אז ככה.. חזרתי לפני כמה שעות מגיבוש שייטת 13 שהתחיל ביום ראשון.. עם הרגשה טובה מעצמי אבל מאכזבת מאוד מהמערכת.

אז הסיפור שלי מתחיל בצורה כזו:
התכוננתי המון לגיבוש הזה.. פיזית ומנטאלית.. הרגשתי טוב לפני הגיבוש.. חשבתי עליו המון והגעתי למסקנה שאת זה אני עובר ועושה הכל כמו גדול.

הגעתי לגיבוש.. עלינו על מדים.. דיברו איתנו הרבה.. אכלנו ואז בעצם התחיל רשמית הגיבוש.
אני לא יפרט על כל הגיבוש כרגע.. כי אני באמת תשוש.. מה שכן אני יכול להגיד שביום הראשון הייתי טוב סיימתי ת'מסע שהיה בערב והכל היה סבבה.. הייתי מוכן להמשך גיבוש ליום השני.
סיפור היום השני:
קמנו בבוקר.. 20 דקות מוכנים כולם למסע עם ציוד עליכם (אפוד+2 מימיות, נשק, תד"ל ומדי ב').. התחלנו ת'מסע.. 2.5 ק"מ בלי התד"ל.. הפסיקו אותנו להפסקת שתיה.. אחרי זה עוד 4 ק"מ עם התד"ל.. לאחר מכן בהפסקת שתייה מונתי לחניך תורן.. כנראה הייתי לא רע בכלל.. אבל אז הגיע הרגע המצער הראשון: מה שעשיתי זה לקשור את התד"ל לאפוד יש שיטה כזו שזה מחזק את התד"ל לגב שלך.. אז כשהמפקד אמר לפני המשך המסע להוריד את התד"ל אז הסתבכתי עם הקשירה.. לא הצלחתי להוריד אותו במשך כמה דקות ובינתיים הקבוצה התרחקה ממני בערך 200-250 מטר קדימה... בסוף המדריך אז לי להוציא ת'תד"ל ומה שהייתי צריך לעשות זה להדביק ת'קבוצה בזמן שהם בקצב המסע.. רצתי ספרינט כל הדרך שעייף אותי בצורה מפחידה.. אבל החלטתי לא לוותר - הייתי חזק בראש, נתתי הכל, הדבקתי ת'קבוצה וסיימתי עוד 2 ק"מ במסע בהצלחה... אחרי זה עמדנו שוב במסדר להפסקת שתיה וכנראה בגלל הספרינט הקאתי במסדר.. הייתי בסדר לאחר מכן אבל כמובן בגלל המקרה שקרה בקיץ הם לא לקחו סיכונים, לקחו אותי לחובש ושאפילו התחננתי לחובש להחזיר אותי להמשך מסע כי כולה הקאתי הוא לא נתן לי.. וזה כנראה גם נחשב לי שלא סיימתי ת'מסע (שנשאר לו 2 ק"מ אחרי הקטע הזה).. אבל בגלל שזה היה רפואי ומותר להפסיק במסע אחד אז נתנו לי להמשיך בגיבוש.. והמשכתי בגיבוש במחשבה טובה שהסיבה היא רפואית אני הייתי טוב במסע הראתי מוטיבציה בהדבקת הפער הגדול וזה לא השפיע עליי לרעה..

לאחר מכן המשכנו במסע.. היו מבדקי מים שזה הצלילה עם השנורקל והשארות מתחת למים בערך 25 דקות.. הצלחתי להשאר למרות הקור.. לאחר מכן הייתה לנו שחיה להקפיץ מצוף ולחזור ככה פעמיים.. הגעתי מקום 5 בצוות שזה היה בשליש הראשון זה היה יחסית טוב.. ולאחר מכן היה להגיע עם השנורקל ומסכה אטומה למצוף כל שהוא במרחק ממך עם כמה שפחות הצצות.. זה היה ממש מצחיק כי כל פעם הגעתי למקום מוזר אחר ונגמר לי הזמן פה חח כנראה אני גרוע בכיוונים במים.. אבל לא נורא בגדול הייתי סבבה במבדקי מים והמשכנו בגיבוש..
אחרי זה היו הרבה מבדקים לא פיזיים כמו פיענוח תצלום אוויר פירוקי נשק וכאלו דברים קטנים.. בידיעה שבערב יש תיזוזים קשים.. והם באמת היה קשים חח..
הגענו לתיזוזים.. כל הציוד עלינו ומגיעים לרצועת חוף... היו ספרינטים בחול הרך במעלה דיונה קטנה וחזרה עם סדרי הגעה וגם ה- 4 הראשונים לוקחים אלונקה וה- 2 אחריהם ג'ריקן... הייתי פה כמעט תמיד 1-2 והגעתי תמיד לאלונקה .. בחלק הזה באמת הפצצתי.. ואחר כך היו זחילות רצחחחח פשוט עשרות זחילות של עשרות מטרים עם טבילות בים ותרגילי כח והיה פשוט רצחני.. אבל שרדתי את זה עם הראשששששש הרגשתי חזקקקקק ושאפילו אם אני לא מתקבל את הגיבוש הזה אני מסיים!! זה בידיים שלי!!!

