27-04-2007, 18:12
|
|
|
חבר מתאריך: 02.04.02
הודעות: 1,683
|
|
אני שחקן האסכולה הישנה, שַׁרְמוּטָה! | סיפור.
עוד סיפור קצת בוטה שלי. =]
אני שחקן האסכולה הישנה, שַׁרְמוּטָה!
במילים אלו הסתיים כנס 'סרסורי העולם' השנתי שלי בניו יורק. כבר שנה רביעית שאני משתתף בו כנציג סרסורי ארץ הקודש. לכנס הזה באים סרסורים מכל העולם יפן, מקסיקו, רוסיה, תאילנד, נורווגיה ועוד... השנה נושא הכנס היה גיוס כוח עבודה חדש.
מה אני אגיד לכם, לבחור ב'סרסולוגיה' (Pimpology) כמקצוע לחיים זה לא קל. בארץ הלימודים מתבצעים באונברסיטת באר שבע (אז איפה חשבתם?), 3 שנים לומדים את יסודות הסרסרות. בניהם סגנון לבוש המפואר בצבעי סגול-ורוד פרוותיים מהחליפה פלוס הכובע עם הנוצה ועד לנעלי אדידס שלושה פסים. סגנון דיבור חופשי-משוחרר-חלקלק עם קללות מעודנות כמו שרמוטה וכלבתא אבל הכי חשוב הוא כוח ושליטה. הרי בלי כוח ושליטה הסרסור הוא סתם עוד תחפושת פורים על בסיס יומי במועדון "נשי" תל-אביבי. בסיום התואר משליחים אותך אל השוק האפור, ובמרכזו בורסת רמת גן. כן, כן המקום הידוע הזה שמאבדים בו את הבתולין והרווקות לזונות (אנחנו קוראים להן רקדניות אקזוטיות בשביל הפלצנים והחננות שמפחדים מהמשטרה) מזדמנות, את הכסף לאנשים כמוני ואת הכבוד לעצמם אם אוכלים מהמטבח ה"נקי-טרי" של אחד מהדאנס בארים בסביבה. אחרי תקופה של חמש שנים פלוס מינוס עברתי אל השוק השחור שהוא ליגה שונה לגמרה! הרקדניות האקזוטיות לא רוסיות אלא הישר מהפירות המובחרים של ארצנו - רמת אביב ג', סביון, הרצליה פיתוח. לא, הן לא עושות את זה בשביל הכסף, משהו על זה שההורים שלהן פספסו כמה וכמה ישיבות הורים בבית הספר, אין כמו נקמה מתוקה "על הורים שלא היו שם בשבילך" מזו של רקדנית אקזוטית. בשוק השחור הדאנס בארים נהפכים לוילות ענק שלא היו מביישות את 'יו הפנר' (Hugh Hefner) לערוך בהן את המסיבה החודשית שלו. והסמים.. אחחחח הסמים... גן עדן עלי אדמות! לא עוד עישון עשב שאלוהים יודע איזה אחמד ריסס עליו דבר מה, לא עוד הסנפת קוק' שאלוהים יודע איזה צביקה פיק הקיא עליו, אך ורק קריסטל אמיתי ממדען ההרואין הפרטי שלי, מר. נקי. מעל הכל אני חייב להודות שהביגוד הוא כמו שמלמדים באונברסיטת באר שבע, סגול-ורוד פרוותי מהחליפה פלוס הכובע עם הנוצה ועד לנעלי אדידס שלושה פסים. בגדי ההומלס שהייתי לובש בימי השוק האפור עפו! ואני נהפכתי לסרסור אמיתי מהסרטים, כלבתא!
חזרה לכנס השנתי בניו יורק, היה שם הכל וכשאני אומר הכל אני מתכוון לזה. ביגוד, אלכוהול, מוזיקה, סמים, ודרפט WNBA (רק בלי בגדים). הדראפט היה של רקדניות אקזוטיות שעכשיו נהפכו להיות חוקיות בכמה ובכמה מדינות מתוקנות בעולם. בחרתי לעצמי דרום קוראנית, לא רק בגלל שהיא "זולה", פשוט לישראלים יש קטע סוטה לנשים מהאזור הזה של העולם. אולי בגלל יותר מדי סרטי 'האנטיי' (Hentai) שראו ומקווים שנשים אסיאתיות יגשימו להם את הפנטזיות החולניות. אחרי הדראפט חזרתי למלון ונרדמתי. התעוררתי כבר בישראל חושב לעצמי - מי? מה? איפה אני? כמה שתיתי אתמול? אני רק זוכר את ההרגשה והרצון העז לחזור לחלום שבו אני שחקן האסכולה הישנה, שַׁרְמוּטָה!
|