10-04-2007, 21:04
|
|
|
|
חבר מתאריך: 31.01.07
הודעות: 1,048
|
|
|
עזמי בישארה-מישהו מוכן להעריך את עומק הפגיעה שנגרם ממנו?
יש שמועות שהוא הוזהר על ידי גורם מודיעין רוסי שישראל עלתה על פעולות הריגול שלו ושהחסינות שלו לא תקנה לו הגנה ושמוטב שיימלט.
אם כך - זו פאשלה איומה של שירותי הבטחון שנתנו גם לבני משפחתו להתחמק. היה אפשר להשתמש בהם כקלף מיקוח ואולי עוד לא מאוחר. צריך להביא את החלאה אם אפשרי כמו שהביאו את וענונו ו/או טננבאום. ירצה או לא. להביאו למשפט.
לי אישית זה היה ברור שהנ"ל עוסק בריגול מסוג כזה או אחר (כמו אגב גם טיבי אחרים) מיום שהוא נסע ללבנון ודיבר בהכנעה בפני נאסראללה וקבל בפומבי על ההכרח להמשיך את ה"מוק'וואמה" - מילה זו היא שפת קוד ל"התנגדות" - משמע פעולות הטרור והלחימה נגד צה"ל. וכידוע - החיזבאללה מכנה כל פעולה שלו "התנגדות" - גם אם זו פעולת טרור לכל דבר כגון ירי על אזרחים.
מי שלא עצר את בישארה אז- שלא יתפלא שהנ"ל הרגיש בטחון להמשיך בפעולות הריגול והתחרנות שלו עד שהגדיש כנראה את הסאה.
הרשו לי לשתף אתכם בכמה הירהורים שעלו בי בימים האחרונים, ומביוחד לאור הפרשה המתפתחת של בישארה וחבר מרעיו.
רבותי, צר לי, אבל השב"כ חסר אונים מול החכ"ים הערבים. ואיתו המדינה. וזה מצב מסוכן מאד. יש פה חולשה שהם מנצלים היטב.
"החוק" עאלק כובל את השב"כ, ובהעדר ארגוני ימין קיצוני אלימים באמת ומסוכנים במידה כמו "כך" ואחרים - אין מי שירסן וירתיע אנשים כמו בישארה, זחלאקה, בראכה, טיבי וכו'.
התוצאה: הם משתוללים ועושים נזקים עצומים. אל תשלו את עצמכם שככה זה בדמוקרטיה...זה ממש לא. לא בימי מלחמה. בארה"ב אם סנטור היה עושה עשירית ממה שעשה בישארה - הוא היה גומר כמו פולארד, הזוג רוזנברג ובוגדים אחרים.
לא קשה לנחש כי החכ"ים הללו לעיתים קרובות עוסקים בריגול אסטרטגי.
כך למשל הם יכולים לספק לאויב מודיעין כוונות משובח, מודיעין מורל האויב, עושים ל"פ, עושים הערכת מטרות, עושים בקרת נזקים אחרי פעולות שלהם ושלנו, מסמנים מטרות, ומה לא. והכל ברשות ובסמכות. אף שירות מודיעין ערבי לא היה מגיע להיכרות אינטימית כל כך עם החברה הישראלית, על חולשותיה, כמו זו שמספקים לו בחינם חברי הכנסת הערבים. יש להם אג'נדה אחרת לחלוטין משלנו. זוהי המוק'וואמה שלהם - לנצל את כוחו של היריב נגדו עצמו -
דהיינו להפעיל ביעילות רבה את הדמוקרטיה ובתי המשפט ובג"צ נגד ישראל.
את הכסף הם מקבלים מתרומות, האיחוד האירופי, ארצות ערב המפרציות העשירות וכו'.
רק לסבר אוזן:
האם אתם סבורים שזה רק מקרה ממוזל שמתאבדים ומכוניות תופת לא הגיעו לישובים מבוססים כמו רמת השרון, רעננה, צפון ת"א? (ח"ו - נקווה שלא תגעה אף פעם!)