הופ, חזרנו למאהל הולכים לישון מחר בבוקר (שזה היום בעצם) מסע 16 מדובר.. מתרגשים אבל ישנים כמו תינוקות מרוב העייפות...

קמנו, 20 דקות מוכנים למסע.. כולם יודעים שהם הולכים לעבור משו רצחני.. וכך זה היה - כשכולם גמורים כל הציוד עלינו כולל התד"ל ועשינו 4 ק"מ בקצב ריצה שאפשר למות... אנשים פורשים ללא הרף ומלפנינו אוטובוס הפורשים מלא עד אפס מקום.. אבל אני ממשיךךךך רק הראש לוקח אותי ונשארנו אחרי זמן קצר רק 6 מתוך 12 שהתחלנו ת'מסע הזה...
אחרי 4 ק"מ עוצרים להפסקת שתיה, מורידים תד"ל - "כולם מרגישים טוב?" כןן ואז יוצאים לעוד 4 ק"מ כאלו בקצב מטורף שכבר יש קבוצות שחוברו בגלל שלא היו בהם מספיק מגובשים והגוף כל כך כואב אבל ממשיכים...
סיימתי ת'8 ק"מ הרצחניים האלו בשיניים.. אבל אז כשעמדתי למסדר שוב - מדברים איתי ואני לא מגיב.. הרגשתי מסוחרר, מבולבל, בקושי הצלחתי לעמוד על הרגליים והיה לי כנראה מקרה של התייבשות.. לקחו אותי באמבולנס למרפאה.. עשו לי מלא בדיקות קיבלתי אינפוזיה.. ולאט לאט עם החזרת הנוזלים הרגשתי יותר טוב וכל מה ששאלתי זה מתי אני יוצא מפה להמשיך ת'גיבוש? כי הייתי בטוח שאני ממשיך ת'גיבוש.. נשארתי כמה שעות במרפאה להשגחה.. דיברתי עם הרופא.. בדק אותי.. ביקשתי להמשיך.. הוא אמר שמבחינתו אני יכול להמשיך.. ד"א המסע הזה לא היה מסע 16 הוא היה מסע 10 - נשארו רק 2 ק"מ אחרי שלקחו אותי באמבולנס למסע ואז הוא נגמר...
יצאתי מהמרפאה... הלכתי לכיוון הבריכה כי שם אמרו לי שהמדריכים צריכים להגיע עוד מעט... חיכיתי שם כמה דקות עד שראיתי את המדריך שלי... באתי להגיד לו שאני ממשיך.. הוא לקח אותי לצד ואמר לי את הדבר הבא: "לצערנו בגלל שלא סיימת 2 אימונים.. אתה לא יכול להמשיך בגיבוש.. הרף של השייטת הוא הגבוה ביותר בצה"ל.. אתה בנאדם עם כח מוטיבציה ויכולת גבוהה במיוחד.. אך לשייטת 13 אתה לא מתאים.. אני אישית רואה בך אחד שיכול להגיע לכל יחידה שרק ירצה.. יש בך המון פוטנציאל ואני בטוח שתגיע רחוק.."
WTF? לצאת? מהגיבוש? אחרי כל המאמץ הזה? אחרי הרצח שעברתי? אחרי שלא פרשתי מאף תרגיל מרצוני הצלחתי לעמוד בקצב בכל המסעות ורק בגלל מצב רפואי הכריחו אותי להפסיק?
הרגשתי רע, רע מאוד. אפילו לא נתנו לי לסיים ת'גיבוש - אני נחשב כאחד שפשוט פרש.. אחד שהופרש בגיבוש ולא זכאי לכלום.. לא יאמן....... כל כך הרבה פוטנציאל הולך לטמיון בגלל מדיניות לא ברורה... ותבינו.. בגלל המצבים שעברתי הם כבר לא ראו בי פוטנציאל ליחידה.. אז מבחינתם אני כבר כלום.. אפילו אישור רפואי לגיבוש חוזר לא נתנו לי - פשוט אמרו לי ללכת הביתה...... אלוהים.... למה?

אני מרגיש כל כך שבוז.. אני בנאדם שלא פורש מכלום.. אני נותן הכל.. אני משקיע... כלום לא שובר אותי... אבל בגלל מצב שהוא לא בשליטתי אני נופל בצורה כל כך חזקה? זה פשוט לא מגיע לי.... יש בי ת'כח.. אני יכול להגיע רחוק.... הראתי שאני יכול.... לא יאמן. נשברתי?

"המנצח האמיתי הוא זה שמצליח להתגבר על כשלונותיו"


גדס"ר צנחנים, מרץ 08.

אחי כל הכבוד לך על הגיבוש באמת יפה כל התוצאות שעשית מעולות אבל הופרשת ממסע פעמיים ואלה החוקים מה לעשות איך אתהמצפה שיתנו לך להמשיך אחריי שהופרשת פעמיים ?
באמת אתה יכול להגיע רחוק ובנוסף אתה יכול להילחם ולשלוח מכתבים ולהתקשר לאנשים לבקש גיבוש חוזר כי נפלת על רפואי על תוותר ואל תאשים את שייטת 13 בגלל זה אתה תותח אחי אבל אי הרצון שלך להתגייס ליחידה ולהיות מאוכזב ממנה זה לא מתאים ישלהם בעיות ואפשר לפתור את זה בטלפון ובבקשה לגיבוש חוזר כי נפלת רפואית תלחם ותגיע רחוק ! בהצלחה אחי !

