הנה הגיע ל"ג בעומר, ומעבר להנאה שבהדלקת מדורה אנחנו רוצים גם לתת לחניכים קצת יותר.

ספרו אילו פעולות הכנתם, אילו צ'ופרים ומושמושים הכנתם, אילו סיפורים קראתם, אילו שירים קראתם וכו'...

ולמי שעוד עובד על הפעולה:

קצת מידע על ל"ג בעומר:
י"ח באייר נראה כמו תאריך סתמי ולא ידוע, אבל הוא מציין יום מיוחד, ידוע ומוכר לכל אחד – ל"ג בעומר. ל"ג בעומר – כשמו כן הוא: היום ה- 33 מתוך 49 ימי ספירת העומר. ל"ג בעומר אינו תאריך וגם אינו שֵׁם – אלא מספר סידורי בלבד. והתאריך שבו חוגגים את ל"ג בעומר הוא י"ח באייר.



מה זה "עומר"?

העומר היה מִנְחָה (=מתנה) חקלאית מן הקציר הראשון של התבואה, שהיו מביאים לבית המקדש בפסח - למחרת החג, ביום הראשון של חול המועד. את העומר הביאו מקציר השעורים, כי השעורה מבשילה לפני החיטה. מנחת העומר הייתה ביטוי להכרת תודה על ראשית הקציר ותקווה להמשכו המוצלח.



ומהי ספירת העומר?

ספירת העומר הינה ספירת הימים שבין היום הראשון של חול המועד פסח, שבו הביאו את העומר – ובין חג הביכורים, חג השבועות, שהם 49 יום (7 שבועות).
את ספירת העומר המשיכו לקיים גם לאחר חורבן בית המקדש (השני) – ונוהגים לקיימה גם בימינו אלה בטקס מיוחד הנקרא "ספירת העומר": בכל ערב – שהוא תחילת היום לפי הלוח העברי – סופרים ואומרים את היום והשבוע לספירת העומר. יש הבדלים מסוימים בנוסח הספירה בין העדות השונות; וליהודי תימן יש נוסח מיוחד – לא בעברית אלא בארמית, על-פי המנהג שהיה קיים בבבל לפני יותר מ- 1,000 שנה.
"ספירת העומר" מדגישה את הקשר בין חג הפסח ויציאת מצרים - ובין חג השבועות וקבלת התורה בהר סיני.



מכל ימי ספירת העומר – מדוע מציינים את ל"ג בעומר דווקא? ומדוע מציינים יום זה על- פי ימי ספירת העומר – ולא על- פי התאריך בלוח העברי?


לא ידוע בוודאות, אבל הנה השערה אחת:

במאה ה- 2 לספירה, בתקופת השלטון הרומי בארץ ישראל, היו ימי ספירת העומר קשורים לתחילתו של מרד בר כוכבא (132 – 135 לספירה). רבי עקיבא היה מנהיגו הרוחני של המרד, ושמעון בר כוכבא – מנהיגו הצבאי. יש הסבורים כי ל"ג בעומר מציין ניצחון של אנשי בר כוכבא על הרומאים, ולכן נקבע כיום שמחה, שבו מפסיקים את מנהגי האבלות של ספירת העומר.
גם אם גרסה זו נכונה, עדיין לא ברור מדוע לא קבעו את יום הניצחון על- פי התאריך בלוח העברי, אלא על- פי מספרו הסידורי של היום בספירת העומר.



למה מדליקים מדורות?

למנהג של הדלקת מדורות בל"ג בעומר – ביום י"ח באייר – יש שני הסברים:
א. הסבר המבוסס על הקשר בין מרד בר כוכבא ובין ל"ג בעומר: המורדים הדליקו משואות אש על ראשי ההרים כדי להעביר את ההודעה על פרוץ המרד. והמדורות שמדליקים היום בל"ג בעומר הן זכר לאותן משואות.
ב. לפי המסורת קשור ל"ג בעומר לאירועים שונים בחייו של רבי שמעון בר יוחאי, כגון – היום שבו הוסמך להיות רב, היום שבו התחתן והיום שבו נפטר. ופטירתו של רבי שמעון בר יוחאי קשורה גם לאש – וגם להילולה.
על- פי המסופר בספר הזוהר, ביום מותו של רבי שמעון בר יוחאי היה ביתו אפוף אש; ולזכר אותה אש נהגו להדליק מדורות ביום פטירתו – הוא יום ל"ג בעומר.




ולמה חץ וקשת?

