הודעה זו נכתבה באופן חד פעמי למשתמשת זו בשם אנונימית בת 17.5 .

להלן הבעיה שהתבקשנו להעלות:


ככה..לפניי שנה התלוננתי בפניי אחת המורות שלי,שאני בודדה ובלה בלה. היא אמרה שצריך להכיר לי מישהו. וכיוון שהיא מורה עם המון תלמידים בוגרים שלה.
הסברתי לה את הקריטריונים מבחינתי לבחור האידיאלי ולהפתעתי המרובה,היא מצאה אחד.

בן21 כיום. וכו' וכו'. רק שמה הוא היה בצבא אז ואני הייתי בתקופת בגרויות אז לא קרה דבר ביננו. ואז הייתה המלחמה והוא נפצע בה ושוב לא יכולנו לתקשר. או ליצור קשר.לי היו לימודים ואז חבר. ורק לאחרונה הצלחנו ליצור קשר מסוים. טרם עת,הייתה לנו שיחת טלפון.אבל זה באוויר.

הבעיה שלי בנושא היא שכל הזמן היה משהו שהפריע לנו ליצור קשר והגעתי לסטטוס של אולי זה לא אמור לקרות? (אם יש כל כך הרבה דברים שמפריעים לנו).
אני מרגישה שאם נתחיל קשר משהו עלול לקרות ביננו.
אבל מצד שני אני נורא מתחבטת האם הגורל מתערב ואומר שכדאי שלא?

אני לא עוצרת את זה.אין לי בעיה שיתקשר ונתחיל לדבר,ואולי נקבע לצאת. אבל מה אם זה לא אמור לקרות?איך אני אדע בביטחה שכדאי לי לסכן את הלב שלי למען מישהו פעם נוספת?

מה אתם אומרים מה אני יכולה לעשות?
לתת לזה להמשיך ויהיה מה שיהיה? או שמה להפסיק את זה עכשיו?

תודה על כל התגובות.

תזרמי עם זה, אין לך מה להפסיד.. אם לא תנסי לא תדעי..
וחבל להפסיק משו שעדיין לא התחיל.. דברי איתו, תצאו.. ותהנו :]

בהצלחה =)

קורצרר תודה :]

אל תתני לכמה צירופי מקרים להפריע לך, במיוחד אם מדובר בבחור שאת חושבת שיכול להתפתח איתו משהו מיוחד.

מזה בעצם?
אני מאמינה שאנו קובעים את הגורל של עצמנו. אנו סוללים את הדרך לחיינו, ההחלטות שאנו מחליטים בחיים הם אלו שעתידים להראות לנו איך יראו חיינו, והמילה הזאת "גורל" זו רק מילה שמאפשרת לנו לתרץ כל מה שלא מצליח לנו בחיים. "נו טוב, מה אפשר לעשות, זה כנראה הגורל...".
אז לא. את אחראית לעצמך, לחיים שלך ולהחלטות שלך. אני כן מאמינה שאם משהו צריך לקרות הוא יקרה, אבל אני לא יודעת אם לקרוא לזה גורל.
את רוצה את הבחור, אבל פוחדת להיפגע? חלק נכבד מהחיים שלנו אנחנו נפגעים, צריך לקבל את זה ולהמשיך הלאה. "מה שלא הורג - מחשל", ואנחנו רק למדים מטעויות והתנסויות.
אני לא רואה שום סיבה שלא תנסי להתחיל קשר עם הבחור, את אולי מפסידה פה קשר מדהים, חבל לוותר עוד לפני שניסית. מי אמר שכל דבר צריך לבוא בקלות? "מה שבא בקלות - הולך בקלות".
לפעמים צריך לעבוד קשה כדי להשיג מה שרוצים.
אני אומרת - תני לזה צ'אנס, מקסימום לא ילך. כמה פעמים יצא לנו להיות במצב שאמרנו "אוף, חבל שלא ניסיתי.." או "מעניין מה קורה אם הייתי מנסה..". אז על מנת שלא תגיעי למצב שבו תשאלי את השאלות האלה, לכי על זה. רוצה אותו? אז לכי וקחי

אנו לא בוחרים את המצב בו אנו נתונים, אך אנו בוחרים כיצד להתמודד איתו.

למה בכח? עזבי את העובדה של איך הכרתם ואיך הדברים זזים כרגע, למה לחפש בכח? כשהבחור הנכון יגיע את כבר תדעי, אין צורך להאיץ בשום דבר, את רק בת 17.5, עוד יהיו לך כ"כ הרבה הזדמנויות, עוד תשברי לבבות ותשברי..


עם אותו בחור פשוט תזרמי, דברי איתו בכנות ותבחני את מה שאת מרגישה, כך או כך, מה שאמור להיות כבר יהיה

"עדיף לשתוק ולהחשב לטיפש מאשר לפתוח את הפה ולהוכיח שזה נכון"

אני ממש מקווה שאני מצוטט אותו נכון:
"אנחנו יוצרים את עתידנו - וקוראים לכך גורל" (בנימין דיזרעאלי)

אישית, למה מאמין שלכל דבר יש סיבה. כאילו, מה? אלוהים דאג שתפרוץ מלחמה ע"מ שלא תפגשו?
וזה שהיה לך חבר... לי זה נשמע דיי לגיטימי.

אלה הם לא מכשולים. מכשולים הם דברים כמו מרחק גדול ללא אמצעי תחבורה טובים. זה יכול להוות מכשול.

לדעתי תזרמי ותראי מה יהיה.

בקשר לסיכון הלב... נכון, זה סיכון. אבל, אם לא נסתכן - איך נרוויח?