לוגו אתר Fresh          
 
 
  אפשרות תפריט  ראשי         אפשרות תפריט  מבזקים     אפשרות תפריט  צור קשר     חץ שמאלה I'm sure the universe is full of intelligent life. It's just been too intelligent to come here. --- Arthur C. Clarke 16/12/1917 - 19/3/2008 ____________________________________________________ חץ ימינה  

לך אחורה   לובי הפורומים > תחביבים > מדע בדיוני ופנטסיה
שמור לעצמך קישור לדף זה באתרי שמירת קישורים חברתיים
 
כלי אשכול חפש באשכול זה



  #1  
ישן 26-04-2007, 22:37
  69cool 69cool אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 11.08.05
הודעות: 357
פרק שכתבתי,אני רוצה לדעת איך זה

כתבתי פרק מספר שאני כותב,ספר ראשון כתיבה ראשונה שלי

הייתי רוצה ביקורת ,תקראו עד הסוף,כי זה הולך ומשתפר.

"דוד",צעקה אמו. "כבה את המחשב ולך לישון".

"עוד מעט אמא",החזיר לה בשקט.

דוד לא יכל לצעוק על אמו,הוא רכש המון כבוד להוריו.

בניגוד להרבה ילדים אחרים בגילו שהתנהגו בזלזול באותה תקופה.

דוד ניתק את המחשב והלך לישון כדברי אמו.

הוא לא הצליח להרדם,הוא תמיד חשב על תוכנת המחשב שתיכנת.

חשב על אפשרויות לשיפור האלגוריתם.הוא תמיד הודה לאביו,

על שלימד אותו לתכנת.ולבסוף דוד נרדם.

***

אחרי שיעור פיסקה,דוד הולך בחזרה הביתה עם חברו נתן.

"נו,תגיד מה אם התוכנה שלך?",אמר נתן.

"הכל כרגיל,מתקדם די טוב,אני מקווה שזה יצא טוב,ואז אני יוכל להשתלט".

"שמע אם אתה צריך מודלים תלת מימדים,אני יכול לעזור לך".

נתן היה ידוע בתור אחד הילדים המוכשרים והטובים ביותר בישראל

בשימוש בתוכנות גרפיות.זאת ירש מהוריו אשר השתתפו בבנית משחקי

מחשב מהפופלריים בעולם.

"כן,אני זקוק לעזרה גרפית אם *Open-GL קצת",נשמע שמח לעצתו של נתן.

"במה בדיוק אתה צריך עזרה?",מסתכל אחורנית על רכב מרחף המתקרב.

"זה יוצא לי קצת עקום"

"טוב אני אשמח לעזור,יאלה אני צריך ללכת הביתה,ביי אחי".נתן נפנף לשלום ופנה שמאלה.

ובזמן תפס את הרחפת שהתכוונה לעלות למעלה.

בזמן שרחפת שונה מגיעה מאחורי דוד,שני אנשים יצאו משם,תפסו את דוד,הכניסו אותו

לרחפת,שמו עליו כובעון,חיברו למחשב,והריצו את רצף הDNA.

"זה הנער הזה?",אמר האדון.

"נראה לי שכן",השיב הד"ר בעוד ממשיך לבדוק נתונים מול המחשב.

"אני רוצה תשובות מדויקות,לא סתם אני משלם לך אלפי מאות שקלים"

"סליחה אדוני.וכן לפי הרצף שקיבלנו זה מתאים,וגם המחשב יצר מהרצף

דמות מדויקת כמו של הנער"אמר הד"ר.

"טוב מאד"

"רק שיש משהו מאד מוזר במוחו של הנער הזה".

אחרי שעה יצא דוד,חוזר לביתו.

אחרי שנכנס הביתה אמו של דוד פתחה את הדלת,כועסת.

"תגיד לי איפה היית",ציות אמו.

"בבית הספר"

"התקשרתי לנתן,והוא אמר לי שסיימתם את הלימודים לפני שעה.

אתה יודע כמה דאגתי לך?"

"מצטער אמא",אמר בעוד הוא מנסה להבין מה קרה?

"טוב הפעם אני סולחת לך.ובוא תעזור לי אם המחשב הארור הזה,

הוא מקפיץ כל הזמן הודעות."

בזמן שעלו במדרגות,הרגיש סחרחורת,ראה איך כל הבית היפה אשר נולד

וחיי 15 שנה בו,התחיל להסתובב,להתעקם ולהתערפל.

דוד עזר לאמו,אך אחרי שקמה מהמחשב חזרו ההודעות.

"שוב פעם?",אמרה אמו."תצטרך לפתור את הבעיה,אם אתה רוצה

להמשיך לתכנת בשקט".

דוד לא הבין על מה היא מדברת בהתחלה,הוא הרגיש כאב חזק בראשו.

