|
29-04-2007, 23:23
|
|
|
חבר מתאריך: 07.10.02
הודעות: 6,484
|
|
בנוסף וזה קושיה גדולה על דברי ר' אמנון ועל סברתו
שהקללות נאמרו על כך שעם ישראל לא מקיים את התורה בחו"ל (שהרי אי אפשר לקימה בחו"ל).
שים לב - באיזה הקשר נאמרות הקללות?
כאשר עם ישראל נמצא על אדמתו!!!!
לא כאשר הוא בחו"ל - לכן זה מבטל את סברתו שהשואה באה על שעזבו את המצוות מכל וכל
הדגשתי לך את המקומות המתאימים:
ציטוט:
דברים פרק כח
א והיה, אם-שמוע תשמע בקול יהוה אלוהיך, לשמור לעשות את-כל-מצוותיו, אשר אנוכי מצווך היום--ונתנך יהוה אלוהיך, עליון, על, כל-גויי הארץ. ב ובאו עליך כל-הברכות האלה, והשיגוך: כי תשמע, בקול יהוה אלוהיך. ג ברוך אתה, בעיר; וברוך אתה, בשדה. ד ברוך פרי-בטנך ופרי אדמתך, ופרי בהמתך--שגר אלפיך, ועשתרות צאנך. ה ברוך טנאך, ומשארתך. ו ברוך אתה, בבואך; וברוך אתה, בצאתך. ז ייתן יהוה את-אויביך הקמים עליך, ניגפים לפניך: בדרך אחד ייצאו אליך, ובשבעה דרכים ינוסו לפניך. ח יצו יהוה איתך, את-הברכה, באסמיך, ובכול משלח ידך; ובירכך--בארץ, אשר-יהוה אלוהיך נותן לך. ט יקימך יהוה לו לעם קדוש, כאשר נשבע-לך: כי תשמור, את-מצוות יהוה אלוהיך, והלכת, בדרכיו. י וראו כל-עמי הארץ, כי שם יהוה נקרא עליך; ויראו, ממך. יא והותירך יהוה לטובה, בפרי בטנך ובפרי בהמתך ובפרי אדמתך--על, האדמה, אשר נשבע יהוה לאבותיך, לתת לך. יב יפתח יהוה לך את-אוצרו הטוב את-השמיים, לתת מטר-ארצך בעיתו, ולברך, את כל-מעשה ידך; והלווית גויים רבים, ואתה לא תלווה. יג ונתנך יהוה לראש, ולא לזנב, והיית רק למעלה, ולא תהיה למטה: כי-תשמע אל-מצוות יהוה אלוהיך, אשר אנוכי מצווך היום--לשמור ולעשות. יד ולא תסור, מכל-הדברים אשר אנוכי מצווה אתכם היום--ימין ושמאל: ללכת, אחרי אלוהים אחרים--לעובדם. {פ}
טו והיה, אם-לא תשמע בקול יהוה אלוהיך, לשמור לעשות את-כל-מצוותיו וחוקותיו, אשר אנוכי מצווך היום--ובאו עליך כל-הקללות האלה, והשיגוך. טז ארור אתה, בעיר; וארור אתה, בשדה. יז ארור טנאך, ומשארתך. יח ארור פרי-בטנך, ופרי אדמתך--שגר אלפיך, ועשתרות צאנך. יט ארור אתה, בבואך; וארור אתה, בצאתך. כ ישלח יהוה בך את-המארה את-המהומה, ואת-המגערת, בכל-משלח ידך, אשר תעשה--עד הישמדך ועד-אבודך מהר, מפני רוע מעלליך אשר עזבתני. כא ידבק יהוה בך, את-הדבר--עד, כלותו אותך, מעל האדמה, אשר-אתה בא-שמה לרשתה. כב יכך יהוה בשחפת ובקדחת ובדלקת, ובחרחור ובחרב, ובשידפון, וביירקון; ורדפוך, עד אובדך. כג והיו שמיך אשר על-ראשך, נחושת; והארץ אשר-תחתיך, ברזל. כד ייתן יהוה את-מטר ארצך, אבק ועפר: מן-השמיים יירד עליך, עד הישמדך. כה ייתנך יהוה ניגף, לפני אויבך--בדרך אחד תצא אליו, ובשבעה דרכים תנוס לפניו; והיית לזעווה, לכול ממלכות הארץ. כו והייתה נבלתך למאכל, לכל-עוף השמיים ולבהמת הארץ; ואין, מחריד. כז יכך יהוה בשחין מצריים, ובטחורים, ובגרב, ובחרס--אשר לא-תוכל, להירפא. כח יכך יהוה, בשיגעון ובעיוורון; ובתמהון, לבב. כט והיית ממשש בצוהריים, כאשר ימשש העיוור באפילה, ולא תצליח, את-דרכיך; והיית אך עשוק וגזול, כל-הימים--ואין מושיע. ל אישה תארש, ואיש אחר ישכבנה--בית תבנה, ולא-תשב בו; כרם תיטע, ולא תחללנו. לא שורך טבוח לעיניך, ולא תאכל ממנו--חמורך גזול מלפניך, ולא ישוב לך; צאנך נתונות לאויביך, ואין לך מושיע. לב בניך ובנותיך נתונים לעם אחר, ועיניך רואות, וכלות אליהם, כל-היום; ואין לאל, ידך. לג פרי אדמתך וכל-יגיעך, יאכל עם אשר לא-ידעת; והיית, רק עשוק ורצוץ--כל-הימים. לד והיית, משוגע, ממראה עיניך, אשר תראה. לה יכך יהוה בשחין רע, על-הברכיים ועל-השוקיים, אשר לא-תוכל, להירפא--מכף רגלך, ועד קודקודך. לו יולך יהוה אותך, ואת-מלכך אשר תקים עליך, אל-גוי, אשר לא-ידעת אתה ואבותיך;
|
אני חושב שאין צורך להוסיף.
_____________________________________
|
|