אחי באמת כל הכבוד לך.... יש עוד הרבה יחידות טובות ואכותיות.. אתה יכול להגיע אליהם
דרך אגב אתה בצוות 6 לא?

לא הייתי בצוות 2.. מספר 43.. כתבת שיצאת על רפואי נכון? באיזה שלב ומה קרה לך?

"המנצח האמיתי הוא זה שמצליח להתגבר על כשלונותיו"


גדס"ר צנחנים, מרץ 08.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי IsraelAtHeart לא הייתי בצוות 2.. מספר 43.. כתבת שיצאת על רפואי נכון? באיזה שלב ומה קרה לך?

וואלה חשבתי אתה 6 .. גם אצלנו מישהו הקיא במסע..

נקעתי את הרגל באמצע המסע... המפקד ראה שרצתי צולע.. אז הוא אמר לי ללכת לרופא...
הרופא אמר שאני לא יכול להמשיך בגיבוש..

ואחי אל תתבאס ככה...
אולי אם תדבר איתם ותסביר יתנו לך עוד גיבוש , תנסה!

חבר שלי גם היה שם, מושיר אפללו, מכיר?

הוא היה בצוות 2? אני לא זוכר שום מושיר אפללו..
הם חזרו כבר מהגיבוש כל החבר'ה?

"המנצח האמיתי הוא זה שמצליח להתגבר על כשלונותיו"


גדס"ר צנחנים, מרץ 08.

אחי אתה פשוט תותח על!!! אל תוותר! יש לך כוח רצון אדיר אז לך תעשה את הגיבוש עוד פעם!!

אם זה לא ילך בפעם הזאת - ילך לך בפעם השנייה!! מה יש לך להפסיד??
לדעתי אנשים כמוך בהחלט צריכים להתקבל ליחידות כמו שייטת...

שפיץ רציני..כמה שאלות -
אתה חזק פיזית (מבנה כוף וכו..) ?
איך התכוננת ?

ולדעתי התמונה שאתה רואה תאוטטובים של הפורשים נותנת לך יותר מוטיבציה להמשיך ולסיים, חבל מאחל לך בהצלחה אחי

Sky'z The Limit

אני לא חזק פיזית יחסית לכל הסוסים שהיו שם.. אני יחסית קטן יש לי שרירים אבל אני לא בהמה..

והתכוננתי.. התכוננתי די טוב.. הייתי בכושר טוב.. אבל כנראה לא במשך מספיק זמן (רק כמה חודשים).

אתה רוצה שייטת?
תאהב שייטת
תחלום שייטת
תחיה שייטת

בהצלחה.

"המנצח האמיתי הוא זה שמצליח להתגבר על כשלונותיו"


גדס"ר צנחנים, מרץ 08.

יוצא לגד"צ נראה בהמשך =]
לא רוצה לחטט אבל בכל זאת חשוב לי - מה הגובה והמשקל שלך ?

Sky'z The Limit

1.73
65

אבל זה באמת לא משנה.. גם קטנים מתקבלים.. כל מה שצריך זה כח רצון אדיר להגיע ליחידה הספציפית הזו.

"המנצח האמיתי הוא זה שמצליח להתגבר על כשלונותיו"


גדס"ר צנחנים, מרץ 08.

רק להמחיש לך קצת את הנקודה פה
אני גר בבאר שבע
אני במשך חצי שנה נסעתי 3 פעמים בשבוע עם האוטו שלי לים באשקלון שכל נסיעה הלוך וחזור זה 160 קילומטר רק בשביל להתאמן רק בגלל השייטת וכי אהבתי את זה וחלמתי את זה נשמתי את זה !
סיימתי את כל הגיבוש הכל המסעות הלכו ממש פיקס אפילו היו לי רגעים שעשיתי מסעות עם חיוך על הפנים תוך כדי שאני מסתכל על הנוף בעתלית ופתאום טלפון ומודיעים לי שאני לא מתאים להם
מבחינת סיבולת וכושר גופני וספרינטים בעיקר ספרינטים הייתי אחד הטובים שם כי אני זוכר שחיברו אותנו לצוותים אחרים והייתי במקומות הראשונים!

זה שנסעת לים להתאמן לקראת הגיבוש זה יפה. אבל אתה לא מתאים לשייטת ובגלל זה לא התקבלת.

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://i27.photobucket.com/albums/c195/sniper434/28773436.gif]

ציטוט:

במקור נכתב על ידי roboman אבל אתה לא מתאים לשייטת ובגלל זה לא התקבלת.

לא הייתי קופץ למסקנה הזאת...ברוב המקומות יש שיטת מיון דפוקה (זה עסק מאוד מסובך יש לומר..) וזה שמישהו לא התקבל ממש לא אומר שהוא לא מתאים...

