האמת ?
אין לי כ'כ מושג מה אני עושה פה..
יש כאלה שאומרים שעוזר לשפוך את הלב..
אבל אני פה גם בשביל להעביר מסר כלשהו....
נתחיל.
אני בת 16. אפילו עוד לא
ואני יכולה להגיד שדי עברתי דברים בחים שלי
לפעמים אפילו הדברים הכי קטנים יכולים לשגע את המוח .
תמיד היתה לי משפחה תומכת.. חברות.. הורים תומכים.. אחות קטנה..
ילדה שלא חסר לה כלום.
יופי, גוף, שכל, הכל !
בגיל יותר צעיר, נודע לי שלסבא שלי שלא היתי כ''כ קשורה אליו.. יש סרטן במוח.
הבן אדם גסס לי מול הפנים.
עד שהוא ניפטר
זה היה כואב.. וילדה שנחשפת לדברים כאלה בגיל צעיר כבר מתחילה להתבגר,
עברתי את זה, התבגרתי, התפתחתי.
גדלתי כמו כל הילדות ועוד פעם.. לא נחסך ממני כלום
אם זה כסף, בנים.. הכל
בגיל יותר מאוחר.. לפני שנה וחצי בערך שנתיים
אנסו אותי.
הלכתי ברחוב בערב, ילדה תמימה..
ובן אדם החליט שהוא לא מסופק מדי כניראה..
הכניס אותי לאוטו
לקח אותי לסמטה.. בכ''כ קלות.. בלי שאף אחד יעצור אותו, ישמע, יגיד משהו..
וככה זה היה
הוא נהנה.. נאנח והיה מאושר
אני נישרפתי מבפנים.. קשה להבין את הכאב הזה
באיזשהוא שלב הכאב הפיזי הפסיק
אפילו המכות כבר לא כאבו.. רק הכאב הפנימי,
מי שעבר דבר כזה יודע שלמות מבחוץ עדיף על למות מבפנים..
כל מכה שלו השאירה לי צלקת.. לא צלקת שרואים. צלקת פנימית
שכאילו באה להזכיר לי שעברתי את זה, לא לשכוח..
אני שתקתי
שתקתי המון.
עד עכשיו אני שותקת..
עד שנפתחתי לכמה חברות טובות לקח לי זמן..
להורים לא סיפרתי.. ואני גם לא אספר.. זה יהרוג אותם.
לטיפול אני בטח לא אלך..
לראות את הבן זונה בכלא לא יעשה לי טוב.. גם לירוק לו בפנים שזה הדבר שהכי היתי רוצה,
לא יעשה לי טוב
זה לא ישכיח את מה שקרה.. זה בכל זאת קרה ://
כמעט שנה שלמה חייתי כמו מתה..
הגוף עדין זז [בקושי] אבל הנשמה מתה מבפנים. כאב כזה אי אפשר לתאר..
די התגברתי מאז
הסיוטים די חלפו.. במידה מועטה
הכרתי את החברה הכי טובה שהיתה לי בחים.
הינו הכל אחת בשביל השניה
כמו בן אדם אחד
סיפרתי לה.. גם ההורים שלה ידעו מיזה.. הצלחתי באיזשהו שלב להתגבר.
אחרי זה עשיתי כמה שטויות.....
חשבתי שאני לא אוכל להתקרב שוב לבן.. אבל היתי עם בנים
וזה עלה לי בחברה הכי טובה שלי. רבנו בגללי, הכל התפוצץ...
זו היתה עוד תקופה גרועה בחים שלי
ונכון שאומרים שאין דבר כזה חברות או שזה לא הגיל או שטויות כאלה..
אבל זה כמו לאבד חצי ממך. אם לא היתי איתה.. אין ספק שלא היה לי כלום עד היום,
כלומר.. לא היתי מתאפסת.. היא תמכה בי ועזרה לי והיתה איתי
ובלעדיה לא היתי נורמלית עכשיו.
עברתי תקופה קשה..
הרי כל ה"חברות" שהיו קוראות לי כשהן הצטרכו אותי.. שחכו את השם שלי פתאום,
ואני היתי לבד.
ואז לאט לאט.. השלמנו..
חזרנו למה שהינו.. אנחנו אפילו נוסעות ביחד בעוד יומיים (:
הלחץ עדין גדול..
עדין יש סיוטים על האונס.. עדין ההורים לוחצים.. עדין הלימודים קשים..
אני חושבת על בן שהיתי איתו..
שלא רציתי לאהוב אותו בכלל, חשבתי שזה יגמר בכמה סטוצים של לילה אחד...
וזה לא.. אצלו לפחות כן
מאז רבנו הוא קרא לי שרמוטה, הוא היה מסטול ואני התייחסתי לזה בשיא הרצינות
נישברתי
ורבתי איתו.
ואז הבנתי שאני אוהבת אותו..
ואני לא אחת שאוהבת בקלות.. ואני פשוט אוהבת אותו.
וייסרתי את עצמי בגלל זה..
אבל יודעים מה ?! על הזין שלי
אני לא אמות בגלל בן.
עברתי דברים יותר קשים, והתגברתי עליהם
אני יודעת שהמכתב הזה זה חפירה רצינית.....
אבל אני רק רוצה להראות לכםם
שעם קצת אמונה.. חברים טובים שתומכים. ואהבה עצמית? הכל יכול לעבור
ויש פה המון אנשים שבוכים על שטויות..
שמתבאסים ואומרים שהחים בזבל בגלל שטויות קטנות
שכן.. אני מבינה שזה כואב..
אבל תחשבו על זה.. אם אני הצלחתי להתגבר על דברים כאלה ?!
ויש אנשים שעברו דברים הרבה הרבה יותר קשים.. והם מתגברים..
צריך רק להגיד תודה לה'... וגם אם קשה.. אנחנו עדין חיים
אני לא רוצה שתרחמו עלי
שתגידו איזו מסכנה מה קרה לך וזה..
אני רק רוצה להראות לכם.
שהחים זה הדבר הכי חשוב שיש !!!!
צריך לחיות.. לא הכל ורוד בחיים.. אם לא תאהבו את החים ואת עצמכם ? לא יצא כלום..
אם בגלל דברים קטנים תשנאו את החים אז מה ישאר לכם ?!
ניסיתי לעשן סמים.. חשבתי שאולי זה יעביר את הכאבים
אבל בשביל מה ?!
ויודעים מה? כמו בסרט שראיתי.. ביום שאני יזריק הרואין באמת לא ישאר לי בשביל מה לחיות.
אני לא רוצה שתרחמו , אני רוצה שתחשבו
איזה חזקה היא, היא הצליחה להתגבר... שתעשו את זה גם בעצמכם !!
במקום להשקיע בכסף ובחברים שאתם רוצים ובזה שיהיה לכם שם ולשים תמונות באתרים
תחשבו על הנשמה שלכם.. מה אתם עושים בשביל הנשמה שלכם ?!
תאהבו את עצמכם.. תאהבו את החים.
זה מה שנשאר לנו ! (:
תבכו, תשתחררו.. מותר. אבל תמשיכו לחיות
זה הכל..
אם כבר אז תגיבו רק בגלל האומץ שהיה לי להעלות את זה לפה חח
אני אשמח לקבל תגובות.....

