אני לומדת פסיכולוגיה, אז אני אגיד מה אומר השלב למי שלא יודע.
על פי פרויד, קיימים חמישה שלבים בהתפתחות האדם, השלב הפאלי מתרחש בגילים 4 ל6 בערך. פרויד אומר, שאם אדם לא עובר את אחד השלבים בצורה טובה, יהיה לו קשה בעתיד.

מה אומר השלב הזה?

מכירים את אגדת אדיפוס? שהילד רוצח את אביו ונושא את אימו לאישה?
אז פרויד אומר, שילד בגיל 4-6 מפתח אהבה כלפי אימו, באופן לא מודע, ורוצה להרחיק את אביו כי האמא שייכת לו, כביכול. הדחף הזה מעורר אצל הילד חרדה, והוא מדחיק את רגשותיו פן אביו יסרס אותו.
הפתרון הנורמלי לתסביך זה, מתגבש בגיל 5, כאשר הילד מזדהה עפ האב במקום להתחרות עימו.

איך זה קשור אליי? תסביך אלקטרה, הבת חשה עוינות כלפי האם, ונמשכת לאביה בבקשה לקבל סיפוק גופני-מיני.

אני עברתי התעללות מינית כשהייתי קטנה, מאבי ו"שאר חברים".
היום, אני בת 17 וחצי, מרגישה שאף פעם לא היה לי אבא(גם אמא), וקשה לי נורא להתקדם בחיים. קשה לי ליצור קירבה אינטימית- אמיתית,כנה, הדדית עם בן אדם, אני מרגישה כל הזמן דחויה, יש לי רגשות הרסניים כלפי עצמי, והפסיכולוג שלי(אני ביקשתי בן כדי לנסות ולעזור לעצמי עם הבטחון, שיש בנים שלא יפגעו בי) אמר לי לחזור לקחת כדורים נגד דיכאון.
ואני לא רוצה. אני רוצה לדבר על זה, אני רוצה להתגבר על זה, אני רוצה להמשיך בחיים נורמלים, ולא להמשיך לבכות שאין לי אבא.
אני די מתחרפנת ולא יודעת מה לעשות, זה פוגע לי בלימודים, אני פוגעת בעצמי(נפשית), ומרגישה...אבודה. כשאני יוצרת קשר עם אנשים, אני עושה את זה רק דרך מיניות, אני לא יודעת צורה אחרת, ואני ממשיכה לפגוע בעצמי כי אנשים חושבים שזה מה שאני רוצה. וזה לא! אני רוצה חיבוק!!!



איך אני ממשיכה מפה?!

חתימתכם הוסרה כיוון שלא עמדה בחוקי האתר. לפרטים נוספים לחצו כאן. תוכלו לקבל עזרה להתאמת החתימה לחוקים בפורום חתימות וצלמיות.

אין פה סמיילי של חיבוק, אז דמייני אחד.. ממני

אחרי שאבחנת את זה, ואת מנסה בעצמך ובעזרת פסיכולוג להתגבר על זה, אני מניחה שאת בדרך הנכונה.. הרבה התמדה, אין לי יותר מה לייעץ. כי את פועלת נכון.

התמדה ולא להפסיק לחשוב עם הראש, בסוף את תצליחי להתגבר על זה.
מה עוד? סביבה תומכת, תקיפי את עצמך בחברים (סתם חברים וידידים ומכרים שאוהבים אותך בלי קשר מיני)
וזהו

בהצלחה..

"אני פחדתי ממפלצת.. אז חשבתי על פיצה. ומיץ."

