לוגו אתר Fresh          
 
 
  אפשרות תפריט  ראשי     אפשרות תפריט  צ'אט     אפשרות תפריט  מבזקים     אפשרות תפריט  צור קשר     חץ שמאלה ●●● ברוכים הבאים אל פורום צבא וביטחון ●●● לפני הכתיבה בפורום חובה לקרוא את דבר המנהל ●●● עקבו אחרינו! ●●● חץ ימינה  

לך אחורה   לובי הפורומים > חיילים, צבא וביטחון > צבא ובטחון
שמור לעצמך קישור לדף זה באתרי שמירת קישורים חברתיים
תגובה
 
כלי אשכול חפש באשכול זה



  #1  
ישן 13-04-2007, 16:27
צלמית המשתמש של סירפד
  סירפד מנהל סירפד אינו מחובר  
מנהל פורום צבא ובטחון
 
חבר מתאריך: 04.05.02
הודעות: 22,788
מידע חמש שנים למבצע "חומת מגן"

רקע
לפני חמש שנים - ב־29 במרץ 2002 - החל מבצע "חומת מגן", שנועד לתת מענה מוחץ והחלטי לאחד מגלי הטרור הקשים ביותר שידעה ישראל מאז ומעולם. גל זה החל עם תחילת אינתיפאדת אל-אקצה ב-29.9.2000, והגיע לשיאו בחודש מרץ 2002 שזכה לכינוי "מרץ האיום" עקב מותם של 81 אזרחים וחיילים ופציעתם של מאות ב-17 פיגועי התאבדות כמעט רצופים. שיאו של גל הפיגועים היה טבח ליל הסדר - פיגוע התאבדות במלון פארק בנתניה בעיצומו של ליל הסדר (ב־27 במרץ 2002), בו נהרגו 34 אזרחים. במוצאי החג הוחלט בישיבת ממשלה מיוחדת לצאת לבצע גורף לביעור הטרור ממרכזי הערים הפלסטיניות ביהודה ושומרון - ההחלטה זכתה לרוב כמעט מוחלט של חברי הכנסת, ולתמיכה ציבורית מוחלטת. אחוז ההתייצבות בגיוס המילואים היה גבוה ביותר, ותאם לתחושה הציבורית ש"זהו זה, עכשיו זה כבר מלחמה על הבית".

תמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילה
אזהרה: תמונות קשות ביותר! הצפיה באחריות הגולש בלבד
זירת הפיגוע בחדר האוכל של המלון, 1
זירת הפיגוע בחדר האוכל של המלון, 2
זירת הפיגוע בחדר האוכל של המלון, 3
מקור: מערך החבלה, משטרת ישראל

הכניסה למרכזי הערים
המבצע הקיף את כל מרכזי הערים הפלסטיניות ומחנות הפליטים המרכזיים, והיו מעורבים בו כל חטיבות החי"ר (למעט גבעתי שישבה ברצועת עזה), וחט' המילואים 5, 408 וחטיבת ירושלים. עוד היו מעורבים שייטת 13 ויחידות מיוחדות נוספות, כוחות הנדסה, וכוחות שריון. המבצע החל ה־29 במרץ בכניסה מסיבית לרמאללה, כאשר סיירת גולני ויחידות מיוחדות אחרות פרצו למוקטעה - מרכז השלטון הפלסטיני ומעוזו של ערפאת - ובודדו אותו בלשכתו יחד עם מספר גדול של מבוקשים. לקראת סיום הלחימה ברמאללה נתפס מרואן ברגותי, מפקד התנזים, והובא למשפט במועד מאוחר יותר.

תמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילה
הפריצה למוקטעה. מקור: isayeret

בעיירה ביתוניא הסמוכה הטילו כוחות חט' הנח"ל מצור על מפקדת המודיעין המסכל בגדה בראשות ג'בריל רג'וב. רג'וב החליט להיכנע כדי להימנע מטבח באנשיו, והחלטתו עלתה לו בהדחה מבישה כמה שבועות מאוחר יותר.

תמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילה
נגמ"ש פומה מול מפקדת ממ"ס המופגזת. מקור: לא ידוע

את שכם כבשה חט' הצנחנים - הקסבה של שכם נחשבה לשטח עוין ומסוכן ביותר, והתנועה בה נעשתה דרך הקירות, על ידי פיצוצם או שבירתם. קצין הנדסה (אסף אסולין) נהרג מאש ידידותית בשכם, לאחר שזוהה בטעות על ידי קלע כחמוש פלסטיני. מעל 70 מחבלים נהרגו בקרבות.

תמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילה
בקסבה של שכם. מקור: אתר הצנחנים

לג'נין נכנס צה"ל ב־2 באפריל, בכוחות מעורבים של סדיר ומילואים. הלחימה היתה קשה במיוחד עקב הרחובות הצרים וריבוי מטעני החבלה שנטמנו באלפים. המחבלים הרבים ששרצו בשטח גרמו לא מעט אבידות. ביום הלחימה הקשה ביותר - 9 באפריל - נהרגו 13 לוחמי מילואים בשכונת חוואשין שבלב מחנה הפליטים, במתחם שזכה לכינוי "האמבטיה". לאחר האירוע הקשה גבר השימוש בדחפורי D9 ממוגנים שהחריבו את מרכז השכונה. לאחר הפעולה נעשה נסיון פלסטיני להפיץ את האגדה על טבח שלכאורה בוצע באזרחים חפים מפשע - וח"ק רשמית של האו"ם וכן חקירות של הארגונים העצמאיים אמנסטי וHuman Rights Watch הפריכו את האגדה על מאות הרוגים והעמידו אותם על 56 (כאשר רק חציים אזרחים חפים מפשע).

תמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילה
דחפורי D9 במהלך הפעילות. מקור: האתר Israeli Weapons

בבית לחם התבצרה קבוצת מבוקשים בכנסיית המולד, שהוקפה תחת מצור ע"י יחידות סדיר ומילואים מובחרות וכן כוחות שריון. במהלך המצור נעשה שימוש חדשני בכלוב ממוגן-ירי לצלפים שנישא ע"י מנוף, שהוחלף ברובה צלפים נשלט-מרחוק ע"ג מנוף אחר. המצור הסתיים בהסכם כניעה של המבוקשים לאחר משא ומתן ארוך עם צוות המו"מ המטכל"י.

תמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילה
תצ"א של חלק ממתחם הכנסיה. מקור: מז"י

לחברון לא נכנסו כוחות צה"ל, למרות היותה נקודת יציאה לפיגועי התאבדות. רק לאחר יותר משנה נכנסו כוחות צה"ל בצורה מאסיבית לעיר, וגרמו נזק רב לתשתיות הטרור בחברון.

רצועת עזה נראתה כיעד הגדול הבא בחלקו המאוחר של המבצע, וכוחות רבים גויסו והתכוננו לכבוש את הרצועה במבצע-המשך שכונה "מגן הבית". בסופו של דבר בוטל מבצע-ההמשך בעזה, בעיקר עקב הוכחות רבות שעזה לא היתה מקור משמעותי לפיגועים בתוך שטחי ישראל.

תוצאות המבצע
במבצע נכבשו רוב הערים הפלסטיניות הראשיות ביו"ש, ותשתית הטרור בהן הושמדה או לפחות צומצמה בצורה משמעותית. הירי על שכונת גילה בירושלים פסק, לאחר "ניקוי" בית ג'אלה. מספר פיגועי ההתאבדות ירד בצורה משמעותית (60%). מספר גדול של מבוקשים, מחבלים, ותומכי תשתיות הטרור נתפס. נתפסו כמויות גדולות של של נק"ל וחומרי נפץ תקניים ומאולתרים, וכן כמויות אדירות של מסמכים שהוכיחו קבל עם ועולם את מעורבותה של הרשות הפלסטינית בעידו ומימון הטרור.
הרשות הפלסטינית קרסה מבחינה מעשית, לאחר שכל גופיה הבטחוניים התפוררו והמבנה השלטוני על כל גופיו כמעט פסק מלתפקד.
ההשלכות המדיניות של המבצע היו מרחיקות לכת בטווח הארוך - התוצרים המודיעיניים שהופקו מהמבצע הוכיחו לאמריקאים שערפאת עצמו והרשות כמערכת אינם שותפים אמינים ורציניים לתהליך השלום. עראפת נותר נצור במוקטעה חודשים ארוכים, כאשר יחידות מובחרות של צה"ל מוכנות בטווח מטרים בודדים לפרוץ אל לשכתו ולעצור אותו ואת המבוקשים הרבים שקיבלו מקלט בתוכה. גם לאחר הסרת המצור הפיזי, נותר ערפאת מבודד מבחינה מדינית ופוליטית בינ"ל עד יום מותו.

