לילה טוב,

לרבים מאיתנו יש את הבעיה שהם מאוהבים שהיא מה יהיה אם אני יגיד לה, מה יחשבו , מה יגידו, עד כמה הפאדיחה תיהיה, איך אני ידבר איתה אח"כ וכו' וכו'

מה לדעתכם השיטה להתגבר על החשש וללכת עד הסוף עם האהבה , בין אם לטוב או בין אם לרע?

"חולות התלות כבר חרושי סדקים
כבר לא נוצץ
זוכרת שהיינו זוהרים?"

נניח שאתה ניגש אליה ואומר לה והתשובה שלה חיובית
מה אז? גם תתבייש שאתם חברים או שתרצה שכולם ידעו?
ונניח שאתה מקבל דחייה
זה לא סוף העולם
אם אתם לומדים יחד אז אין לכם הרבה ברירות אלא לשמור על קשר
אולי קשר מינימלי של "היי מה שלומך" אבל גם זה עדיף על התעלמות הדדית

כמו שזה נראה לי הדרך היחידה צאת מהחשש של " מה אם" היא: פשוט ללכת ולברר אחרת תמיד תהיה תחושה של פספוס.

אני לא צריך חתימה

ללכת עם הלב!!!!
רוב הדברים נפתרים אז...

שאתה לא עושה משהו שאתה רוצה, אתה מפסיד

תחשוב שיום אחד אולי תקום בגיל 80 שמאחוריך המון דברים שהיית צריך לעשות.
בחיים צריך להעיז , כגודל ה"סיכונים" הרגשים שאתה נוטל כך גם גודל הסיפוק
אך עם זאת גם גודל האכזבה הינו גדול ולכן יש סיכונים שאסור ליטול

בוא ניישם על המקרה שלך, ברשותך

אתה מאוהב,
האם הדרך הטובה ביותר זה פשוט להגיד לה אני מאוהב או שזה עלול לדחות אותה (אני לא יודע מה גילך ולכן קשה לצפות מה תהיה התגובה של בנות גילך)
האם כדאי להציע לה להפגש? מה הסיכון? הסיכון הוא כמו שאמרת:

מה יחשבו: כל בן אדם חושב משהו אחר, מה שאחר חושב לא יהיהנכון לגבייך, ומה יקרה אם מישהו יחשוב עלייך משהו ? אתה מפחד להיות במרכז העניינים? אל תלך עם הזרם, משעמם שם

מה יגידו: חלק יצחקו (אלה בלי האומץ ללעשות את אותו דבר) והם בתוך תוכם יאכלו את הלב שאין להם את האומץ לעשות אותו דבר, השאלה היא איך תגיב לצחוקים האלה, קח אותם בכיף, הומור עצמי זה דבר מבורך

כמה הפאדיחה תהיה: תהיה מה שתעשה ממנה, יכולה לעבור ביום, יכולה בשנה. ולמה שבכלל תהיה פאדיחה, תהיה בטוח בעצמך, מה שתאמין בו זה מה שיקרה, אם תבוא בגישה שתבטל את עצמך רוב הסיכויים שהיא תוותר על הניסיון להכיר אותך, תהיה בטוח בעצמך, תשדר ביטחון

איך תדבר איתה אחר כך: תלוי בתשובה, אין ספק שתשובה שלילית תצנן את הכיחסים אבל מה האופציה? להסתיר רגשות ולאכול את עצמך ביום שהיא תכיר מישהו?

סיכמון

מה לדעתכם השיטה להתגבר על החשש וללכת עד הסוף עם האהבה , בין אם לטוב או בין אם לרע

אתה יודע את התשובה בעצמך, בנוסף אני אגיד לך משהו מניסיוני האישי
באיזשהו שלב בחיים אתה תלמד "להתחיל" עם נשים ותיתן לעצמך סטירה על כל מה שהחמצת מקודם כי פחדת מה יגידו.
בצבא זה יתבטא בכך שתשב עם החבר'ה שלך ותגיד שהיית נותן את הכל בשביל לחזור לבית ספר ותעשה את כל מה שפיספסת

אני אישית לא רואה פה סיכון מיוחד אם בכלל, הסיכון היחיד שיכול להיות זה שאנשים ידברו עלייך, יחשבו על מה שאתה עושה ובעצם יעריכו אותך, גם אם הם לא מראים את זה



אז מה אתה אוהב, לפספס הזדמנות או לנצל אותה, איזה סוג של בן אדם אתה?

צא ממנו.
אל תחשוב על כל הדברים האלה ותעשה מה שנוח לך.
בגלל זה הרבה דברים טובים יוצאים מפאב למשל, כי אלכוהול פותח לך ת'עיניים וסוגר לך ת'מוח.