29-04-2007, 19:17
|
|
|
חבר מתאריך: 02.09.06
הודעות: 208
|
|
בוא לגלות(מחדש) את היחידה שלך
והפעם היא נראית הרבה פחות טוב...
לשלי (בינתיים) לא עשו אתר...
(מעניין שהמוטו בוא לגלות את עצמך חוזר בשני האתרים,מעניין...)
ולהעשרת הדיון:
שעת צהריים במסגרת תפקידי נקלעתי אל בסיסה של יחידה מובחרת במבואותיה הצפוניים של עיר דרומית גדולה (וכמה כאלה יש?)
והנה, לפתע, כל פלגת הלוחמים במיטב מחלצותיה ניצבת ומוכנה...
לא מועדון, לא סידורים, לא בוקסר וגופייה.
נשקים, ווסטים, קסדות, משקפי מגן, נומקס, ברכיות, מדונות באזניים...
הכח ערוך ומוכן. לפקודת מי ?
בתוך הכוננות הדרוכה, חשתי במשהו שונה, משהו שלא ראיתי ביציאה לאף מבצע ...
עובדי חברת הפקה! צוות צילום, תקליטן, שף-קונדיטור וכמה עובדים כלליים שסידרו פרוסות עוגה על צלחת .
מה נסגר???
בתדריך, אמר ק. האג"ם: " כשהטומקאר נכנס ליחידה זה הסימן ! אחריו, יכנס האוטובוס עם החברים של הכלה- הנהג יודע איפה לעצור, כשהוא נעצר- תרגיל אוטובוס מלא! לפי כל הכללים!
חשוב לי, לפי כל הכללים, רק בזהירות על הילדים... "
למי שלא הבין, בשטח היחידה התקיימה תצוגת תכלית של חילוץ בני ערובה מאוטובוס, ששולבה בתוך חגיגת בת מצוה של בתו של טחון יהודי מאמריקה.
הוא, בני משפחתו, חברים נבחרים מן הארץ ומחו"ל, הגיעו לחגיגה. הילדים נסעו באוטובוס והשמיעו זעקות שבר, כשהחלונות התנפצו...
וההורים? הם אכלו בנחת פרוסת עוגה למראה הלוחמים המזנקים על האוטובוס ...
למה זה שווה? 50000 דולר מהאבא המאושר פלוס הוצאות נלוות- חלונות, משקפי אבק שנהרסו וכדו' ותרומות ספונטניות של האורחים, לכבודה ולהצלחתה של כלת הבת מצווה השמנה, שישבה סמוקה בתוך התומקאר הקטן, לצידו של לוחם חטוב ...
יש מי שחסר להם כסף, יש מי שחסר להם זוהר, יש מי שחסר להם זה וזה.
יש מי שסתם רצים לספר לחבר'ה ...
_____________________________________
ציידי הלילה אינם מרפים
|