ואי אפשר בלי זוית אישית...
את המושג "צבא הנקמה לישראל" שמעתי מא', סגן מפקד פלס"ר גולני בתקופת המבצע. המושג הזה תואם מאוד את הלך הרוח באותם ימים קשים, שהמוראל הכללי היה שפוף ואף אחד לא ראה אור בקצה המנהרה. טירוף הפיגועים נמשך עוד ועוד, ומה שהיה בעבר אירוע חריג הפך לבליל מסוייט של כותרות ענק זועקות מעל דפי העיתונים. יום רדף יום ופיגוע רדף פיגוע - פעם בתל אביב ופעם בנתניה, יום אחד זה היה בירושלים ויום אחרי זה בעפולה. ההרגשה הכללית היתה חרא, והשיא היה בפיגוע בליל הסדר במלון פארק. עכשיו כולם כבר טיפסו על הקירות ורצו רק לתת להם בראש ולפרק להם את הצורה, להביא אותה בנקמה סופית ומוחלטת שלא תשאיר אבן על אבן ותראה לבני****ת שאיתנו לא מתעסקים. רוצים מלחמה? סבבה, קבלו!
אחוז המתגייסים למילואים היה חריג בכל קנה מידה, ועמד על 115%(!). חיילי מילואים רבים, מהדרגות הכי נמוכות ועד קצינים בכירים, התייצבו בהתנדבות בלי צו כשכל בקשתם היתה לתת יד ולעזור כמיטב יכולתם. כאן לא היה מדובר רק בעניין של נקמה, אלא רצון אמיתי של כל אחד לעזור - מי מנסיונו המבצעי ומי מרצונו הפשוט לתרום. גם חיילים שהיו עריקים במשך זמן רב הגיעו הפעם, אולי כדי לפרוע חשבון ולהראות שבשעת צרה המשחקים נשארים בבית. כשהחל המבצע שהיתי בארה"ב, והיה לי ברור: אם הצו מגיע, אני עולה על המטוס הראשון לארץ.
תג המחיר שמוצמד לכל מלחמה באשר היא הוא האובדן. בי אישית זה פגע באותו יום ארור ומרושע בו החבר'ה של חט' 5 נכנסו אל הגהינום שכונה "האמבטיה". השמועות החלו לטפטף בתחילת יום הלימודים, ותוך זמן קצר חתכתי הביתה כי לא יכולתי לשבת בהרצאה ולהקשיב בזמן שחברים שלי - כולל חבר מהלימודים שגוייס - נמצאים שם ואולי הם כבר לא. כמו כולם אכלתי סרטים כי דו"צ המטומטמים לא שחררו אף טיפת אינפורמציה, וכמו כולם גם אני נדבקתי לטלויזיה בשעה 20:00. השמות שזרמו מהמסך לא נגמרו, ולרגע היתה לי הרגשה שכמו תמיד זה ייגמר בטוב. השם האחרון שעלה חבט בי כמו פטיש 5 בפרצוף, טלפון מהיר לחבר משותף נתן לזה חותמת אישור. מאז הסדיר לא איבדתי אף אחד - כשהשתחררתי נשמתי לרווחה, ושנה וחצי אחרי השחרור גם כל מי שהכרתי והיה לי אכפת ממנו השתחרר. הפעם נתפסתי - רגשית - עם המכנסיים למטה, והערב רווי הבכי והכאב עדיין צרוב בזיכרון. האמת לא הכרתי את אייל מספיק כדי לקרוא לו "חבר טוב", אבל הרגשתי שתוך זמן לא ארוך זה כן יקרה.

צבא הנקמה לישראל לא הפסיק את הטרור כי טרור הוא לא כפתור שאפשר לכבות. אבל הוא כן נתן לנו באותם ימים תחושה שלפחות בשעת צרה, כולנו אחים ושאותנו לא ינצחו.

מקורות
מאמר ויקיפדיה
ג'נין בירת המתאבדים (אתר המרכז למורשת המודיעין)
ג'נין יומן מלחמה - יומן של חייל מילואים
פעילות חה"ן במבצע
פעילות חט' הצנחנים במבצע
פעילות חט' הנח"ל במבצע
_____________________________________
תמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילה
גם כשלא היה הרבה, היה לנו הכל

תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #4  
ישן 13-04-2007, 16:46
צלמית המשתמש של יוסיפון
  יוסיפון מנהל יוסיפון אינו מחובר  
מנהל פורומי צבא ובטחון, מילואים והלוחות
 
חבר מתאריך: 07.04.02
הודעות: 23,839
Facebook profile Follow me...
כתבה המבצע הוריד את הטרור למינימום
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי סירפד שמתחילה ב "חמש שנים למבצע "חומת מגן""