המצב בהחלט לא קל הייתי אומר... וזה מאוד בעייתי.
את חייבת להתגבר ולעבור הלאה בחיים שלך.
לגבול בין רצון לחיבוק למין הוא ממש ממש דק וקל מאוד לעבור אותו.
את חייבת למצוא את האחד שבאמת יוהב אותך ולא ירצה רק להשכיב אותך או משהו דומה....
איך מוצאים אחד כזה? שאלה באמת באמת קשה אבל אני מאמין שיש לה תשובה...
(זו רק דעתי) ידיד נפש שהופך לחבר רק הוא יכול להיות אותו אחד שבאמת ירצה לתת לך את החיבוק מאהבה תמימה ואמיתית ולא רק משיכה מינית.... תחשבי על זה...
כי גבר ממוצע בלי שהוא מכיר את הצד השני לעומק חושב רק עם דבר אחד (אהממ...)
אני אומר את זה בתקווה רבה שזה יכול להועיל לך

מקווה שעזרתי לך VG

ישבתי וחיכיתי שמישהו יכתוב. כבר חשבתי שזה קשה מדי לקריאה..

אני יודעת שאני בדרך הנכונה, אני גם מאמינה שאצליח, אבל...לא יודעת, אני באמת לא יודעת איך ליצור קשר ולא רק מיני..
אני כל הזמן נפגעצ(בעיקר על ידי)

חתימתכם הוסרה כיוון שלא עמדה בחוקי האתר. לפרטים נוספים לחצו כאן. תוכלו לקבל עזרה להתאמת החתימה לחוקים בפורום חתימות וצלמיות.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי Lolita_Rebeka אני לומדת פסיכולוגיה, אז אני אגיד מה אומר השלב למי שלא יודע. על פי פרויד, קיימים חמישה שלבים בהתפתחות האדם, השלב הפאלי מתרחש בגילים 4 ל6 בערך. פרויד אומר, שאם אדם לא עובר את אחד השלבים בצורה טובה, יהיה לו קשה בעתיד. מה אומר השלב הזה? מכירים את אגדת אדיפוס? שהילד רוצח את אביו ונושא את אימו לאישה? אז פרויד אומר, שילד בגיל 4-6 מפתח אהבה כלפי אימו, באופן לא מודע, ורוצה להרחיק את אביו כי האמא שייכת לו, כביכול. ?!

בלי קשר פרויד אמר שזה קורה בין גיל שנה לשלוש.

דבר ראשון פרויד הוא לא הפסיכולוג היחיד ויש לא מעט שחולקים עליו
דבר שני אל תדבקי לעצמך תוויות

דווקא בגלל שאת לומדת פסיכולוגיה זה מסבך את המצב
את צריכה להבין שהתאוריות של פרויד לא באות נותנות תאור מלא למקרה אלא לחלקו, את המבנה של פרויד צריך גם לשלב עם מה שקרה בחייך שכן זהו לא מצב נורמאלי

התסביך עליו את מדברת הוא תסביך אדיפאלי (אדיפוס)

אני לא יודע על סמך מה קבעת כי זוהי האבחנה שלך אבל אני אתן לך כיוון משלי אותו תוכלי אולי לקבל ואולי לדחות על הסף.



את מרגישה שלא היה לך אבא או אמא כי המושג החברתי לאבא ואמא הוא אינו דומה למה שחווית

את מתארת אבא ואמא כמשהו חיצוני, זר.

היה לך (או עדיין יש לך) אבא ואמא והם פשוט לא התנהגו בצורה בה הם היו צריכים לתפקד
( בלי להעמיק ולדעת פרטים אני יורה באפלה, אבל בכל זאת)

את צריכה להבין שיש לך הורים אבל הם התנהגו בצורה שפגעה בך, שגרמה לך לחשוב שאין לך באמת הורים (דבר שברמה כלשהיא נכון שכן הורים שמתנהגים כך הם לא הורים)

לדעתי, על סמך מה שרשמת, הקרבה היחידה שאת מסוגלת להתמודד עימה היא קרבה מינית ופיזית, וזה לא כי את לא בסדר, אלא מפני שאת פשוט לא יודעת מהי אהבה אחרת.
את אומרת שאביך התעלל בך מינית (ולזה אכנס מיד) דבר שללא ספק פגע במערכות היחסים שלך.