הקשר בין ל"ג בעומר ובין ניצחון אפשרי של בר כוכבא על הרומאים מתבסס גם על

המנהג המיוחד שהתפתח בארצות הגולה: בני נוער יהודים נהנו בל"ג בעומר מיום חופשה מלימודים, והיו יוצאים לשדות וליערות עם חץ וקשת. יש הסבורים שמנהג זה בא לציין ולהזכיר את מרד בר כוכבא ברומאים. אך אחרים מסבירים מנהג זה כחלק מן ההשפעה של הסביבה הנוכרית על הנוער היהודי: באירופה נהגו בני נוער לצאת בתחילת הקיץ, בעיקר בחודש מאי, לשדות וליערות – לטיולים, לתחרויות ריצה ולקליעה למטרה בחץ וקשת. ולכן יש הרואים במנהגי חץ וקשת של היהודים בל"ג בעומר השפעה של מנהגי הסביבה הלא-יהודית.



ספירת העומר ומנהגי אבלות
במהלך ימי ספירת העומר יש הנוהגים מנהגי אבלות: לא מתחתנים, לא לובשים בגד חדש, לא מסתפרים ולא מתגלחים. יש המקיימים את מנהגי האבלות עד ל"ג בעומר, ויש המקיימים אותם עד חג השבועות – חוץ מן הימים האלה: ראש חודש אייר, ראש חודש סיוון, יום העצמאות, ל"ג בעומר ויום ירושלים.
מנהגי האבלות בימי ספירת העומר מוסברים על רקע שני אירועים היסטוריים:
א. מרד בר כוכבא בשנים 132 – 135 לספירה. על-פי המסורת, בימי ספירת העומר במהלך מרד בר כוכבא מתו 24,000 מתלמידיו של רבי עקיבא.
ב. מסע הצלב הראשון באשכנז בשנת 1096 (תתנ"ו) לספירה, שבמהלכו פגעו הנוצרים הצלבנים ביהודים והשמידו קהילות רבות בגרמניה ובצרפת. על-פי עדויות מן התקופה, הפרעות ביהודים היו בעיקר בחודש אייר ועד חג השבועות, ונראה שהן השפיעו מאוד על התפתחות דיני האבלות בימי ספירת העומר באשכנז.
ויש הסבורים כי מנהגי האבלות הם ביטוי לצער על חורבן המקדש ועל היעדר האפשרות להביא את מנחת העומר.

שירי ל"ג בעומר - הנה כמה, הוסיפו עוד שעולים על דעתכם:

בר כוכבא/ מילים: לוין קיפנס;לחן: מרדכי זעירא
איש היה בישראל
בר כוכבא שמו
איש צעיר גבה קומה
עיני זוהר לו
הוא היה גיבור
הוא קרא לדרור
כל העם אהב אותו
זה היה גיבור. גיבור

יום אחד קרה מקרה
היה, מקרה עצוב
בר-כוכבא נפל בשבי
והושם בכלוב
שם אריה ענק
תוךהכלוב שאג
בר-כוכבא, אל תפחד
בר-כוכבא, חזק! חזק

ואמנם - הואלא נפחד
מי כמוהו עז
חיש קפץ על האריה
וקל כנשר טס
על הר וגיאהוא שט
ודגל דרור ביד
כל העם מחא לו כף
בר-כוכבא, הידד! הידד



קשתנו על שכמנו/ מילים לוין קיפניס, לחן: דוד מערבי
קשתנו על שמנו
דגלנו רם ביד
נלך גדול וקט
היום ל"ג בעומר
קשתנו חיש נמשיכה
נזרוק למעלה חץ
שולחן יפה נערכה
בצל צמרת עץ
היום ל"ג בעומר
תאכל ציפור איתנו
שתה גם פרח גן
שמחה לבן ולבן
היום ל"ג עומר



פינג'אן/ מילים: חיים חפר; לחן: משה וילנסקי
הרוח נושבת קרירה
נוסיפה קיסם למדורה
וכך בזרועות ארגמן
באש יעלה כקורבן
האשמהבהבת, שירה מלבלבת
סובב לו, סובב, הפינג'אן

נזכר הפינג'אן איךאליו
"חברה" הגיעו מקרב
איך מוטקה הג'נג'י רטן
"אחד לא יחזור כברלכאן"
בדמע אין קצה, סובב הוא בעצב
סובב לו, סובב, הפינג'אן

שנים יעברו ודורות
גבולות וגשרים ומדורות
לזר לעולם לא יובן
מה טעם הזמר נוגן
צנחן ורזרבה, תמיד יזכר בה
ב"נגלה" נצחית שלפינג'אן




רעיונות להפעלות בנושא ל"ג בעומר:

* פיסול במרשמלו - לאחר שצלינו מרשמלו, נשתמש בו גם לבניית פסלים ממרשמלו בעזרת דבק סוכר (אבקת סוכר ומים).

