19-04-2007, 19:36
|
|
|
חבר מתאריך: 19.04.07
הודעות: 2
|
|
תחושת ריקנות
חצי שנה הייתה לי ידידה מאוד טובה, עכשיו אנחנו כבר בכלל לא מסתכלים אחד על השני (אני חושב כי היא התחברה עם ילדה אחת שרבתי איתה...), סתם יום אחד הפסיקה לדבר ולא פיתחה שיחות ולפני זה לכל מקום היינו הולכים ביחד, כל היציאות מבית הספר היינו ביחד וכבר כולם חשבו שאנחנו חברים...
בקיצור בסדר אחר כך לאט לאט התחלתי להסגר ופחות לדבר עם ילדים מהכיתה, תמיד התבודדתי עם חבר טוב אחד, ומה שאני מנסה להגיד זה שחסרות לי כל היציאות האלה עם ידידות, חברים, אני כל היום מסתגר בבית עם המחשב, כי אין לי ממש למי להציע לצאת, אין יותר מדי מגוון יש לי חבר אחד שהוא כמו אח אני מכיר אותו מהמעון רק שהוא בפנימייה, היינו יוצאים ונפגשים הרבה בדרך כלל אני והוא ולפעמים גם חברים שלו ואני מסתדר איתם טוב והכל, אבל מה לעשות הוא בקושי יכול לצאת, גם אין לו יותר מדי כסף, ואת האמת גם לי. (ויש גם את זה שאני מתבודד איתו בכיתה, שהוא גם חבר די טוב שהכרתי השנה...)
גם הלימודים, אני לא רואה את עצמי מתחיל ללמוד לבגרות ואני כבר צריך, פשוט כבר התרגלתי לא ללמוד בכלל שאני לא מצליח אפילו לחשוב לכיוון.
אז יש לי מעין תחושת ריקנות שאני לא עושה כלום עם החיים שלי וכל היום סגור בבית...
אני יודע שהתגובות פה הולכות להיות משהו כמו "תצא, תכיר אנשים", "תתחיל לקחת את הלימודים ברצינות", לא משהו שאני לא יכול לחשוב עליו לבד, אבל עדיין אני רוצה לפרוק קצת...
נערך לאחרונה ע"י molkJod בתאריך 19-04-2007 בשעה 19:54.
|