במהלך שנת 2001-2002 למדתי כתיבה יוצרת
והמורה הייתה נותנת לנו התלמידים תמונות שלהם היינו צריכים לתת מילים לי תמיד היו מגיעות תמונות מוזרות או של ים אבל מכוון שהמילים זה הצד הכי חזק שלי הייתי לכל תמונה מלבישה מילה והמורה הייתה כל פעם מתלהבת מחדש מהיכולת שלי להלביש לתמונות מילים יותר מאחרים
שכן הכתיבה לא הייתה הצד החזק שלהם אבל לאורך השנה הם למדו לכתוב כי לשם כך הם באו
ללמוד לכתוב שירה בצורה יותר מסודרת . וזה השיר שיצא לו ידעתי לשים קובץ כאן הייתי נותנת כבר ביקשתי אלפי פעמים אבל לא זוכרת אם משהו עזר לי איך בצורה מסודרת .



צופה אני מהגשר אל הים

שם

מפליג עכשיו המלח שלי

בכדי להביא לי




אוצרות נדירים שחבויים

בגליו הכחולים עוד מימי השודדים

והפירטים




כך אמר

שעמדנו זה מול זו לפני ההפלגה

שבאופק חג קומרן שבא מארץ נוכריה

שהזיכרה מלחמה ישנה




אילו אתה לחשת באוזני

שתביא

מטבעות עתיקות

מצפינים שברי צדפים כמחרוזות

אך בתום הפלגה חזרת בידיים ריקות




הבטתי אני בך ואמרתי

לא נורא מלח שלי

העיקר ששבתה אליי

ולעולם לא תעזוב שוב את חיי.




כתיבה יוצרת ינואר 2002

@כל הזכויות שמורות לעינת