21-04-2007, 13:41
|
|
|
חבר מתאריך: 14.09.04
הודעות: 609
|
|
נשמע לי קצת פוסט-מודרני, בסגנון הכל הולך,
בהתייחס למשמעות צרוף זה או אחר של דברים. אם עושים אנלוגיה קטנה עם תהליך אבולוציוני, אז אם משתכלל גן שמייצר איזו חומצה אמינית, הרי הרכיבים שלו (אותם ארבעת הבסיסים) הם כמו אותיות במשפט, שמשמעות שילובם היא מעבר לסדר כלשהו של הופעתם. באלגוריתם הגנטי ישנו מבחן להשאיר או לא צרוף כלשהו – על ידי פונקצית ערך. לא הצרוף עצמו רלוונטי, אלא ערכו!
אז הנה התהיות שלי, איזו מן אבולוציה זאת אם כל הדבקה סתמית של דברים, היא שוות ערך? אם אין פונקצית ערך, אז נשארת רק מן חוכמה לאחר מעשה, או יותר גרוע – טעון מעגלי: צרוף כזה שרד, כיוון שהוא מוצלח, ולמה הוא מוצלח – כי הוא שרד (וזה כלל לא משנה מה ערכו).....
במילים אחרות, נשמע לי כמו random walk ולא התפתחות.
ובכלל, אם במקום לקרוא לדברים – דברים, קוראים להם "ממים", אז איזה "ערך מוסף" קבלנו כאן?
צר לי, אבל אינני רואה את האור הגדול כאן.
נ.ב. אני לא מתלהב מביקורתו של ס_נימרוד כאן, אבל גם תגובתך בעניין רבנים/פרופסורים היא לא לגמרי מושלמת, בלשון המעטה. אם בעניין סמכות דתית/אקדמית עסקינן, אז אין לדעתי מקום להגיד שהן אותו דבר. אם למשל, ברכתו של רב נמצאה כבלתי אפקטיבית, אז הוא יוכל לצאת מהעניין על ידי הנוסחאות הידועות של "לא התפללת מספיק", או ש"נסתרות הן דרכי האל" וכו' וכו'. בקיצור, תמיד יש את הכסת"ח הסטנדרטי, המעביר את האחריות, והרב יוכל תמיד להתפנות לעוד ההגיגים באשר להליכות חיטוט האף בשבת, למשל. צאן מראיתו ימשיך להיות חסידים שלו.
לא כך אם דברי פרופסור מתחילים להיות חסרי ערך, ביותר מידי פעמים. הוא נתון לביקורת מתמדת של עמיתיו, וגם של תלמידיו. המדע אינו חצר חסידית, כך שאם ס_נימרוד מעדיף את הסמכות האקדמית, אז זה מספיק מכובד בעיני. נכון שיש אסכולות שנשמעות כמו אמונות, גם באקדמיה, אבל משחקים שם עם קלפים פתוחים, והפרות הקדושות שם הם בעירבון מוגבל מאוד.
|