יש קרבה אחרת חוץ מקרבה מינית.

בגלל מעשי אביך את בעצם מרגישה שלא יאהבו אותך אם לא תהיי פיזית ומינית
האמון לגברים אצלך נפגע, וזהו דבר שכיח מאוד שכן הדמות הגברית החשובה ביותר בהתפתחות שלך פגעה בך.

את צריכה להבין שהמקרה של אביך היינו שונה ולא כל הגברים מתנהגים בצורה כזאת.

אני עברתי התעללות מינית כשהייתי קטנה, מאבי ו"שאר חברים".

הפסיכולוג המטפל שלך יודע על המקרה?

איפה כיום נמצאים הורייך?

מיהם אותם שאר חברים, ובאיזה גיל זה קרה?

אם את לא רוצה לענות זה טבעי ומובן, אל תתביישי לסרב לענות, אם את לא רוצה לפתוח את הנושא.

פשוט קשה לי להכנס לכזה נושא רגיש בלי שאת יודעת במאת האחוזים שאת רוצה להכנס לזה.


כדורים,

לקחת כדורים זה לא בושה, וזה לא גורם לך לברוח מהנושא
אני לא יודע באיזה כדורים את משתמשת אבל בכלליות מטרת הכדורים נוגדי הדיכאון היא לאזן את הכימיקלים במוח האחראים על מצב רוחנו (סרוטונין) .
אני משער שלפעמים הכל טוב ויפה ופתאום יש לך דאון איום של מצב רוח קודר, על מנת להפחית את המצבים הללו ואת הקפיצות הללו בעצם, נותנים כדורים

אין סיבה שתהיי במצב רוח קודר, מה גם שאם גורם מקצועי טוען שאת צריכה לקחת את אותם כדורים הוא עושה זאת על מנת לסייע לך.
לפעמים את לא תביני מה הוא עושה אבל בתור גורם מקצועי את צריכה להקשיב ולהסתייע בו.
תחשב על מנתח שאומר לך שאת חייבת לעבור ניתוח דחוף, גם אז תשקלי את הצעתו או שתסמכי עליו?

דבר ראשון...customor קבל ממני צל"ש וירטואלי על התגובה....
הטבת להסביר.

לפותחת האשכול החביבה.
קראי בעיון תגובתו של קדמי....כל מה שאני אומר זה רק נסיון לחזק את דבריו.

פסכלוגיה זה עולם של תאוריות, חלקם עובדות חלקם נכונות וחלקם קצת פחות.
אז גם דבריו של פסיכולוג(למרות שלא קראתי שהלך לאחד כזה) תקחי בערבון קצת מוגבל.

חזלינו אמרו אל תדון אדם עד שתגיע למקומו, ולכן איני יכול באמת לדעת מה עובר עליך, אך אני משתדל ככל האפשר.

לעיתים התוצאות של דברים כאלה הם הרבה בלבול וכעס, ולפעמים זה מופנה לכיוונים הלא נכונים.
יש כמה דרכים לסגור את זה, יש כאלה שצריכים לסגור חשבון עם כל הקטע, ויש כאלם שמעקרים מעצמם את הנושא, אבל באמת.

אני אישית ממש לא מחבב טיפולים, ואני יותר לא מחבב לשקוע בסדרת טיפולים, אבל יש מינימום שנדרש, במיוחד בגיל הזה.

אם יש לך בעיה תקציבית, תבררי מול הקופת חולים איזה טיפול את יכולה לקבל,(מומלץ לקבל המלצה מרופא המשפחה).
אין לך מה להפסיד...גם ככה זה על חשבון הקופה.