!Ya Gotta Believe

בואנה הלוואי עליי כוח רצון גדול כמו שלך בסדר ? אל תתעצבן תגיד תודה לה' שנתן לך יכולת כזאת וזהו

אתה יכול לנדנד שינסו לתת לך עוד גיבוש לשייטת אבל בכל מקרה אתה יכול להגיע לדברים הכי טובים שיש בצבא אז שייטת נסגר לך לא נורא מה שבטוח ביחידה מובחרת שתנצל תצמך שם אתה תהייה אז הסר דאגות מלבך

חתימתכם הוסרה כיוון שלא עמדה בחוקי האתר. לפרטים נוספים לחצו כאן. תוכלו לקבל עזרה להתאמת החתימה לחוקים בפורום חתימות וצלמיות.

גם אני התייבשתי, בערב הראשון של הגיבוש.. שלחו אותי הביתה על שחרור רפואי בלי לשאול אותי בכלל אם אני רוצה להשאר...

למה לא ביקשת שחרור רפואי? ואם ביקשת, למה לא הסכימו להביא לך?
אני קיבלתי שחרור רפואי ופיקססתי אותו למדור סיירות שאמורים לשבץ אותי לגיבוש בנובמבר...

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://i27.photobucket.com/albums/c195/sniper434/28773436.gif]

הרס"ר אמר לי לחזור למאהל.. ששם יש מרפאה שבדר"כ אין רופאים מוסמכים לתת אישורים רפואיים... אז עד שהרופא היה צריך להגיע הייתי צריך כבר לחתום על התעודת זהות והפלאפון ולעלות על האוטובוס חזרה הביתה.. הסברתי לרס"ר ולמרפאה ת'מצב ולא היה אכפת להם.. "מאוחר מדי" זו התשובה שקיבלתי.

"המנצח האמיתי הוא זה שמצליח להתגבר על כשלונותיו"


גדס"ר צנחנים, מרץ 08.

היח"טיות למיניהן, דובדבן, אגוז, מגלן, ינמ"מ וכו'...


ואני בטוח שתגיע למקום טוב. ללא ספק.

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://i27.photobucket.com/albums/c195/sniper434/28773436.gif]

יאללה איזה סרט אני לא מבין למה המשכתה מה שלא תגיד הגעתה למצב מאוד קיצוני בכול מקרה אין לך עם מי לדבר? אולי מדור סיירות יעזרו לך?

ב. אם זה ממש חשוב לך ולא נותן לך מנוח, פנה לחיל הים, תסביר את המצב ותבקש גיבוש חוזר. אם כל זה נכון (אני לא מטיל בך ספק חס וחלילה) אז בטח יש להם רישומים כלשהם שמאמתים את הסיפור שלך- הבדיקה הרפואית, הנתונים של המדריכים וכו'.
אין לך מה להפסיד, פנה אליהם.

לעולם אשא דגלך בגאווה

לצאת רפואי ממש לא נחשב להישבר.
חיברו לך אינפוזיה, היית מיובש לגמרי, המצב שלך היה לגמרי לא טוב - ובלי קשר לכוח הרצון שלך, אלא פשוט הגוף משחק לפי איך שהוא רוצה לפעמים..

כל הכבוד לך על ההתמדה, והשייטת זו סה"כ יחידה אחת מני רבות שיש בצה"ל - אז הרבה בהצלחה בהמשך.

כל הכבוד על ההתמדה והרצון להישאר, מעורר השראה!

כל הכבוד לך באמת!
אבל אני לא מבין למה אתה מאוכזב מהמערכת
פשוט התעלפת שם,אתה לא יכול לצפות שהם בכזאת קלות
יחזירו אותך לגיבוש,זה בעיה

אבל בהצלחה בהמשך

1. כל הכבוד לך! כן ירבו כמוך. יש עדיין אפשרויות רבות בפניך אז תשתדל ותגיע רחוק.
2. שני חברים שלי עדיין לא חזרו הביתה. שאלתי היא: מה מצופה למחר מבדקי מים או ריצות וכו'?

---
ושוב. אני מוריד את הכובע בפניך , חבל מאוד שבשל תקלות כאלה , שאינן קשורות לפרישה מרצון הן אלה שמנעו ממך להמשיך ולסיים את הגיבוש.

בהצלחה בהמשך!

אם חברים שלך עדיין לא חזרו הביתה הם סיימו את הגיבוש.. כרגע כנראה כל החבר'ה כבר במיטות אחרי התיזוזים האחרונים ומחר בבוקר הם אוכלים ואז יש כמה לפסיכולוג והשאר הולכים הביתה ומקבלים את התשובות מחר בערב.
ותודה=]

"המנצח האמיתי הוא זה שמצליח להתגבר על כשלונותיו"


גדס"ר צנחנים, מרץ 08.

אם כל מה שנכתב מדוייק אז..
כל הכבוד לך.

הראית עקשנות וכוח רצון בלתי רגיל, ואין ספק שאתה תצליח אם לא בשייטת אז במקומות אחרים לא פחות טובים.
מאחל לך רק הצלחה.

