האם אתם חושבים שחייבים שיהיו משחקים לפני תחילת קשר, או דוגלים בישירות?

או במילים אחרות, אם תדלקו על מישהו תלכו ותגידו לו בפנים או שתגידו לו שלום ואז תתעלמו ממנו ותחכו שיפנה אליכם?

האם המשחקים האלה באמת חשובים?


<וויכוח נחמד שעלה היום באחת ההפסקות תוצאות הוויכוח ודעתי האישית יבואו בהמשך >

"עדיף לשתוק ולהחשב לטיפש מאשר לפתוח את הפה ולהוכיח שזה נכון"

אם משחקים בזה שאומרים שלום וממשיכים ומחכים שהשני יגיד זה משחק מפגר...
אני למשל אוהב את המשחקים של כל היום לעקוץ אחד את השני ולהריץ צחוקים בסבבה, אתה יודע, להיות כמה שיותר קרוב... אבל לשחק משחקים של לסנן עכשיו ולשלוח הודעה עוד 10 דקות ודברים כאלה זה לפי דעתי שטויות ולא חשוב בכלל לשום קשר.

ברוב המקרים לא. זה סתם לדרוך במקום, לא מוביל לשום דבר. אני אשתמש בדוגמא שהבאת - אפשר לשחק במשחקים מטופשים ולאבד את ההזדמנות, ואפשר לשים את כל המוסכמות החברתיות בצד, וללכת עם מה שמרגישים. איך אומר הסלוגן של הסיירת ? "המעז מנצח" ? באהבה כמו במלחמה...
מצד שני, כשמדובר בקשר טרי מאוד, או פוטנציאל לקשר, עדיף לא להפיל את הכל במכה. צריך לעורר איזושהי ציפייה להמשך.
מה שאני מנסה להגיד... זה לא מתמטיקה. אין פה שחור או לבן.

זה לא משחקים אני פשוט מתבייש.. =/

משחקים זה לילדים קטנים שלא מסוגלים להגיד מה הם רוצים.

אני בעד משחקים בקשר....












טאקי, דוקים, שש-בש ומלחמת כריות.



ובנימה רצינית יותר - "משחקים" אין להם מקום בקשר.
לומדים זאת מנסיון רב של קשרים זוגיים.

אותם משחקים שטותיים מעכבים קשרים ומחבלים בקשרים פוטנציאלים.

משחקים לרוב נועדו עבור אנשים להסתרת רגשותיהם. אנשים מפחדים לחשוף רגשות אמיתיים ומפחדים לכאורה "להחשף".
אני באופן אישי מחשיב אותם לפחדנים, המשתמשים באותם משחקים כדי "לטשטש" את שייתגלה במוקדם או במאוחר.

ישירות ופתיחות תמיד עדיפות על התחמקות ו"משחקי שליטה".
קשר זוגי מבוסס על אמון, פתיחות והבנה ולא על משחקים מטופשים.

כולי תקווה שאנשים ישכילו בשלב כזה או אחר להבין זאת ולהתוודות על רגשותיהם - שכן אחרת - יימצאו עצמם מאוד מאוד בודדים.
(גם אם לא כלפי "חוץ" - הם ירגישו זאת בתוך-תוכם)

http://photo.fresh.co.il

אין מקום למשחקים בתחילת הקשר וגם לא בסופו.

אבל נגיד מישהו נדלק על מישהי (או ההיפך) וצריך ליזום איכשהו, אז נכון שזה קצת "פחדני", אבל כן-זו אפשרות להתחיל קשר -חיוך, הודעה, התקלות קלה(כל השטויות האלה)

משחקים זה דבר מטופש, אני לא משחק במשחקים, ואף אחת לא תשחק במשחקים איתי(במשחקים שחורגים את גבול הטעם הטוב, כאלה שאני לא מעוניין בהם).
הדבר השני זו שבלבלת איתו זה עניין הגישה(להכרות)- יש גישה ישירה, נגשים ופשוט אומרים את מה שחושבים(יפה, חמודה...), או גישה עקיפה, בא מתחלים סתם לדבר ללא הצהרת כוונות בשנייה הראשונה...
שני הגישות הם בסדר גמור, כל אחד משתמש בזו המתאמה לו... לגישה הישירה צריך המון בטחון עצמי, שפת גוף טובה, ועוד הרבה דברים(לא לכולם מתאים)- לכן אין פה מה טוב יותר, ומה פחות- זה מה שמתאים לך...

ישנם משחקים שגובלים את הטעם הטוב,
חבל, לא רצוי, וסתם לא במקום.

"אני לוקח מעצמי את הרצון תמיד להיות ראשון

ומהבוקר שאחרי אני מתחיל לחיות נכון.."

מאמצת את מה ש The_Equivocator אמר. אלו באמת שתי גישות, כל אחד מה שמתאים לו.

לפי דעתי המשחקים המטופשים של "להתקשר אליו? מתי?" וכו', הם סתם.. ממש סתם.. גם אם לא בטוחים בקשר מסוים, אפילו אם בנתיים זה נראה כאילו אתם סתם חברים טובים- מתקשרים מתי שנוח. אין שעת קסם או X זמן שאחריו ניתן להתקשר. משחקי שליטה לא תמיד יקדמו את המטרה.

משחקים בקטע של הומור לפי דעתי תמיד תורמים. ואם מישהו רוצה לפתח קשר, אבל לא בטוח, ומנסה כמה שפחות להפגע, אז על אחד כמה וכמה, מה רע? זה אף פעם לא פוגע (כמובן אם לא שוחקים את הגישה ומורחים את זה..) ובסוף מגלים את מה שמחפשים

"אני פחדתי ממפלצת.. אז חשבתי על פיצה. ומיץ."