לגבי המיניות...לא פשוט..
ייתכן ואת סתם מערבת את עניין הגיל ומדחיקה את זה כאשמת האונס, אבל ייתכן וזה בכלל לא קשור, וזה רק הגיל.
אני מפחד ליעץ לך בנושא, כי ייתכן ותעשי מעשים שאח"כ תתחרטי עליהם...
אני יאמר את דבריי בערבון מוגבל מאד, ואם תמצאי במילותיי איזה שהוא כיוון, אז מה טוב.
את אומנם כבר רוצה לקיים יחסים אבל אני אומר שאין לאיפה למהר, את עדיין יכולה להנות עם עצמך.
אם את ביישנית אז נסי להעזר בשרותי הרשת...הכירי אנשים מהרשת(אבל אל תזכירי, את העניין !! מסתובבים יותר מידי סוטים). ואולי משם תצמח לך הישועה.

אני חוזר על דבריי..תשקלי טיפול שוב...ואם כבר עשית אז תחפשי במקום אחר, ותבואי עפ ראש פתוח.

ומעל הכל, אני שולח לך מכאן חיבוקים, ככל שתרצי...בכל עת בכל שעה...
ליבי ליבי איתך !

אם תרצי להעזר בי בדרך כל שהיא, או סתם לשוחח, תוכלי כאן או באישי.

בהצלחה מותק...ותני חיוך... (יותר גדול !!)

רק אוסיף דבר נוסף, כי זה נראה לי חשוב:

תזכרי לקחת בערבון מוגבל את הדברים שנאמרים לך, הן ע"י הסביבה, הן ע"י הפסיכולוג והן על ידנו.
הפורום לא מחליף טיפול זה או אחר, אנחנו יכולים לתמוך ולייעץ, אבל נראה לי שקצת פחות לעזור,
המקרה שלך הוא לא מקרה "רגיל" של "חברה שלי עזבה אותי" או "רוצה להתחיל עם מישי אבל
מתבייש", הוא מקרה רציני יותר שלא קשור רק לבטחון עצמי ובישנות, אלא משהו עמוק יותר, יצרי
יותר וכואב יותר.
לא יודע, ולא מתיימר לדעת, מה להגיד לך בקשר לכדורים. לדעתי תתייעצי בנושא עם איש מקצוע
ותשאלי לדעתו. אם יש משך זמן מסוים שצריך לקחת אותם כדי שיעזרו, מה השפעות הלוואי שלהם,
דברים כאלו. אם ההשפעה שלהם מיידית, ואין צורך בשימוש מתמשך כדי לחוש שיפור, אולי כדאי
לנסות ולראות האם זה עוזר. (ורצוי בדוק האם זה ממכר ובאיזו מידה).

אנחנו יכולים לעודד אותך ולתמוך בך, וכמו שאת רואה זה אכן נעשה.
אנחנו גם מוכנים לעזור, במידת האפשר (רק שאף אחד לא יתיימר לקחת עליו את תפקיד הפסיכולוג,
כי יש סיבה שאנשי מקצוע עושים זאת - תואר שני, פסיכולוגיה קלינית).

תאמיני בעצמך, תאמיני שאת יכולה לחולל שינוי בעצמך.

מנהל איור ותלת-מימד
My DeviantArt
פרוייקט הגמר שלי - Dark Gold

האמת, ממש אין לי מה להוסיף על מה שכתבו כבר מעליי. פשוט יש לי דחף להגיב, גם אם אין לי ממש מה לומר.

קחי חיבוק גם ממני.

איך את ממשיכה? את פשוט מחליטה ללכת קדימה.


לשבת ולחשוב על העבר לא נותן כלום.

מבחינתך היה, ונגמר.


אם את תתקעי במה שהיה פעם את לא תחיי את החיים כמו שהם.

לסמוך על אנשים יהיה קשה בהתחלה, אבל בסוף את תראי שבסופו של דבר רובנו אנשים טובים.


אל תחכי לזה, תתחילי את זה עכשיו!!!!!!!

בהצלחה!!!!!!!!

"חולות התלות כבר חרושי סדקים
כבר לא נוצץ
זוכרת שהיינו זוהרים?"