* הכנת חץ וקשת.

* ציורים בפחם.

* מדורה על בריסטול שחור - הדביקו עם החניכים זרדים, ניירות קרפ, פלסטלינה צבעונית וכל מה שעולה על הדעת וצרו לעצמכם מדורה. ניתן לעשות מדורה אחת גדולה לכל הקבוצה, או מדורות אישיות לכל ילד.

* משחק: מה הייתם זורקים למדורה? כל אחד בתורו מספר מה היה זורק, ולמה. אפשר לקחת את זה לכל מיני רמות (מחפצים, דרך רגשות ועד תכונות שנואות) בהתאם לגיל החניכים.




מה עוד? איזה פעילויות אתם מציעים?


הנחיות להדלקת מדורה, עבורכם וגם עבור החניכים (מומלץ לעבור איתם לפני הדלקת מדורה) מתוך אתר שירותי הכבאות:

עשה
1. מיקום המדורה יקבע בשטח נקי מקוצים ומעשבים, במרחק בטחון סביר ממבנים וממתקנים.
2. יש לגדר באבנים מסביב למדורה כדי למנוע מילדים להתקרב אל האש.
3. יש למנות בוגר אשר יהיה אחראי על הבערת המדורה וישגיח על הילדים.
4. יש להרחיק כל חומר דליק מהמדורה ואסור בתכלית האיסור להחזיק בקרבת האש מיכלי דלק ו/או מיכלי גז.
5. מומלץ לנעול נעליים שלמות, ללבוש מכנסיים ארוכים וחולצה מתאימה להגנה על הגוף מפני גיצים וגחלים, וכן מעקיצות זוחלים ושרצים ארסיים הנמשכים אל חום המדורה.
6. הדלקת המדורה תיעשה באמצעות לפיד מתאים ע"י בוגר, תוך שמירת כללי הבטיחות הנדרשים.
7. הוספת עצים וקרשים לליבוי המדורה תיעשה בזהירות מירבית.
8. הבערת מדורות בחורשות וביערות מותרת רק במקומות מסומנים המיועדים למטרה זו .
9. יש להחזיק בקרבת המדורה 2 דליי מים מלאים למקרה של התפשטות שרפה.


אל תעשה
10. אין להתיז דלק על האש הבוערת!!. פעולה זו מסוכנת מאוד ועלולה לגרום לפגיעה בנפש.
11. אסור בתכלית האיסור לזרוק למדורה הבוערת מיכלי תרסיס, חזיזים או קליעי נשק העלולים להתפוצץ ולפגוע ביושבים סביב למדורה.
12. אין להבעיר מדורה מתחת לקווי חשמל וטלפון, בקרבת עצים ושיחים, או מתקני דלק.
13. אין לישון בתוך שקי שינה סגורים סמוך למדורה, מחשש למלכודת אש.
במקרה של פגיעה.
14. אם האש אחזה בבגדיך, עצור ואל תרוץ!!. שכב על הקרקע והתגלגל מספר פעמים. ניתן להשתמש בשמיכה או במגבת גדולה כד לעטוף את הנפגע.
15. למקרי כוויות, אנא קראו את הנחיות מגן דוד אדום לטיפול בכוויות.
16. בסיום הקומזיץ, יש לוודא כיבוי מוחלט של המדורה, ע"י שפיכת חול או מים. מדי שנה נאלצים שירותי הכבאות לכבות מאות שריפות למחרת ל"ג בעומר עקב אי כיבוי מדורה כראוי.

זכור! במקרה של שרפה פעל מיד לכיבויה ובמקביל, טלפן 102 לתחנת מכבי האש והצוותים המיומנים יגיעו במהירות האפשרית לכבות את השרפה. אסונות ונזקים רבים נגרמים מדי שנה בגלל חוסר זהירות בשימוש באש ובידנו למנוע זאת ולא להפוך את החג לאסון.




יאללה, שתפו אותנו...

אמ..


"חג שמח" נחשב? >פה הרכז שלי תוקע בי מבט מאוכזב..<

חח.. לא נראה לי שנעשה להם משהו מיוחד (לא מגיע להם! חי חי! סתם..) אבל נראה..

"אני פחדתי ממפלצת.. אז חשבתי על פיצה. ומיץ."

...תודה על המידע!
לנו עשו צופרים כזה של אש...
והיום בערב אנו אם הגדוד עושים ל"ג בעומר!

(אגב,שמי הוא עומר)