חתימתכם הוסרה כיוון שלא עמדה בחוקי האתר. לפרטים נוספים לחצו כאן. תוכלו לקבל עזרה להתאמת החתימה לחוקים בפורום חתימות וצלמיות.

לא נראה לי שצריך להתאכזב, דווקא נשמע שהמערכת פעלה בהגיון יחסי.
ולך אין מה לדאוג, יש לך עוד אפשרות לערער בשייטת וגם אם לא אז אתה יכול להיות לוחם בצנחנים, גולני או בשריון, איפה שיש לוחמים רציניים נטולי גינונים..
אמיל.

!Ya Gotta Believe

כשקל, סימן שאתה בירידה .

לא נראה לי.
למיטב הבנתי מי שעושה גיבוש שייטת כבר לא נמצא במסלול המיון לטיס לכן ההערה שלך לא רלוונטית.

!Ya Gotta Believe

כל הכבוד על ההתמדה..

האמת היא שאצלי היה בצוות אחד
שהתעלף במסע הראשון
סיים את השני
ובשלישי הוא התעלף קילומטר לפני הסוף

חיברו אותו לאינפוזיות
ונתנו לו לסיים ככה בשביל הכבוד..
אבל זה היה גדנ"ע ואין גיבושי המשך..
אבל העובדה המעניינת
היא שהבחור הזה
היה בחור צנום פשוט, קטן ורזה, כל העור שלו היה חתכים עמוקים מהתד"ל, ואפילו פצעים גדולים בגב..

בקיצור - תבקש גיבוש חוזר(!!), תלך, תחזור, ותספר לנו איך היה ואם התקבלת.

תותח על.....אני מזדהה עם הסיפור שלך קרה לי משהו דומה...

עכשיו המבחן האמיתי הוא להמשיך עם הרצון העז לשרת בצבא...לא נורא אחי...גם אני נפלתי...קמתי קיבלתי כאפהשהחזירהאותי למציאות שלא קרה כלום זה לא סוף העולם...
המטרה היא העיקר ולא היחידהשאתה משרת בה...נכון אומנם יש את הכבוד של היחידה וכו'...אבל זה כעין וכאפס לעומת המטרה הכללית אחי,שזה ללשמור על המדינה באהבה ברצון לשאוף להכי גבוהה..להיות הכי טוב איפה שלא תהיה....אל תוותר....ובטח שלא תישבר אחי...

טמון בך הפוטנציאל.....קח שבועלעכל את זה...תתאפס על עצמך ותחזור להיות על הסוס...עכשיו כל מה שנשאר לך זה להגיד דיו....והופס אתה ממשיך לרכוב...

בהצלחה יתותח.....ייש כוח...


"אין שום ייאוש בעולם!!!!!"

תראה דבר ראשון כל הכבוד לך שדרך יום סיירות הגעת לגיבוש שייטת!

עכשיו במקרה עם התד"ל לדעתי ראית אתה לא מסתדר עם זה? היית ממשיך לרוץ עם זה עוד כמה ק"מ מה יש? להיפך המדריכים היו רואים שאתה עוד יותר חזק עצם ההתעסקות שלך עם זה כ"כ אני לא יודע בדיוק על מה זה מצביע אבל זה חסרון שהמדריך היה צריך לבוא ולעזור לך.

מעבר לזה יכול להיות שאתה לא מתאים לשייטת צודק הם יכולים לטעות אתה יכול לערער לקבל גיבוש חוזר ואולי התוצאות יהיו שונות. אולי כיום אתה לא מתאים אבל אחרי שתתגייס תיהיה יותר בוגר יותר חזק אולי תבוא יותר בריא וכך תתקבל לשייטת בתור חייל, גם אופציה.

לך הייתה הזדמנות שרבים מייחלים לה ואתה כבר צריך להרגיש מיוחד ולצאת בהרגשה טובה, לא חסרים מקומות טובים בצבא שגם לאנשים כמוני עם סעיף ראייה וגם לכמוך שנפלו בגיבוש מרכזי יוכלו לשרת שם ולתת.

1.שנה את הכותרת. במקרה זה ה"מערכת" לא אכזבה!

2.תערער. תנדנד. תוכיח נחישות ודבקות במשימה (לאור המטרה...). שלח פקסים לביתן חה"י / מדור סיירות

3.למקרה שתקבל גיבוש חוזר - שב עם עצמך ובצע תחקיר אמת בנוגע לארועים . סיבה כמו "המערכת אכזבה" היא לא סיבת אמת . רק תירוץ.

ב ה צ ל ח ה !

הכל קטן עלייך.. יש עוד הרבה יחידות מובחרות ומקומות טובים

ברוך הבא לצה"ל

דבר שני -תנסה להרים זעקה וצעקה. זה בדרך כלל עוזר במערכת, חוץ מזה אתה יכול לפנות לנציב פניות הציבור- להסביר את המצב, הם , אגב יכולים לעזור מאד..

smile, and people will follow

אחי... הראש מושלם... יש לך את כל המוטיבציה בעולם... (ואני רק יכול לדמיין כמה צריך כדי לעבור גיבוש כזה)

אבל הגוף פשוט לא יכול, מה לעשות, חלק פשוט לא תלוי בך... הדרישות שלהם אולי מוגזמות אבל בכל זאת אלו הדרישות שלהם. אתה הגעת פעמיים למצב קשה בגיבוש וזה מה שמבחינתם לא בסדר...