המבצע הוריד את הטרור למינימום
מבצע ´חומת מגן´, שנולד בעקבות הפיגוע הרצחני במלון ´פארק´, שינה את חוקי המשחק במלחמה נגד הטרור* מאז חודרים לוחמי צה"ל לשטח האויב בחיפוש אחר מבוקשים, ושוב לא נדרשים לקבל אישור מהדרג המדיני לפני כל פעולה. המחבלים בכלא רואים באירוע הצלחה שלהם.
יועז הנדל מקור ראשון
6/4/2007
חמש שנים עברו מאז הפיגוע הרצחני במלון 'פארק' בנתניה. בערב ליל הסדר תשס"ב, סוף מארס 2002, חדר מחבל מתאבד לחדר האוכל של המלון והתפוצץ בלב ארוחת החג. הפיגוע הקטלני, שגבה את חייהם של שלושים חוגגים ופצע עשרות אחרים, זעזע את אמות הספים של הציבור הישראלי, והביא לשינוי בתפיסת הלוחמה נגד הטרור הפלשתיני.
הפיגוע במלון היווה את שיאו של 'מארס האיום', החודש הקטלני ביותר מאז החלה אינתיפאדת אל-אקצה בשנת 2000. מעל שמונים הרוגים הביאו ציבור זועם, מימין ומשמאל, להציב מול הממשלה דרישה לפעולה שתחלץ את ישראל מחוסר האונים הקיצוני שבו היתה נתונה. התוכניות הצבאיות ששכבו במגירה הוצאו במהירות, והאישורים הדרושים ניתנו מיידית. מודע לביקורת שהוא עומד לספוג מבית ומחוץ, ולמרות תדמיתו מחרחרת-המלחמות מאז מלחמת של"ג והעלייה השנויה במחלוקת להר הבית, לא היסס ראש הממשלה אריאל שרון, וחתר לביצוע שלם של המבצע המתוכנן. במהלך המבצע כולו לא היו נקודות עצירה, עד שהיעדים נכבשו.
במבט לאחור, מבצע 'חומת מגן' נראה כאחת ההחלטות הנבונות ביותר שעשתה מדינת ישראל בעת האחרונה. מספיק להביט בנתונים שמפרסם השב"כ מדי שנה כדי להבחין בשיפור המתמיד בהיקף סיכול הפיגועים מאז המבצע. שנת 2006, כפי שפורסם ב'מקור ראשון', היתה השנה המוצלחת ביותר במניעת פיגועים, למרות שעל פי נתוני מערכת הביטחון המוטיבציה לפגע הלכה וגברה גם במהלך השנה הזו.

כניסה ללא אישור
יורם שוויצר מהמכון למחקרי ביטחון לאומיים רואה במבצע חומת מגן את קו פרשת המים הישראלי; אירוע שבאמצעותו למדה ישראל לנטרל את עוקץ טרור המתאבדים, או לפחות להביאו לרמה סבירה. "מדובר היה אז בצונאמי של מתאבדים", מזכיר שוויצר. "מבחינת הציבור הישראלי, הפיגוע במלון פארק השתווה בעוצמתו לאירועי 11 בספטמבר בארה"ב. במלחמה נגד טרור ההיענות לרחשי לב הציבור חשובה מאוד. מההיבט הזה, לא היתה לממשלה ברירה אחרת".

שוויצר עוסק במשך שנים רבות בחקר הטרור הפלשתיני. במהלך עבודתו הוא ראיין בכלא הישראלי חמישה ממתכנני הפיגוע במלון פארק, בניסיון להבין את מניעיהם. "מבחינתם ישראל אשמה בכל התהליך", הוא מסביר. "הטרור בעיניהם הוא נשקו של החלש מול מטוס הקרב החדיש. ישראל מכה בהם ללא רחם, וזו הדרך שלהם להשיב לה".
מבצע חומת מגן היווה גם בעיני הפלשתינים נקודת מפנה. מתכנני הפיגוע במלון פארק, מספר שוויצר, רואים בפיגוע הרצחני סיפור הצלחה, למרות המחיר הכבד שגבתה מהם התגובה הישראלית - ההרס בג'נין, השינוי בגישתו של צה"ל כלפי החדירה לשטחי A, והנזק לתשתיות הטרור. הפלשתינים רואים בהרג ההמוני שביצעו את הגורם האמיתי שמאחורי נסיגת צה"ל מעזה ועליית החמאס לשלטון. אבל יש בחמאס ובפת"ח גם מי שמבינים שזה היה הקש ששבר את גב הגמל הישראלי, והביא בסופו של דבר לקריסה טוטאלית של הרשות ומוסדותיה.
הצלחת מבצע חומת מגן לא התמצתה בתפיסת המבוקשים ברמאללה ובבית-לחם, וגם לא בחיסולם של קרוב ל-130 מחבלים בג'נין ובשכם; ההישג החשוב ביותר מבחינת צה"ל היה דווקא כיבוש התודעה הישראלית, ההוכחה שאפשר לצמצם את יכולות הטרור בעזרת תגובות אגרסיביות יותר מבעבר. עד אז הצריכה כל כניסה לשטחי הרשות הפלשתינית את אישור הממשלה. למרות פיגועי התופת, הירי הבלתי פוסק על שכונת גילה ואובדן הביטחון הציבורי, הממשלה והציבור במדינת ישראל ראו בכניסה צבאית קרקעית לשטחי A מהלך קיצוני, שעשוי להטות נגדנו את דעת הקהל העולמית. לכאורה, כך נאמר אז בצורה גלויה, כל כניסה לשטח מהווה הפרה בוטה של ההסכמים שנחתמו בין מדינת ישראל לפלשתינים.
מההיבט הזה, מבצע חומת מגן שינה את כללי המשחק. הצבא הישראלי נכנס במלוא עוצמתו, כבש חמש מתוך שש הערים הגדולות ביו"ש, גרם להרס רב ברכוש ולפגיעה בתשתיות חיוניות - והנה, שד הביקורת העולמית לא היה נורא כל כך. אפילו ניסיונות התעמולה הפלשתיניים, הטענות לטבח במחנה הפליטים ג'נין והמחאות באירופה ובאו"ם, לא גרמו כל נזק ממשי למדינת ישראל.
מעודד מההצלחה ומהגיבוי שניתן לו על ידי החברה הישראלית, המשיך צה"ל גם לאחר המבצע להיכנס לשטחי הרשות כל אימת שראה בכך צורך; נכון להיום, למעט אזורים מסוימים ברצועת עזה, אין צורך באישורי הדרגים המדיניים לכניסות קרקעיות נקודתיות. המכשלות המדיניות שעצרו את הצבא מלפעול בתוך השטח, נעלמו כמעט כליל לאחר חומת מגן.