יהיה בסדר !

אין לי מילים כדי לסכם את הנושא הזה פה..
זה כבר לפרטי.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי Nobody's Wife אבל יודעים מה ?! על הזין שלי אני לא אמות בגלל בן. תחשבו על הנשמה שלכם.. מה אתם עושים בשביל הנשמה שלכם ?! תאהבו את עצמכם.. תאהבו את החים. זה מה שנשאר לנו ! (: תבכו, תשתחררו.. מותר. אבל תמשיכו לחיות זה הכל..

אני משתומם נוכח השורות שכתבת כאן.
אין ספק שאולצת להתבגר מוקדם.

יש לך כוח פנימי מופלא.
מאיפה הכוח הנפשי העצום ?



את אדם נפלא.. ותודה על שהקדשת מזמנך והעברת את המסר הזה הלאה.

מאחל לך רק טוב בעולם הזה מעתה והלאה....

http://photo.fresh.co.il

את אומרת שזה חפירה וזה לא חפריה. זה נכון שזה עוזר לשפוך את הלב ואת זה אני אומר מתוך נסיון, בקשר לאונס לדעתי את כן צריכה ללכת לספר להורים ולדאוג שאותו אחד ייכנס לכלא ואם לא בשבילך אז בשביל זה שהוא לא יפגע באנשים אחרות, הוא פגע בך בכזאת קלות הוא גם יפגע שנשים אחרות... וחבל שאת לא מספרת להורים כי הם שם בשבילך, לעזור לך להתגבר על דברים מסוג זה, ובסוף לגבי החיים אני אומר שפשוט יש לנו אחד את השני וזאת הסיבה לחיות...

אני לא צריך חתימה

כבוד!

