02-04-2007, 13:03
|
 |
מנהל בפורום מדע, טכנולוגיה וטבע | ☺
|
|
חבר מתאריך: 29.10.06
הודעות: 9,713
|
|
|
פרולוג לספר
אני אשמח אם תגיבו, זה יכול להיות פרולוג או אפילוג, בכל מקרה יש לי כמה אפשרויות להמשיך את זה.
חשמל:
"לא!". " הם לא יצליחו", אמר טום. "הם לא יעזו" הוא הניח כשצעד במורד המדרגות. כשהגיע לדלת כבדה בחר מפתח מבין הצרור שבידו ופתח אותה. לפניו נגלה חדר, מלא במוניטורים שגנב ומכשירי מעקב מגוונים. הוא התיישב בכסא ובדק את מצלמה מס' 2. לא נראה שום דבר חריג. הוא עבר על שאר המוניטורים. לפתע, חשב שראה תזוזה במצלמה מס' 9 אך היה זה פרי דמיונו.
הוא נאנח, וכאחוז דיבוק רץ בחזרה במעלה המדרגות אל חדרו. כשהגיע מיד החל להצטייד למה שחשש כי עתיד לקרות. כשסיים ירד שוב לחדר המעקב ובדק את המוניטורים. לא נראה כי דבר חריג קורה. הוא בחר בקפידה מפתח מצרור המפתחות שתמיד נשא אתו והכניסו מעל אחד הכפתורים שבחר, הוא סובב אותו ולחץ על הכפתור. מיד, החדר התמלא אור אדום ואז נשמע הקול המיוחל, כעין אוושה ושער נסגר. עתה הוא ידע, אין דבר שיוכל להשיגו.
באותו זמן צלצל הטלפון במשרדו של קארל."מה המצב בשטח?" ירה לעבר הטלפון, "אנו פרוסים ומחכים לפקודה" ענה לו הקול המוכר של וינס. "אני בדרך" אמר קארל, "אל תעשו דבר עד שאגיע מובן?" "כן המפקד" ענה לו וינס. קארל טרק את הטלפון ופלט קללה. הוא קם, לקח את אקדחו מהשולחן ויצא לעבר מכוניתו. כחמש דקות אחר כך נשמעה חריקת בלמים והוא נכנס שוב אל משרדו ומצא את הפלאפון ששכח כשיצא בחיפזון. כעת הוא נסע אף במהירות גדולה יותר מודע לזה שהוא נוסע כחמישים קמ"ש יותר מהמותר. כעבור רבע שעה הגיע למקום וכשהגיע עדכן אותו וינס על המצב. "אנו חייבים לתפוס אותו. חי! מובן?" ירה לעבר הסוכנים. הם הנהנו והוא חייך, שבע רצון. "אני אישית נכנס אתכם ואפקד עליכם" אמר לוינס. הוא נזכר במפגש האחרון שלו עם טום וידע שזה יהיה מבצע קשה. "אין דרך חזרה חייבים לבצע את המשימה בכל מחיר", אמר להם. אך, הוא לא ידע מה טום תכנן להם...
_____________________________________
|
ראשי
צ'אט
מצב כלאיים