פרס נובל לשב"כ

מתכנני הפיגוע במלון פארק, מגלה שוויצר, לא כיוונו דווקא לליל הסדר. היה זה רצף של מקרים שהביא את המחבל למקום דווקא בסעודת החג. לשיטתו של שוויצר, טענתם של מתכנני הפיגוע שראיין כאילו הם שהצליחו לגרום לנסיגה ישראלית, אינה סבירה. "הנסיגה מעזה בוצעה דווקא כשרמת הטרור שם ירדה כמעט לחלוטין", הוא אומר. "מחבלים מתאבדים התקשו לצאת משם, למעט שני מקרים. הנסיגה מעזה, למרות טיעונים דומים בימין הישראלי, לא מסמלת את הכניעה לטרור, אלא החלטה מדינית שהתקבלה דווקא לאחר הצלחה כבירה בדיכוי הטרור".
ההישג העיקרי של חומת מגן בשטח הפלשתיני היה הפגיעה בתשתיות הטרור, אומר שוויצר. המבצע לא יצר הרתעה מוגברת בצד השני, ובטח שלא העלים את המוטיבציה לפגע. כל פיגוע שמצליח, גם אם הדבר קורה לעתים נדירות, מוכיח בעיני הטרוריסטים שהם עדיין רלוונטיים. "השב"כ, שמצליח למנוע את מרבית הפיגועים, ראוי בעיני לפרס נובל לשלום. למרות תדמיתו, בלי ההשתלטות שלו על ניסיונות הפיגוע, אי אפשר היה לקיים שום תהליך משא ומתן באזור". שוויצר עצמו, לדבריו, כבר התבגר והתפכח מרעיון הכרעת הטרור; כיום הוא משתייך לאסכולת החוקרים ואנשי הצבא שרואים במישור המדיני את הדרך היחידה לחיסול הטרור. לשיטתו, אי אפשר לחסל כליל ארגון טרור, מכיוון שהוא מצמיח בכל פעם ראש חדש. ישראל בעיניו הצליחה בצורה ניכרת מול הטרור, משום שמאז חומת מגן היא מונעת את מרבית הניסיונות לבצע פיגועים, ומצליחה לקיים כלכלה חזקה, תיירות ואורח חיים נורמלי.