בברכה, נעם בריקמן

noam906@walla.co.il

את כל כך צודקת, אני עברתי בחיים שלי גם כל כך הרבה אולי בעתיד אני אשתף פה מישו.. ואני לא יודעת מאיפה היו לי את הכוחות להמשיך הלאה. אין ספק שצריך לאהוב את עצמך.. כי אף אחד לא יעשה את זה במקומך.. אני חושבת שרק בגלל האהבה העצמית שיש לי אני עברתי את כל מה שעברתי כמוך.. :]

קורצרר תודה :]

שאת נורא אמיצה וגלויית לב לפי דעתי שבחרת לשתף אותנו בחוויות שעברו עלייך(לא לכל בן אדם יש את האומץ)
ועכשיו רק רציתי להגיד לך שאוליי תחשבי על לפתוח באמת דף חדש לבן שלם בחיים,ולנסות לשכוח את העבר(כי אחרת זה רק יציק לך בהמשך החיים)ואוליי אפילו כדאי לבדוק אופציה של קבלת טיפול עם פסיכולוג או משהו כזה,כי אחרי הכול את חווית משהו נוראי-וחבל שאת תמשיכי לסבול את זה הלאה.

ולגביי ההחלטה של למנוע מלספר להורים-אני אישית חושב שזה לא חכם,משום שבסוף הכול מתגלה,ובלי קשר אותו אנס מסתובב עכשיו חופשי ויכול לאנוס עוד ילדות ולהרוס לעוד אנשים את החיים לגמריי.

אז בתור התחלה אוליי כדי לך לספר את זה להורים(וככה תורידי אבן גדולה שיושבת לך על הלב)

לסיום,אני רוצה לומר לך שאני באמת מתרשם ממך,ואני מאמין שאת כן יכולה לשנות את העתיד שלך!
ואגב נורא אהבתי את המשפט שציינת שחשוב שנדע מה אנחנו גורמים לנשמה שלנו(זה באמת נכון)כי אחרי הכול זה באמת הדבר הכי קרוב אלינו,ושנשאר איתנו עד המוות.

"אל תספרו לי על מספרים כי אם על דרכי המחשבה של המפקדים"-חניבעל ברקא

אמרו פה לא מעט , ואני אחזור , מאוד אמיץ מצידך לשתף אותנו בכל מה שעבר ,ועבר לא מעט .
את מקור להשראה , באמת שאת , הראית חוזק נפשי , אומץ .. וכל סופרלטיבי חיובי שאת יכולה לדמיין , אז הוא עלייך .

תמשיכי עם הגישה , ואת נותנת תקווה .

תודה על ששיתפת אותנו. זה לא דבר קל לעשות ורואים שזה נשעה תו"כ כאב וסערת רגשות. בחרת להוציא את הסיפור שלך החוצה - עם המקסנות שהסקת - שזה לא דבר קל לעשייה ולא מובן מאליו. אז, תודה.

לצערי, אני נאלץ לומר (או, לכתוב) את אותו המשפט בפחות מ10 שעות. (בעקבות שמיעה על מקרה דומה של חברה טובה שלי).

הגוף שלנו יודע להחלים מצלקות. יותר נכון, הן שם והוא לא מתחייס אליהן יותר. לא כך לגביי הנפש. הנפש שלנו, כל צלקת שעליה משנה אותה באופן קיצוני. זה כבר לא יהיה אותו הדבר.
מכאן, העולם מתחלק לשני אנשים. החלק האחד הוא האנשים שנותן לצלקת הזאת להשתלט להם על החיים. הם לא אנשים חלשים. אפשר להבין אותם בהחלט. החלק השני - הוא האנשים אשר מחליטים להשיב מלחמה, להסיק מזה מסקנות, להוציא את הסיפור החוצה. את, מהסוג השני.

את עושה דבר נכון. להוציא את הסיפור החוצה. נכון, לפעמים הרבה יותר קל לספר לחברות ההכי טובות מאשר להורים. אבל, זה דבר שחייב להגיע, לדעתי. הצעד הבא, לאחר החשיפה של הסיפור הוא לטפל בו. אבל, עם כל הבגרות הנפשית שיש לך (ויש לך המון) - ישנם מקוצעניים שזה התפקיד שלהם. הם מומחים בזה. את לא צריכה לעבור את זה לבד.

את אמרת שאת לא מבינה איך אנשים פה כותבים בפורום עם הבעיות שלהם.
כל אחד, כותב מנקודת מבטו שמתבססת על העבר שלנו. אנחנו מי שהעבר שלנו עיצב אותנו להיות. כלומר, שאנשים עם עבר מסויים יראו דברים בפספרטיבה מסויימת ואנשים עם עבר שונה - יראו דברים בצורה שונה. מקווה שהבנת את הכוונה.