לדעתי - לא. והיה מי שייעץ להם לא לעשות זאת. זה לא שהם לא מסוגלים - הם פשוט קיבלו עצה טובה ממישהו שמכיר אותנו היטב: אם ייפגע קניון ברמת אביב ג' או השרון, וילדיהם ונשותיהם של מיטב האליטה הכלכלית-חברתית-תרבותית-צבאית של ישראל ייפגעו ויירצחו בהמוניהם כמו שנרצחו תושבי ירושלים וחדרה ונתניה ודרום ת"א - התגובה הישראלית היתה חריפה לאין ערוך. ואת "חומת מגן" היינו רואים שנים לפני שהתרחש בפועל. ההסלמה היתה כעל כך קשה שאני לא אתפלא אם היינו מגיעים למשבר שהיה גורם לנאכבה 2 גירוש המוני של פלשתינאים ומלחמה כוללת אחרי פעולת טרור שהיתה גורמת להרוגים רבים ברמת השרון למשל.
לדעתי, מי שייעץ להם להתמקד ברצח בישראלים עניים, תושבי פריפריה , נוסעי אוטובוסים וכו' היו אנשים דוגמת טיבי שלחש על אוזנו של ערפאת, בישארה ואחרים. כך הם יכלו ללחוץ ולהתיש את ישראל - בלי לשבור את הכלים לחלוטין.
אז מדוע בישארה כל כך מסוכן?
מי שחושב שמדינה מכריעים רק על ידי טנקים ומטוסים - טועה.
מדינה מוכרעת בראש ובראשונה על ידי ה- state of mind של מנהיגיה: תהיה חזקה ככל שתהיה.
ו
לדאבון הלב, באדיבות בתי המשפט והאתוס הדמוקרטי שלנו, הגענו למצב בו נער בדואי אחד בן 12 מטיל אימה על ישובים שלמים בנגב, ועושה ברכושם כבתוך שלו. (פורסם בידיעות אחרונות בשבוע שעבר. הישובים הם עומר ומיתר).
אף אחד לא מעז לפגוע בו. ואני מתכוון - להחטיף לו מכות כאלו שלא יעז להראות את פרצופו שוב באיזור.
למה לא?
כי תושבי הישובים היהודים מורתעים. מפחדים.
הם יכולים להיות ענקים גברתנים מזוינים עד השיניים - אבל נער אחד קטון אנלפבית ומזונל מטיל עליהם אימה. וזאת עובדה.
שימו לב שמתקיים בנו הפסוק שאחד ירדוף אלף, ועשרה יניסו רבבה!
וזה בראש ובראשונה תוצאה של התשה מנטלית. של אובדן האחריות ההדדית. כאשר העדר מתפזר וכל אחד דואג לעצמו - מלאכתו של הטורף נעשית קלה ונעימה. הוא רק צריך לבחור לו את הטרף -מובטח לו שהעדר לא יארגן התנגדות ולא ידרוס אותו.
זוהי תוצאה של מצב מנטלי. state of mind כפי שאמרתי.
הנער הבדואי לא תכנן את זה. הוא ממש לא סופרמן. הוא חתיכת חרא קטן. אבל הוא פעל פעם אחת, וראה שאף אחד לא עושה לו כלום. שום עונש. שום כלום. פעל שוב- נאדה. ואז התחיל לצבור בטחון עד לרמה שהמשטרה מודה שהיא מפחדת ממנו. שהמשטרה כולה לא מסוגלת לעשות לו כלום.
למה? כי המשטרה מפחדת מבתי המשפט...שמפחדים מבג"צ...שמפחד מחברי הכנסת הערבים.
הנער הבדואי יודע היטב למה זה קורה: לא ממנו היהודים מפחדים, כי אם ממשה שעלול לקרות להם אם יפגעו בו מידי קרוביו הבדואים. דהיינו -יש פה מצב של הרתעה מראש, פחד ואימה. המשמעות היא שהובסנו. אם איננו מסוגלים לשמור על רכושנו מפני נער בדואי בודד - הובסנו.