"הכל בסדר?",אמרה.

"כן כן אמא,רק כאב ראש קטן,נראה לי שאני ילך לישון".

כיבה את המחשב ולפני שהוא נרדם נזכר במשחק שתיכנת

משחק הדמקה שלו.

***

למחרת בבוקר היה יום שבת.דוד פקח את עיינו כבר בשעה 10,אך המשיך

לשכב.שמע את הציפורים,הריח את הניחוח של ארוחת הבוקר מלמטה.

כשהיה אם הפנים לקיר,המחשב נדלק.בהתחלה חשב שזאת אמו,אך

כשהסתובב בחזרה ראה שאין אף אחד.הוא קם מיד,ניגש למחבש

וראה שהמחשב שוב פעם מקפיץ הודעות,אך הפעם התייחס לזה יותר.

במחשב ביקש סיסמה ושם משתמש,הוא ידע שאין אפשרות אך הגיש.



שם משתמש:david.15

סיסמה:123456

אך בכל זאת זה הצליח,ותוכנה נדלקה,פנים לא מוכרות ריחפו מעל המסך.

"מה לעזאזל זה--" אמר לעצמו,אך לא הספיק לסיים.

"--קודם כל אני זה לא 'זה'.ושלום גם לך דוד"-השיבה תוכנת המחשב למחשבותיו.

הוא היה כל כך מופתע ,המום,לא הצליח לעכל את העובדה שתוכנת מחשב מדברת

אליו,ועוד איך היא שומעת אותו אין לו מיקרופון,משהו מוזר קורה כאן,האם מישהו עוקב

אחריו,מישהו נמצא כאן בחדר.דוד ניגש אל הארון,פתח אותו ובדק אם מישהו נמצא,

שם לא מצא כלום.

"מה אתה מחפש בארון?.אני תוכנת מחשב אני נמצאת מולך",השיבה תוכנת המחשב.

<אין לי גם מצלמה,מה קורה פה?>חשב.

"אני לא צריכה מצלמה".דוד מנסה להירגע ולעכל את המתרחש.אוקיי אין לו מצלמה ולא

מיקרופון,אז איך תוכנת המחשב שומעת אותו ורואה אותו?,הרי שום נתון חיצוני לא נכנס

לתוך המחשב.דוד ניסה לדבר אם המחשב.

"אוקיי מי אתה?",שאל דוד.

"אני תוכנת מחשב כמו שאתה רואה,ואל תדאג אף אחד לא שומע אותנו".

דוד שוב פעם היה מופתע,איך תוכנת מחשב יכולה להכיר את דאגותיו.

שוב פעם ענה המחשב,"אני 'קוראת מחשבות'".

"אוקיי",אמר דוד מופתע עוד יותר?"יש לך מין?>

"לא,אין לי גם שם"

<את אנושית בכלל>

"אני לא יודעת כל כך מי אני"

<אוקיי נקרא לך>חשב דוד,ואז הפסיק בפתאומיות,המחשב נשרף,דווקא עכשיו?

זה היה כמו להתעורר מחלום,האם זה נחשב לסיוט?,לא,זה לא נראה כל כך

דוד היה מבואס,בבצפר לא היו לו הרבה חברים,הוא היה ילד סגור היה לו חבר אחד

נתן,לא היה לו אם מי לדבר.ורק אם התוכנה היית מגיבה לרגשות-חשב.

<אני לא נעלמתי אני עדיין איתך>-הרגיש זאת דוד,מין מחשבה שניה,כאילו הצליח לחשוב

על שני דברים שונים.



תודה.
חזרה לפורום
  #2  
ישן 27-04-2007, 20:27
  משתמש זכר Mnemosyne Mnemosyne אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 07.01.07
הודעות: 3,397
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי 69cool שמתחילה ב "פרק שכתבתי,אני רוצה לדעת איך זה"

היי , ערב טוב !!

שמחתי מאוד לקרוא את מה שכתבת , יש כמה דברים לשיפור ויש כמה דברים להשבח בהם, אז ככה:

דבר שהפריע לי בסיפור והוא, הקטע שחוטפים את הילד לא מובן כולך וגם עצם העובדה שהוא לא זוכר כלום.

(הצעה לשיפור , תכתוב שהאדון אמר לו למחוק לו את הזכרון ( כאילו מה קרה) )

תוסיף תאורים והרבה , אני בהתחלה היתי דומה לך בכתיבה, אבל אל תדאג עם הזמן תשתפר.
(הצעה לשיפור רומאוד חיונית , והיא , תוסיף קצת אופי לדמויות של נתן האמא וכו'... , כתוב קצת על חייו של הילד בהתחלה כאיול מקדימה )

המקדימה :

הילד חיי עם אמו , אחרי שאביו מת בתאונה מוזרה בלה בלה בלה......... (תכתוב את הרעיון שלך לא את שלי , רק רציתי להדגים )


עכשיו לשבחים :

1. מותח
2. מלא ידע (על מה שמתרחש אבל כמו שאמרתי תיאורים תיאורים )
3.מסקרן

עלה ותצליח !! מקווה לראות את ההמשך !!