כשמעצבנים אותי אני מסוגל לא לסתום את הפה במשך שעות D:
מעניין מה עבר עליי בגיל שנה (נכון? אם אני לא טועה.. למדתי את זה די מזמן..).

תודה לכל מי שיעץ.

אני רוצה להזכיר לכולכם שאני כן בטיפול, אם פסיכולוג(ממין זכר-במטרה לעבוד על האמון שלי).
לקחתי כבר כדורים נגד דיכאון, ואני לא מתביישת לקחת שוב אם ארגיש צורך. ההפך, זה מאוד עזר לי, אבל אני חושבת שעכשיו אני נמצאת בשלב מתקדם, אני רוצה לדבר על זה, ולנוסת להמשיך.

כמובן שאני מדברת על זה עם הפסיכולוג, הרי זוהי מטרת הטיפול.
אני לא מצפה מכם ליותר מדי עזרה(לא שאתם לא עוזרים, פשוט לא לי נראה שיש כאן מישהו שיכול לתת לי הכוונה מדויקת לגבי המשך חיי המופלאים). העזרה שלכם היא בכך שאתם מייעצים לי, מקשיבים, תומכים ושולחים חיבוקים(ואני מקבלת כל מהם בחום ומקווה שגם אתם מרגישים את החיבוק שלי!).

לא אמרתי שאני רוצה לקיים יחסים. אני אפילו לא חושבת על זה(טוב נו, אני כן, אבל זה לא עומד על הפרק כרגע..).
אני יודעת שאני אתגבר על זה ואצליח להתקדם בחיים, אבל זאת פשוט תקופה גם של גיל ההתבגרות שמתערבב עם הלחץ של הלימודים והלחץ של "מה יהיה כשאהיה גדולה".

הזכרתי כבר שאני בפנימיה, ההורים שלי חיים "באושר" בביתם הקט. אני מגיעה הביתה פעם בשבועיים, אבא שלי גר בבית, ההורים לא גרושים. כן, אני ממשיכה לדבר איתו למרות מה שקרה.

אם יש עוד שאלות, בבקשה
אין לי בעיה לדבר על הנושא, ההפך, אני חושבת שזה טוב לשתף אחרים ולקבל עצות ותמיכה.

שוב, תודה לכל מי שייעץ, אני שולחת לכם חיבוקים גדולייייים!!!!!

(יכול להיות להיות שבימים הקרובים לא אתחבר הרבה, מוזמנים לשלוח הודעה אישית ואחזור אליכם בהקדם).

חתימתכם הוסרה כיוון שלא עמדה בחוקי האתר. לפרטים נוספים לחצו כאן. תוכלו לקבל עזרה להתאמת החתימה לחוקים בפורום חתימות וצלמיות.

כדורים לא באים להניא אותך מלדבר על הבעיות שלך
הם באים לאזן מצבי רוח שיכולים לדרדר אותך בהתקדמות שלך
כדורים נלווים ליעוץ פסיכולוגי ולשיחות, בלקיחת כדורים את לא מתחמקת משום דבר

השמעי לפסיכולוג שלך, הוא לטובתך

אני תומך בך נשמה העולם התאכזר אלייך מאחל לך רק טוב בחיים תתגברי על זה למען כולנו
אני מקווה שבעוד כמה שנים תראי את הצד השני של העולם

התייעצתי עם הפסיכאטרית של הפנימיה, והיא אמרה שאין צורך לחזור ולקחת את הכדורים.

שוב, אני נמצאת במקום שונה. המצבי רוח משפיעים עליי, אבל אני די שולטת בהם.

מה שמסבך אותי בכל העניין, זה..למה? למה זה קרה לי? אתם אומרים לי להתקדם ולא לייחס לזה חשיבות רבה, כדי שלא אפגע יותר, אבל אני לא מצליחה.
מעצבן אותי שאני כן מייחסת לזה חשיבות רבה, כי זה משפיע עליי עדיין.