כעת, ממה נפשכם? אם נער בדואי עלוב אחד מצליח להפחיד 2 ישובים מבוססים - מה יגידו ומה יעשו חברי כנסת ערבים מתוחכמים, המגובים על ידי הציבור שלהם ומדינות וארגונים זרים? ממה הם יפחדו? מה ירתיע אותם?
במלחמה האחרונה ראינו כיצד הפחד מהערבים הוא כ"כ גדול ומשתק - שאוגדות שלמות של רבבות לוחמים עם מיטב הציוד כשלו במאבק מזוין מול כמה מאות לוחמים שהיו מפוזרים על פני שטח רחב.
מה הפחיד אותנו כל כך? מדוע לא הוכנסו הכוחות וקיבלו פקודה חד משמעית להשמיד את האויב?
האם הפחיד אותנו לאבד לוחמים? לא! עובדה שאיבדנו לוחמים ולא ברחנו. הצבא הקדיש יותר אנרגיה לחילוץ נפגעים מאשר לתקיפת האויב והשמדתו.
מדוע נתנו משקל כך כך גדול לכוחות של האויב, הרבה הרבה מעבר לכוחו האמיתי?
האם שכחנו כיצד מתנהלת מלחמה אמיתית? לדעתי כן.
במלחמה אמיתית הצד שנשבר ראשון - מפסיד ומנסה להציל את נכסיו.
במלחמת ששת הימים, מכת הפתיחה האווירית האדירה הכריעה את המערכה בכך שהכניסה את האויב למצב תודעתי בלתי אפשרי. חשוף. מבוהל. הלום. מפוחד. מוכה. כל היתר היה קרב רדיפה בחולות סיני.
ואת זה רבותי, שכחנו. את היכולת להלום באויב במקומות שהוא לא מצפה - ולחסל את עיקר כוחו.
לדעתי, שוב שיחק פה ה- state of mind התבוסתני שלנו תפקיד משמעותי: לא האמנו בעצמנו. לא האמנו ביכולתו של הצבא להתמודד ולנצח. ולכן - שלחנו אותו מראש רק למקומות "בטוחים" ומאובטחים כאלו שהוא לא צפוי להיתקל בהם בהתנגדות - ומשבאה ההתנגדות - ההלם המנטלי היה גדול כל כך שהכוחות פשוט לא תפקדו כמו צבא לוחם, ועיקר האנרגיות שלהם הוקדש לחילוץ פצועים וגופות במקום להשמדת האויב. וזאת למרות שעמדו לרשותם אמצעי אש בעוצמה אדירה.
המפתח לדעתי מצוי פה: עם ישראל לא מתאים לספוג מלחמת התשה.
יהודים מתאימים לתקוף, להפתיע, להילחם מלחמה עזה בעוצמה גדולה ובזמן קצר.
וערבים מתאימים לתקיפה מן המארב. לזינוב בחלשים.
אם תהיה מלחמה מול סוריה ו/או חיזבאללה, ישראל צריכה לתקוף ראשונה. בעוצמה גדולה. בנקודות התורפה של האויב. מכת הפתיחה חייבת להיות מהממת, מוציאה משיווי משקל. היא תתבצע באמצעות כוח אווירי מובחר וכוחות מיוחדים.
למשל - תקיפה סימולטנית של בסיסי טילים שדות תעופה מתקני תקשורת ושליטה וכו'. או חיסול ממוקד של מנהיגים כמו אסד ונאסראללה ביעף הפתיחה.
עיקר הכוח יופעל מיד לאחר מכת הפתיחה ומשימתו העיקרית תהיה לנצל את האנדרלמוסיה אחרי מכת הפתיחה ולהלום באויב על מנת להשמידו. ופה מדובר על מלחמה טוטלית שנועדה להשמיד את האויב. פשוטו כמשמעו. לא "צריבת תודעה" ולא בטיח - השמדה פיזית של האויב בכל מקום בו ניתן להשיגו.
משם יש לעבור להשמדת עיקר הכוח של האויב על ידי תקיפתו במספר רב של נקודות, והוצאתו משיווי משקל.
בשום פנים ואופן אין להתדרדר ללוחמת התשה. בזו נובס לבטח. |
ראשי
צ'אט
מצב כלאיים