מחכים לחומת מגן 2

הצלחת מבצע חומת מגן והמדיניות שבאה בעקבותיה הביאה גם להתפתחותה של גישה שונה, שלא רואה פתרון מעשי למציאות הפלשתינית במשא ומתן. גם מי שדוגל במו"מ עם הפלשתינים וגם מי שלא מאמין בו, מבינים שבמדינה דמוקרטית כמו ישראל, אי אפשר לחסל את הטרור כליל מבלי לפגוע בעקרונות המוסר של צה"ל.
הטרור הגיע לרמת מינימום בגלל הטקטיקה בשטח, לא בגלל אסטרטגיה גבוהה ומדיניות. בעידן שבו הצבא עדיין מנסה לרכוש מחדש את אמון הציבור, ראוי להזכיר שהיה זה צה"ל שפיתח בחומת מגן את שיטות הלוחמה המודרנית בשטח בנוי. אלה כוללות את השימוש בזמן אמת במודיעין אווירי ובתצפיות, ואת תורת המעבר מבית לבית - ההקפדה על הימנעות מכניסה בדלת הראשית למבנה שבו יש חשש להימצאות חמושים, השימוש בפטישים חוצבי קירות, והפעלת כלים הנדסיים כבדים, דחפורי ה-D9 (המכונים גם 'דובי' בעגה הצה"לית), כדי לגרום למבוקשים להיכנע.
כל האמצעים הללו זכו לביקורת במערב בשל ההרס הרב שהותירו אחריהם, ונכנסו אפילו לסרטו הבדיוני של מוחמד בכרי על הטבח בג'נין. אולם מרגע שהסתיים המבצע והאורות כבו, נלמדו השיטות ואף יושמו מאוחר יותר על ידי האמריקנים בעיראק.
בחודשים ובשנים לאחר המבצע נשמעו קולות רבים שקראו לביצוע 'חומת מגן 2'. תוכניות דומות הועלו גם לגבי עזה. לצה"ל יש היכולות לכבוש שטח קרקעי בתוך אזור מיושב ולשהות בו ממושכות. המחיר של מבצע כזה לא פשוט; בחומת מגן איבדה ישראל 23 חיילים בג'נין לבדה. אולם למרות המטענים הרבים שהכינו למקרה כזה, הפלשתינים לא ציפו שצה"ל אכן ייכנס עד ללב הערים ולמחנות הפליטים הצפופים.
רצועת עזה היא סיפור אחר. הגרעין שם קשה יותר, וכך גם המוכנות הטרוריסטית. מזה שנים מבריחים הארגונים הפלשתיניים ברצועה אמל"ח לשטחה, ומתכוננים לרגע שבו צה"ל ייכנס. עם זאת, ולמרות ההבטחות שמשמיעים מיטב מספרי הסיפורים בחמאס, קשה למקש אזורים מיושבים מבלי שאנשי השכונה יידעו זאת. ואם הם יודעים, יש סיכוי גדול שגם צה"ל והשב"כ ישמעו על כך.
התוכניות שבהן עוסקת התקשורת לאחרונה נוגעות למתן פתרון להברחת האמל"ח ולירי הקסאמים. כלל לא בטוח שהעיר עזה היא היעד המתבקש; מבצע חומת מגן 2, או כל שם אחר שיבחר המחשב הצה"לי, יתקשה להשמיד לחלוטין את תשתיות הטרור שפזורות בין אוכלוסייה המונה מעל מיליון בני אדם. מנגד, לתושבי שדרות, שחשופים מדי יום להתרעות 'צבע אדום' וחיים תחת איום מתמיד, המשך ההתעצמות הטרוריסטית ברצועה מחייב מהלך חוזר.
_____________________________________
אני כותב רק מה שאני יודע, או שאני חושב שאני יודע ואם אין לי מה להוסיף - אני שותק, מקשיב ולומד!
תמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילה
© יוסיפון - על כל האמור בהודעה זו חלים כל כללי זכויות היוצרים הקבועים בחוק. לשם קבלת הרשאה להעתקה או לשימוש במידע יש לפנות אלי לדוא"ל yossifoon@fresh.co.il

תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #11  
ישן 13-04-2007, 17:51
  g.l.s.h g.l.s.h אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 25.12.05
הודעות: 17,294
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי סירפד שמתחילה ב "חמש שנים למבצע "חומת מגן""

ציטוט:
במקור נכתב על ידי סירפד
את המושג "צבא הנקמה לישראל" שמעתי מא', סגן מפקד פלס"ר גולני בתקופת המבצע.




We are going to kill some fucking arabs""!!!





זה המשפט הראשון ששמעתי מהמ"מ שלי כשנכנסתי למכוניתו ב-7 בבוקר בנקודת מפגש שסיכמנו ב-2:00 אחר חצות, אחרי שקיבלתי את הצו-8 הטלפוני. במשך כל שאר השעה+ נסיעה לשדה תימן הוא כמעט ולא אמר דבר. יכול להיות שזה לא היה משפט חשוב לציטוט, אילולא היה מדובר על קיבוצניק "ערכי" שלפני, וגם אחרי, אותו מבצע (ושירתנו יחד בלחימה כבר באירועי המנהרה ב-96 שתפסו אותנו בקו שיגרתי ברצועה) היה מסוג אלה שתמיד זוכר להגיד בתדרוך ש"הרוב רק רוצים שקט ושלום ואל תשכחו את זה".

ועוד חוויה אישית שאני לא שוכח לעולם: כשעצרנו להצתיידות בצומת בית קמה (כבר דיברו בחדשות על הגל הראשון של המילואימניקים שסבל ממחסור במזון), אז החניון היה מלא במשפחות שירדו דרומה לטיול רגיל של חול המועד. נפגשנו שם עוד 4-5 חברה מהפלוגה ולא ממש דיברנו (כולם חוץ ממני (אחד שלא שואל שאלות במילואים) כבר ידעו שאנחנו מיועדים לכבוש את עזה עם גבעתי, ולא היה להם מצב רוח לדבר...). מסביב, בבורגר ראנץ, הסתובבו כל עמישראל, וחלק שאלו אותנו שאלות כמו "האם אתם מה... יעני... "רגילים" או שאתם מה...., אתם יודעים "צו 8"???". היה נראה לי שהם נחתו עלי מאיזה כוכב רחוק, אבל כשהמשכנו דרומה בעצם הייתי מרוצה: כנראה שאנחנו מדינה נורמאלית בסופו של דבר... זה היה אחרי ה-11 לספטמבר אז היה לי כבר מדד להעריך "נורמאליות".

כשהתקרבנו לשדה תימן כבר היו מחסומי משטרה צבאית ומשטרת ישראל. מובילי טנקים, טילטוליות, משאיות תחמושת, מזון, צוותי צילום של דו"צ ועיתונאים... פתאום יש לך הרגשה שזה אשכרה רציני כי איפה צה"ל משקיע בכזה מעגל?