עצוב לי להרגיש שלא מבינים אותי(אתם יכולים להגיד שאתם מבינים, אבל אף אחד מכם לא עבר את זה(חס וחלילה גם לא יעבור), אז זו הרגשה כזאת של "לבד")...אני לא יודעת איך להסביר לכם מה עובר עליי, אבל שיתפתי כמה שיכלתי ועזרתם המון.

תודה!

חתימתכם הוסרה כיוון שלא עמדה בחוקי האתר. לפרטים נוספים לחצו כאן. תוכלו לקבל עזרה להתאמת החתימה לחוקים בפורום חתימות וצלמיות.

לנושאך יש חשיבות רבה אך לא נראה לי כי זה המקום לפתוח פצע כמו שלך

אין ספק כי את צריכה לעכל את החוויה אך הפסיכולוג שלך לא מדבר איתך על זה?
את מנסה לדבר איתו על זה?

מה שקרה לך עצוב מאוד.

ובקשר למצב של עכשיו- יש לך מודעות למצבך ועכשיו את רק צריכה לנסות קשרים אחרים (לא רק מיניים).
זה הכל.
כתב שאת לא יודעת צורה אחרת, יש "מוסכמות חברתיות", אני מניח שאת יודעת מה זה אומר.
אם לא, זה הסכמה של החברה איך קשר צריך להתבצע, ליהיות (במקרה שלך זה קשר).

וואי איזה נוסטלגיה.. מחר הבגרות ! חח

קיצר אני מבין שהבעיה היא בשלב הזה בגלל הנטייה שלך להיות טיפוס אדיפלי - בגלל משבר שלב ההוא יש לך נטייה לפלירטים בלתי מחייבים או לניסיון להדגיש את עליונותך על הגבר.
את בעצמך לומדת פסיכולוגיה, ואת יודעת שאת נמצאת במצב של "קבעון" - כלומר בשלב מאוד קריטי בחיים שלך לא פתרת את המשבר שנוצר בצורה טובה, לכן את עדיין תקועה בשלב ההוא וקשה לך מאוד לצאת מזה - והסיבה היא בלתי מודעת..
מה שכן, כרגע הסיבה בשבילך היא מודעת כי הבנת מה מקור הבעיה - דבר שעוד יותר מגביר את תחושת החרדה שלך שפשוט אין מה לעשות עם המצב...

וואלה אם לא הייתה לי חברה הייתי פשוט בא ומחבק אותך .. נשבע לך הייתי מנסה לפתור לך ת'בעיה הקשה.. אבל לדעתי אם זה לא אני את צריכה למצוא אחד כזה .. מה שאבא שלך עשה לך בילדות זה דבר קשה ביותר .. אם תצליחי להתגבר על היצר המיני, להראות לבן זוג טוב שמבין אותך מה את באמת צריכה - לספר לו את כל הסיפור ולבקש ממנו עזרה, שיעזור לך, כי את באמת צריכה עזרה - אולי הוא באמת יעזור לך לתקן את ה- "בלתי ניתן לתיקון" ואולי באמת להדהים גם את פרויד..
אני מאמין בך .. וכמה שפרויד חכם אריקסון יותר =] יש חשיבות גדולה גם לקשרים שלך עם סביבתך ועם הקרובים אלייך ולא רק לסיפור האזור הארוגני - שהוא אצלך כרגע איברי המין אבל בשלב הפאלי ולא בשלב הגיטאלי ...

קיצר שני פסיכולוגים נחמדים אנחנו.. מקווה שהבנת ת'מסר... ומאחל לך בהצלחה בהמשך.. אם בא לך לדבר איתי את יכולה לשלוח לי הודעה פרטית עם איסי או מסן או משו שאפשר להשאר בקשר.. אני אשמח אם נדבר ..
בהצלחה שוב .. מאמין בך.

"המנצח האמיתי הוא זה שמצליח להתגבר על כשלונותיו"


גדס"ר צנחנים, מרץ 08.