28-03-2007, 23:30
|
 |
L'enfer, c'est les autres
|
|
חבר מתאריך: 21.11.01
הודעות: 29,223
|
|
לפעמים ההגיון מוביל לאמת, ולפעמים לא. אפילו במתמטיקה יש תחומים אפורים שפועלים מצויין (מספרים מרוכבים למשל) אבל עדיין, אינם הגיוניים בעליל. (רק אל תתחיל להתפלסף איתי על ההגיון הפנימי שיש בזה, ואני יודע שיש כזה, אבל אני מדבר על ההגיון של האדם הנורמלי) במילים אחרות; נכון, אפשר להגיע לעובדות בעזרת הגיון, אבל לא כל מה שנראה בעינינו הגיוני הוא אכן עובדה.
(= ע"ע, כל הבבונים הם קופים, אבל לא כל הקופים הם בבונים :) )
בנוסף, "אני חושב משמע אני קיים" הוא משפט חסר משמעות מבחינה הגיונית. יכלת לכתוב גם "אני אוכל, משמע אני רעב", או "אני ישן, משמע אני קיים" או ווטאבר. זו לא הוכחה להגיון שמגיע לתשובה עובדתית במשהו, זה מקסימום משחק מילים יפה שמעסיק את המוח במחשבה על צירוף המילים המשונה (ההגיוני אמנם) וחסר ההקשר הלוגי. אולי דקארט הצליח להתפלסף על המשפט המטופש כל כך הרבה, עד שחושבים שהוא חכם. אבל עדיין, אני יכול להסכים עם הקוגיטו וגם לא להסכים. אין בו שום דבר שהופך אותו לעובדה. תוכל לומר שאני מפקפק בו בגלל שאני רציונאלי, או בגלל שאני אוהב לתכנת פונקציות רקורסיביות, אבל עדיין מה שבטוח, ההסכמה על ה"עובדה" הזאת אינה קונצנזוס.
עריכה: דיברתי על "הגיון האדם הנורמלי" ובעצם, במחשבה שניה, לכל אדם יש את ההיגיון שלו; מה שהגיוני בעיני האחד, יכול לעמוד בסתירה גמורה להגיונו של האחר. ולמרות זאת, כל אחד יסכים לזה שיש הגיון כללי שיתאים לכולם ולא תהייה עליו מחלוקת. הבעיה היא למצוא הגיון כזה, יען כי כל אחד חושב שהגיונו הוא המושלם מכל בחינה. נכון, ניתן להשתמש בהגיון הרוב, אבל מי אמר שזה ההגיון המושלם? אולי מנת המשכל של הרוב (שמתרכזת במכנה משותף נמוך יותר) גורמת להגיון "הכללי" הנ"ל, לא להיות מושלם כפי שראוי לו להיות? ואם כך, מיהו זה שיחליט?
_____________________________________
..
נערך לאחרונה ע"י זיו בתאריך 29-03-2007 בשעה 00:23.
|
ראשי
צ'אט
)
משמעות
מצב כלאיים