עם מוטיבציה כזאת אין ספק שלכל מקום אחר שתרצה להגיע, תגיע אליו....
רק בהצלחה.

אחי באמת כול הכבוד...זה טוב שיש לך את הראש המתאים והכוח רצון להמשיך במשימה..

אבל באמת..בגיבוש שלי <קיץ06> כול מי שהיה מקיא, מרגיש לא טוב, מתלונן על משהו וכדומה..

להתראות...ומקבל רפואי..

אז באמת השייטת דורשים רף מאוד גבוהה..ועם כול הכוח רצון שיש לך וזה מעולה! שלא תבין אותי לא נכון..
אין מה לעשות בעיקרון לא עמדת בשני משימות...ואתה רצית רק לסיים! זה היה חשוב לך- לסיים את גיבוש שייטת13 רק בשביל לדעת שאתה תסיים..!
תדע לך..אני גם כן לא סיימתי את המסע 16 בוא נגיד התחלתי להיות מסטול שנשאר לי עוד 200-300 מטר חח..
אבל לבסוף נתתי את כול הכוחות האחרונים שנשארו לי..ואמרו לי שעברתי לבסוף..
אבל תבין את זה ככה...סיימת בכבוד! כול הכבוד שבאמת רצית והמשכת, אני מכיר מלא אנשים שאמרו להם ללכת לחובש והם פשוט הלכו הבית לא רצו לסיים בכלל...
אז שיהיה בהצלחה אחי..בכול יחידה שתלך..אתה תצליח!


** נ.ב....אנשים מספרים פה על גיבושים שהם עברו..ואני לא מבין..הגיבוש שלהם היה ממש קל יחסית למה שאנחנו עשינו..! יש הסבר הגיוני? גיבוש..27.8.06

מה שמאכזב אחי זה לא שלא קיבלו אותי לשייטת.. אלא שאני אפילו לא זכאי לשום דבר אחר... אני הייתי אפילו יותר טוב מאנשים שסיימו ת'גיבוש הזה.. אנשים שאת המסע השני הצליחו לסיים אבל במסע האחרון פשוט נפלו אחורה על הק"מ הראשון.. ואני נלחמתי 8 ק"מ עם הראש והייתי מוכן עוד לסבול קילומטרים רבים בשביל לסיים את זה... ופשוט זרקו אותי לנקודת ההתחלה.. כל ההשקעה הייתה לחינם.. קשה להבין ת'הרגשה הזו.. אתה משקיע כל כך הרבה ופשוט הגורל צוחק עליך בפנים... אני יכול לתרום כל כך הרבה ביחידות הכי טובות בצה"ל לא בגלל הכושר ולא בגלל שום דבר כזה... רק בגלל הרצון הגדול שלי לתרום במקומות האלו... אבל בגלל שפעמיים לא נתנו לי להמשיך מסע אז זרקו אותי באמצע הגיבוש ואמרו לי שעכשיו אני לא זכאי יותר לכלום ואני על פי המנילה? הרגשתי מושפל.. לחזור יום לפני הסוף להיות בתחנת רכבת כשאני עדיין חושב על החבר'ה שעוד שם נלחמים בשביל לסיים.... פשוט הרגשתי חסר אונים..

אבל אני לא ישבר... אני ימשיך להתאמן.. ימשיך להשקיע... לגבוה אני ישאף.. ולגבוה אני יגיע....
גם הכאב הנפשי הוא זמני... והגאווה היא לנצח.

"המנצח האמיתי הוא זה שמצליח להתגבר על כשלונותיו"


גדס"ר צנחנים, מרץ 08.

אתה תמיד יכול להילחם על גיבוש חוזר..הרי בכללי יצאת על רפואי..תילחם איתם ואולי יתנו לך גיבוש חוזר..

בכל מקרה כל הכבוד על הכל!אתה עוד תגיע רחוק.:]]

pilot17 לשעבר

נוב 07.

אני מציע לך לעשות את הגיבוש בשנה הבאה שוב, גם יהיה לך יתרון אתה תדע למה אתה מגיע.
תתגייס לצנחנים, תנסה להגיע אולי ליחטיות...אל תדאג,אתה עוד תגיע רחוק( ואני מוכן להגיד לך בתור מישהו שאח שלו בשייטת , שזה לא דווקא המקום הכי טוב)

-------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------
think about it

ציטוט:

