אז הנה אחת מהן:

הגעגועים




אתה זוכר?
איך היינו משחקים בהפסקה,
איך זרקנו אבנים לעבר השלולית הגדולה
אתה זוכר?
איך הייתה הרגשה שסיימת עוד שנה,
שעוד שיגרה הפכה לעבר שעוד תקופה הפכה לזיכרון...


אני זוכר?
אותי נער במדי תיכון,
אני הסתכלתי עליה והיא עליי,
היא חייכה חיוך מדוד אך נדיב,
ואני נתתי לה את כל הגומות,
ואני נתתי לה את כל הגומות..


תקופה חולפת זיכרון חדש,
תקופה חולפת געגוע ישן,
מתנתקים קשרים, הזמנים חולפים,
המקומות נשארים אך הגעגועים לא חולפים..

אתה זוכר?
איך שסיימנו את התיכון,
נראה לי שזה היה ביום ראשון,
אחרי הבגרות האחרונה,
הלכנו להופעה, הייתי כל כך שמח וגם אתה,
עשינו חיים עד רדת החשיכה..


אני זוכר,
איך קמנו באמצע הלילה,
וטיפסנו במעלה הגיבעה,
ואני זוכר גם את טקס ההשבעה,
ואיך יריתי שוב לתוך מטרה,
איך חזרתי הביתה על מדים בפעם הראשונה..


תקופה חולפת זיכרון חדש,
תקופה חולפת געגוע ישן,
מתנתקים קשרים, הזמנים חולפים,
המקומות נשארים אך הגעגועים לא חולפים..

שבוע טוב !

אהבתי את הכתיבה. את הסגנון. יש בו משהו ברור וזורם.
געגוע זה מחסור. מדוע שיווצר געגוע ? לעבר ? כי מה אין עכשיו ?
סתם פילוסופיה על השיר שלך ....

המשך לכתוב שטויות בסוף יוצאת הברקה.

חתימתכם הוסרה כיוון שלא עמדה בחוקי האתר. לפרטים נוספים לחצו כאן. תוכלו לקבל עזרה להתאמת החתימה לחוקים בפורום חתימות וצלמיות.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי אסאניה שבוע טוב ! אהבתי את הכתיבה. את הסגנון. יש בו משהו ברור וזורם. המשך לכתוב שטויות בסוף יוצאת הברקה.

אל תחשוש מטעויות - אין כאלה.
"מיילס דייויס"

זאת שטות.

אין מבנה אחיד. אין "קול" אחיד. ולכן גם אין זרימה. השיר כל הזמן נתקע בסימני השאלה. חזרה על מילים...
והכי מפריע- אין פואנטה לשיר. השיר לא נבנה לשום מקום, אין לו שום אמירה, והפזמון לא עוזר, הוא גורע.

נכון, זה כיף לפרסם "סתם שטויות שכותבים" באנטרנט, ואין שום דבר שמונע ממך לעשות את זה. אבל להבא, כדאי אולי שתפרסם יצירה שלא תהיה שטות...

זאת לא חתימה שנונה במיוחד. היא גם יותר מידי ארוכה, עם המון מלל חדגוני. רוב הסיכויים שלא תהנה מלקרוא אותה. ברכותי- כרגע בזבזת כמה שניות יקרות מזמנך לריק. ואל תגידו שלא אזהרתי.