המשך ערב נעיים
חזרה לפורום
  #6  
ישן 30-04-2007, 18:30
  מרקר מרקר אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 22.04.07
הודעות: 17
בתגובה להודעה מספר 5 שנכתבה על ידי 69cool שמתחילה ב "כן תודה אחי שהזכרת לי לעשות..."

טוב. דבר ראשון הפריעו לי השורות הקצרות. סיפור צריך להיות בפסקאות רצופות. גם אם זה יצא בטעות, להבא..


הערה שניה אלו המון הצעות קטנות לעריכה. כמו ה"החזיר לה בשקט" שהייתי משנה ל"השיב בשקט" הברור יותר. "לא יכל לצעוק" לשנות ל"מעולם לא צעק", אחידות בלשון העבר ועוד ועוד. זאת טיוטה ראשונית ועוד תצטרך לעבור על הכל כמה וכמה פעמים.

ועכשיו לבעיות היותר עקרוניות שדורשות עריכה-
1) לאן נעלמו הפסיקים? סוד הסיפורים הארוכים (ספרים?) זה משפטים ארוכים. ופסקאות בגודל סביר מה שמוביל אותנו ל
2) להוסיף תיאורים ותארים. איך דוד נראה? מה הוא לובש? איפה הם הולכים? בני כמה הם? מה מציק להם בחיים? כל דבר שהוא. טוב, ברור שלא כל דבר שהוא אבל אנחנו עוד לא שופטים את התוכן אלא את המראה- וצריך נפח.
3) שקשור קצת לשתיים. הוספת נפח לא נכון בשיחה בין נתן לדוד.
*הם לא חייבים לעשות משהו אחרי כל משפט שלהם רק כדי לא לכתוב "אמר". מותר לכתוב "אמר" כמה פעמים באותה שיחה.
*מותר גם לשים פסקה אפילו דיי ארוכה של תיאור הסביבה באמצע שיחה, אלא אם כן הדמויות מדברות מאוד מהר, ובשיחה הזאת הן לא.
*שים לב שתיאור הנימה שבה נאמר משפט יכול גם לבוא לפניו ובאמצע ולא רק בסוף. אפשר אפילו לא לכתוב את המשפט המדוייק אלא רק תיאור של הפעילות (למשל: "הוא הודה לו" במקום "הוא אמר: 'תודה')
נסה לקרוא שוב את הדיאלוגים האהובים עליך ביותר מספרים אחרים ושים לב איך הם כתובים כדי ליישם אצלך.


באופן כללי הסיפור מתחיל נחמד. יש לי בעיה אישית עם זה שבדיוק החבר הכי טוב שלו הוא גאון מחשבים מהלך, והוא עצמו גם חכם וגם יש בו משהו מיוחד. נכון, יש גאונים מהלכים בעולם ורוצים גיבור שיהיה בו משהו מיוחד, אבל קצת אמינות ואפרוריות לא בדיוק תציק.

תמשיך. תתקדם. מחכה לשמוע את ההמשך.
_____________________________________
זאת לא חתימה שנונה במיוחד. היא גם יותר מידי ארוכה, עם המון מלל חדגוני. רוב הסיכויים שלא תהנה מלקרוא אותה. ברכותי- כרגע בזבזת כמה שניות יקרות מזמנך לריק. ואל תגידו שלא אזהרתי.

חזרה לפורום

כלי אשכול חפש באשכול זה
חפש באשכול זה:

חיפוש מתקדם
מצבי תצוגה דרג אשכול זה
דרג אשכול זה:

מזער את תיבת המידע אפשרויות משלוח הודעות
אתה לא יכול לפתוח אשכולות חדשים
אתה לא יכול להגיב לאשכולות
אתה לא יכול לצרף קבצים
אתה לא יכול לערוך את ההודעות שלך

קוד vB פעיל
קוד [IMG] פעיל
קוד HTML כבוי
מעבר לפורום



כל הזמנים המוצגים בדף זה הם לפי איזור זמן GMT +3. השעה כעת היא 01:46

הדף נוצר ב 0.33 שניות עם 10 שאילתות

הפורום מבוסס על vBulletin, גירסא 3.0.6
כל הזכויות לתוכנת הפורומים שמורות © 2019 - 2000 לחברת Jelsoft Enterprises.
כל הזכויות שמורות ל Fresh.co.il ©

צור קשר | תקנון האתר