במקור נכתב על ידי IsraelAtHeart מה שמאכזב אחי זה לא שלא קיבלו אותי לשייטת.. אלא שאני אפילו לא זכאי לשום דבר אחר... אני הייתי אפילו יותר טוב מאנשים שסיימו ת'גיבוש הזה.. אנשים שאת המסע השני הצליחו לסיים אבל במסע האחרון פשוט נפלו אחורה על הק"מ הראשון.. ואני נלחמתי 8 ק"מ עם הראש והייתי מוכן עוד לסבול קילומטרים רבים בשביל לסיים את זה... ופשוט זרקו אותי לנקודת ההתחלה.. כל ההשקעה הייתה לחינם.. קשה להבין ת'הרגשה הזו.. אתה משקיע כל כך הרבה ופשוט הגורל צוחק עליך בפנים... אני יכול לתרום כל כך הרבה ביחידות הכי טובות בצה"ל לא בגלל הכושר ולא בגלל שום דבר כזה... רק בגלל הרצון הגדול שלי לתרום במקומות האלו... אבל בגלל שפעמיים לא נתנו לי להמשיך מסע אז זרקו אותי באמצע הגיבוש ואמרו לי שעכשיו אני לא זכאי יותר לכלום ואני על פי המנילה? הרגשתי מושפל.. לחזור יום לפני הסוף להיות בתחנת רכבת כשאני עדיין חושב על החבר'ה שעוד שם נלחמים בשביל לסיים.... פשוט הרגשתי חסר אונים.. אבל אני לא ישבר... אני ימשיך להתאמן.. ימשיך להשקיע... לגבוה אני ישאף.. ולגבוה אני יגיע.... גם הכאב הנפשי הוא זמני... והגאווה היא לנצח.

מבין לליבך. באמת. ברור לי גם המקום ממנו מגיע התסכול האדיר שלך.
קרא נא שוב את שכתבתי - תערער,תנדנד,תילחם.

אחי הצעיר (היה פעיל כאן בפורום) , חלם להיות טייס . קיבל שתי תשובות שליליות במהלך המבדקים, לא ויתר , נידנד, הציק ,נלחם כמו אריה פצוע , עד כדי כך שגורם בכיר במערכת החליט שכנראה כדאי לדבר עם הילד ולראות "מה מציק לו" . היום הוא סוגר 9 חודשים בקורס טיס ומאושר עד הגג.

אל תוותר (אבל גם אל תאשים את המערכת! )

בהצלחה


שחר

ציטוט:

במקור נכתב על ידי שחר אדום אחי הצעיר (היה פעיל כאן בפורום) , חלם להיות טייס . קיבל שתי תשובות שליליות במהלך המבדקים, לא ויתר , נידנד, הציק ,נלחם כמו אריה פצוע , עד כדי כך שגורם בכיר במערכת החליט שכנראה כדאי לדבר עם הילד ולראות "מה מציק לו" . היום הוא סוגר 9 חודשים בקורס טיס ומאושר עד הגג. שחר

איפה הוא באמת עכשיו? באיזה שלב? מה הוא עושה בימים אלה הצעיר...

!Ya Gotta Believe

בדיוק! תילחם על זה! עוד לא הגיע הזמן לוותר עדיין... אתה עוד יכול להשתלט על העניינים ולהגיע לשם!

אחי אני מבין אותך הלכתי לגיבוש עם 8 חברי ילדות שלי וכול פעם ראיתי איך כול אחד מהם נופל ונופל..
תמיד היו באים להגיד לי להתראות...ואני ניסיתי לשכנע אותם לא לעזוב אבל ללא הצלחה..
אני מבין את ההרגשה שלך ואני יכול להגיד לך רק משו אחד...

יש לך עוד גיבוש...ת-ן ל-ה-ם ב-ר-א-ש!!!

תוכיח לכולם שאתה יכול לעשות את זה וגם לעבור את הגיבוש הזה!
והכי חשוב תוכיח גם לעצמך...!

אחי..באמת היומיים הראשונים של הגיבוש זה רק כושר...אחרי זה הכול בראש...לא משנה כמה כושר וכמה שפיץ אתה יכול להיות..!

אחי אני מקווה שבאמת תצליח, ואני יודע שתצליח...

תעדכן אותי..מוסר לך המון בהצלחה..בלבו..

תודה אחי.. זה באמת מעודד שיש אנשים שמבינים ת'מצב שלי... תודה.

רציתי לשאול אם אני עושה גיבוש חוזר בנובמבר (דחו את כל הגיבושים) והגיוס שלי הוא בנובמבר (אני יכול לדחות למרץ 08 במידה ואני עושה גיבוש חוזר).. אני יוכל לגשת לגיבוש המשך במידה ואני יסיים ת'גיבוש החוזר?

"המנצח האמיתי הוא זה שמצליח להתגבר על כשלונותיו"


גדס"ר צנחנים, מרץ 08.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי IsraelAtHeart תודה אחי.. זה באמת מעודד שיש אנשים שמבינים ת'מצב שלי... תודה. רציתי לשאול אם אני עושה גיבוש חוזר בנובמבר (דחו את כל הגיבושים) והגיוס שלי הוא בנובמבר (אני יכול לדחות למרץ 08 במידה ואני עושה גיבוש חוזר).. אני יוכל לגשת לגיבוש המשך במידה ואני יסיים ת'גיבוש החוזר?