השדה שבו, בסככות פח מתפוררות, התנהל החיול הזכיר לי את מלחמת ששת הימים (מהסיפורים...) - משהו כמו הסיפורים על גיוס חטיבת הצנחנים של מוטה. באותו יום כבר ייצרנו את הנגמ"חולים שלנו והספקנו ללמוד את מחלת ה"ימ"חולוגיה". נגד דרומי טמבל אחד, לא היה מוכן לפתוח מחסן שבו היו מחסניות (!!!) כי הפדיקה שלו הלכה הביתה עם הצרור ו"אתם יודעים מה זה לרתך "אוזן" חדשה???". היו איתי בפלוגה עוד שניים שהיו סדירים בכיפור. אני ושני החטיארים (שלמזלי היו מרוקאים כמו הנגד, אז הוא בחר לא להתעסק...) פרצנו את הדלת ואני חושב שאת כל העצבים שהיו לי על הערבים פרקתי על הדלת... גם אחרי שכבר הייתה פתוחה.

ארוחת ערב החג השני הייתה חגיגית מאוד - ממש אירוע מרגש. במוצאי החג רב החטיבה (איש ידוע מזק"א) והסמג"ד שלנו לשעבר (גרשון מחברון. בלונדיני משופם ונמוך למי שמכיר) קנו בכסף שהביאו מי יודע מאיפה מצרכים לארוחת שחיתות לשני גדודים... אותו גרשון אירגן אותנו למור"ק על קרבות עזה מ-1917 ועד 1967.... לא יצאנו שמחים.

בתום האימון, כשכבר החשיך (בצאלים כבר), יצאתי על הנגמ"ש האחרון, בנסיעה, לכביש הראשי. מהבסיס ועד לגשר נחל הבשור, חנו שיירות של מובילים, רק"מ, טנקים, רמפות, טילטוליות, מכוניות פרטיות, מערומי ציוד וכל מה שתחשבו, לצד הדרך. המכוונים העמיסו את הטנקים והיה רעש עצום בכל הסביבה ועננני חול. מכוניות אזרחיות ואוטובוסים של מטיילים שעברו שם, צופרים לנו, עוצרים, לןחצים ידיים מחבקים... כל אחד כמו שהוא יודע. חלק כמו אוהדי בית"ר, חלק כמו קהל של קונצרטים. רגע של התעצמות נפש ענקית. זה היה הרגע היחיד שבו באמת הרגשתי מין כובד משקל על הכתפיים מעבר למילוי משימה. הייתי אמור להגיע עם איזו משאית (של ציוד החמ"ל לדעתי) לכפר עזה: אני מכיר כל כביש וכל פניה אז תמיד מצוותים אותי למשימות כאלה. במשך כ-10 דקות נסענו באיטיות לאורך כל השדרה הזאת... מחזה מרהיב.

דווקא כל הקטעים האלה - כשבעצם היינו במקום מאוד שקט (כבר אז ידעתי שבן עירי, קצין שהכרתי קצת, נהרג בג'נין (לא באירוע ה-13, אלא לפני)), אלה היו המעניינים ביותר.
_____________________________________
.

תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #13  
ישן 13-04-2007, 17:57
  strong11 strong11 אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 26.11.04
הודעות: 2,109
תגובה
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי סירפד שמתחילה ב "חמש שנים למבצע "חומת מגן""

