סקאי שלי חולה מאוד.
היא בת 13,
כבר שבועיים בקושי אוכלת, אנחנו מסנים לעשות לה כל מה שטעים אבל היא בקושי אכלה.
המצב רוח שלה טוב אבל היא לא אוכלת, ואתמול בבוקר אמא התקשרה אלי שהיא לא עומדת.
היא בקושי הצליחה ללכת...

אנחנו כבר שבועיים לוקחים אותה שוב ושוב לד"ר, הוא כל פעם עושה בדיקות אך עוד לא גילה מה יש לה.
אתמול אמר שזה כנראה משהו ממאיר, ז"א סרטן.
כל היום הייתי עם דמעות ועיניים נפוחות מבכי... זאת הכלבה של החיים שלי, ואח שלי עכשיו בדרום אמריקה בטיול שלו, והיא כלבה שלו , הוא קיבל אותה מתנה ליומולדת 12, או משהו כזה.
אנחנו רק רוצים שתחזיק עוד 3 שבועות שהוא יחזור...
אתמול הד"ר לקח אותה אליו להמשך בדיקות ונראה אם נוכל לטפל בה, כי זה כבר נהיה ממש יקר כל הסיפור הזה ואולי אי אפשר לעשות כלום...

אנחנו נפרדים ממנה... זה כל כך עצוב, היא נשארה מאושרת ועם מצב רוח טוב אפילו כשהיא שוכבת, כאילו כלום לא מזיז לה, כאילו היא יודעת שכל מה שאנחנו רוצים זה שהיא תחייך אז היא משחקת את המשחק.







איך נפרדים מהכלב שלך?

אני מבינה את צערך, עברתי את זה עם הכלבה שלי,
שגידלתי אותה יותר מ- 15 שנה, ואז נאלצתי להרדים אותה.
אם אין ברירה עדיף להרדים כדאי לא לגרום לה סבל נוסף.
צר לי שיהיה לך חג עצוב.
היא נראת כלבה נחמדה מאוד,
ואת יודעת, אם הייתי מפרשת את המבט שלה,
הייתי אומרת כאילו היא השלימה עם גורלה.
תהיי חזקה, אולי הרופא בכל זאת ימצא מה הבעיה.
צריך לקוות לטוב..

אסור לתת לה לסבול...


אחיך יעדיף לא להיפרד ממנה והעיקר שלא תסבול...

אני מצטער מאוד בשבילך..גם לי קרה מקרה שהרדמנו סייחה למוות ערב ראש השנה..

אלה החיים..תסתכלי על חצי הכוס המלאה..13 שנה ביליתם ביחד ונהניתם..

אם הגיע הזמן להיפרד אין מה לעשות..
תיפרדי ממנה יפה..תפנקי אותה תעשי לה יום כייף...

..שיהיה בכל זאת אולי חג שמח..איכשהוא..

מה שהיה כך היה,
אחה"צ בא הד"ר לקחת אותה לקליניקה שלו, הוא לקח אותה על הידיים כי היא כבר לא עמדה, ולא יכלה ללכת, שם אותה באוטו ושם נפרדנו ממנה, ידענו כבר שלא נראה אותה שוב, התאבלנו עליה והשלמנו עם זה שלא נראה אותה יותר. כל היום הייתי עם דמעות... כואב כואב, היא כמו אחות שלי, מאז שאני בת 8 היא איתי, יותר זמן מאשר אח שלי הקטן...
בערב היינו כולנו מדוכאים אז יצאנו לאכול גלידה, כן קצת איירוני, אבל היינו חייבים לשנות אוירה.
היום עברתי ליד הקליניקה, והד"ר אמר שסקאי חזרה לקיבוץ ואפשר לבוא לקחת אותה, הייתי בשוק, מה ז"א? כבר קברנו אותה בלב...
אז ככה -
אי ספיקת לב, בצקת בראות, חשד לקדחת קרציות, ושתי חוליות בגב שהתחברו בגלל הגיל ומכאיבות לה.
אז נזק של סה"כ 1700 שקל מאז תחילת הבדיקות, עכשיו לקנות תרופות... אבל קנינו אותה לעוד שנה...
יפה שלי!

אגב, התמונה קצת ישנה...

העיקר שחזרה הביתה.
יש שמחה בבית, ויהיה בחג שמח.
תמיד יש תקווה.

אז בכל זאת יהיה חג שמח!!

אמממ אני לא יודע מה להגיד
זה ממש ממש עצוב.
אני אף פעם לא יודע מה להגיד במצבים כאלה
אם את צריכה משהו אני כאן באמת ובתמים
אשתדל לעזור כמה שאפשר במסגרת יכולתי.

"Suck On My Chocolate Salty Balls"

"מעשה בילד שצעק דחוף"-פורום פרש בעלי-חיים.

חתיכת סיפור.
אני שמח שהצליחו לתקן את הכלבה שלך.

הכלב שלי מת מסרטן בקיץ שבין כיתה ח' ל-ט'.
גם, בקושי הלך וסבל מכאבים. עבר ניתוח שלא ממש עזר ובסוף מת.
אח"כ גם החתולה שלי מתה בנסיבות דומות (מחלה לעת זקנה)...
אף פעם לא קנו לי מישהו לעוד שנה ודחו לו את המוות.

כיף לך.
המלצה שלי - צלמי אותה כמה שיותר.
אני היום קצת מצטער שאין לי עוד תמונות של החיות שלי שמו.
ברוך השם, לחתולה הנוכחית שלי, כבר יש בוקים בכל סוכנויות הדוגמנים בארץ

בברכה, מתן.
www.MatanNarkiss.com

על איך לתפוש או לא עכברים.
חג שמח

ראיתי את הפירסומים שעשית לה פה...
יפהפיה!

בכל מקרה, כן, תיקנו לי את הכלבה לאריכות ימים...
מה שהיה מפחיד זה שהיא כל הזמן היתדרדרה במצבה והד"ר-ים פשוט לא ידעו מה יש לה!

(: יהיה חג שמייח ומאושר!
עם קצת תרופות לבעית אי ספיקת לב, יעבור בשלום...

נצלם נצלם, אל דאגה. יפה שלנו....