אחריי כל מה שעברת, כל הסבל, כל הבריחות מהמציאות והחזרה הכואבת אליה - בחרת להתייצב מול העבר. בחרת להתחיל להחזיר מלחמה. אני מצדיע לך על זה. האדם החזק ביותר לא נלחם באויבים חזקים. הוא נלחם בעצמו או בעברו. הוצאת הסיפור החוצה זאת הצעד הראשון. ישנם עוד. טיפול מקצועי הוא אחד מהם.

ושוב, תודה לך.

אין מילים פשוט

תודה לכולם !!
ולחרוב..
לא זילזתי במה שאנשים כותבים,
רק אמרתי שלא צריך להפסיק להעריך את החים בגלל דברים קטנים.. כמה שהם כואבים (:
תודה לכולם באמת..
נחמד שיש אנשים אכפתיים בעולם הזה. :]

יהיה בסדר !

מחזיקה ממך..

חתימתכם הוסרה כיוון שלא עמדה בחוקי האתר. לפרטים נוספים לחצו כאן. תוכלו לקבל עזרה להתאמת החתימה לחוקים בפורום חתימות וצלמיות.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי רושוש:) מחזיקה ממך..

יהיה בסדר !

מדהים הסיפור ועם זאת מזעזע. אני מאחל לאותו אנס שיהיה מסורס עד יום מותו...


ואני שמח לראות שדווקא הפקת לקחית טובים מהעניין.

ועם כל זאת, אני ממליץ לך משהו, משהו שלא כיף לשמוע כי כולם אומרים"אצלי יהיה בסדר" או "לא צריך אותם".
ואני אישית גם לא מחבב את האנשים האלה...
אבל מומלץ ללכת לטיפול או שניים.....אל תשקעי בזה יותר מידי כי הולכים לסדרת טיפולים ארוכה, אז מתחילים להתעמק בזה ולהכנס לדכאון וכו'...אז פשוט ללכת לטיפול או שניים ובעז"ה הכל יסתדר.
זה אומנם נראה לך פעוט, אבל....יש נזקים בעתיד, דברים שאת לא ממש תוכלי לשלוט עליהם, כמו התפרצויות או חלילה להפך קריסות.

תמשיכי לנהוג בחכמה.

אשמח לעזור בכל תחום, כאן או באישי.

בהחלט קשה לעבור כזה דבר...
את אמת ילדה חזקה, אני עברתי על בשרי התעעללות במשך שנים רבות (שנתיים) ולא היה לי קל בכלל... אני מכיר את התחושה של התסכול ושל החוסר יכולת לעשות שום דבר נגד זה...
אבל אני מכיר גם את הכח הפנימי שעוזר לך לצאת מכל מצב שאתה היית בו. אני כן הסכמתי בשלב מסויים לקבל טיפול פסיכולוגי אך אחרי הפגישה השנייה הגעתי למסכנה שזה לא בשבילי ואני חייב להתמודד עם זה לבד.
הייתי ילד סגור ולא היה לי קל.
עברתי מקום מגורים, עברתי בית ספר והתחלתי להתמודד עם מי שאני. במשך שנה לא דברתי עם אף אחד בבצ'פר החדש שבו למדתי. פשוט "לקקתי את הפצעים" זאת הייתה שנה של חשבון נפש רציני.
אחרי השנה הזו התחלתי לשנות את עצמי מבפנים וגם מבחוץ. בתקופה הקשה ביותר שלי הצלחתי להרוס גם את המראה שלי, הפכתי לבנאדם "שמן" לא יוצלח כשעמוק בפנים עדיין נשאר אותו דוגמן וילד מחונן שאף בנאדם לא היה יכול להגיד לו לא, עד לפני כמה שנים... החלטתי שאני מרזה ומחזיר את הבטחון העצמי שלי, עברתי מבחני קבלה לבית הספר החדש וקיבלתי הצעה לקפוץ כיתה (אחרי שלא למדתי שנתיים) לא קפצתי ידעתי שאני צריך את הזמן כדי להצליח לתקן את עצמי. בסוף אותה שנה (כיתה ט') שובצתי ל5 יח"ל מתמטיקה ואנגלית והתחלתי בשינוי הפיזי שלי. כיום אף אחד לא יוכל לדעת את מה שעברתי בעבר, כחלק מההתמודדות שלי עם עצמי הצטרפתי ליחידת חילוץ ולמדתי מה אני מסוגל. לא רק דאגתי לחיים שלי אלא גם לחיי החברים שלי מהיחידה ולאנשים שאתה צריך לעזור להם.
היום כבר אף אחד לא יוכל לדעת מה שעברתי אבל תמיד זה ישאר בפנים הצלקות הגלידו אבל לפעמים הן עדיין מדממות. לפעמים אני עדיין רואה את בחלום את המכות שהייתי מקבל כל יום, אני עדיין רואה את אותם פרצופים של אנשים שהיו מתעללים בי כל יום! והיום כשאני רוא אותם בכל מני מקומות הם לא מעיזים להתקרב אליי... הם מפחדים הם כולם אפסים!
אני מבין עד כמה קשה לך עם מה שעברת ואני יודע מה שאת עוברת בל את חייבת להוכיח לעצמך מה את שווה! רק ככה זה יפסיק להפריע לך ביום יום... למרות שמאוחר בלילה הצלקות לפעמים נפתחות ושוב מתחילות לדמם...