החלטות טובות נובעות מניסיון,
ניסיון נובע מהחלטות גרועות

אבל אם יש להם נהלים שמי שלא מסיים 2 מסעות ובעיקר כשזה רפואי לא מתקבל (ולא משנה כמה מטר לפני הסוף הוא נשבר) -כנראה שהם לא רוצים אנשים כאלה מסיבות רפואיות, כמו שהרבה אנשים עם משקפיים וכדו' מתאימים מאוד מכל הבחינות חוץ מפרט אחד 'שולי', ככה שזה לא נראה לי נכון להתאכזב מ'המערכת' כמו שמלשב"ים עם פרופיל 45 לא מתאכזבים מהמערכת שלא נותנת להם להתגייס לגולני.
אבל מאחר ושערי דמעה לא ננעלו, ומאחר ואני ואתה ועוד הרבה חברה פה מאמינים לך שאין לך בעיות גופניות ואתה יכול להצליח בגיבוש הבא- כל שנותר לך זה להילחם כמו שכבר נאמר לך פה מספיק, (ומעברי הממש לא רחוק זכיתי להתמחות בעניין הזה של להתקשר ולשלוח פקסים ואפילו להצליח בסוף...).
אני גם מבין את זה שאתה ממורמר מאוד מהקטע הזה כי רק עכשיו חזרת הביתה אבל תוך כמה זמן תבין שהמרמור שלך נובע מזה שהגעת לגיבוש הזה בראש של לעבור אותו בלי בעיה ואופס גילית שזה כן בעיה...

ציטוט:

במקור נכתב על ידי IsraelAtHeart אתה רוצה שייטת? תאהב שייטת תחלום שייטת תחיה שייטת

נראה לי דמגוגיה זולה במיוחד- מי שאוהב השייטת וחולם עליה בלילות זה בד"כ לא הבנאדם שגם יחיה שם (תרתי משמע)
אני אמנם לא מסכים עם המשפט הפלצני שנאמר פה לכל מי שלא עובר גיבוש 'יש עוד הרבה יחידות טובות' ושצריך לשאוף למשהו עד הסוף ולנסות מה שאפשר, אבל יש גם דברים שצריך לקחת בחשבון- אתה הולך לגיבוש שלא קל לסיים אותו, ובטח שגם לא קל לעבור אותו אז תגיע בראש של אני אתן הכל כדי לעבור ובזה נראה לי שאתה מצוין אבל תפריד בין זה לבין להיות בטוח מראש שאתה עובר...

ולשאלתך-

ציטוט:

במקור נכתב על ידי IsraelAtHeart רציתי לשאול- אם אני עושה גיבוש חוזר בנובמבר (דחו את כל הגיבושים) והגיוס שלי הוא בנובמבר (אני יכול לדחות למרץ 08 במידה ואני עושה גיבוש חוזר).. אני יוכל לגשת לגיבוש המשך במידה ואני יסיים ת'גיבוש החוזר?

לכאורה כן, ז"א למה לא??

החלטות טובות נובעות מניסיון,
ניסיון נובע מהחלטות גרועות

יואב לפי מה שאני הבנתי חיילים לא זכאים לגיבושי המשך... :/

תראה,
איך שאני רואה את זה.
המפקד שלך אמר לך משפט, שאמור לעודד אותך,
אתה טוב, אבל אנחנו לא מחפשים את הטובים אלא את המתאימים...
ובכל יחידה יש דרישות שונות..

שלום יש לי בעזרת השם גדנע צלילה בקיץ ורציתי לשאול את מי שהיה בגיבוש כמה שאלות ואני מקווה שתענו לי איך התכוננתם למבדקי מים ? איך אני מתכונן כמו שצריך לתרגיל עם השנורקל? איך התכוננתם חודש לפני הגיבוש ? המסעות באמת כל כך קשים או שניתן לעבור אותם די טוב ובלי מאמץ קיצוני? (נגיד המסעות זה ברמת קושי של ריצה טובה ב 6 ק''מ , ב 2 ק''מ כוח סיבולת גבוה או שבאמת המסעות קשים וצריך להשקיע הרבה יותר ? ) אני ידוע שתגידו לי לא לבוא מוכן והכל אבל באמת אני רוצה להתאמן כמו שצריך אני כבר חצי שנה בקבוצת כושר קרבי אבל אני רוצה להשקיע יותר בבקשה תענו לי !!???
וכל הכבוד למי שסיים באמת אתם תותחים !

המסעות והתיזוזים קשים... המבדקי מים זה בעיקר לדעת איך לא להלחץ במים ולסבול קור כמה דקות שנותנים לך.. לא יותר מדי מסובך..

אם אתה באמת רוצה להתקבל תתכונן טוב פיזית.. יש המון מנטאליות בגיבוש אבל בלי כושר ובלי שהגוף שלך יהיה בנוי למאמצים אז יהיה קשה מאוד להתקבל ולהתבלט.

עוד שאלות ספציפיות אתה יכול לשאול בפרטי... בהצלחה.

"המנצח האמיתי הוא זה שמצליח להתגבר על כשלונותיו"


גדס"ר צנחנים, מרץ 08.

תודה אחי !

נראה כאילו התאכזבת לחינם (מקרה נדיר לכשעצמו מאחר המערכת מאכזבת כמעט תמיד). גרמו לך לפרוש מסיבות רפואיות. תחשוב שאילו היו נותנים לך להמשיך, המקרה של הבחור שמת בגיבוש טיס היה עלול לחזור על עצמו...