול להרשות לעצמו שגרה.
צהל למד זאת היטב בלוחמה מול הטרור הפלשתיני.
והמארינס לומדים את זה היום בדרך הקשה. משלמים בהרבה דם.
לפיכך, צבא שמלמד את חייליו להילחם כמו רובוטים מתוכנתים ולהפעיל תמיד אותו תו"ל לא חשוב מה התנאי הסביבתיים - יחזור במוקדם או במואחר על טעויות לבנון ועיראק. מול צבא כזה יימצא האויב שידע לנצל את נקודות התורפה והחולשות שלו ולהכות בהן.
צבא שיקדש את התרגולות היבשות ואת התו"ל הכתוב מראש במקום להפעיל אינטליגנציה, הכרת השטח, יצירתיות, תחבולנות וכו' - נדון לכישלון. וזה מתקשר ועוד איך ל"תרגולת יישור קו", "ירי
מהמותן", וכו'.
יש מצבים שמוטב לירות עם דורגלים - ויש מצבים שירי ללא פתיחת דורגלים יהיה בדיוק מה שיעשה את ההבדל בין היתקלות מוצלחת ובין כישלון מוחלט. אותו פרץ יריות מכוון לכיוון כללי אויב פחות או יותר - שיוריד להם את הראש בדיוק בשניות הקריטיות עד שהכוח שלנו יתאפס על עצמו, יזהה את מקורות האש או יתאושש ממכת האש הנפתחה עליו - ויפתח במכת אש יעילה משלו.
וכנ"ל לגבי יישור קו ושאר ירקות.
המאפשר הגדול הוא כמובן המקצועיות של החייל היורה הבודד. אי אפשר להרשות ירי לא ביישור קו אם החבר'ה לא מבינים את היכונים ויודעים להיזהר מהם.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי שטורס למעט לוחם אחד ששמר רימון בידו והתכוון להתאבד אם יתקרבו אליו (וזה כנראה לפי תרגולת או מיתוס "התאבדות למניעת שבי" שכנראה מקובלת אצל היהודים. למה להתאבד עם רימון אם אפשר לזרוק את את הרימון על המחבלים המתקרבים ולהוסיף לקינוח צרור יריות הגון? לצהל פתרונים).

חוץ מהחלק הזה התאור שלך מדויק בהחלט.

טל

טל

חידדת יפה את הנק' המרכזית שלי- קיבעון מחשבתי. אימון חיילים בצורה רובוטית, ובאימונים המתוכננים לשמור על החייל בשדה האימונים - ולא בשדה הקרב. אני זוכר שביקרתי חיילים כשהיו בטירונות יחידה, וצפיתי בהם כמעין חונך (עד היום אינני בטוח מה הייתי אמור להיות, ולמעשה זה היה יותר ביקור חברי אצל הסגל שלהם מאשר חניכתם - אבל זה לא משנה). זכור לי חייל המטהר מבנה עם מטרות קרטון, וכשהוא יוצא מאחד הפתחים הוא נתקל במטרה במרחק שני מטר ממנו. לחייל היה מעצור (או גמר, אני לא זוכר). מה עושה הגאון? חוזר חצי צעד אחורה, כורע מעבר לזיג ומתפעל מחבל עומד שני מטר ממנו עם נשק והוא יורד במקום ומתפעל מעצור..

זאת דוגמה מעט מסורבלת אך פשוטה לדפוסי לחימה שבלוניים שמוטבעים בלוחמים צעירים (החבר'ה ההם בדיוק עלו מהבא"ח לאחר טירונות). הקיבוע הזה- הרפלקסים המותנים שגוברים על המחשבה- זה לדעתי מה שמביא חיילים לההירג, בין אם בקרב או בתאונות אימונים. במקום להבין את הסיטואציה, לקפוץ על המחבל ולהשחיל לו את הרובה דרך הפנים, החייל יורד ומתפעל מעצור. למה? כי זה מה שלימדו אותו בבא"ח. מעצור-מבט-תפעול/החלפה בכריעה. רפלקס מותנה.

כמובן שעבודה "על אוטומאט" ובצורה רפלקסיבית היא יתרון חשוב ללוחם שמעניק לו מהירות, אבל לא אם היא באה על חשבון מחשבה עצמאית והבנת המצב. המקרה עם אותו מסלולניק מראה כי הם לא הפנימו שמדובר באימון שמכין אותם ללחימה במחבלים- במקום זאת הם "משחקים" ע"פ הכללים המתאימים למטרות קרטון וללש"ביות. זאת בעצם הסכנה באימון שאינו מדמה את המציאות- אתה מתרגל אליו, ומה שאתה מתרגל בו עלולות להיות הטעויות שלך בקרב.

רוצים עוד דוגמה? במשך שנים היו חניכי קורס אחיד בשב"כ מבצעים את תירגולת הוידוא ניטרול ע"י סימון בלבד לכיוון הראש (משיקולים בטיחותיים - היה מסוכן לירות לריצפה ופחדו שירו לעצמם ברגליים או יפגעו מריקושטים) אלא מה- לא לפני הרבה זמן פותחו אמצעים המאפשרים ירי לריצפה מכל טווח ומכל זווית, וכך התאפשר וידוא ניטרול בירי חי. מה אתם חושבים שגילו? שמאבטחים ותיקים שהיו פוגעים כדור ראשון ב 1.4 ש' מ 20מ' החטיאו את הכדור המוודא. כדור שנורה מהמקום ממרחק 30-40 ס"מ... למה? כי במשך שנים הם הורגלו שוידוא ניטרול עושים באויר.
סיפור אמיתי לגמרי אגב - גם אני התקשיתי להאמין לו אבל שמעתי אותו ממספיק מדריכים.

אין מקום רחוק מידי.

אז הם צלפים.
אם הם שיעים - פחות.
סונים - בכלל לא פוגעים.