סקירה יפה מאוד. מספר הערות:
1. סד"כ המילואים שגוייס למבצע היה גדול בהרבה ממה שפורט כאן ובכלל זה שלש מפקדות אוגדות מילואים בהרכב חסר (בלי אגדי חת"ם). בצירוף אוגדת איו"ש ואוגדה 162 פיקד אלוף פיקוד המרכז דאז יצחק איתן על 5 אוגדות, דבר שלא ארע מאז מלחמת שלום הגליל.
2. למרות הצלחתו, המבצע לא עצר מיידית את גל הטרור שמקורו ביהודה ושומרון ולראיה הפיגועים הקשים מרובי הקורבנות המשיכו ביתר שאת גם במאי וביוני 2002 והביאו למבצע "דרך נחושה", שהיה שחזור מוקטן של "חומת מגן". אם זאת הונחה התשתית המודיעינית הנדרשת לעצירת הטרור, כמו כן נחצה מחסום תפישתי מבחינת הממשלה והציבור שאפשר לצה"ל לפעול מאותו רגע והלאה ביד חופשית וביתר נחישות ("תנו לצה"ל לכסח" החליף את "תנו לצה"ל לנצח").
3. המבוקשים שהתבצרו בכנסיית חג המולד לא "נכנעו" כפי שנכתב בסקירה אלא סוכם איתם כי יצאו לגלות בחו"ל (בדומה להסכם לנסיגת אש"ף מביירות באוגוסט 1982, אם כי ללא הנשק). המבוקשים התפזרו בין מספר מדינות ים-תיכוניות ורובם ככולם שבו מאז לשטחים, אחד או שניים אף נהרגו בפעילות חבלנית.
4. בחברון נערך מבצע מקביל - "רוח אחרת" שמו - בהיקף קטן בהרבה. מדוע לא נכלל אזור חברון ודרום הר חברון רווי החוליות בתכנית המקורית של מבצע "חומת מגן" אלא במסגרת נפרדת? לאלוף איתן פתרונים, כנ"ל לגבי יריחו, שגם בה לא נגעו.
5. מבצע "מגן הבית" - מבצע זה לא היה מתוכנן כהמשך ישיר או עקיף ל "חומת מגן" ולמעשה לא היה קשר אופרטיבי כלשהו ביניהם. ב. המבצע לא תוכנן לביצוע באפריל 2002 אלא במאי 2002, כאשר הקטליזטור היה הפיגוע הקטלני במועדון השפילדס קלאב ראשל"צ, בו נהרגו 15 אזרחים, וזאת למרות שהגוף שעמד מאחוריו הייתה חוליית סילואן ולא חמאס עזה. ג. לטובת המבצע גוייס סד"כ מילואים אוגדתי (לא אותם כוחות שנטלו חלק ב "מבצע מגן"). ד. הסיבה העיקרית לביטולו הייתה החשש בממשלה מהסתבכות דמים רבתית בעזה לפני חיסולה הסופי של תשתית הטרור ביהודה ושומרון, לצד רצונם של הרמטכ"ל מופז והאלוף איתן לפרוש מהצה"ל בשיא הקריירה שלהם, כאשר מבצע חומת מגן המוצלח מאחוריהם ולא במהלך הסתבכות דמים בעזה.
6. חוכמה בדיעבד אולי, אך אם היה יוצא לפועל מבצע "מגן הבית" במאי 2002 היו נחסכים מאתנו קורבנות רבים (ויתכן שאף תשתיות הקסאם) שייצרו תשתיות החמאס והג'יאהד העזתיות ויתכן אף שההתנתקות לא הייתה יוצאת לפועל כפי שיצאה. היום, פוסט-התנתקות, האיום העזתי הוא חמור שבעתיים וחבל שבחרנו שלא להתמודד איתו כבר לפני 5 שנים, שעוד היה קטן יחסית.

נערך לאחרונה ע"י strong11 בתאריך 13-04-2007 בשעה 18:05.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #21  
ישן 15-04-2007, 10:09
  קרנף16 קרנף16 אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 24.09.06
הודעות: 371
איזה גיוס מסיבי היה
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי סירפד שמתחילה ב "חמש שנים למבצע "חומת מגן""

אני זוכר את זה כאילו היה אתמול
ישבנו בליל הסדר המומים
אח"כ - ההקפצה המהירה, אספו אותי אשכרה מהבית (נתנו לי שעה לארגן ציוד)
הגענו לאוגדה בענטות - מה הלך שם, כמו לראות סרט דוקומנטרי על ויאטנם.
כל קצין קיבל בהתחלה גפ"ס מעפן להסתובב בבסיס ולארגן את היחידה שלו.
על הבזיון שבימ"חים אין מה להרחיב כי זה לא שינה דבר - ראו מלחמת לבנון השנייה.

בבסיס כל המילואימניקים (10,000) הסתובבו כמו פלאנגות, מאגים,מטולים,אר פי גי, ברוסים של תחמושת, סכינים, בנדננות על הראש, גיפים ועליהם 7-8 לוחמים ממהרים לארגן ציוד - כי לא היה.

"השאלת" נשקים קצרים מחדרים של פקידים/פקידות בבסיס.

חימם את הלב לראות איך כל מי שקראו לו ולא קראו לו התייצב לדגל
כ"כ הרבה פנסיונרים הגיעו והתחננו שיכחו אותן לעזור במשהו - לא משנה במה.

כמה תחמושת שפכנו שם - כל השירות שלי (4 שנים) לא יריתי כמו שיריתי בחומת מגן.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
תגובה

כלי אשכול חפש באשכול זה
חפש באשכול זה:

חיפוש מתקדם
מצבי תצוגה דרג אשכול זה
דרג אשכול זה:

מזער את תיבת המידע אפשרויות משלוח הודעות
אתה לא יכול לפתוח אשכולות חדשים
אתה לא יכול להגיב לאשכולות
אתה לא יכול לצרף קבצים
אתה לא יכול לערוך את ההודעות שלך

קוד vB פעיל
קוד [IMG] פעיל
קוד HTML כבוי
מעבר לפורום



כל הזמנים המוצגים בדף זה הם לפי איזור זמן GMT +2. השעה כעת היא 11:14

הדף נוצר ב 0.08 שניות עם 10 שאילתות

הפורום מבוסס על vBulletin, גירסא 3.0.6
כל הזכויות לתוכנת הפורומים שמורות © 2024 - 2000 לחברת Jelsoft Enterprises.
כל הזכויות שמורות ל Fresh.co.il ©

צור קשר | תקנון האתר