אני שמחה מאוד שהחלטת לשתף את הפורום והורדת טיפה מעצמך, אני בטוחה שלא היה קל להתמודד עם המציאות שנקלעת אליה, אבל הדרך שלך - היא זו שגרמה לך להתבגר ולהרגיש צורך מהמקום הזה - לעזור לכולם .
כואב לי שחלק מההגעה למקום הזה, הייתה כרוכה בסיטואציה כאובה שכזו ואני חושבת שאסור לך לשמור דברים בבטן, את חייבת לשתף את הסובבים אותך כי זו לא בושה, להפך - זה יעזור לך להשתקם הרבה יותר ממה שאת מדמיינת .

כולי תקווה שתמשיכי לצמוח ולפרוח מתוך המקום בו את עכשיו ושתדעי רק רגעים שמחים ומופלאים בהמשך

רחלי .

"Beauty is in the eye of the beholder..."

אתם לא יודעים עד כמה התגובות שלכם עוזרות..
עד כמה כיף שאתם תומכים ומבינים..
תודה לכולם !! מכל הלב.. באמת

יהיה בסדר !

שלום, גם אני בת 16 ומאוד שמחתי לקרוא את הודעתך. אני חייבת לכתוב לך.
כל הכבוד לך,
על האומץ לכתוב את השורות על גבי האינטרנט!
יש דברים שכתבת עמם אני לא מסכימה,
(לא לספר להורים, "שטויות" שאנשים כותבים בפורום)
אבל האופן שבו כתבת את ההודעה, הנחרצות והמסר המובהק גורמים לי להסיר בפניך את הכובע,
לא לנסות לשנכע ואילו רק לקוות שהבחירות שלדעתי אינן נכונות לא יזיקו בעתיד!

בימים אלה של חיי, אני לוקחת המון מתוך מה שכתבת! תודה רבה לך! שנזכה לחיים מאושרים!

ציטוט:

במקור נכתב על ידי ~Keren~ שלום, גם אני בת 16 ומאוד שמחתי לקרוא את הודעתך. אני חייבת לכתוב לך. כל הכבוד לך, על האומץ לכתוב את השורות על גבי האינטרנט! יש דברים שכתבת עמם אני לא מסכימה, (לא לספר להורים, "שטויות" שאנשים כותבים בפורום) אבל האופן שבו כתבת את ההודעה, הנחרצות והמסר המובהק גורמים לי להסיר בפניך את הכובע, לא לנסות לשנכע ואילו רק לקוות שהבחירות שלדעתי אינן נכונות לא יזיקו בעתיד! בימים אלה של חיי, אני לוקחת המון מתוך מה שכתבת! תודה רבה לך! שנזכה לחיים מאושרים!

תודה לך.
ואת צודקת.. הבנתי כבר שהמשפט "שטויות שאנשים כותבים פה " לא במקום..
לא זו היתה הכוונה שלי.
הכוונה היא לא להתקע על דברים פעוטים
כמה שאני יודעת שקשה להתגבר עליהם כי חוויתי דברים כאלה ואני עדין חווה..
אבל יש עוד כ''כ הרבה דברים טובים בעולם, שפשוט צריך לעבור את הכל.
ומשמח אותי נורא לדעת שאת לוקחת ממה שכתבתי אליך!

יהיה בסדר !

לכל אחד יש רגעי שבירה בחיים
גם הבן אדם הכי אופטימי שתפגשי בוודאי חשב גם הוא פעם על מעשים קיצוניים כי נמאס לו
אני מצטער בשבילך שהיית צריכה להגיע לשפל של סמים כדי להבין שזאת לא הדרך
ומאחל לך בהצלחה בהמשך
הכי חשוב שגם אם טעית תלמדי מהטעויות כדי לא לחזור עליהן שוב
אבל אל תפחדי לטעות כי מי שלא טועה לא לומד